הודעהעל ידי סיפרון » ו' יוני 26, 2015 10:16 am
הנה קטע מספר זכרון משה של הגרי"ח סופר ח"ג סימן כ"ד
לתועלת הלומדים אקבע כאן ממה שלימדונו רבנן ז"ל דספר שלשלת הקבלה לאו בר סמכא ברוב ככל דבריו, ואביא בראשונה דברי הגאון סדר הדורות ז"ל עצמו בתחילת הקדמתו לספרו שכה כתב: "ועל בעל שלשלת הקבלה שפכתי סוללה, להסיר סולת מן הפסולת, כי רובו ככולו ממש מלא טעיות, ראה ושמע מה שכתב הג"מ יוסף קנדיא בספרו מצרף לחכמה (פרק ה' דף ז') רבי גדליה בן יחייא בעל שלשלת הקבלה כתב וכו', ואין מביאין ראיה מן השוטים [והוא צריך לשלשלאות של ברזל], שקלקל חיבורו בכזבים, עד שהאמת שכתוב בו אינה ניכרת עכ"ל, ועשיתי להועיל לך לתקן המעוות, באשר תראה בחיבורי זה", עד כאן מספר סדר הדורות, והרב בעל מצרף לחכמה הנ"ל "באגרת אחוז" שלו כתב: "ואם זכית להיות מהבוררים, תברור ספר הנעים של רבי יחייא הנקרא שלשלת השקרים" וכו', והובא בספר מקורות לתולדות החינוך ח"ג (דף ק"א), ואתה דע לך. [וראיתי עכשיו שכזאת כתב הגאון אדמו"ר מקאמרנא זצ"ל בספרו זהר חי בראשית (ד"מ ע"ד) על ספר שלשלת הקבלה, עיין שם לשונו].
ומודעת זאת בכל הארץ, כי גאון עוזנו רבינו החיד"א זצ"ל לשונו לשון של זהורי'ת, ואין מנהגו לכתוב מרורות, ולהתבטא בלשונות קשים ומרים ולהשתמש בלשון תקיפה וקשה, ודבריו בנחת נשמעים, וחוט של חן וחסד משוך על לשונו, וזה ידוע ומפורסם לרגיל בחיבורי קדשו זיע"א, ומצאתי שכבר רבנן בתראי כתבו כן להדיא, וזו לשון רבינו השדי חמד ז"ל (מערכת ו' כלל ל"א סד"ה ואני): "וכבר ידוע קדושתו וענוותו דמר יוסף צדיקא [רבינו החיד"א], לא גבה ליבו, ולא הלך בגדולות ובנפלאות לדבר קשות על בני גילו, קל וחומר על הרבנים שקדמוהו", ושארי דודי זקיני ראש הגולה מוה"ר הגאון רבינו יוסף חיים ז"ל בספר תשובותיו רב פעלים ח"ב (או"ח סימן מ"ד ד"ה וראיתי) כה כתב: "מה שכתב החיד"א ז"ל לית דחש לה אלא מיעוטא דמיעוטא דבטלי במיעוטייהו, לא קאי אפוסקים ז"ל, דחלילה לחשוב כן על רבינו החיד"א ז"ל שהיה נזהר בלשונו לדבר בדרך כבוד על אחרונים דאחרונים כנודע מספריו, ואיך יכתוב כלשון הזה", ועיין לגאון חיד"א ז"ל עצמו בריש ספרו מחזיק ברכה חלק יורה דעה ע"ש.
אבל ביחס לספר שלשלת הקבלה הגאון חיד"א ז"ל שינה מנהגו, וכותב עליו לשונות קשים וחמורים, ואביא כאן ממה שראיתי דרך לימודי בספרו היקר שם הגדולים.
א. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת א' אות ט'): "ובאמת אין לאבד הזמן להשיג על בעל שלשלת הקבלה, כי הוא היה שומע מכל אדם וכותב, וכל אשר שמע או מצא כתוב בכל אופן שיהיה - כתב, והם דברים שאינם אמתיים וגם ער'ב רב עלה אתם, וביותר תמיהני על הגאון בעל סדר הדורות, שהיה מופלג בחכמה מאד, איך נמשך אחר שלשלת הקבלה והעתיק דבריו כמה פעמים שאינם נכונים, ובפרט שבריש הקדמתו כתב נגדו והביא דברי הרב יש"ר ע"ש וכו', ובזה הלכו כל ראיותיו ודמיונותיו [של ספר שלשלת הקבלה]. והוי יודע כי כמעט שעברתי איזה דפין מספר שלשלת הקבלה לא יכול יוסף להתאפק והתויתי תיו בגליון תיבה אחת כגון להד"מ, אין זה אמת, ליתא, ולא רציתי להזכירם ולפרשם פה כי רבים הם, וגדולה תמיהתי על הגאון בעל סדר הדורות וכו', ובסדר הדורות לעיל הביא דברי שלשלת הקבלה וכו', וכל זה אינו אמת, והתימה על הגאון הנזכר בזה והרבה דברים כאלה שהעתיק משלשלת הקבלה ואין להאריך".
ב. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת א' אות י"א): "אמת שבדברי שלשלת הקבלה יש בלבולים גדולים בכמה וכמה ענינים אינו אמת, וכבר העיר בסדר הדורות ואסקיה בצ"ע, ולדידי אין כאן מקום עיון, ואין להאמין בכל הנמצא כתוב".
