הערות ותפיסות על קטלוגי מכירות פומביות

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ו' אוגוסט 17, 2018 4:48 pm

ב"ה
כיום המכירות הפומביות של ספרי קדש ופרטי יודאיקה רבו כמו רבו, וכמעט ואין יום שאין בו בשורה על מכירה חדשה וכיו"ב, ממש כפטריות אחר הגשם, מכירות מקוונות ומכירות שאינן מקוונות, בתי מכירות ותיקים יחסית ובתי מכירות שאת שמם לא ידענו ואת שמעם לא שמענו.

מטבעם של דברים רצונם של בעלי בתי המכירות הוא למכור הפריטים במחיר גבוה ככל האפשר ולקצור את העמלות הגבוהות ביותר. וכמובן זו זכותם ופרנסתם ואאחל להם הצלחה בכך.

אלא שלעתים יש הגזמות מופלגות ושיבושים זרים ומשונים, אם מצד נדירות הספר, ואם מצד שנות ההדפסה, ואם מצד ש"אינו בספריה הלאומית בירושלם", "אינו רשום במפעל הביבליוגרפיה", "תגלית", וכהנה רבות להשביח המקח.

האמת היא כי במקרים רבים המידע הזה מוגזם בגיזומי פרא ואינו נכון, והספרים אכן רשומים במפעל הביבליוגרפיה, והם מצויים בספריה הלאומית, והם הרבה פחות נדירים ממה שהם מתוארים בקטלוג, ואינם "תגלית" וכו'. וגם אם אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה לעתים הסיבה הפשוטה כי המפעל שבק חיים טרם רושמו את אותם הספרים, וספרים שבאופן שיטתי המפעל לא רשמם מה תועלת לכתוב "אינו במפעל הביבליוגרפיה"? אונאה וכחש יש בזה.

עלה במחשבתי לרכז באשכול זה השגות והערות על בתי המכירות (עיקר כונתי על מכירות עתידיות), אך תחילה וראש צריך לדעת אם כל זה הגון וראוי כדי שלא לפגוע חלילה בפרנסתם ובכבודם של מנהלי ועובדי ומקטלגי בתי המכירות. אך לאידך גיסא אולי רק בזכות החשיפה והכתיבה בתי המכירות ידייקו יותר בקטלוגיהם.

כעת ממש מצאתי באיזה קטלוג ספר שהוא "תגלית" כיון שנדפס בתרל"ג, וכל המהדורות הידועות נדפסו תרכ"ח.

זו כמובן בדיה, ובשער שמצולם בקטלוג שם בחשבון השנה נוסף "לפ"ג", ויש להפחית מתרל"ג את חמש השנים של הפרט הגדול, והשנה היא תרכ"ח, ולא מדובר בשום תגלית.

ארזי הלבנון

איני מונח ב"סוגיא", אך פעמים רבות מוכרים ספרים פשוטים לכאו' עם רישומי בעלות מאת גדולים, וכעומד מן הצד אני תוהה לעצמי האם זה אמין?

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' אוגוסט 19, 2018 2:26 am

ארזי הלבנון כתב:איני מונח ב"סוגיא", אך פעמים רבות מוכרים ספרים פשוטים לכאו' עם רישומי בעלות מאת גדולים, וכעומד מן הצד אני תוהה לעצמי האם זה אמין?

רבו הזיופים בזה, ואני בעצמי נתקלתי בעצם הימים האלו בסוחר שמכהן במשרה של כבוד באחד המכונים החשובים, ומוכר באופן שיטתי פריטים מזויפים, בעיקר מכתבי גדולי הדורות, ובמצח נחושה.
יען כי מטבעו של שוק העתיקות הדברים נעשים בחדרי חדרים, ויד העשוק על התחתונה!

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » א' אוגוסט 19, 2018 7:14 am

ראיתי דבר פלא
יש מסכת ב"מ דפוס ברלין תפ"ה, נדירה ביותר, שבאחת המכירות הוצעה במחיר פתיחה של 5000 דולר (ירושלם של זהב 19.4.16), ביען יש בה חתימות חשובות וכו' והיא נדירה טובא, וכל זה למרות שחסר בה שער וכמה דפים.
כמובן במחיר זה אף אחד לא רכש, וזה מחיר מופלג ומגוזם, לא ירושלם אלא בבל, אך עדיין "של זהב". הון רב.
לאחר זמן שמו באותה מכירה (26.12.17) מסכת זו ממש, אותו עותק עם אותן חתימות וכו', במחיר פתיחה שהוא כמעט רק עשירית! מהמחיר המופקע שנקבו בראשונה.

יש גם מסכת חולין אמשטרדם תפ"ח בסגנון הנ"ל, התחילו ב2000 דולר במכירה ראשונה, ירדו ל1500 דולר במכירה שניה, ובמחיר מוגזם ופראי זה כמובן אף אחד לא רכש. בעיני ראיתי לפחות שש-שבע עותקים של דפוס זה, ואינו נחשב לנדיר כלל (כמובן הכל באופן יחסי).

הרבה יש שיש במכירות פריטים שלא נמכרו (בד"כ כי הוצעו במחירי פתיחה מופרזים) ואח"כ אותם פריטים מופיעים במכירות נוספות במחירים יותר נמוכים.

בעידן של היום שיש את בידספירט, ששם הקטלוגים מרוכזים ויש מערכת חיפוש, בקלי קלות עולים על כל דבר כזה.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » א' אוגוסט 19, 2018 9:00 am

חיימשה כתב:
ארזי הלבנון כתב:איני מונח ב"סוגיא", אך פעמים רבות מוכרים ספרים פשוטים לכאו' עם רישומי בעלות מאת גדולים, וכעומד מן הצד אני תוהה לעצמי האם זה אמין?

רבו הזיופים בזה, ואני בעצמי נתקלתי בעצם הימים האלו בסוחר שמכהן במשרה של כבוד באחד המכונים החשובים, ומוכר באופן שיטתי פריטים מזויפים, בעיקר מכתבי גדולי הדורות, ובמצח נחושה.
יען כי מטבעו של שוק העתיקות הדברים נעשים בחדרי חדרים, ויד העשוק על התחתונה!

בכל גזילה יש לתבוע בד"ת ואם הוא סרבן בבי"מ.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' אוגוסט 19, 2018 9:11 am

איך יתבע בבי''מ, עם איזה הוכחות או קבלות?

הוה אמינא

ואם הוא לא סרבן? איזה ראיות והוכחות לאונאה יש ביודאייקה? אין לזה שער ולא אומד, הכל לפי המכרז.

