מה שנכון נכון כתב:למקור זה התכונתי במלה:.ודומיהם
כאשר רבי יהודה מעדיף את דעתה במ"א על פני שאר התנאים - אפשר לטעון כנ"ל?
מה שנכון נכון כתב:למקור זה התכונתי במלה:.ודומיהם
אהרן תאומים כתב:חיזוק למה שכתבתי וכן ראיה חזקה ששורות אלו מידי רש"י יצאו כדלהלן:
מילים מתוך רש"י זה - נשים דעתן קלות .... לדבר עבירה .....עד שנתרצית ...
כמה דפים אח"כ בדף כ"ה ע"א
רש"י ד"ה לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים. שהנשים דעתן קלות ושתיהן תתרצינה לעבירה:
שני דבורי רש"י אלו והסמיכות בינהם מוכיחה שמקולמוס אחד יצאו
דהנה בקידושין דף פ ע"א מקום משנה זו כתב רש"י בלשון אחר וז"ל
ד"ה עם ב' נשים. מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות ולא תירא זו מחבירתה שאף היא תעשה כמותה:
ד"ה דעתן קלה עליהן. ושתיהן נוחות להתפתות:
אהרן תאומים כתב:חיזוק למה שכתבתי וכן ראיה חזקה ששורות אלו מידי רש"י יצאו כדלהלן:
מילים מתוך רש"י זה - נשים דעתן קלות .... לדבר עבירה .....עד שנתרצית ...
כמה דפים אח"כ בדף כ"ה ע"א
רש"י ד"ה לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים. שהנשים דעתן קלות ושתיהן תתרצינה לעבירה:
שני דבורי רש"י אלו והסמיכות בינהם מוכיחה שמקולמוס אחד יצאו
דהנה בקידושין דף פ ע"א מקום משנה זו כתב רש"י בלשון אחר וז"ל
ד"ה עם ב' נשים. מפני שדעתן קלה ושתיהן נוחות להתפתות ולא תירא זו מחבירתה שאף היא תעשה כמותה:
ד"ה דעתן קלה עליהן. ושתיהן נוחות להתפתות:
אוצר החכמה כתב:איך המילה נתרצית לו אומר שבא עליה בפועל?
נכון שאם יאמרו על בעל שהפציר באשתו עד שנתרצית לו אנחנו מניחים שהכוונה שבסופו של דבר בא עליה כי אם הוא רוצה והיא רוצה מה המונע.
אבל כאן הרי התלמיד לא רצה לחטוא באמת רק להוכיח שהיא מתרצה אז איך הסקת מהעובדה שהתרצתה שגם בא אליה בפועל? דבר שלא מתקבל על הדעת שעשאו. כי למה שיעשהו?
שיגרא דלישנא כתב:חוצפה ישגא וע' רמב"ם סוף הלכות טומאת צרעת.
אוצר החכמה כתב:התרצתה נכון. עשתה לא.
ואם אתה חרד לכבוד ברוריה. עד שאתה נלחם בכל העולם תקבל את הדחוק הקטנטן הזה לשיטתך שהמילה נתרצית לו אין הכוונה שעשתה עבירה.
אוצר החכמה כתב:כל מה שאתה כותב ברור אינו לא רק ברור אלא אפילו לא מעורפל.
השינויים בין נוסח הכתב יד לדפוס הם שינויים מצויים בהעתקות ואין להם שום משמעות.
השינוי היחיד שקצת משמעותי הוא נודע הדבר (לאחרים) או נודע לה (נודע לה שזה היה בכוונה להראות לה שתתרצה ובושה) אבל גם אין לזה המשמעות כי מאי נפ"מ.
אוצר החכמה כתב:כמו שכתבתי זה רק נמצא בדמיונך אין לזה שום מקור בכתב יד אין שום הבדל בין המילים נתרצתה לנתרצתה לו לעניין שביצעו את העבירה בפועל.
ואומר זאת פעם נוספת ואני מקווה שהפעם תבין. אין שום הגיון בלהתעקש להעמיד את הסיפור נגד השכל. כלומר שהסיפור טוען שחטאה בפועל והתלמיד היה רשע ור' מאיר היה רשע רק בשביל לטעון שרש"י ח"ו לא השכיל להבין זאת או שתלמיד טועה כתב את זה והמהרי"ל מגדולי הראשונים לא היה חכם כמוך ולא הבין את העניין.
