מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מהו דרש ומהו פשט

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
זיז שדי
הודעות: 562
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זיז שדי » א' פברואר 19, 2023 7:23 am

הגיע הזמן לומר את האמת בין אם זה נוח או לא.
אני בין כה ובין כה שרוף פה אז אין שום נפק"מ.
למדתי השבת בספה"ק נעם אלימלך דברים נוראים מאוד על הפסוק וכי יפתה איש בתולה וגו' על הקשר שבין הקב"ה וכלל ישראל, סודות עליונים ונוראים. ואח"כ הסתכלתי ברש"י הק' וראיתי איך הוא מגשם את הפסוק להחריד. ונשתוממתי על כך שבאותו פסוק ממש מרומזים עניינים נוראים וגם דברים פשוטים בעינינים שפלים של העולם התחתון. ואיך יתכן?
התורה הקדושה ניתנה בע' פנים ובד' אופנים, פשט רמז דרש וסוד. והנה עומק הפשט הוא הדרש ועומק הרמז הוא הסוד. ובכל אחד יש ל"ה דרכים ללמוד מפשטות הפשט עד עומק הדרש ומפשטות הרמז עד עומק הסוד. (והם כנגד כב אותיות, מנצפ"ך, ובג"ד כפר"ת חוץ ופנים והארכתי בזה בספרי ודו"ק)
ובריאת העולם גם כן על דרך זו דאסתכל באוריתא וברא עלמא, רובד על גבי רובד מעולמינו השפל עד רום האצילות. כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם. (וד' עולמות כנגד פרד"ס ודו"ק)
ואם ישאל אדם למה נכתב "ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף" ולא נכתב "ויבוא עשיו מביאת נערה המאורסה והוא רוצח" אף אתה אמור לו בכלל מאתיים מנה, ואם היה נכתב הפירוש היתר 'נשגב' (למרות שאיני יודע למה זה יותר נשגב שעשיו יהיה יותר רשע) לא היו למדים הפירוש היותר 'פשוט' ולכן נכתב לשון הכולל הכל למן פשטות הפשט והעולם השפל, עד עומק הסוד והעולם העליון.
והנה שניתנה התורה היה ליבם של ישראל רחב כאולם והיו מבינים את כל התורה כולה על כל פירושיה וסודותיה, לפיכך ניתן הכל ברמזים ובאותיות לפופות ומשונות, ובתגין ומניינם, אך משארכו הימים וקצרו הלבבות התחילו לכתוב פירוש התורה. ומתחילה נכתבו דרשות התורה על ידי רבותינו התנאים והאמוראים, וברבות הימים התחילו לפרש גם פשטות התורה.
וראשון המפרשים לפי פשוט של מקרא הוא רש"י הק' אך גם הוא פירש בעיקר לפי עומק הפשט הקרוב ביותר לחלק הדרש, ואחריו באו רבותינו הראשונים והאחרונים וכתבו פירושים על פי הפשט הרמז הדרש והסוד ובלולים מכולם יחד, על פי חלקם בתורתינו הקדושה אשר הכל נכלל בה.
והנה המפרש את המקרא ניתן לו הרשות לפרש ולדרוש התורה עד היכן שידו מגעת וכמו שכתב הריא"ז שסמכו עצמם על הכתוב אחת דיבר אלהים שניים זו שמעתי ואלו ואלו דברי אלהים חיים.
אך צריך ליזהר שלא יגלה פנים בתורה שלא כהלכה, וביאור הדבר כי כל דבר בתורה ניתן במ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור. וקודם שנפסק ההלכה הרשות נתונה ביד כל חכם וחכם לדרוש כפי אשר תשיג ידו, אבל כשנפסק כצד אחד המגלה פירוש התורה כצד השני הרי הוא בכלל כי דבר ה' בזה, (ואע"פ שוודאי גם הפירוש ההוא אמת אך הוא עושה את התורה כחוכא ואיטלולא ודו"ק)
וגם צריך ליזהר שלא יגלה יותר ממה שניתנה רשות לגלות, וכבוד אלוהים הסתר דבר.
והנה הבא לכתוב ספר בשם פשוטו של מקרא עליו למצוא את הפירוש הכי כולל דהיינו הכי תחתון כי זה כולל כל מה שעליו, משא"כ העליון אינו כולל התחתון, אך יזהר שלא יביא פירוש המנוגד לתורה ולהלכה, אך כל עוד נמצא הפירוש באחד מרבותינו הראשונים והאחרונים ולפי דעת הכותב הוא הפירוש הכי פשוט הרי שזה פשט פשוטו של מקרא, ואם כי יש הרבה פשטים ופירש"י הוא ג"כ פשוטו של מקרא כבר כתבו רבותינו כי הוא עומק הפשט וכאן הם כותבים הפשט הכי פשוט וכמו שביארנו נצרך להיות גם מה שקורא 'דרומי' בשם הכי 'גשמי' למרות שלדעתי זה זלזול עצום בתוה"ק (ובזה טעה מורינו המרא דאתרא כאן טעות מרה כשזלזל בפירושו של אחד מגדולי רבותינו האחרונים. ורק כשהראו לו שנכתב אצל הרבה מהראשונים חזר בו במקצת, אך לא מחק את זלזולו הקודם, וכל המלעיג וכו')
ואם יחשוב אדם על אחד מפירושי הראשונים שזה לא יתכן להיות פירוש נכון כי זה מאוד מגושם, עליו לדעת כי לא דבר רק הוא, ואם רק הוא מכם הוא. ובכל פשט טמון עומק עד אין סוף. והכל תלוי עליו וכמו שנתבאר.
ולפי"ז כל הלעז והלעג על החומש באמת אינו במקומו, כי הם לא באו לכתוב אלא מה שהם הרגישו הוא הפירוש הכי פשוט של התורה, וכמו שביארנו שרצה ה' לכתבו בצורה הזאת. (וכבר דנו הראשונים למה לא הזכירה התורה בפירוש עניני גן עדן וגיהינם, ועוה"ב, ותחית המתים וכיו"ב. ואם הדרש הוא הפשט הרי הזכירה בפירוש במאות מקומות. אלא כמו שאמרנו ודו"ק)