ארזי הלבנון

ושא_נס כתב:וכל זה למרות שחסר בה שער וכמה דפים

שאלה נוספת, ושוב, כמי שאינו מבין.
שמעתי מספר פעמים על כך שחסרון עמוד השער גורע משווי הספר הרבה. מה הסיבה לכך? האם בגלל שכעת לא ניתן לדעת בבירור מהי שנת ההדפסה? (בדפוסים וספרים מסויימים לכאו' זו אינה בעיה).

עובדיה חן

הסיבה שכל עניין האספנים זה עניין למשוגעים לדבר,ועליהם אין לשאול שאלות.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ב' אוגוסט 20, 2018 9:37 am

ארזי הלבנון כתב:
ושא_נס כתב:וכל זה למרות שחסר בה שער וכמה דפים

שאלה נוספת, ושוב, כמי שאינו מבין.
שמעתי מספר פעמים על כך שחסרון עמוד השער גורע משווי הספר הרבה. מה הסיבה לכך? האם בגלל שכעת לא ניתן לדעת בבירור מהי שנת ההדפסה? (בדפוסים וספרים מסויימים לכאו' זו אינה בעיה).

כל דבר בעולמנו שיש לו ערך ממוני (ולא רק) תלוי במצב של אותו הדבר. למשל, רכב חדש שוה סכום מסויים, אך אותו רכב מאותו הדגם במדה והוא משומש מחירו שונה. מדוע? דומני כי אין צורך להסביר.
שלחן חדש וכסאות חדשים אין להם ערך זהה עם ערך של שלחן ישן וכסאות שבורים (או שבכלל חלק מהכסאות כבר אינם קיימים), וזו כמובן עובדה פשוטה גם כן.

ספר ישן, כשיש לו שער ואין בו חסרונות בראשו ובסופו הוא "שלם", הוא באותו המצב בו הוא יצא מבית הדפוס לפני כמה מאות שנים, למעט כמובן פגעי זמן ושימוש ובלאי, אך מצד המוצר הוא בדיוק המוצר כפי שיצא מבית הדפוס.

בשער הספר יש את המידע הנחוץ ביותר לדעת מה שם הספר (בספרים רבים שם הספר מצוי רק בשער, וזהו) ושם המחבר ומקום הדפוס ושנת ההדפסה, ועוד פרטים חשובים ומענינים.

כשהשער חסר בספר, אוטומטית הספר נהיה יתום, ואם נניח ספר שלם שיש בו 200 דפים שוה 100 דולר, ברגע שחסר בו שער כאילו יש בו רק 50 דפים מן הספר, ו150 דפים חסרים בו (זה בערך היחס, כמובן אין בזה כללים ונקטתי דוגמא בעלמא). כמה אדם ירצה לשלם על רבע ספר?

כל זה מצד אספנים.

מצד הלומדים, כמובן אפשר ללמוד בצורה זהה בספר שהוא נטול שער, ורק צריך לזהות בודאות את מהדורת הספר ופרטיו הביבליוגרפיים.

היו חכמים שכשהיו בידיהם ספרים חסרי שער (גם הקדמות!), הם טרחו להדפיס שער מיוחד כדי שהעותק שלהם יהיה שלם.

והיו שהדפיסו חצאי שערים והשלימו פרטי ההדפסה בכ"י, ועוד.

ארזי הלבנון

יישר כח גדול על ההסבר המפורט! תודה!

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ב' נובמבר 12, 2018 10:35 am

https://www.jdn.co.il/breakingnews/1067528/
ככה"נ מדובר במכירה זו:
https://il.bidspirit.com/ui/catalog/auc ... /1?lang=he
מי יודע מהיכן נגנבו יתר הפריטים...

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ג' נובמבר 13, 2018 6:56 am

ברוז כתב:https://www.jdn.co.il/breakingnews/1067528/
ככה"נ מדובר במכירה זו:
https://il.bidspirit.com/ui/catalog/auc ... /1?lang=he
מי יודע מהיכן נגנבו יתר הפריטים...

זה שמצאו גנוב לא תמיד זה באשמת בתי מכירות[ הם מוכרים מה שמביאים להם] ולפיכך יש כאן חשש לשון הרע לענ"ד.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ג' נובמבר 13, 2018 8:06 am

לא האשמתי איש, הפניתי זרקור לתעשיית השוד הפורחת בענף העתיקות.

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ג' נובמבר 13, 2018 9:28 am

א.
הסיבה לירידת ערכו של ספר ששערו חסר היא פשוטה.
במשך הימים והשנים וברוב הלימוד והשימוש בספר נתלשים ממנו דפים ראשונים ואחרונים.
יסתכל נא כל אחד בסידורים, בחומשים ובמחזורים שבביתו (לקיים מה שנאמר: ותמלא הארץ חמס) ויראה את חסרון הדפים
הראשונים והאחרונים.
לכן הרבה ספרים ישנים, שנדפסו לפני ארבע מאות ושלוש מאות שנה, חסרים הם את השער.
וספרים כאלה שנשארו שלמים עם השער שבראשם הם נדירים.
וכלל ידוע הוא כי נדיר ושאינו נדיר - נדיר יקר.

ב.
המחירים של כתבי יד ודפוסים ישנים אינם מופרזים. והסיבה פשוטה: אין להם מחיר.
עליהם נאמר: 'הכל לפי המבייש והמתבייש'.
ובדידי הווה עובדא. הביאו אלי כתב יד. עיינתי בו, ולפי תוכנו אין הוא שווה יותר ממאה זוזים.
בראשו היתה חתימת בעלים של מאן דהו שחי לפני כמאה שנים. אין הוא ידוע, אלא שלפי צורת הכתיבה נראה כך.
ועל כן לא מצאתי בכתב היד עניין כלשהו.
תיארתי אותו כמות שהוא.
לימים נתברר לי שהסוחר מוכר אותו באלפי זוזים. האם רימה?
לא. הוא מצא יהודי עשיר ששם משפחתו כשם משפחתו של הבעלים שחתם על הספר לפני כמאה שנים.
היהודי החליט שהבעלים ההם הוא סבו או אבי סבו וכו' ואם כן הוא עצמו נצר למקובל חשוב שהרי הוא למד בכתב היד.
ומאז מראה אותו עשיר את כתב היד לכל רואיו, מתבשם מייחוסו הרם והוא בטוח ששילם מעט מדי על כתב היד ועשה עסקה מצוינת.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' נובמבר 20, 2018 3:51 am

באחת המכירות האחרונות היה פריט זה

13 כרכי תלמוד בבלי, שנדפסו בפרנקפורט דמיין ת"פ [1719], כולם עם כריכות חדשות

1. מסכת נזיר. סט דף. ‬ מעבר לשער מעט "חלופי נוסחאות וגירסאות והגהות". בעמ’ האחרון "תורת הנזיר בכל הלכותיו" (נוסף בהוצאה זו. [רבינוביץ, עמ’ קיא, כותב שהועתק מהרמב"ם הלכות נזירות, אך אי"ז נכון]). ‬

2. מסכת סוטה. נב דף. מעבר לשער "חלופי גרסאות והגהות מה שהביאו מהרש"ל ומהרש"א".