ג. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת א' אות קצ"ז): "וראיתי בספר שלשלת הקבלה שכתב רבינו אליעזר ממיץ נראה שהיה תלמיד רבינו יעקב בר יקר שידענו היותו רבו דרש"י וסמך שהרא"ם בספר יראים כתב מורי הזקן רבינו יעקב בר יקר וכו', ולא השגיח ששם בספר יראים מייתי דברי רש"י שכתב מורי הזקן וכו' כמבואר שם". דוק והבן.
ד. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת י' אות רמ"א): "ובשלשלת הקבלהנתערבב מאד שכתב" וכו'.
ה. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת י' אות רצ"א): "ובספר שלשלת הקבלה יש בלבול בזה, ואיני רוצה עוד לכתוב עליו, רק כתבתי שנים שלשה גרגרים להעיר אזן".
ו. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת י' אות שי"ב): "ומה שכתב בשלשלת הקבלה - באמת דברים אלו קשים לשמוע, וביותר תמיהני על הגאון סדר הדורות שהביא דברים אלו".
ז. שם הגדולים חלק הגדולים (מערכת מ' אות כ"ט): "מספר שלשלת הקבלה משמע הכי, והגם שיאמר כן, לא חיישינן ליה, כמו שמבואר, ובלאו הכי מקובלני מרבנן קדישי זקני שער שקבלו מרבוואתייהו דאין לסמוך על דברי שלשלת הקבלה כי הדברים עתיקי'ם מקונטרסים שונים אשר מצא וסמך עליהם, ויש מהם מוטעים ולא חקר אם הם אמיתיים, ושוב ראיתי להרב יש"ר מקאנדיא במצרף לחכמה (דף ז') שהטיח דברים על שלשלת הקבלה".
וכזאת כתב החיד"א ז"ל בספרו שו"ת יוסף אומץ (סימן נ' ד"ה ותו דע"ג ע"ד): ואני אומר דקבלתי מרבנן קדישי דארעא דישראל זקני שער, דאין לסמוך על שלשלת הקבלה כלל, וכבר הרב יש"ר במצרף לחכמה כותב עליו מרורות" ע"ש, ובשם הגדולים חלק ספרים (מערכת כ' אות י"ד): "כבר כתבנו דאין לסמוך על שלשלת הקבלה כלל", ועוד שם חלק ספרים (מערכת ת' אות כ'): "ראיתי בצמח דוד שכתב משם שלשלת הקבלה וכו', וכבר כתבתי שמקובלני דאין לסמוך על דבריו".
ח. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת נ' אות י"ב): "מה שכתב בספר שלשלת הקבלה - לא היו דברים מעולם", וכזאת כתב גם בספרו פתח עינים (סוף סוטה): "ומה שכתב בשלשלת הקבלה - לא היו דברים מעולם".
ט. שם הגדולים חלק גדולים (מערכת ש' אות ל"ה): "ודלא כשלשלת הקבלה דחשב וכו', וביותר תימה על הגאון בעל סדר הדורות הנמשך אחריו בזה ובכמה מקומות".
י. שם הגדולים חלק ספרים (מערכת א' אות ט"ז): "כתב משם שלשלת הקבלה - וליתנהו להני מילי".
יא. שם הגדולים חלק ספרים (מערכת ב' אות קכ"ט): "וראיתי בספר הדורות שכתב וכו', וחפשתי וראיתי שהעתיק דברים אלו מספר שלשלת הקבלה וכו', ומה נעשה להגאון בעל סדר הדורות שרצה להאמין לכל דברי שלשלת הקבלה בחלק הרבנים וכרות עמו הברית".
יב. שם הגדולים חלק ספרים (מערכת מ' אות קל"ט): "ומה שכתב בשלשלת הקבלה - אין לו שחר", וכלשון הזאת כתב עוד שם (מערכת ת' אות ע') ע"ש.
יג. שם הגדולים חלק ספרים (מערכת נ' אות כ"ט): "ועוד שסומכים על כל מאי דשמעי ואשר מצאו כתוב, כמו ספר שלשלת הקבלה וספר שפתי ישנים, אשר טעו כמה וכמה פעמים, ומי יאבד הזמן לברר טעותם".
יד. שם הגדולים חלק ספרים (מערכת ע' אות ס"א): "כן כתב בסדר הדורות מספר שלשלת הקבלה - ואין האמת כן".
טו. שם הגדולים חלק ספרים (מערכת ר' אות ל"ג): "ראיתי בשלשלת הקבלה שכתב וראיתי כי ראבי"ה חיבר ספר הרקח ולא ידעתי להכריע. ואלו דברי תימה כי מה שכתב מהגהות מיימוניות אינו כלום, דשם מזכיר ראבי"ה ומזכיר רקח והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, ואגב שיטפיה לא דק".
וכל האמור כאן רמזתי בחיבורי מנוחת שלום ח"ה (סימן נ"ט דף רכ"ו), וכאן בעל כרחי נאלצתי להרחיב הדברים כנ"ל, ועיין גם בספר מבחר כתבי רמש"ש (דף קע"ב), ועוד שם (דף רט"ז, ודף רי"ז), ובספר אוצר הגדולים ח"ח (דרצ"ד סע"א), שכתבו מרורות על ספר שלשת הקבלה.
ובס"ד נתבאר ונתברר כאשר כתבתי בחיבורי כרם יעקב, שרבינו הרמב"ם ז"ל לא באו לידיו פירושי רש"י ז"ל, וכמו שהבאתי כאן גם מדברי הגאון חיד"א ז"ל בספרו מחזיק ברכה שכתב כן להדיא, וכן מספר אוצר הגדולים שמחברו הגאון רבי נפתלי כהן ז"ל היה רב גובריה גם במקצוע זה כנודע.