בל"נ בפוסט הבא אכתוב את הסכנה האמיתית בביאור פשוטו של מקרא........ ואיך לתקנו ולא לסכנו.

הארי החי
הודעות: 231
הצטרף: ד' פברואר 03, 2021 9:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי הארי החי » א' פברואר 19, 2023 8:09 pm

דומני שבאשכול פורה זה טרם הובאו דבריו המאירים של הנצי"ב בהקדמתו לביאורו עה"ת [קדמת העמק] שהאריך לבאר מדוע נקראת התורה "שירה".

וז"ל באות ג', והנה בנדרים דל״ח העלו בפי׳ המקרא כתבו לכם את השירה שהוא כל התורה. והביאו ראיה מסיפי' דקרא למען תהיה לי השירה הזאת לעד [ואופן הוכחה זו מבואר במקומו של אותו מקרא] הא מיהא יש להבין היאך נקרא כה״ת שירה והרי לא נכתבה בלשון של שירה.

אלא ע״כ יש בה טבע וסגולת השירה שהוא דבור בלשון מליצה. דידוע לכל מבין עם תלמוד דמשונה המליצה מספור פרזי בשני ענינים בטבע ובסגולה.

א) דבשיר אין הענין מבואר יפה כמו בספור פרזי. וצריך לעשות הערות מן הצד דזה החרוז כוון לזה הספור וזה החרוז כוון לזה ולא מיקרי דרוש אלא כך הוא טבע השיר אפי' של הדיוט. ומושכל עוד דמי שיודע בטוב ענין שהביא לידי מליצה זו שנתחבר עליו מתוק לו אור לשון של השיר ודקדוקה הרבה יותר מלאיש שאין לו ידיעה מתכונת הענין ורק בא להתבונן מן המליצה תורף הענין ומזה עלול הוא להשערות בדויות מה שלא הי' מעולם ולא לזה כוון המשורר. כך הוא טבע כל התורה שאין הספור שבה מבואר יפה אלא יש לעשות הערות ופירושים לדקדוקי הלשון ולא נקרא דרוש אלא כך הוא פשט המקרא. ומושכל עוד שאין אדם יכול לעמוד על דקדוק דבר ה׳ אם לא שמכוין לאיזה דבר הלכה או מוסר ואגדה הבא בקבלה בדברי חז"ל, ועי' ס׳ במדבר ז׳ ז׳ מש״כ.