3. מסכת בבא בתרא. ריו דף [חסר 3 דפים אחרונים מפירוש המשניות לרמב"ם]. מעבר לשער "חלופי גרסאות ונוסחאות המפורשים [!]".

4. מסכת מכות. כח דף. בעמ’ האחרון "מראה מקום חידושי סוגיאות והגדות ולשונות רש"י ותוספות ממסכת מכות". מראי-מקומות לספרי דרוש.

‬ מסכתות אבות דרבי נתן, סופרים, שמחות, כלה, דרך ארץ רבה וזוטא, אבות עם פירוש הרמב"ם ועם פירוש "חסד אברהם" על הקדמת הרמב"ם לפירושו (הנקראת "שמונה פרקים"), מאת ר’ אברהם הורוויץ. הפירוש נדפס לראשונה בלובלין של"ז. ‬לח-נב דף: הלכות קטנות של רבינו אשר: הלכות ספר תורה, מזוזה, תפילין (עם החיבור הקדמון "שימושא רבה"), ציצית, טומאת כהנים, חלה, כלאים, ערלה, ו"קיצור פסקי הרא"ש מהלכות קטנות". הלכות אלו נדפסו בתלמוד דפוס יושטיניאן (ש"ח-שי"א), ונשמטו מהוצאת באסיליאה ואילך. ‬נב דף.

5.מסכת הוריות. טז, יו-יז דף. עם הירושלמי. ‬

6. מסכת עדיות. עם פירוש רבינו משה בר מיימון זצ"ל ועם פירוש ר’ אברהם בר דוד זצ"ל. יד דף. ‬

7. מסכת בכורות. עג דף. מעבר לשער "הגהות ונוסחאות ממסכת בכורות". ‬

8. מסכת ערכין. לח [צ"ל לז] דף. מעבר לשער "הגהות וחדושים מהתוספות והרא"ש ורבינו גרשון מאור הגולה ממסכת ערכין". ‬

9. מסכת תמורה. לפרט ה’ו’א’ ו’ת’מ’ורתו קו’ד’ש [תס"ח. כנראה צ"ל: ו’ת’מ’ו’רתו’, ת"פ]. לו דף. מעבר לשער מעט "הגהות ונוסחאות שנשמטו מהפנים". ‬

10. מסכת כריתות. לב [צ"ל לא] דף. מעבר לשער מעט "הגהות ונוסחאות שנשמטו מהפנים". ‬

11. מסכת מעילה קינים תמיד מדות. לג, [1], לד-מג דף. מעבר לשער מעט "הגהות ונוסחאות שנשמטו מהפנים", בארבע המסכתות הללו. ‬ עם ציורים: שרטוטים של בית המקדש וכליו. דף אחד "ציורים השייכים לפירוש הרמב"ם במס’ מידות" (בראש מסכת מידות, לפני דף לד) ועמוד אחד "צורת בית שני", עם "לוח ומראה מקום" (בסוף המסכת). בשולי העמוד: "מעשה ידי אצבעתי... נלקטין... מתוך הש"ס ופירושיו ושאר ספרים... יהונתן... מראזנאי’ מדינת ליטא". הוא מחבר הספר ישועה בישראל, פרנקפורט דמיין ת"פ, שנדפס באותו הזמן באותו בית דפוס עם הש"ס. ‬

12. מסכת נדה. פח דף. ‬

13. משניות מסדר טהרות עם שלשה פירושים, רבינו משה בר מיימון, רבינו שמשון משנזא, רבינו אשר. קעח דף. פירוש הרא"ש בסוף כל פרק. ‬

בחלק מהטפסים של הוצאה זו נדפסה בשערים הודעה ארוכה בלאטינית, על תוכן המסכת ועל כך שנדפסה לפי הצנזורה של מארקו מאריני בדפוס באזל. כנראה נדפסו ש"סים עם הודעה זו וש"סים בלי ההודעה. ‬ "ודפוס הזה עולה ביקר ערכו, בהוספותיו והגהותיו על כל הדפוסים שקדמוהו, והוא היה ליסור מוסד לכל הדפוסים שבאו אחריו" (רבינוביץ, עמ’ קיא).

חתימות וחותמות בעלות, מספר הגהות בכתב יד [החתימות וההגהות לא נבדקו].

מצב כללי טוב-טוב מאוד, מעט נקבי עש.

הפריט הנ"ל לא נמכר.

עכשיו לפירוט האמיתי והמקורי של המסכתות הנ"ל:

נזיר סוטה - היו בכרך אחד. יתכן מאד שהיה גם "נדרים", אלא שהיה חסר, והמוכר ויתר עליו.

ב"ב מכות מסכתות קטנות הוריות עדיות - היו כולן בכרך אחד. את מסכתות קטנות הואיל בטובו לספח למסכת מכות, והמוכר הנ"ל לא הפרידה בכרך לעצמו כשם שעשה עם מכות, הוריות, עדיות, (ומעיקרא מסכתות קטנות נראה כי יש בהן יותר דפים מהוריות), ומצד עובי הכרך לשיטתו היה לו לפצל מסכתות קטנות ולהפרידן בכרך לעצמו, אלא שמסכתות קטנות מן הסתם נדפסו בדפוס זה בלא שער, ולא רצה לעשות כרך עירום משער למסכתות קטנות שיחשב "חסר".

בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה - היו כולן בכרך אחד.

נדה טהרות - היו בכרך אחד.

ברור בלא ספק כי המוכר (ובעקבותיו בית המכירות לא בפקחות גדולה ומן הסתם בידיעה) נהג פה בערמנות ותחבולה, ובידיו היו בתחילה כל המסכתות הנ"ל קרוב לודאי כאמור בארבעה כרכים. וכדי להשביח מקחו פשוט הפריד בין הדבקים, ועשה כל מסכת בכרך לעצמו, ונהיו 13 כרכים וממילא ביקש מחיר מפולפל שאותו לא יכול היה לדרוש על מספר הכרכים המקורי.

גם אחרי שיש פה כביכול 13 מסכתות עדיין מדובר בכשליש תלמוד, ואין שום הגיון שבעולם שעל שליש תלמוד מדפוס זה ביקשו המחיר שביקשו (אולי על תלמוד שלם מדפוס זה אפשר לבקש המחיר שנקבו שם), וממילא יאות נאה וראוי שפריט זה תלי"ת לא נמכר במחיר ההזוי והמופקע שביקשו עליו בחמדנות וכחש.

