כתבי הרמ"ק הגנוזים

[טוב]

שמעתי שיש עוד מכתבי הרמק זצל שלא יצאו לאור, האם ידוע האם יש עוד כתבים ובאיזה מקומות וכדומה, האם יש פרטים בעניין?

[תוכן]

דבר עם הרב שבע. הוא המומחה בה' הידיעה לכתבי הרמ"ק.

[שבע]

מעט מאד נשאר בכתבי-יד שלא ראה אור

לדוגמא - ביאורו למאמר ''קו המדה'' (זהר-חדש פ' ואתחנן).
דא עקא, שמן הביאור המופלא הזה שרד רובו, אך לא כולו!

עוד קטע קצר על פקודא למגזר לתמניא יומין (זהר תזריע)

ועוד כאלה.

[איש_ספר]

דבר עם הרב שבע. הוא המומחה בה' הידיעה לכתבי הרמ"ק.

יאמר נא הרב שבע, האם הספרים שי"ל באונ' באר שבע סביב הרמ"ק, יש בהם חיבורים חדשים שהופיעו שם לראשונה מכתב יד?

[שבע]

אדאתינן להכא אציין רשימה מספרי רבינו
ויהיה לתועלת המעיינים בס''ד:

אלימה
אור יקר (ביאור תיקוני הזוהר)
אור יקר - חלק שיעור קומה (ביאור האדרות, ספרא דצניעותא, וספר יצירה, ועוד)
אור יקר (ביאור הזוהר ורעיא מהימנא)
אור יקר - חלק תפלה למשה (ביאור התפילות)
אור יקר (פירוש התורה)
פרדס רמונים
גירושין
אור נערב
תומר דבורה

והם בסוד העשר הנודעים וכסדרן, ואכמ''ל

[שבע]

יאמר נא הרב שבע, האם הספרים שי"ל באונ' באר שבע סביב הרמ"ק, יש בהם חיבורים חדשים שהופיעו שם לראשונה מכתב יד?

עין יעקב נדפס בספר אלימה - שראה אור בשנת תשע''ג
ב' שערים ראשונים של חלק שיעור קומה - מצפים לאיש אשר יאספם הביתה אל מקומם הרמתה!

[איש_ספר]

ב' שערים ראשונים של חלק שיעור קומה - מצפים לאיש אשר יאספם הביתה אל מקומם הרמתה!

תסביר!

[שבע]

חלק שיעור קומה - המכיל את ביאור האדרות
מתחיל בשער שלישי

המדפיסים שמו לב שחסר בכתב היד (המפורסם, כ''י מודנה) את 2 השערים הראשונים
והבטיחו להדפיס אותם לכשימצאו.

הח' זק מצאה אותם בכ''י מוסקבה, והוסיפה אותם בסוף ספרה 'בשערי הקבלה'
אך עדיין לא באו לשערי בית המדרש.

[שבע]

''והיה אם שמוע - בישן
תשמע - בחדש''

וברם על דא ודאי קא בכינא
על האי שופרא דשופרא דשופרא דבלי בעפרא
אשר כמעט אין דורש ואין מבקש לתורתו המופלאה והבהירה

... ... ... מעלבונה של תורה!!!


אם אמנם קוצר המשיג ועומק עומק המושג
וריבוי חסרות ויתרות ושבושים שעלו בדפוס
מונעים את החפץ לצלול במים חיים אדירים

ועם כל זה,
כל שלא טעם לימוד זוהר עם ביאור ''אור יקר''
לא ראה אורו מימיו!


אכן נתרבו ספסלים ומדרשות ללימוד קבלה
אך לימוד זוהר בעיון - כמעט חלף עבר ונגוז!

ואיה הבטחת ''בזוהר דא יפקון מן גלותא''?!

[שבע]

בנותן טעם להביא הנה מדברי רבו הגדול - רבינו שלמה הלוי אלקבץ
בספרו הנורא ''ברית הלוי'':

לכן שמעו חכמים מיליי ויודעים האזינו לי,
כי דברי ספר הזוהר כולם בתכלית הדקדוק,
בפלס ומאזני משפט, חכמה ודעת.

ולא תקראו בו בהזדמן ובאקראי!

וכי תראוהו מרבה דברים, דעו כי כולם לצורך גדול.