ההגיון הפשוט של כל בר דעת הוא שלא חטאה בסוף כי ר' מאיר והתלמיד לא יתנו שזה יקרה. ואולי גם ברוריה עצמה אם זה היה מגיע למעשה היתה נרתעת ודי בעצם ההסכמה להחשב קלת דעת. וממילא זה מה שהסיפור מספר. וסיפור זה רש"י כתבו כנראה כי אין לך שום ראיה אחרת והראשונים הסכימו לו. ואין צורך להציל את ברוריה משום מבקשי רעתה כי אין כאלה. וברוריה היתה אשה גדולה שלפי סיפורו של רש"י נכשלה, דווקא בגלל גדלותה, בזלזול קל בדברי חכמים, ור"מ העמיד דברי חכמים על מקומם ובזה היתה לה כפרה כמו כל הצדיקים שהקב"ה נפרע מהם בעולם הזה ונשארים בצדקתם ותומתם.
אוצר החכמה כתב:כמו שכתבתי זה רק נמצא בדמיונך אין לזה שום מקור בכתב יד אין שום הבדל בין המילים נתרצתה לנתרצתה לו לעניין שביצעו את העבירה בפועל.
ואומר זאת פעם נוספת ואני מקווה שהפעם תבין. אין שום הגיון בלהתעקש להעמיד את הסיפור נגד השכל. כלומר שהסיפור טוען שחטאה בפועל והתלמיד היה רשע ור' מאיר היה רשע רק בשביל לטעון שרש"י ח"ו לא השכיל להבין זאת או שתלמיד טועה כתב את זה והמהרי"ל מגדולי הראשונים לא היה חכם כמוך ולא הבין את העניין.
ההגיון הפשוט של כל בר דעת הוא שלא חטאה בסוף כי ר' מאיר והתלמיד לא יתנו שזה יקרה. ואולי גם ברוריה עצמה אם זה היה מגיע למעשה היתה נרתעת ודי בעצם ההסכמה להחשב קלת דעת. וממילא זה מה שהסיפור מספר. וסיפור זה רש"י כתבו כנראה כי אין לך שום ראיה אחרת והראשונים הסכימו לו. ואין צורך להציל את ברוריה משום מבקשי רעתה כי אין כאלה. וברוריה היתה אשה גדולה שלפי סיפורו של רש"י נכשלה, דווקא בגלל גדלותה, בזלזול קל בדברי חכמים, ור"מ העמיד דברי חכמים על מקומם ובזה היתה לה כפרה כמו כל הצדיקים שהקב"ה נפרע מהם בעולם הזה ונשארים בצדקתם ותומתם.
אהרן תאומים כתב:אחר הדיון כאן אני מביא את המאמר הבוסרי שכתבתי בעניין, אינני נותן ציונים למאמר כי אין הנחתום מעיד וכו' אלא שבטוחני שיש בו דברים מעניינים, מסרתיהו לעריכה תורנית ועריכה אקדמאית מקווה בקרוב לפרסם,
הארות והערות תתקבלנה בברכה
טוב וחסד כתב:אהרן תאומים כתב:אחר הדיון כאן אני מביא את המאמר הבוסרי שכתבתי בעניין, אינני נותן ציונים למאמר כי אין הנחתום מעיד וכו' אלא שבטוחני שיש בו דברים מעניינים, מסרתיהו לעריכה תורנית ועריכה אקדמאית מקווה בקרוב לפרסם,
הארות והערות תתקבלנה בברכה
טעון תיקון, כפי שהערתי כבר:
שהראיה שאלו דברי רש"י היא קלושה עד כדי בטלה ומבוטלת! בכל כתבי הגאונים אין שום זכר למיוחס לרש"י. גם בתקופת הראשונים איננו מוצאים ולוּ אזכור אחד, מלבד ברש"י. מה שמנורת המאור והמהרי"ל, כ-200 שנה לאחר פטירתו של רש"י אין זו קושיה כלל ועיקר, היות ואז הסיפור השתרבב לו בכל הדפוסים.