יאמינו לי החברים פה אין לי מושג מי המוכר ואין אני בעל דבבא דיליה, אלא כתבתי רק להראות על הזהירות שיש לנקוט בה בקניית ספרים "בכריכות חדשות" משום מה... נחכה ונראה אם כרכים אלו ממש יצוצו במכירות עתידיות, וכמובן באיזה מחיר. רק אקוה שהמוכר לא יקבל השראה מכאן לפרק גם את מסכתות קטנות לכרך נוסף ויהיו בידיו 14 כרכים. סוף דבר דומני כי מה שהמוכר פה שילם על כריכת 13 כרכים בכריכה חדשה, עלה לו יותר ממה ששילם על ארבעת הכרכים המקוריים.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' נובמבר 20, 2018 4:03 am

בריושמא כתב:א.
הסיבה לירידת ערכו של ספר ששערו חסר היא פשוטה.
במשך הימים והשנים וברוב הלימוד והשימוש בספר נתלשים ממנו דפים ראשונים ואחרונים.
יסתכל נא כל אחד בסידורים, בחומשים ובמחזורים שבביתו (לקיים מה שנאמר: ותמלא הארץ חמס) ויראה את חסרון הדפים
הראשונים והאחרונים.
לכן הרבה ספרים ישנים, שנדפסו לפני ארבע מאות ושלוש מאות שנה, חסרים הם את השער.
וספרים כאלה שנשארו שלמים עם השער שבראשם הם נדירים.
וכלל ידוע הוא כי נדיר ושאינו נדיר - נדיר יקר.
.

אחר הקידה הדברים נכונים אך יש לסייג מעט.

ספרים רבים שאינם שמישים בדרגת חומשים וסידורים, גם בהם חסרים שערים. ואפשר לראות מצד הספר והבלאי שהוא כמעט ולא היה בשימוש. ומה נשיב אז? לא תמיד חסרון שערים נובע מבלאי. זה נכון כמובן שהדבר מצוי בספרים שהיו בשימוש, אך כאמור לא בהכרח. חסרונות שערים יש גם בספרים בני מאה שנה אחורה. ומה נתרץ בהם?
רק לאחרונה שמעתי על מישהו שראה או רכש ספריה עתיקה שלימה, שכל הספרים במצב מצויין, אך כולם חסרי שערים. כנראה לאיזו סיבה מישהו הסיר כל השערים. וברור שאין שם עניני בלאי.

יש ספרים בני 400 שנה, שכבר כ300 שנה לא היו בשימוש, מידיעה גמורה, ונניח היו בשימוש רק מאה שנה, והם חסרי שערים. הסבירות שתוך מאה שנה נהיה בלאי ברמה שהשער יקרע וכו', היא נמוכה. ואיני מדבר על סידורים וחומשים, אלא על ספרים שניכר שהם בקושי היו בשימוש ואינם בלויים.

חדשים לבקרים יש במכירות "אוסף שערים" למכירה. מן הסתם שערים אלו נקטמו מכל מיני ספרים שנותרו חסרי שער, ולא רק מספרים שהיו בדרך לגניזה.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ג' נובמבר 20, 2018 11:54 am

קידום השקפות ואג'נדות אישיות בקטלוגים:
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 94?lang=he

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ו' נובמבר 23, 2018 2:27 pm

במכירה עכשוית:

"מסכת עירובין עם פירוש ותוספות ופסקי תוספות, רבינו אשר, ופסקי הרא"ש ופירוש המשניות מהרמב"ם. נאווי דוואהר, דפוס קריגר. תקמ"ו [1786]. נדיר במיוחד.

בשנים האלו המדפיס קריגר בנוואי דוואהר שקבל רשיון להדפסת ספרים עבריים החל בתוכנית להדפסת כל התלמוד בבלי, הוא הסתייע בשלשה מבני העיר וההדפסה החלה בשנת תקמ"ב. אולם התכנית הגדולה לא יצאה לפועל מסיבות שונות, ולמעשה נדפסו מסכתות בודדות בלבד. ידוע על מסכתות ברכות זרעים ושבת, ולפנינו מסכת עירובין, ושנים אחדות אחר כך מסכת ראש השנה, ויתכן כי נדפסה גם מסכת בבא מציעא.

ח.ד. פרידברג בספרו תולדות הדפוס העברי בפולניה (עמ' 77-76) כתב באריכות על השתלשלות ההדפסה, והוא מזכיר שנדפסה גם מסכת עירובין. הביבליוגרפים ידעו על קיומה מרישומו של פרידברג והעתיקוה משם, אף שלא ראו אותה מחמת נדירותה. גם במאמר על הדפסת התלמוד בהערות של הברמן (עמ' רלג-רלה) הוא מביא שמסכת זו מופיעה ברשימת פרידברג אך לא ראה את המסכת שלפנינו.

מסכת נדירה במיוחד, לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה נמצאת בספריה הלאומית. מצורף חומר אודות המסכת.

קל דף, 35 ס"מ. בדפי הפרוזץ חתימות בעלים ורישומים. מצב טוב, כתמי זמן, מעט קרעים קלים בשולי מספר דפים. כריכת קרטון ישנה".

בנאווי דוואהר התחילו להדפיס תלמוד כפי הנראה בשנת תקמ"ד, ולא בשנת תקמ"ב.

בתיאור הפריט דלעיל: "ושנים אחדות אחר כך מסכת ראש השנה, ויתכן כי נדפסה גם מסכת בבא מציעא".

אין להן למסכתות ר"ה וב"מ שום שייכות עם התלמוד השלם עצמו שהתחילו להדפיס בתקמ"ד.

ב"מ קרוב לודאי נדפסה קודם שהתחילו להדפיס התלמוד השלם בתקמ"ד, ור"ה (ועוד מסכתות שלא ידעו מהן) נדפסו שם בלא שום שייכות לתלמוד השלם.

ממסכת ב"מ לא ידוע היום טופס שלם, ויש דפים אחדים שאינם זהים לכל יתר הדפוסים הרשומים והידועים ואף הנעלמים (נעלמים היינו שלא נרשמו ברשימות קודמות וכו', ואינן בספריות הידועות וכו'), ואני משערם בס"ד כדפוס נאווי דוואהר זה, ומצאתי סייעתא לזה גם מצד העימוד והפונטים ואופן הציונים. ואכמ"ל.

מסכת עירובין הנ"ל אינה טופס יחידי בעולם, והיא מצויה לפחות במקום נוסף, דומני עם מעט דפים חסרים פה ושם.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ב' פברואר 04, 2019 10:05 am

כאן https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 91?lang=he מוצע למכירה ספר שהיה שייך כביכול לאדמו"ר מבעלזא שליט"א.
ולא היא.
כתה"י הוא של בנו הגדול של האדמו"ר ממחנובקא - בעלזא.