אשר על כן סרו מאחריו רבים
אשר השם אלוה חכמה ולא חלק להם בבינה
(= ע''פ איוב לט - 'השם' לשון שכחה),

וכל דרכיו לא השכילו
בראותם רבוי הדברים ויחשבו שנפלו הדברים ההם במקרה.

אבל יבחנו דברי הספר הזה
ביושר ובתמים ובתכלית הדקדוק,
ותכל תלונותם באמת!

ובמקומות רבים אני מאריך בזה,
כי מלאתי מילין הציקתני רוח בטני
בשמעי דברי המואסים בספר הזה - ימאסם אלהים
ושאונם עלה באזני.

ובכל מקום בתשובות על אנשי און,
יושר לבי אומר, ודעת שפתי ברור מללו.

(פרק ג', בהנדמ''ח עמ' קנב)

התייצבו וראו כמה הפליא לדבר במלות קצרים.

והרגילו עצמכם לדקדק בדברי האלהי,
כמו שאמרתי אליכם פה אל פה.

ולא תהיו כאותם שמתעסקים בדברי ספר הזוהר כהתעסקותם בשאר ספרים,
יעלו מה שיעלו לפי מחשבותם,
והם יורדים פלאים!

(פרק ד', עמ' קנט-קס)

ודרכו לרמוז,
ועל המבין מוטל להבין דבריו ולדקדק בהם
ככל אשר הזהרתי אתכם במקומות רבים.

(פרק ח', עמ' קצה)

אלה וכאלה הביאו לאור עולם
את רבותינו הגדולים אדירי עולם

ועל כך המליצו בחן: זה שמי לעולם!
(לעלם כתיב)

לקדושים אשר בארץ המה
ספיר גזרתם - זכוכית לבנה:

רבינו שלמה אלקבץ
רבינו משה קורדואירו
רבינו יצחק לוריא

שלשה אבות הקבלה
ואדירי - כל חפצי בם

ונהיה אנחנו וצאצאינו
כולנו יודעי שמך
ולומדי תורתך לשמה

[איש_ספר]

בנותן טעם להביא הנה מדברי רבו הגדול - רבינו שלמה הלוי אלקבץ

רבו וגיסו

לסיכום
א. ב שערים ראשונים של חלק שיעור קומה הנדפסים בספר שערי הקבלה
ב. עין יעקב הנדפס בספר אלימה מהדו' באר שבע תשע"ג.
אלו החיבורים מתורת הרמ"ק שבאו בדפוס בהוצאות מדעיות?

[שבע]

אבהיר:

א.
בספר 'בשערי הקבלה של רבי משה קורדובירו'

ב.
מעיין עין יעקב הנתפ'ס בצולמא דלא הגון
אין צורך לשאוב מימיו מבאר צרה נכריה -
יען בא בטהרה בספר 'אלימה' ('נזר שרגא' - ירושלים תשע''ג)

והמ''י

[שים-שלום]

מעט מאד נשאר בכתבי-יד שלא ראה אור

לדוגמא - ביאורו למאמר ''קו המדה'' (זהר-חדש פ' ואתחנן).
דא עקא, שמן הביאור המופלא הזה שרד רובו, אך לא כולו!

עוד קטע קצר על פקודא למגזר לתמניא יומין (זהר תזריע)

ועוד כאלה.

היכן ניתן למצוא כתבי יד/דפוסים/הקלדות של הנ"ל?

האם רחבים דיו לבוא לדפוס בפני עצמם?

אני מכיר מו"ל שיתכן וירצה להדפיסם

[אורייתא!]

אשמח לקבל את הטלפון של משפחת ביין. הבעלים של הזכויות של הספר הנ"ל.

[נופל וקם]

האם ידוע למישהו על דרשות מהרמ"ק שלא נדפסו ומצויות בבריטיש מוזיאום?

[שבע]

האם ידוע למישהו על דרשות מהרמ"ק שלא נדפסו ומצויות בבריטיש מוזיאום?