אהרן תאומים כתב:אחר הדיון כאן אני מביא את המאמר הבוסרי שכתבתי בעניין, אינני נותן ציונים למאמר כי אין הנחתום מעיד וכו' אלא שבטוחני שיש בו דברים מעניינים, מסרתיהו לעריכה תורנית ועריכה אקדמאית מקווה בקרוב לפרסם,
הארות והערות תתקבלנה בברכה
חיימשה כתב:אהרן תאומים כתב:אחר הדיון כאן אני מביא את המאמר הבוסרי שכתבתי בעניין, אינני נותן ציונים למאמר כי אין הנחתום מעיד וכו' אלא שבטוחני שיש בו דברים מעניינים, מסרתיהו לעריכה תורנית ועריכה אקדמאית מקווה בקרוב לפרסם,
הארות והערות תתקבלנה בברכה
דברים נאים ע''ד הדרש, ונפלא מאד
אהרן תאומים כתב:חיימשה כתב:אהרן תאומים כתב:אחר הדיון כאן אני מביא את המאמר הבוסרי שכתבתי בעניין, אינני נותן ציונים למאמר כי אין הנחתום מעיד וכו' אלא שבטוחני שיש בו דברים מעניינים, מסרתיהו לעריכה תורנית ועריכה אקדמאית מקווה בקרוב לפרסם,
הארות והערות תתקבלנה בברכה
דברים נאים ע''ד הדרש, ונפלא מאד
לסיכום יש לנו כאן: פשט - איתם הנקין, רמז - בן יהוידע, דרש - מאמרי, סוד - הרמ"ע מפאנו,
ולא ולא היא ההתמודדות עם דברי בדרך של שליחה לציון דרש היא בריחה בלבד, אני רוצה לראות סתירה לראיה שהבאתי שמקולמוס של רש"י הוא, וכן דחיות מהותיות, על הדרך גירסה נוספת
חיימשה כתב:אהרן תאומים כתב:חיימשה כתב:אהרן תאומים כתב:אחר הדיון כאן אני מביא את המאמר הבוסרי שכתבתי בעניין, אינני נותן ציונים למאמר כי אין הנחתום מעיד וכו' אלא שבטוחני שיש בו דברים מעניינים, מסרתיהו לעריכה תורנית ועריכה אקדמאית מקווה בקרוב לפרסם,
הארות והערות תתקבלנה בברכה
דברים נאים ע''ד הדרש, ונפלא מאד
לסיכום יש לנו כאן: פשט - איתם הנקין, רמז - בן יהוידע, דרש - מאמרי, סוד - הרמ"ע מפאנו,
ולא ולא היא ההתמודדות עם דברי בדרך של שליחה לציון דרש היא בריחה בלבד, אני רוצה לראות סתירה לראיה שהבאתי שמקולמוס של רש"י הוא, וכן דחיות מהותיות, על הדרך גירסה נוספת
לדעתך דבריך הן בגדר הפשט הפשוט?
חיימשה כתב:לענ''ד ההגדרה של פשט היא שאפשר להגיע לזה לבד, בלי כ''כ הרבה הקדמות.
עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
תורת המן כתב:עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
אינו אמת כלל.
הרבה פעמים כשהגמ' אומרת 'כההיא מעשה' וכיו"ב, רש"י מביא המעשה בלי מקור.
ובדר"כ הטעם הוא, כי "המקור" הוא מקור רוב דברי רש"י, ר"ל שקיבל מרבותיו.
תורת המן כתב:עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
אינו אמת כלל.
הרבה פעמים כשהגמ' אומרת 'כההיא מעשה' וכיו"ב, רש"י מביא המעשה בלי מקור.
ובדר"כ הטעם הוא, כי "המקור" הוא מקור רוב דברי רש"י, ר"ל שקיבל מרבותיו.
למשל:
תענית דף ח. ד"ה מחולדה ובור, שבת נו: ד"ה נתן צוציתא, וסנהדרין מד: ד"ה דבעיא מוכסא.
אלו כתבתי רק לדוגמא בעלמא ממה שזכרתי כעת, וכמדומני שרש"י רגיל בזה מאוד, ויבוא הבקיאים ממני ויציין.
אדרבה, תחושתי שכמעט אינו מן הנמצא למצוא מקורות ברש"י, ולכל היותר, 'באגדה מצאתי' ותו לא.
בברכה המשולשת כתב:תורת המן כתב:עובר ושב כתב:באמת קשה כיצד רבים התעלמו ולא העירו על מקורו של רש"י, מאין יצא הסיפור הזה. ועוד שרש"י דרכו לציין מקור כשמביא משהו מחודש כזה.
אינו אמת כלל.
הרבה פעמים כשהגמ' אומרת 'כההיא מעשה' וכיו"ב, רש"י מביא המעשה בלי מקור.
ובדר"כ הטעם הוא, כי "המקור" הוא מקור רוב דברי רש"י, ר"ל שקיבל מרבותיו.
לענ"ד הנקודה היא אחרת. כמעט בכל ממעשים שמביא רש"י יש מקור שידוע לנו, או שרש"י מציין מקור בצורה שמאפשרת לדעת מה מקורו, וכאן לא.
ודעתם של נשים קלה, ובכאן לא אמרינן חוץ, כמו שאמרה ברוריה אשת ר"מ "חוץ מברוריה", כמוזכר בע"ז.
י. אברהם כתב:שלשלת הקבלה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], לענין ו־ 262 אורחים