פייביש אופטובסקי

בא' מבתי המכירות נמצאים -או נמצאו בעבר- מכתבים מר' שמעון קאליש. הם הוצגו באתר כמכתבים של רבי שמעון שלום מאמשינוב. ולא היא, אלו מכתבים של א' מנכדי רבי בונם מאוטווצק שהיה בשנחאיי. יתכן שהיום כבר תוקן הטעות.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ו' מאי 10, 2019 9:02 am

ברוז כתב:כאן https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 91?lang=he מוצע למכירה ספר שהיה שייך כביכול לאדמו"ר מבעלזא שליט"א.
ולא היא.
כתה"י הוא של בנו הגדול של האדמו"ר ממחנובקא - בעלזא.

לאחר פרסום הדברים כאן, החליפו שם את הפריט.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' מאי 21, 2019 6:36 am

בקטלוג מכירת "רפאלי" הקרובה (מכירה 8 פריט 64):
תגלית ביבליוגרפית מיוחדת בתחום הדפסת התלמוד. [7] דף. תלמוד בבלי. דפוס לא ידוע (?) שאלוניקי. [ש"ע-פ]. [1610-20].
[2] דף ממסכת גטין.
[3] דף ממסכת בבא מציעא
[2] דף ממסכת בבא קמא.

על ההדפסה בשאלוניקי בשנים הנ"ל, ראה בתוך: מהלמן גנוזות ספרים, ירושלים תשל"ו מעמ' 43 והלאה. ראה גם בתוך: גנזי ישראל, יודלוב, יצחק "אוסף ד"ר יצחק מהלמן" מס' 150 ו- 153. במקורות אלו מוזכרים דפים ממסכתות כתובות גיטין וברכות. מס' ברכות וגטין שם מתוארכות לשנים ה' ש"ם [1580] – ה' שמ"ה [1585]. מדפוס אזוביב. מסכת כתובות נוספת מתוארכת ה' ש"ע-פ לערך.
מסכת בבא מציעא לא מוזכרת !

גם ברישומי וינוגרד ורוזנפלד, מס' 61122 ו- 61123 מוזכרות 3 מסכתות ברכות גטין וכתובות, משנים אלה. ומה שנרשם, נרשם מקטעי דפים, בני [2] דף, ומעט יותר. אולם, פרופ' אלעזר הורוביץ בספרו "מהדורות מסכת בבא קמא מדפוסי שאלוניקי", ניו יורק תשמ"ו, (נדפס ב – 120 טפסים בלבד) נותן תיאור מדוייק ומעניין על טופס גמרא מסכת בבא קמא משאלוניקי שהייתה ברשות הר"י לוי ממונטריאול, ואשר עליה חתימת ידו של המדפיס יוסף יעבץ, (עם צילום פקסימלי של השער וחתימתו). פרופ' הורוביץ עשה מלאכתו נאמנה, והביא צילומי פקסימליות יחידאיות בעולם, של דפים ממסכתות שהיו כרוכים בתוך הטופס של המדפיס, שכנראה נכרכו ממסכתות לא ידועות אחרות מדפוסי שאלוניקי.

רוב הדפים המוצעים לפנינו, זהים לאלו שנדפסו בשאלוניקי ש"ע-פ. כמובן מעימודים שונים שאינם מצויים בספריות בעולם ומוגדרים "דפוס לא ידוע", ואשר פרופ' הורוביץ לא ראה!. צילום הדף האחרון – פקסימליה, מתוך בבא מציעא, שנמצא ב"חשיפת גנזי תימן", זהה לדפים ממסכת בבא מציעא, הנמצאים אצלנו ושאינם ידועים בעולם ! (חומר מצורף)

דפי דפוס מתלמוד בבלי שנדפסו משאלוניק משנים אלו, לא נראו במכירות פומביות ! הדפים שלמים. מצב בינוני. הדפים הוצאו מגניזת כריכה. כתמים, בלאי ופגמים. דף בריא.

עד כאן מן הקטלוג הנ"ל.

כמה הערות קצרות:

מסכת גיטין - קרוב לודאי שאכן מדובר בדפוס שאלוניקי ש"ע-ש"ף לערך. וכך זיהיתי לחכם אחד ששאלני זה לאחרונה על דפים אלו ממש, ומן הסתם על פי הזיהוי שלי הוא במכירה הנ"ל.

מסכת בבא קמא - קרוב לודאי שאכן מדובר בדפוס שאלוניקי ש"ע-ש"ף לערך כנ"ל. וגם זה אנכי הקטן זיהיתי לאשר שאלוני.

מסכת ב"מ - אינה דפוס שאלוניקי ש"ע-ש"ף, ומדובר בהדפסה אחרת של מסכת בבא מציעא משאלוניקי תי"א לערך, ואינה מן השנים ש"ע-ש"ף, ואין בכל הדפים הנ"ל שום "תגלית" ביבליוגרפית. אצלי הקטן ידועים מב"מ שאלוניקי תי"א לערך לפחות עשרים דפים, ובסך הכל כעת נוספו עוד כמה דפים בודדים.

מסכת ב"ק קיים ממנה עותק שלם, מסכת גיטין במצוי במכירה הנ"ל נוספו דפים על הדפים הידועים והרשומים, ומסכת ב"מ ידועה ואינה תגלית ביביליוגרפית.

בקטלוג הנ"ל: "במקורות אלו מוזכרים דפים ממסכתות כתובות גיטין וברכות. מס' ברכות וגטין שם מתוארכות לשנים ה' ש"ם [1580] – ה' שמ"ה [1585]. מדפוס אזוביב. מסכת כתובות נוספת מתוארכת ה' ש"ע-פ לערך. מסכת בבא מציעא לא מוזכרת !".

כתובות גיטין וברכות אכן ידועות ורשומות, והן מן השנים ש"ע-ש"ף לערך. מסכתות ברכות וגיטין ש"מ לערך דפוס אזוביב, אין להן שום שייכות וקשר עם הדפים הנ"ל ועם נדון דידן כלל. מסכת כתובות מהשנים ש"ע-ש"ף היא היא המסכת שכתבו בתחילת דבריהם "במקורות אלו מוזכרים דפים ממסכתות כתובות גיטין וברכות".

מסכת ב"מ לא מוזכרת - היינו ברישומי שנת ש"ע-ש"ף, ובצדק, כי כפי הידוע כעת לא נדפסה אז, ומה שיש ממס' ב"מ הוא שאלוניקי תי"א לערך דלעיל.

בסוף הדברים: "דפי דפוס מתלמוד בבלי שנדפסו משאלוניק משנים אלו, לא נראו במכירות פומביות".