אין שם אומ'ר בא מן החדש

[שבע]

מצ''ב מאמרו של רבינו הרמ''ק על ענין גלות השכינה
בעריכה חדשה ועיונית, מוגהת מעצם כתי''ק

בנספח ''ראה דמע עיני''
נמצא שריד יקר ומופלא מספר דרשותיו האבוד
אודות אבני המקדש העתידי - מדמעותיהן של ישראל

[שבע]

לפניכם שריד מופלא מספר הדרשות האבוד
בענין חומר אבני בית המקדש שלעתיד
עם מקורות משלימים ומגוונים

תקציר מתוך הנספח
''רְאֵה דֶּמַע עֵינִי'':

א.
רבי שמואל לאניאדו (כלי פז, ישעיה נד):

ושמעתי מפי החכם הנעלה כה"ר גדליה קורדובירו נר"ו, בשם אביו החכם השלם המקובל האלהי כמהר"ר משה קורדובירו זלה"ה, שמהדמעות שמוריד האדם על בית המקדש · נעשים אבני יקר לבנין בית המקדש העתיד לפארו בע"ה.

והוא כדכד שמשותיך · הם העינים, שהם לגוף כמו חלונות לבית. וכל שעריך לאבני אקדח · שנעשות מהדאגה שבלבו של אדם כאש קודח. וזהו 'אבני אקדח' מלשון: כי אש קדחה באפי. וזהו: שישו אתה משוש · כשיעור מה שהיו מתאבלים עליה, שמהאבל ההוא תוָלד השמחה ופאר הבנין לשמוח כאמור, עד כאן.

וסיוע לדבריו ז"ל, ממה שאמרו חכמינו ז"ל (שבת קה:) שהמוריד דמעות על אדם כשר הקדוש ברוך הוא סופרן ומניחן בבית גנזיו, שמורה על שנעשה מהדמעות · אבני יקר להניחן בבית גנזיו לשכר טוב לבוכים.

ב.
רבי יצחק ברכיה פאנו, חתן הרמ''ע (כ"י ירושלים 3929=38, דף 99א):

נקדים מה שלימדנו החכם בעל הפרדס בדרשותיו · בביאור לאיכה דף רנ"ז · בענין ביאור מאמרם ז"ל (תענית ל:) כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר (ישעיה סו י) שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, וזה לשונו שם:

אמנם ראוי לתת טעם למה סגולת אבלותה כל כך · שיזַכה את המתאבלים לשמחתה. ולהבין ענין זה צריך שנדע מה ענין בכייתו של הקב"ה, ומה ענין בכיית המלאכים, ומשם נבא לדעת טעם בכייתן של ישראל.

והנה בזוהר פרשת בלק בהנהו עובדי דינוקא (אור יקר כרך יד עמ' קיז) פירשו כי הקב"ה מוריד שתי דמעות על חרבן בית המקדש, כדפי' לעיל ודמוע תדמע (ירמיה יג יז), והיינו על חרבן מקדש ראשון כדפי' (עי' חגיגה ה.). ואותן הדמעות היורדות יעשה מהם ענין נברא ממש שהקב"ה בורא, ומורידו הקב"ה לים הגדול לתוך שתי תהומות, ונעשה מהם שתי מרגליות שמאותן מרגליות מתקשטים היכלות ידועים בבית המקדש העתיד להבנות, והדברים שם עתיקין.

ומשם נלמוד שגם דמעות המלאכים לפי כחם יעשה מהם מרגליות ואבנים טובות, וכן דמעותיהן של ישראל כשמורידין דמעות באבלותם על בית המקדש · הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו, כאמרו (תהלים נו ט) שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך, ממש ספיר נעשה מהם · כספיר הנעשה מדמעותיו של הקב"ה. ועל ידי אותם הספירים נבנה בית המקדש.

וכיון שכן הקב"ה מזכה אותו שיכנס לשמוח בחלקו, שכיון שיש לו חלק בירושלם ובבית המקדש באבני ספירים אשר בו · ראוי שישמח ויגיל בו, עד כאן לשונו.

ג.
רבי יצחק ברכיה פאנו (כ''י פרמה 3480, דף עו ע''א):

במה שהורנו החכם קורדוויירו זלה"ה · בדרשותיו לאיכה · על מאי דאמור רבנן כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה וכו', כי דמעות הצדיקים מהם נעשים אבנים ממש לחומר הבנין, והיינו שרמז הנביא באומרו הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וגומ'.