ב) דבשיר יש סגולה לפארה ברמזים מה שאינו מענין השיר כמו שנהוג לעשות ראשי החרוזים בדרך א״ב או שם המחבר וסגולה זו מיוחדת במליצה ולא בספור פרזי. וידוע דסגולה זו מכרחת הרבה פעמים להמחבר לעקם את הלשון כמעט רק כדי שיחלו ראשי החרוזים באות הנדרש לו ודבר זה ממש היא בכה״ת כולה, שמלבד הענין המדובר בפשט המקרא עוד יש בכל דבר הרבה סודות וענינים נעלמים אשר מחמת זה בא כ״פ המקרא בלשון שאינו מדויק כ״כ וכ״ז אינו רק בתורה הקדושה אלא בכל מקראי קדש כמו שביארנו בס׳ דברים בפ׳ שופטים עה״פ ודבר אליהם את כל אשר אצונו. פי׳ מקרא בס׳ יחזקאל שהי' בס׳ יחזקאל מרומז סתרי הטבע וסודות התורה. מה שלא ניתן רשות להנביא לגלות לבני דורו על שני הדברים הללו היינו על טבע דבר ה׳ ועל סגולת דבר ה׳ כתיב במשלי ג׳ אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה׳ ודעת אלהים תמצא. פי' טבע דבר ה׳ הוא הפשט המכוסה ונצרך לחקירה יפה לעמוד עליו. ה״ז דומה לכסף המכוסה בעפרורית מוצא הכסף. ונצרך למצרף והשתדלות להוציא את הכסף מזוקק. אבל סודות התורה שהיא סגולתה ה״ז כמו שידוע שיש מטמונים באדמה וכמו שאמר אשמדאי בגיטין דס״ח על ההוא גברא דהוי יתיב אבי גזא דמלכא היינו אוצר זהב וכסף טמון ואין מקום ע״פ שכל אנושי והשערה לדעת מקום המטמון אם לא שמתגלה בסיעתא דשמיא. כך סודות התורה שאינו מענין הפרשה א״א למצוא מצד שכל אנושי מ״מ הודיע החכם ברוה״ק אשר אם תחפשנה ככסף הפשט מענין הפרשה, וכמטמונים תחפשנה הסודות המרומזים בה, אז תבין יראת ה׳ היינו פשט המקרא שהוא הלכות או אגדה ומוסרי׳, ודעת אלהים תמצא היינו מטמוני מסתרי התורה וכדאיתא בסנהדרין דפ״ט נפש עמל עמלה לו, נפש עמל בד״ת התורה עומלת לו במק״א, ופרש״י שהיא מסייעת להבינו ולעמוד על עומק דבריה, וזה הפי' הי' פשוט כ״כ לחז"ל עד שבב״ר פ׳ ע״ט פי׳ כי נשני אלהים את כל עמלי זה ד״ת כמו שה״א נפש עמל עמלה לו עכ"ל. ועעו"ש באות ה מש"כ בזה.

הלא מבואר בדבריו דפשט של מקרא אין הוא כפשט של טקסט אחר שיאמר האומר הנה אלו הם פשוטן של דברים והאומר כן הרי הוא כמי שינסה לפרש חרוזי השיר מבלי שיקדם לו שום ידיעה על כוונת המשורר ואמתת תוכנו.

החוזר
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי החוזר » א' פברואר 19, 2023 8:22 pm

אור החיים בראשית פרק מו פסוק ח כתב:ולא יקשה בעיניך שיהיה פרושינו הפך דברי חז"ל, כי כבר הודעתיך כי בפשטי התורה שאין הלכה יוצאה מהם רשות נתונה לתלמיד ותיק לחדש, ועליהם נאמר (שה"ש ה') חכו ממתקים וכולו מחמדים. ויש ליישב מה שהקשינו לדבריהם ז"ל והוא דחוק והפשט כראי מוצק (איוב ל"ז) והדרשה תדרש:



אור החיים בראשית פרק א פסוק א כתב:דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר:

הארי החי
הודעות: 231
הצטרף: ד' פברואר 03, 2021 9:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי הארי החי » א' פברואר 19, 2023 11:04 pm

החוזר כתב:
אור החיים בראשית פרק מו פסוק ח כתב:ולא יקשה בעיניך שיהיה פרושינו הפך דברי חז"ל, כי כבר הודעתיך כי בפשטי התורה שאין הלכה יוצאה מהם רשות נתונה לתלמיד ותיק לחדש, ועליהם נאמר (שה"ש ה') חכו ממתקים וכולו מחמדים. ויש ליישב מה שהקשינו לדבריהם ז"ל והוא דחוק והפשט כראי מוצק (איוב ל"ז) והדרשה תדרש:

אור החיים בראשית פרק א פסוק א כתב:דע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר:

אם כוונתך לעורר מד' האוה"ח על ד' הנצי"ב - לא קרבו זא"ז כלל, הנצי"ב דיבר על מה שמכונה 'פשוטו של מקרא' שאין הכוונה לתרגום מילולי, מאידך האוה"ח דיבר על הא דרשות ניתנה לדרוש ולחדש בדרש. ופשוט