אחר הקידה דברים אלו אינם נכונים, ובמכירת רפאלי עצמם האחרונה (אדר א' תשע"ט) היו כמה דפים ממסכת ב"מ זו עצמה ממש שנדפסה בשאלוניקי תי"א לערך, אלא שכמובן לא נרשמה שם לנכון.

סוף דבר במכירה הנ"ל אין שום תגלית על מסכת לא ידועה, אלא יש שרידי דפים נאים משלש מסכתות, אחת מהן קיימת בשלמות (ב"ק שאלוניקי ש"ע-ש"ף), והאחרות נשתמרו בחלקן (גיטין שאלוניקי ש"ע-ש"ף; ב"מ שאלוניקי תי"א לערך).

(מעיקרא לא ברור מה ההוכחות לכך שהדפים של ב"מ הם מהשנים ש"ע-ש"ף, ואם כבר מדוע לא שיערו זה כב"מ שאלוניקי שכ"א? הרי לא הדפים שרשמו לא הושוו לא לשאלוניקי שכ"א, ולא לשאלוניקי ש"ע-ש"ף שהומצאה על ידם, ולא לשאלוניקי תי"א לערך, ומן הסתם גם לא הושוו לדפוס שאלוניקי תס"ו שכמובן אינם מדפוס זה, וכמובן אינם גם דפוס שאלוניקי תק"ם לערך).

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ה' יולי 18, 2019 11:03 pm

דוגמא עכשוית על הפער המוגזם בין בית מכירות אחד לחבירו.

מסכת תענית דפוס ווארשא תרי"ח, מצויה כעת בשני בתי מכירות במקביל. בבית מכירות אחד (קינג דיויד מכירה 15 פריט 162) מסכת זו מחירה ההתחלתי הוא 10 דולר, ובבית מכירות אחר (רפאלי מכירה 9 פריט 171) מסכת זו מחירה ההתחלתי הוא 120 דולר. פי שנים עשר ממה שהחלו בו בקינג דיויד.
ולא עוד אלא שהעותק במכירת קינג דיויד מלא הגהות כ"י לא מזוהות, מה שאמור היה להכפיל ולשלש ערכו, ועם זאת כעת ממש נמכר ב25 דולרים בלבד.

ללמדנו כמה תחום זה פרוץ ולא מוגדר. בתי מכירות שפותחים במחירים שערוריתיים ושדבריהם בכחש ובכזב, עלולים להתגלות ולהתפרסם ולקנות שם שאינו טוב אצל הרוכשים ובכלל.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ו' יולי 19, 2019 12:22 am

לא שאלת. יתכן וההערות הם של איש פרטי, ולכן כל המסכת ערכה אינו רב, ועוד ירד מכירה בגלל ההערות. יחד עם זאת, אכן כבדהו וחשדהו.

בהקשר לכך אפיזודה מענינת. יהודי סיפר לי שישב בבית כנסת ישן בגרמניה לפני כמה שנים, ומצא כת"י לא ארוך בתוך גמרא פסחים שלקח מהארון ולמד בה - חידושים ערבים במסכת פסחים.
ההוא לקחם אתו והראה לכמה מומחים ולא יכלו לזהות הכתב, שאל כמה ת"ח ואמרו שזה נראה חשוב מאוד. אך העלה חרס בידו. כשפגש בהגרב"ש דויטש שליט"א הראהו את הכת"י, הביט בהם מעט, ואל אתר אמר זה צל"ח על פסחים.. בקיצור העתקה של מאן דהוא לעצמו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יולי 19, 2019 8:47 am

ושא_נס כתב:דוגמא עכשוית על הפער המוגזם בין בית מכירות אחד לחבירו.

מסכת תענית דפוס ווארשא תרי"ח, מצויה כעת בשני בתי מכירות במקביל. בבית מכירות אחד (קינג דיויד מכירה 15 פריט 162) מסכת זו מחירה ההתחלתי הוא 10 דולר, ובבית מכירות אחר (רפאלי מכירה 9 פריט 171) מסכת זו מחירה ההתחלתי הוא 120 דולר. פי שנים עשר ממה שהחלו בו בקינג דיויד.
ולא עוד אלא שהעותק במכירת קינג דיויד מלא הגהות כ"י לא מזוהות, מה שאמור היה להכפיל ולשלש ערכו, ועם זאת כעת ממש נמכר ב25 דולרים בלבד.

ללמדנו כמה תחום זה פרוץ ולא מוגדר. בתי מכירות שפותחים במחירים שערוריתיים ושדבריהם בכחש ובכזב, עלולים להתגלות ולהתפרסם ולקנות שם שאינו טוב אצל הרוכשים ובכלל.

לא שערוריה לא כחש ולא כזב.
הפריט הנזכר כאן, אין לו שום ערך ושום מחיר נקוב, ודוקא משום כך אפשר לבקש עליו עשרים דולר ואפשר לבקש מאה דולר וגם זה לגיטימי. השווי היחיד שלו למי שמתעניין בו, וממילא מאה דולר זה גם מחיר סביר כהצעה.
חבל שמשתמשים בנוסח פוגעני כזה, על לא כלום ממש.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ו' יולי 19, 2019 9:43 am

יפים דבריך. אלא שדברי דלעיל באו קצת בסתימות.

סוף הדברים גבי כחש וכזב, אינו גבי המסכת הנ"ל אלא באופן כללי, הגזמות ותיאורי תוהו ותחבולות ממינים שונים, וכדקיימא לן ממר גופיה אודות עותק שלחן ערוך עם הגהות כ"י שיוחסו לסמ"ע. וכהנה רבות.

מחירים שערורייתיים יש גם כן בספרים שכולי עלמא לא פליגי על שוויותם הממוצעת, ולפתע ופתאום מבקשים עליהם מחיר התחלתי מפולפל ושנון.

פייש · הודעהעל ידי **פייש** » ו' יולי 19, 2019 9:55 am

איש_ספר כתב:
ושא_נס כתב:דוגמא עכשוית על הפער המוגזם בין בית מכירות אחד לחבירו.

מסכת תענית דפוס ווארשא תרי"ח, מצויה כעת בשני בתי מכירות במקביל. בבית מכירות אחד (קינג דיויד מכירה 15 פריט 162) מסכת זו מחירה ההתחלתי הוא 10 דולר, ובבית מכירות אחר (רפאלי מכירה 9 פריט 171) מסכת זו מחירה ההתחלתי הוא 120 דולר. פי שנים עשר ממה שהחלו בו בקינג דיויד.
ולא עוד אלא שהעותק במכירת קינג דיויד מלא הגהות כ"י לא מזוהות, מה שאמור היה להכפיל ולשלש ערכו, ועם זאת כעת ממש נמכר ב25 דולרים בלבד.