עד שהדמעות של מעלה המקודשות ביותר · מהם לקדושת בית קדש הקדשים, ומשל מלאכים · להיכל, ומשל כהנים · לעזרת כהנים, ומשל ישראל · לעזרת ישראל, ומשל נשים · לעזרת נשים.

ד.
רבי נתן שפירא (כ''י מוסקבה 143, דף תב ע''ב):

פירש הרמ"ק בספר אילמה · בשם זוהר פ' פקודי דף ר"מ ע"ב · שכל מי שמתאבל על חרבן בית המקדש ומוריד עליו דמעות, הקב"ה לוקח אותן הדמעות ועושה מהן מכל דמעה אבן אחת של כדכד, כמו שכתוב וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, ומאלו אבנים הוא בונה בית המקדש.

והנה הקב"ה בוחן לבות וכליות ורואה אם הדמעות יוצאות מקירות לבו, ולפי הכוונה שיש לאדם בשעה שמוריד דמעות · כך מניח האבנים האלו או בעזרות או בהיכל או באולם.

ולעתיד לבא כל אחד ואחד מבני ישראל שהם אותם שבכו על חרבן הבית, כל אחד יכיר את האבנים שלו, וישמחו כל ישראל שמחה גדולה.

בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן

[אברךפשוט]

מצ''ב מאמרו של רבינו הרמ''ק על ענין גלות השכינה
בעריכה חדשה ועיונית, מוגהת מעצם כתי''ק

בנספח ''ראה דמע עיני''
נמצא שריד יקר ומופלא מספר דרשותיו האבוד
אודות אבני המקדש העתידי - מדמעותיהן של ישראל

הרב שבע, היכן ניתן להשיג את שאר הקונטרסים? וכתבתם בהקדמה שזה מכתיבת יד המחבר. אם זכור לי נכון מה שמשפחת ביין הדפיסו וגם אתה צילמת כפי שהובא באשכול אחר זה העתקה ולא כתב יד המחבר עצמו לא? אז נתגלה עוד כתב יד?

[שבע]

באותה הקדמה שקראת
ושלא אני כתבתיה
כתובת אימייל

חוץ מההעתקה שבמודנה
שרדו חלקים בעצם כתי''ק
וכל כבודה בת מלך פנימה

[מגדל]

באותה הקדמה שקראת
ושלא אני כתבתיה
כתובת אימייל

חוץ מההעתקה שבמודנה
שרדו חלקים בעצם כתי''ק
וכל כבודה בת מלך פנימה

האם יש בידינו כתבי יד אחרים הכתובים בכתב יד קודשו להשוואה, או שההכרעה כי מדובר בכתב יד קודשו של הרמ"ק היא פרי ההיסק ואהבת השלום?

[בוצינא]

אדאתינן להכא אציין רשימה מספרי רבינו
ויהיה לתועלת המעיינים בס''ד:

אלימה
אור יקר (ביאור תיקוני הזוהר)
אור יקר - חלק שיעור קומה (ביאור האדרות, ספרא דצניעותא, וספר יצירה, ועוד)
אור יקר (ביאור הזוהר ורעיא מהימנא)
אור יקר - חלק תפלה למשה (ביאור התפילות)
אור יקר (פירוש התורה)
פרדס רמונים
גירושין
אור נערב
תומר דבורה

והם בסוד העשר הנודעים וכסדרן, ואכמ''ל

ספר זבחי שלמים אינו של הרמ"ק?

[שבע]

למגדל:
בידינו כמה כתבי יד להשוואה
וכל סימני האוטוגרף אית בהו

לבוצינא:
זבחי שלמים כינוי מאוחר
וכולו כלול בתפלה למשה

[שבע]

לכלהו בוצינין
משח רבות קודשא:

ספר אחד כולל מראש ועד סוף - שמו אלימה (כתר, אלף לי מה)

ואחריו אור יקר - יתחלק לה' חלקים:

ביאור התיקונים (עמק חכמה, י)
חש"ק (לב בינה, וקר רוח איש תבונה)

ביאור הזוהר (חסד וגילוי, א)
תפלה למשה (גבורה ועבודה, ר)
פירוש התורה (תפארת ותורה, ו)

ועוד ד ספר:

פרדס רמונים (ב"פ משה, נצח יכין)
גירושין (הוד בו עז)

אור נערב (אור זרוע לצדיק יסוד עולם)
תומר דבורה (לכל נפש מר מתוק, לקבל עול מלכות שמים, וישם כתר מלכות)

וסימן לכלהו: פותח את ידך - תגא
ועוד מלין בגו דלגו

[מגדל]

למגדל:
בידינו כמה כתבי יד להשוואה

מעניין, ואנכי לא ידעתי.
של איזה חיבור?