החוזר
הודעות: 200
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי החוזר » א' פברואר 19, 2023 11:23 pm

הארי החי כתב: אם כוונתך לעורר מד' האוה"ח על ד' הנצי"ב - לא קרבו זא"ז כלל, הנצי"ב דיבר על מה שמכונה 'פשוטו של מקרא' שאין הכוונה לתרגום מילולי, מאידך האוה"ח דיבר על הא דרשות ניתנה לדרוש ולחדש בדרש. ופשוט

ברשותך אעתיק שוב את דברי רבי חיים ן' עטר, בהדגשות מתאימות.

אור החיים בראשית פרק מו פסוק ח כתב:ולא יקשה בעיניך שיהיה פרושינו הפך דברי חז"ל, כי כבר הודעתיך כי בפשטי התורה שאין הלכה יוצאה מהם רשות נתונה לתלמיד ותיק לחדש, ועליהם נאמר (שה"ש ה') חכו ממתקים וכולו מחמדים. ויש ליישב מה שהקשינו לדבריהם ז"ל והוא דחוק והפשט כראי מוצק והדרשה תדרש:

דעת לנבון נקל שהוא סבור באמת שדברי חז"ל מוקשים ודחוקים, ולכן הפשט שהוא מציע הוא הפשט והוא כראי מוצק, ובכל זאת דרשת חז"ל תדרש. הפוך והפוך עד שתבין.

הארי החי
הודעות: 231
הצטרף: ד' פברואר 03, 2021 9:19 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי הארי החי » א' פברואר 19, 2023 11:39 pm

החוזר כתב:דעת לנבון נקל שהוא סבור באמת שדברי חז"ל מוקשים ודחוקים, ולכן הפשט שהוא מציע הוא הפשט והוא כראי מוצק, ובכל זאת דרשת חז"ל תדרש. הפוך והפוך עד שתבין.

אין כוונת האוה"ח לדרוש ע"פ תרגום מילולי מה שנראה לו יותר פשוט במילות שלכך נהפך זה לפשוטו של מקרא. כוונתו על דרש שדרשו חז"ל דקאי איוכבד שנולדה בין החומות וע"ז כתב שהפשט שהוא חידש כראי מוצק והדרש של חז"ל תידרש. מה שהבאתי מהנצי"ב הוא שונה בתכלית - שאין פשוטן של דברים ע"פ מה שנראה לשכלנו שהוא היותר מתאים בתרגום המילים לחוד. ודוק.

בינה להבין
הודעות: 194
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2022 5:51 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בינה להבין » ב' פברואר 20, 2023 2:01 am

הארי החי כתב:
החוזר כתב:דעת לנבון נקל שהוא סבור באמת שדברי חז"ל מוקשים ודחוקים, ולכן הפשט שהוא מציע הוא הפשט והוא כראי מוצק, ובכל זאת דרשת חז"ל תדרש. הפוך והפוך עד שתבין.

אין כוונת האוה"ח לדרוש ע"פ תרגום מילולי מה שנראה לו יותר פשוט במילות שלכך נהפך זה לפשוטו של מקרא. כוונתו על דרש שדרשו חז"ל דקאי איוכבד שנולדה בין החומות וע"ז כתב שהפשט שהוא חידש כראי מוצק והדרש של חז"ל תידרש. מה שהבאתי מהנצי"ב הוא שונה בתכלית - שאין פשוטן של דברים ע"פ מה שנראה לשכלנו שהוא היותר מתאים בתרגום המילים לחוד. ודוק.

עיין ברמב"ן פרשת משפטים בביאור הפסוק "אך אם יום או יומים וגו'" (וזה רק דוגמה אחת מני רבות) שמתחיל בביאור בדרך הפשט ואח"כ הביא דעת רבותינו ומסיק על דבריהם "והוא הנכון והאמת". מה כוונתו בהביאו תחילה דרך הפשט? אני הבנתי שהוא סובר שהפשט שלו מתיישב יותר בלשון הפסוק מדעת רבותינו [הגם שמקבל שדעתם הוא האמת], היש לך ביאור אחר בדבריו? או אולי הוא חולק על הנצי"ב בביאור המושג פשט?

זיז שדי
הודעות: 562
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 20, 2023 2:04 am

עיין במה שכתבתי שפשט הוא הכי כולל. כי כל הפירושים נבנו עליו, וכמה שנעלה נגיע לעוד ועוד, אך הכל נבנה על גבי פשטות הפשט

בינה להבין
הודעות: 194
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2022 5:51 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בינה להבין » ב' פברואר 20, 2023 2:28 am

.
נערך לאחרונה על ידי בינה להבין ב ב' פברואר 20, 2023 12:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מגופת חבית
הודעות: 460
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מגופת חבית » ב' פברואר 20, 2023 2:57 am

זיז שדי כתב:עיין במה שכתבתי שפשט הוא הכי כולל. כי כל הפירושים נבנו עליו, וכמה שנעלה נגיע לעוד ועוד, אך הכל נבנה על גבי פשטות הפשט

בפרשת כי תצא ''בן שנואה'' דרשינן בגמ' דאיירי באיסור עשה מסברא שהרי מה איכפת לן לענין ירושה אם היא שונא אשתו, הכי איתא בגמ' קידושין וכן הוא בספרי ואפ''ה דרשי' בספרי דאיירי במי שנשא אשת יפת תואר שסופו לשנאותו הרי ב' פי' בפשט ואין א' בנוי על השני, ורבות כמותו..., והלא היא כפטיש יפוצץ סלע

זיז שדי
הודעות: 562
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 20, 2023 3:04 am

אין אחד מהפסוקים האלו הפשט, וכמו שכתבת 'דרשינן בגמ'' ו'דרשי' בספרי' ומה שיש קושיא מסברא על הפשט לא הופך הדרש להיות הפשט.
והגמרא לא הקשתה מה איכפת לן לעניין ירושה אם שונא אשתו אלא "וכי יש שנואה לפני המקום"? דהיה ברור לגמרא ששנאת אשתו תשפיע על רצונו לבכר את בן האהובה, והבן

מגופת חבית
הודעות: 460
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מגופת חבית » ב' פברואר 20, 2023 3:20 am

זה לשון רש"י קידושין דף סח.
וכי יש אהובה לפני המקום - כלומר וכי אהבתו או שנאתו של בעל חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך הכתוב לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה לא הוה ליה למיכתב אלא כי את הבכור יכיר ואנא ידענא לא שנא אמו אהובה ולא שנא אמו שנואה. עכ''ל

זיז שדי
הודעות: 562
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 20, 2023 9:00 am

מגופת חבית כתב:זה לשון רש"י קידושין דף סח.
וכי יש אהובה לפני המקום - כלומר וכי אהבתו או שנאתו של בעל חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך הכתוב לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה לא הוה ליה למיכתב אלא כי את הבכור יכיר ואנא ידענא לא שנא אמו אהובה ולא שנא אמו שנואה. עכ''ל

תקרא את המילות. 'חשובה לפני המקום' כלומר וודאי שיהיה זה סיבה לבעל לשנות דין הנחלה, אבל אין זה סיבה למקום לשנות את הדין

ח. רוזנברג
הודעות: 313
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ב' פברואר 20, 2023 11:11 am

הארי החי כתב:דומני שבאשכול פורה זה טרם הובאו דבריו המאירים של הנצי"ב בהקדמתו לביאורו עה"ת [קדמת העמק] שהאריך לבאר מדוע נקראת התורה "שירה".

וז"ל באות ג', והנה בנדרים דל״ח העלו בפי׳ המקרא כתבו לכם את השירה שהוא כל התורה. והביאו ראיה מסיפי' דקרא למען תהיה לי השירה הזאת לעד [ואופן הוכחה זו מבואר במקומו של אותו מקרא] הא מיהא יש להבין היאך נקרא כה״ת שירה והרי לא נכתבה בלשון של שירה.

אלא ע״כ יש בה טבע וסגולת השירה שהוא דבור בלשון מליצה. דידוע לכל מבין עם תלמוד דמשונה המליצה מספור פרזי בשני ענינים בטבע ובסגולה.

א) דבשיר אין הענין מבואר יפה כמו בספור פרזי. וצריך לעשות הערות מן הצד דזה החרוז כוון לזה הספור וזה החרוז כוון לזה ולא מיקרי דרוש אלא כך הוא טבע השיר אפי' של הדיוט. ומושכל עוד דמי שיודע בטוב ענין שהביא לידי מליצה זו שנתחבר עליו מתוק לו אור לשון של השיר ודקדוקה הרבה יותר מלאיש שאין לו ידיעה מתכונת הענין ורק בא להתבונן מן המליצה תורף הענין ומזה עלול הוא להשערות בדויות מה שלא הי' מעולם ולא לזה כוון המשורר. כך הוא טבע כל התורה שאין הספור שבה מבואר יפה אלא יש לעשות הערות ופירושים לדקדוקי הלשון ולא נקרא דרוש אלא כך הוא פשט המקרא. ומושכל עוד שאין אדם יכול לעמוד על דקדוק דבר ה׳ אם לא שמכוין לאיזה דבר הלכה או מוסר ואגדה הבא בקבלה בדברי חז"ל, ועי' ס׳ במדבר ז׳ ז׳ מש״כ.

ב) דבשיר יש סגולה לפארה ברמזים מה שאינו מענין השיר כמו שנהוג לעשות ראשי החרוזים בדרך א״ב או שם המחבר וסגולה זו מיוחדת במליצה ולא בספור פרזי. וידוע דסגולה זו מכרחת הרבה פעמים להמחבר לעקם את הלשון כמעט רק כדי שיחלו ראשי החרוזים באות הנדרש לו ודבר זה ממש היא בכה״ת כולה, שמלבד הענין המדובר בפשט המקרא עוד יש בכל דבר הרבה סודות וענינים נעלמים אשר מחמת זה בא כ״פ המקרא בלשון שאינו מדויק כ״כ וכ״ז אינו רק בתורה הקדושה אלא בכל מקראי קדש כמו שביארנו בס׳ דברים בפ׳ שופטים עה״פ ודבר אליהם את כל אשר אצונו. פי׳ מקרא בס׳ יחזקאל שהי' בס׳ יחזקאל מרומז סתרי הטבע וסודות התורה. מה שלא ניתן רשות להנביא לגלות לבני דורו על שני הדברים הללו היינו על טבע דבר ה׳ ועל סגולת דבר ה׳ כתיב במשלי ג׳ אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה׳ ודעת אלהים תמצא. פי' טבע דבר ה׳ הוא הפשט המכוסה ונצרך לחקירה יפה לעמוד עליו. ה״ז דומה לכסף המכוסה בעפרורית מוצא הכסף. ונצרך למצרף והשתדלות להוציא את הכסף מזוקק. אבל סודות התורה שהיא סגולתה ה״ז כמו שידוע שיש מטמונים באדמה וכמו שאמר אשמדאי בגיטין דס״ח על ההוא גברא דהוי יתיב אבי גזא דמלכא היינו אוצר זהב וכסף טמון ואין מקום ע״פ שכל אנושי והשערה לדעת מקום המטמון אם לא שמתגלה בסיעתא דשמיא. כך סודות התורה שאינו מענין הפרשה א״א למצוא מצד שכל אנושי מ״מ הודיע החכם ברוה״ק אשר אם תחפשנה ככסף הפשט מענין הפרשה, וכמטמונים תחפשנה הסודות המרומזים בה, אז תבין יראת ה׳ היינו פשט המקרא שהוא הלכות או אגדה ומוסרי׳, ודעת אלהים תמצא היינו מטמוני מסתרי התורה וכדאיתא בסנהדרין דפ״ט נפש עמל עמלה לו, נפש עמל בד״ת התורה עומלת לו במק״א, ופרש״י שהיא מסייעת להבינו ולעמוד על עומק דבריה, וזה הפי' הי' פשוט כ״כ לחז"ל עד שבב״ר פ׳ ע״ט פי׳ כי נשני אלהים את כל עמלי זה ד״ת כמו שה״א נפש עמל עמלה לו עכ"ל. ועעו"ש באות ה מש"כ בזה.

הלא מבואר בדבריו דפשט של מקרא אין הוא כפשט של טקסט אחר שיאמר האומר הנה אלו הם פשוטן של דברים והאומר כן הרי הוא כמי שינסה לפרש חרוזי השיר מבלי שיקדם לו שום ידיעה על כוונת המשורר ואמתת תוכנו.

דברי הנצי"ב המופלאים הללו עדיין צריכים הבנה.
האם כוונתו שבשביל להבין את התורה צריך לדעת כללים כלשהם (לדוג' מתי ואיך משתמשים במידות הדרש), ומי שאבדו ממנו כללים אלו, היינו מחז"ל ואילך, אין לו בכלל בשביל מה ללמוד את התורה עצמה, אלא רק דרך דרשות חז"ל?
זה קשה מאוד, מפני שכל או כמעט כל הראשונים, ורבים מהאחרונים כולל הנצי"ב עצמו, לא נהגו כך, ופירשו את התורה שבכתב גם בפירוש פשט לצד (ולפעמים אף בניגוד ל)דרשות חז"ל.
לדוג' ברש"י עה"ת יש כ-170 מקומות שהוא מפרש פשט לצד הבאת דברי המדרש, בפסוקים שאין בהם הוראות הלכתיות, ועוד 32 מקרים לפחות שהוא מפרש פשט לצד דרשה הלכתית של חז"ל מהפסוק (לא בניגוד לדרשת חז"ל, אלא לצידה, דהיינו שהוא מפרש פשט שאם נישאר רק בו לא תצא מהפסוק ההלכה שחז"ל למדו, ולצד זה הוא מביא את הדרשה).
לכן נראה לי שהנצי"ב מתכוון רק שלא לקרוא את התורה כמו שקוראים עיתון, אלא להבחין היטב בדקויות ובניסוחים השונים. מה שנקרא "קריאה ספרותית" מעמיקה.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: מהו דרש ומהו פשט

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ב' פברואר 20, 2023 11:34 am

מעלתו בוודאי יודע, אבל בכ"ז אציין:

עיי"ש אות ה' ואילך.

וכן בהרחב דבר [עם ההוספה מכת"י, נמצא במהדורה החדשה] דברים לב, ג.

וגם בהקדמת קדמת העמק להעמק שאלה חלק ב מתחילתו ובעיקר בעמוד 14.

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מהו דרש ומהו פשט

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' פברואר 20, 2023 2:46 pm

לעניין האשכול, יעויין בדברי רבינו הרמב"ן בהשגות לשורש השני בספה"מ על עניין אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ודבריו במשפט החרם (שם יש נפק"מ בזה לדינא)
ויעויין בדברי אדוננו הגר"א באדרת אליהו בריש פרשת משפטים על עניין התורה כחותם.

בריושמא
הודעות: 1405
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בריושמא » ב' פברואר 20, 2023 4:22 pm

זיז שדי כתב:הגיע הזמן לומר את האמת בין אם זה נוח או לא.
אני בין כה ובין כה שרוף פה אז אין שום נפק"מ.


האם אתה שרוף פה מבחינת הפשט או מבחינת הדרש?
או מבחינת פשטות הפשט?

ח. רוזנברג
הודעות: 313
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: מהו דרש ומהו פשט

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ב' פברואר 20, 2023 8:03 pm

צופה_ומביט כתב:מעלתו בוודאי יודע, אבל בכ"ז אציין:

עיי"ש אות ה' ואילך.

וכן בהרחב דבר [עם ההוספה מכת"י, נמצא במהדורה החדשה] דברים לב, ג.

וגם בהקדמת קדמת העמק להעמק שאלה חלק ב מתחילתו ובעיקר בעמוד 14.

יישר כוחך. לא זכרתי את המשך דבריו בקדמת העמק, ואת ההרחב דבר בדברים לא הכרתי.

מגופת חבית
הודעות: 460
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מגופת חבית » ב' פברואר 20, 2023 10:59 pm

זיז שדי כתב:
מגופת חבית כתב:זה לשון רש"י קידושין דף סח.
וכי יש אהובה לפני המקום - כלומר וכי אהבתו או שנאתו של בעל חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך הכתוב לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה לא הוה ליה למיכתב אלא כי את הבכור יכיר ואנא ידענא לא שנא אמו אהובה ולא שנא אמו שנואה. עכ''ל

תקרא את המילות. 'חשובה לפני המקום' כלומר וודאי שיהיה זה סיבה לבעל לשנות דין הנחלה, אבל אין זה סיבה למקום לשנות את הדין

בודאי, לא הבנתי הקשר

מגופת חבית
הודעות: 460
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מגופת חבית » ב' פברואר 20, 2023 11:12 pm

בודאי יש ב' ביאורים הפכיים כאן בביאור המילה ''שנואה'' אי איירי ששנואה לבעלה או למקום

והיות שדרשינן מפסוק זה שקידושין תופסין בחייבי עשה, הי' משמע שהפשט ע''פ המסורה הוא ששנואה לפני המקום, ואע''פ שיתכן גם לפרש דאיירי בשנואת הבעל כדחזינן מדרשת הספרי [אם לא שיש פלוגתא בזה ואולי תלוי בפלוגתא ולא עיינתי]

ונראה שרואים מזה שהפי' פשוט ואין מקרא יוצאה מידי פשוטו ל''ד עולים בקנה אחד

זיז שדי
הודעות: 562
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זיז שדי » ב' פברואר 20, 2023 11:26 pm

בין מה שכתב בספרי, ובין מה שדרש בגמ' שניהם דרשות בנויים על גבי הפשט, ועיקר הפשט הוא אישה שנואה משום שבעלה שונאה. ורוצה לגרשה ואת בניה עמה על דרך גרש האמה הזאת ואת בנה, ואת בניו מאשתו האהובה רוצה להנחילן את כל אשר לו. ודרשו רבותינו כמה דרשות ע"ג הפשט הלז

מגופת חבית
הודעות: 460
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מגופת חבית » ג' פברואר 21, 2023 12:23 am

איני ידוע מה אתה שח?

זיז שדי
הודעות: 562
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זיז שדי » ג' פברואר 21, 2023 12:55 am

משביעך אני

מגופת חבית
הודעות: 460
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי מגופת חבית » ג' פברואר 21, 2023 3:26 am

זיז שדי כתב:בין מה שכתב בספרי, ובין מה שדרש בגמ' שניהם דרשות בנויים על גבי הפשט, ועיקר הפשט הוא אישה שנואה משום שבעלה שונאה. ורוצה לגרשה ואת בניה עמה על דרך גרש האמה הזאת ואת בנה, ואת בניו מאשתו האהובה רוצה להנחילן את כל אשר לו. ודרשו רבותינו כמה דרשות ע"ג הפשט הלז

ומן הסתם אתה תפרש עין תחת עין ושן תחת שן נמי כפשוטו

בינה להבין
הודעות: 194
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2022 5:51 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי בינה להבין » ג' פברואר 21, 2023 4:05 am

מגופת חבית כתב:
זיז שדי כתב:בין מה שכתב בספרי, ובין מה שדרש בגמ' שניהם דרשות בנויים על גבי הפשט, ועיקר הפשט הוא אישה שנואה משום שבעלה שונאה. ורוצה לגרשה ואת בניה עמה על דרך גרש האמה הזאת ואת בנה, ואת בניו מאשתו האהובה רוצה להנחילן את כל אשר לו. ודרשו רבותינו כמה דרשות ע"ג הפשט הלז

ומן הסתם אתה תפרש עין תחת עין ושן תחת שן נמי כפשוטו

כתב האבע"ז
עין אמר רב סעדיה, לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו. כי אם אדם הכה עין חבירו, וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת. אולי יחשיך אור עינו כלו. ויותר קשה הכויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן אולי ימות, ואין הדעת סובלת וכו'
הרי שהיות שאין הדעת סובלת המשמעות בע"כ סטים מהמשמעות, ועכ"ז כמה טרחו הראשונים להסביר הדברים ע"פ דרך היותר פשוט עיי' באבע"ז וברמב"ן שהכוונה שחייב לשלם בעיניו ממש [וזה תרגום המלולי של עין תחת עין] רק לוקחים כופר ממנו שיפטר בזה מחיובו [והביאו הוכחת מהפשט שע"כ חסר פרט זה בקרא שלוקחים ממנו ממון, אבל הפשט נשאר פשט] וביותר בספורנו [שכפי הבנתי] אכן מבאר הפסוק כפשוטו ממש רק הוסיף שבאה הקבלה שישלם ממון שלא כדין הגמור פן נסכל ונוסיף על המדה [ואולי כוונתו שגם הפסוק כיון לזה רק אמר בלשון זה להבין חומר הענין, איני יודע]

זיז שדי
הודעות: 562
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: חדש - פשוטו של מקרא

הודעהעל ידי זיז שדי » ג' פברואר 21, 2023 4:53 am

מגופת חבית כתב:
זיז שדי כתב:בין מה שכתב בספרי, ובין מה שדרש בגמ' שניהם דרשות בנויים על גבי הפשט, ועיקר הפשט הוא אישה שנואה משום שבעלה שונאה. ורוצה לגרשה ואת בניה עמה על דרך גרש האמה הזאת ואת בנה, ואת בניו מאשתו האהובה רוצה להנחילן את כל אשר לו. ודרשו רבותינו כמה דרשות ע"ג הפשט הלז

ומן הסתם אתה תפרש עין תחת עין ושן תחת שן נמי כפשוטו

עיין במה שכתב רבינו בעל הבינה להבין והוא הנכון.
כי פשט הכתוב הוא עין תחת עין ממש, ובא דרש רבותינו ובנה על הפשט הפשוט הזה היאך ישלם אותו עין ממש, כי כמו שאמרנו הכל מיוסד על אדני אמת מילות הפסוקים על פי פשטם, וככל שעולים יותר ויותר כך מתגלה היופי הטמון בפשט המילות


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 348 אורחים