ללמדנו כמה תחום זה פרוץ ולא מוגדר. בתי מכירות שפותחים במחירים שערוריתיים ושדבריהם בכחש ובכזב, עלולים להתגלות ולהתפרסם ולקנות שם שאינו טוב אצל הרוכשים ובכלל.

לא שערוריה לא כחש ולא כזב.
הפריט הנזכר כאן, אין לו שום ערך ושום מחיר נקוב, ודוקא משום כך אפשר לבקש עליו עשרים דולר ואפשר לבקש מאה דולר וגם זה לגיטימי. השווי היחיד שלו למי שמתעניין בו, וממילא מאה דולר זה גם מחיר סביר כהצעה.
חבל שמשתמשים בנוסח פוגעני כזה, על לא כלום ממש.

ממש כן.

מהעבר · הודעהעל ידי **מהעבר** » א' יולי 21, 2019 5:19 pm

ושא נס כתב
מחירים שערורייתיים יש גם כן בספרים שכולי עלמא לא פליגי על שוויותם הממוצעת, ולפתע ופתאום מבקשים עליהם מחיר התחלתי מפולפל ושנון.

כולי עלמא לא פליגי ?? המציע והקונה פליגי

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' יולי 21, 2019 7:09 pm

ממש לא.
אני לא רוצה לפרט, אבל בהתנהלות מול בתי המכירות, במכירה עצמה וקודם לה, יש הרבה דברים לא הוגנים, ודי בזה. לא אפרט לכם יותר מדי על ערמימיות שנתקלתי בהם בעצמי, רק אזרוק לכם משהו קטנטן.
יש אופציה כזו, שאתה נותן מחיר של מאה דולר למשל, ונותן הוראה שאם יהיה מישהו שיתחרה אתך ויעלה את ערך הפריט אתה נותן לבית המכירות רשות להתחרות אתו עד סכום תקרה מסוים שאתה קובע. נגיד מאתים דולר.
פעם אחת התפתיתי לזה בטפשותי [מחמת שלא היה לי זמן להשתתף במכירה החיה בשעת מעשה], תחשבו לבד כמה שלמתי בסוף, מאה דולר או מאתים (המדובר היה בפריט זנוח שאין מצב שאיזה לקוח העלה את מחירו בשעתיים האחרונות שלפני המכירה. אם לא שאיש מטעם בית המכירות עצמו התחרה אתי - על סמך שידע שקבעתי תקרה של מאתים דולר, אז אני קוגל קארטופל).

ביליצר · הודעהעל ידי **ביליצר** » ב' יולי 22, 2019 1:16 am

לבית המכירות כבר אין אפשרות לראות
את הסכום המקסימלי שנתן הרוכש הפוטנציאלי ,זה הכיתוב שמופיע,"

"הצעות מעל ההצעה המובילה מוסתרות מבית המכירות" https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 94?lang=he

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ב' יולי 22, 2019 1:57 am

לא עשיתי את זה דרך האתר [מחוסר הרשאה], אלא דברתי אתם דרך הטלפון ובקשתי שיעשו לי. כך שידעו גם ידעו.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ב' יולי 22, 2019 2:20 pm

לענין כתב:ממש לא.
אני לא רוצה לפרט, אבל בהתנהלות מול בתי המכירות, במכירה עצמה וקודם לה, יש הרבה דברים לא הוגנים, ודי בזה. לא אפרט לכם יותר מדי על ערמימיות שנתקלתי בהם בעצמי, רק אזרוק לכם משהו קטנטן.
יש אופציה כזו, שאתה נותן מחיר של מאה דולר למשל, ונותן הוראה שאם יהיה מישהו שיתחרה אתך ויעלה את ערך הפריט אתה נותן לבית המכירות רשות להתחרות אתו עד סכום תקרה מסוים שאתה קובע. נגיד מאתים דולר.
פעם אחת התפתיתי לזה בטפשותי [מחמת שלא היה לי זמן להשתתף במכירה החיה בשעת מעשה], תחשבו לבד כמה שלמתי בסוף, מאה דולר או מאתים (המדובר היה בפריט זנוח שאין מצב שאיזה לקוח העלה את מחירו בשעתיים האחרונות שלפני המכירה. אם לא שאיש מטעם בית המכירות עצמו התחרה אתי - על סמך שידע שקבעתי תקרה של מאתים דולר, אז אני קוגל קארטופל).

זה שהבית מכירות לא ישר לא הופך אותך לקוגל קארטופל,לגופו של עניין יש בתי מכירות הוגנים ויש פחות כמו כל מקצוע אחר.

אנטיק סוחר · הודעהעל ידי **אנטיק סוחר** » ו' אפריל 16, 2021 1:20 am

https://bidspirit.com/ui/lotPage/source ... 9F?lang=he

האם זה חתימתו?

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ב' דצמבר 04, 2023 11:56 am

רעה חולה על ספרים חסרי שער שמזוהים בשיבוש כמהדורות מומצאות או משובשות, שתי דוגמאות:
1.
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... re?lang=he
תיקון ליל שבועות, חסר שער, זוהה כדפוס סלאוויטא, ובהתאם נמכר ב3000$ למרות חסרונו.
זהו בכלל דפוס ווילנא והוראדנא תקפ"ז 1827, ואין לו כל זיקה עם דפוס סלאוויטא.
*
2.
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/ref ... A5?lang=he
הרעישו שם: "חק לישראל ספר שמות – [מינקאוויץ, תקס"-] – נדיר ביותר! ספר חק לישראל. ספר שמות. [מינקאוויץ, תקס"-]. מהדורה נדירה, אינה בספרייה הלאומית ובתקליטור וינוגרד-רוזנפלד. במפעל הביבליוגרפיה ראו טופס ללא שער. דפים ו-ח נכרכו בתחילת הכרך. רפח דף. עותק חסר שער ודף ה'".

ובכן, חק לישראל מעולם לא נדפס בעיר מינקאוויץ, ואלו חלומות דמיונות הבלים ודברי תוהו גמורים, ומפעל הביבליוגרפיה נשתבש בזה ורשם זה בשיבוש מוחלט, ואותו סוג שיבוש ודמיון הביא זה הלאה להנ"ל.
החכם יבין מאליו בקצת מאמץ באיזה דפוס מדובר. והוא פשוט לכל מתחיל ומתלמד בתחומים אלו. ודוק.