[שבע]

זוהר ואור יקר
במאות דפים

אכן בקטלוג זה לא מופיע
דעת אינה מצויה רק שם

אם תבקשנה ככסף
כמטמונים תחפשנה
יגעת ומצאת וידעת

ואם מעבר לים
לא רחוקה היא
כי קרוב הדבר

ומלאך מכה
ואומר:

[מגדל]

אז אם אני מבין נכונה לדעת כבודו מספר כתבי יד נכתבו על ידי אותו כותב, וכבודו סבור שהכותב הוא הרמ"ק ע"פ סימנים בתוך אותם כתבי יד?
זה רק מרחיב את שאלתי מכתב יד אחד למספר כתבי יד.
או שלא הבנתי נכון.


האם יש כתב יד בו חתם הכותב "משה בן ר' יעקב קורדובירו" ואנו יכולים לדעת ללא כל ספק כי כתב ידו של הרמ"ק הוא זה?

[שבע]

שמא לא ילמד ברי
דמשמא לא ילפינן

והאם חסרו מעתיקים
טופס תורף גם תוקף

ומה יתן לך שם
או מה יוסף לך

עם גחלי רתמים
חצי גבור שנונים

מחיקות ושינוים
וריבוי מהדורות

ועוד סימנים
ומנו חכמים

בו ירוץ
ונשגב

[מגדל]

אכן לא חסרו (ע"ע הכתיבה המזרחית של ר' מאיר פופרש), אך זו לפחות התחלה של משהו.
מה נתאונן ומה נאמר, נקווה שאתה צודק ונמתין לממצאים.

[שבע]

למי זהב
נא תצרף
כל נוי יוקר

כי מי ומי בז
ואוקיר מפז
יקר אור רז

ומן המצר
בסד רגלי
ולי דס לי

וגם בכרך
ומן החרך
לא בפרך

קץ חי
בן חי

צדיק
יחיה

ברא
שית

הר
זו

ובהיר בשחק
יצרתי לשחק

יחרוש חורש
יפתח וישדד

ובא לציון גואל

[במסתרים]

זה האיש דובר פלא
מי חכם ויבן אלה
אשב בחושך יאיר לי
לי דס לי מני הפליא

[שבע]

קונטרס שמיני מתורת רבינו הרמ"ק
כולל את פירושו למאמר הזוהר פרשת יתרו
הנדפס בסידורים לאמרו בשלש סעודות של שבת

[אור קדמאה]

למגדל:
בידינו כמה כתבי יד להשוואה
וכל סימני האוטוגרף אית בהו

לבוצינא:
זבחי שלמים כינוי מאוחר
וכולו כלול בתפלה למשה

רבינו שבע!
בספר מגלה עמוקות ואתחנן אופן קע"ה כתב:
הקדמה אחת מבוארת בספר זבחי שלמים של הרב ר' מנחם עזריא, שהה' פרצופים של הנשמה שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה, שהם כנגד ה' פרצופים של שם הוי"ה, שהם ארבעה אותיות וקוצו של יו"ד, באים אל האדם באלו הזמנים, בחולו של מועד ובמוסף של ראש חודש בא לו הנפש, ביום טוב בא לו הרוח, ביום כפור בא לו הנשמה, בשבת בא לו הנשמה יתירה שהיא סוד חיה, ובעולם הבא זוכה ליחידה. ולזה החלק הנקרא יחידה, לא זכה לו שום אדם בעולם כי אם אדם הראשון...

האם ידוע לך משהו על ספר זה??

[הרב ספריאל]

באור יקר פ' ויקהל, אצל "בריך שמיה", הרמ"ק מעתיק נוסח בריך שמי' ומעיר שאין מקומו כאן, ויבואר בסידורו תפלה למשה.

והרי לפנינו בתפלה למשה לא נמצא, האם מכאן ראיה שהסידור תפלה למשה לא הגיע אלינו בשלימות?