באתי רק להעיר

בדידי הוי עובדא:
לפני שנים פורסם באחד הקטלוגים על מכירת חומש גדול דפוס וונציה ש"ח (אם אני זוכר טוב), ובו אלפי הערות בכת"י, והם מייחסים את ההערות ללא פחות מהגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ, וזאת על סמך שהובא ב'תולדות יעב"ץ' שכתב הערות על חומש מדפוס זה. פניתי אליהם בשעתו ואמרתי שהחומש עם ההגהות שעליו מדבר בעל 'תלדות יעב"ץ' הרי נמצא עד היום בספריית 'בריטיש מוזיאום', ולמה יחשבו כי מה שנמתא לפניהם הוא של היעב"ץ, והלא אין הכתב דומה כלל.
אולם למעשה לא הוציאו את הפריט הזה מהקטלוג...

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' דצמבר 12, 2023 4:05 pm

באשכול סמוך נזקקתי לעניני שלחן ערוך, ועתה אעיר על מחזה זר ומוטעה ביסודו וכולו תוהו ומעט אמת אין בו.
כאן
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/ref ... 97?lang=he

"שלחן ערוך אורח חיים – לבוב, תקנ"ח – מהדורה לא ידועה – רישומים מיוחסים וחתימות
שלחן ערוך אורח חיים, פורמט קטן. עם באר היטב ואשל אברהם. לבוב, תקנ"ח [מהדורה לא ידועה בספריה הלאומית וביתר ספריות בארץ, ואינו בתקליטור וינוגרד-רוזנפלד]".

מעבר לזה שכמובן את העיקר שבעיקרים על מהדורה זו לא ידעו לכתוב יען תפיסת המציאות וההבנה הכללית בעניני דפוסי שלחן ערוך שם אינה קיימת ואפילו רשימו שלה אין, תעו בהכל בכל מה שכתבו.

משום מה הפעם חסכו ולא הזכירו את מפעל הביבליוגרפיה ולא הרעישו שגם בו לא תועדה מהדורה זו של ש"ע או"ח לעמבערג תקנ"ח עם באר היטב, ואכן לא מתועדת בו מהדורה כזו, ומדוע לא זכינו לרישום הבומבסטי: "ואינו במפעל הביבליוגרפיה"? אתמהה.

איך שיהיה מי שלמד חשבון ברמה הבסיסית ביותר ויודע לחשב חשבונות של גימטריאות בשערי ספרים, יווכח במו עיניו שהמדובר הוא בדפוס לבוב תק"ס (1800 לערלים), ולא בדפוס לבוב תקנ"ח, ומהדורה זו של לבוב תק"ס מצויה בספריית אוניברסיטת בר אילן (ובעוד מקומות שמצאתי בס"ד) ומתועדת היטב במפעל הביבלוגרפיה העברי (יש שם ש' יתירה בתיבת "אשל" של פרט השנה).

הרי לנו במכירה אחת בדיה מוחלטת של שני ספרים (וזה מצאתי בהעברה בעלמא בספרים המתבררים אצלי):

א. חק לישראל מינקאוויץ, שכאמור לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה (וכמובן שלא תוקן זה בקטלוג הנ"ל למרות שהודעתי להם שאלו הבלים גמורים).

ב. שלחן ערוך דפוס לבוב תקנ"ח, שכפי הידוע לי עתה לא היתה ולא נבראה מהדורת שלחן ערוך או"ח עם באר היטב בלבוב תקנ"ח. ולא עוד אלא, הטעות בחישוב הגימטריא כנזכר הוליד דמיון והבל חדש שמדובר במהדורה לא ידועה, וממילא מחירה מפולפל יחסית יען איננה ידועה.

(פלא משעשע שחק לישראל מינקאוויץ הדמיוני נרשם בזכות עותק בבר אילן, ואילו שלחן ערוך לבוב תק"ס מצוי אף הוא בבר אילן)

סוף דבר ראוי עד מאד לדייק ולדקדק בדברים בעיון אחר עיון ובחקירה אחר חקירה, לכולם בלא יוצא מן הכלל, אך פי שבעתיים למי שנכרכים בדבריו דיני ממונות ועניני מסחר.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » א' מרץ 17, 2024 10:56 pm

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/win ... re?lang=he
הביאו חומש דפוס ווילנא תרי"ט ספר במדבר עם סידור נוסח האר"י ז"ל, וכתבו:
"ספר נדיר במיוחד. נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי העותק שלפנינו. אינו נמצא באוסף הספריה הלאומית. אינו בספרית ליובאוויטש. עותק יחיד בעולם".
ובכן, אינו עותק יחידי בעולם, ואצלי יש ממנו גם כן, ואכן חסר בו שער ראשון כפי שכתבו, ומן הסתם יש ממנו חמשה חומשים בסגנון זה, ואי"ה אגיע גם אליהם בס"ד. והנה צור'ף לעשרות חומשים (אולי אף יותר מכך) דפוסי ווילנא שאינם מתועדים וחסרים בספריה בירושלם (בספריה בירושלם יש תוהו נפלא בחומשי ווילנא, יען לרוב נדירותם לא ידעו להתמודד עמהם, ורשמו גבולות השנים של מהדורות בשיבוש, והרכיבו סטים ממהדורות נפרדות, בין היתר בגלל הסתמכות על עותקים חסרים ופגומים).
מצורף פה שער ראשון של ספר ויקרא, וכן שער של סידור המסופח לחומש במדבר נוסח האר"י.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » א' מרץ 17, 2024 11:06 pm

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/tzf ... A2?lang=he
הביאו סידור נוסח האר"י דפוס ווילנא תר"א, אך רק שער שני. כאן מצורף שער ראשון (דומני עם השנים הגיע עותק גם לספריית חב"ד בניו יורק) מעותק שלם לגמרי.

הביבליופיל · הודעהעל ידי **הביבליופיל** » א' מרץ 17, 2024 11:34 pm

באתי רק להעיר כתב:בדידי הוי עובדא:
לפני שנים פורסם באחד הקטלוגים על מכירת חומש גדול דפוס וונציה ש"ח (אם אני זוכר טוב), ובו אלפי הערות בכת"י, והם מייחסים את ההערות ללא פחות מהגאון רבי יעקב עמדין - היעב"ץ, וזאת על סמך שהובא ב'תולדות יעב"ץ' שכתב הערות על חומש מדפוס זה. פניתי אליהם בשעתו ואמרתי שהחומש עם ההגהות שעליו מדבר בעל 'תלדות יעב"ץ' הרי נמצא עד היום בספריית 'בריטיש מוזיאום', ולמה יחשבו כי מה שנמתא לפניהם הוא של היעב"ץ, והלא אין הכתב דומה כלל.
אולם למעשה לא הוציאו את הפריט הזה מהקטלוג...

לאחרונה י"ל ספר 'אם לבינה' מהערות ריעב"ץ על החומש, האם זה מהחומש הזה או מהבריטיש מוזיאום?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר