ספרי החיד"א - מכון המאור, יש התרשמות?

[כמעיין המתגבר]

האם מישהו כבר ראה את שלחן ערוך החיד"א של מכון המאור, ויוכל להעלות לנו כאן את ההתרשמות מהספר, רמת העריכה, הליקוט והסדר?

[פרנצויז]

האם מישהו כבר ראה את שלחן ערוך החיד"א של מכון המאור, ויוכל להעלות לנו כאן את ההתרשמות מהספר, רמת העריכה, הליקוט והסדר?

יש מי שכתב את התרשמותו מס' שם הגדולים של מכון המאור
viewtopic.php?f=7&t=28098&p=560485#p560485

[נהר שלום]

viewtopic.php?f=7&t=6618&p=554513&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8#p554458

[כמעיין המתגבר]

האם מישהו כבר ראה את שלחן ערוך החיד"א של מכון המאור, ויוכל להעלות לנו כאן את ההתרשמות מהספר, רמת העריכה, הליקוט והסדר?

יש מי שכתב את התרשמותו מס' שם הגדולים של מכון המאור
viewtopic.php?f=7&t=28098&p=560485#p560485

אני לא רואה שכתוב שם התרשמות, בפרט שעדיין לא יצא לאור...

[כמעיין המתגבר]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=6618&p=554513&hilit=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8#p554458

פרסומת יפה, אבל ללא התרשמות

[פרנצויז]

האם מישהו כבר ראה את שלחן ערוך החיד"א של מכון המאור, ויוכל להעלות לנו כאן את ההתרשמות מהספר, רמת העריכה, הליקוט והסדר?

יש מי שכתב את התרשמותו מס' שם הגדולים של מכון המאור
viewtopic.php?f=7&t=28098&p=560485#p560485

אני לא רואה שכתוב שם התרשמות, בפרט שעדיין לא יצא לאור...

אחרי שבאשכול ההוא האריכו בריבוי הטעויות שנמצאו בכל המהדורות בקטע ההוא, מציין הכותב שבמהדורה החדשה שם "ב"ה מתוקן כדבעי".
האם זאת לא התרשמות מספיקה בעיניך?
הוא גם צירף צילום של העמוד, כך שתוכל לראות בעצמך.

[לבי במערב]

יש התרשמות, כלשון פותח האשכול שליט"א:

מהספר, רמת העריכה, הליקוט והסדר

ויש התרשמות, שכל עצמה אינה אלא על תיקון טעות בודדת(!) [וג"ז ע"פ דפו"ר].
כנראה שיש הפרש מסויים בין השניים.

[ושא_נס]

האם מישהו כבר ראה את שלחן ערוך החיד"א של מכון המאור, ויוכל להעלות לנו כאן את ההתרשמות מהספר, רמת העריכה, הליקוט והסדר?

יש מי שכתב את התרשמותו מס' שם הגדולים של מכון המאור
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 85#p560485

אני לא רואה שכתוב שם התרשמות, בפרט שעדיין לא יצא לאור...

אחרי שבאשכול ההוא האריכו בריבוי הטעויות שנמצאו בכל המהדורות בקטע ההוא, מציין הכותב שבמהדורה החדשה שם "ב"ה מתוקן כדבעי".
האם זאת לא התרשמות מספיקה בעיניך?
הוא גם צירף צילום של העמוד, כך שתוכל לראות בעצמך.

אחר הקידה אין בזה רושם מספיק להתרשמות מספיקה.
הרבה צדדים יש לעריכת ספר מורכב ביותר כספר שם הגדולים על כל מהדורותיו וחלקיו והשמטותיו וספיחיו (יתכן כי ספר זה הוא מספרי החיד"א הקשים ביותר לעריכה מכמה צדדים. ויתכן כי לסיבה זו מהדורת אהבת שלום מתעכבת זמן רב. ולבי אומר לי שבמדה ומהדורת אהבת שלום תודפס, היא לא תיפול במעלותיה ממהדורת המאור, ויתכן שאף יהיו בה מעלות רבות מאד מאד ביחס למהדורת המאור. והדברים פשוטים), ובנדון הנ"ל שזו השמטה שדיברו בה רבים ונכתב עליה בכמה מקומות, פשיטא שיזהרו זהירות יתירה, וביותר ששלחו למבוא שבו מן הסתם מתפארים שמהדורתם מתוקנת ביחס למהדורת בן יעקב המצונזרת (אם כנים הדברים לא אדע מה יש להתפאר בהדפסת ספר על פי דפו"ר, הרי בספרים כאלו זו הפעולה הראשונה שנצרכת).

גם אם לא נגיד שנזהרו זהירות יתירה במיוחד בענין הנ"ל, אלא רק הדפיסו כראוי בהגהה מדוייקת על פי דפוס ליוורנו - נלמד מזה רק שעבודתם מבוססת על דפוס ליוורנו בדיוק, אך אין ללמוד מאומה גבי אופי וטיב יתר עניני העריכה של ספר סבוך ומורכב כזה.

תוך כדי כותבי הודעתי זו פרסם החכם לבי במערב נר"ו את תגובתו, ואם אינו מתנגד הריני לכלול דבריי שבאו בארוכה יחסית בדבריו הנעימים שבאו בקצרה.

[מגדל]

האם יש בה משהו יתר במהדורה זו על שו"ע "אוצרות ספרד" שבהוצאת "אור ודרך"?
במודעה שפרסמו כאן, כתוב שמדובר בברכ"י ומחב"ר (ושיורי ברכה אשר מעולם נדפסו יחדיו), ומכיוון שכן אני קצת עומד תמה, על מה כל הרעש וההוצאה? הרי אף לספרים אלו בלבד ישנן מהדורות מפוארות.
או שמא יש עוד דברים אשר אינם מפורטים באותו הכרוז?

[נהר שלום]

האם יש בה משהו יתר במהדורה זו על שו"ע "אוצרות ספרד" שבהוצאת "אור ודרך"?
במודעה שפרסמו כאן, כתוב שמדובר בברכ"י ומחב"ר (ושיורי ברכה אשר מעולם נדפסו יחדיו), ומכיוון שכן אני קצת עומד תמה, על מה כל הרעש וההוצאה? הרי אף לספרים אלו בלבד ישנן מהדורות מפוארות.
או שמא יש עוד דברים אשר אינם מפורטים באותו הכרוז?

לא הבנתי שו"ע אוצרות ספרד זה לא שו"ע החיד"א
בכרוז כתוב שיש הוספות מכת"י, ליקוטים משאר ספרי החידא והערות מגדו"י

[הגהמ]

היה עוד אחד שהקים מכון לההדרת ספרי הרחיד"א וקרא לו 'מכון המאי"ר' והדפיס בעריכה מצויינת ובצורה מאד משובחת הספרים לדוד אמת, לב דוד וחסדי אבות. דומה שהוא תיכנן להמשיך עבודתו, ומעניין מה יקרה למכון המאי"ר מעתה שמכון המאו"ר נטל המשימה לההדרת כל כתבי הרחיד"א על שכמם.

[י. אברהם]

האם יש למאן דהו את העמוד הראשון של שה"ג בהוצאת המאור?

[תם מה הוא אומר]

היה עוד אחד שהקים מכון לההדרת ספרי הרחיד"א וקרא לו 'מכון המאי"ר' והדפיס בעריכה מצויינת ובצורה מאד משובחת הספרים לדוד אמת, לב דוד וחסדי אבות. דומה שהוא תיכנן להמשיך עבודתו, ומעניין מה יקרה למכון המאי"ר מעתה שמכון המאו"ר נטל המשימה לההדרת כל כתבי הרחיד"א על שכמם.

כה כתב אלי הרה"ג המהדיר של מכון המאי"ר

א. שכח להזכיר ספר שמחת הרגל.
ב. רעיון זה של הוצאת שו"ע החיד"א הכולל ספר ברכי יוסף ומחזיק ברכה על הדף וכן ליקוטים מכל ספרי החיד"א על סדר השו"ע הוא רעיון שלי שאמרתי אותו לפני הרבה שנים לאחד שעבד אז במכון המאו"ר והוא התלהב מזה מאוד והוא כנראה העביר רעיון זה לאחיו שהיה האחראי עתה על העריכה של ספרי החיד"א במכון המאו"ר.
ג. סגנון העבודה שלי כנראה שהיא שונה מאוד מסגנון העבודה של מכון המאו"ר כך שאין מלכות נוגעת בחבירתה.

[נהר שלום]

מצאתי צילום של עמוד

[יוצא פוניבז']

מה הם כל הספרים הללו מכת"י? חלקם נדפסו כידוע, אבל רובם לא שמעתי בלתי היום.

[תם מה הוא אומר]

כעת הוציאו עוד ג' חלקים של כתבי השו"ת
לפו"ר נראה שבהם כמעט לא עשו הערות (ביחס למה שעשו בכתבי היד"א לשו"ע לפחות)

[יוסף אזולאי]

כעת הוציאו עוד ג' חלקים של כתבי השו"ת
לפו"ר נראה שבהם כמעט לא עשו הערות (ביחס למה שעשו בכתבי היד"א לשו"ע לפחות)

זה כבר יצא לפני שבועיים שלש, השבוע יצא 8 כרכים של דרשות החיד"א.

[אלטנוישול]

Screenshot_20190825-072421_Drive.jpg (772.74 KiB) נצפה 13340 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

מי זה "מרן שליט"א" בעלון הנ"ל?

[עתניאל בן קנז]

מי זה "מרן שליט"א" בעלון הנ"ל?

לפי התיאור, נראה כמו האדמו"ר מצאנז

[תם מה הוא אומר]

כעת הופיע ויצא לאור שם הגדולים מהדורת המאור. שני חלקים עבי כרס. לא הספקתי לעיין בו.

[הגהמ]

היה עוד אחד שהקים מכון לההדרת ספרי הרחיד"א וקרא לו 'מכון המאי"ר' והדפיס בעריכה מצויינת ובצורה מאד משובחת הספרים לדוד אמת, לב דוד וחסדי אבות. דומה שהוא תיכנן להמשיך עבודתו, ומעניין מה יקרה למכון המאי"ר מעתה שמכון המאו"ר נטל המשימה לההדרת כל כתבי הרחיד"א על שכמם.

כה כתב אלי הרה"ג המהדיר של מכון המאי"ר

א. שכח להזכיר ספר שמחת הרגל.

הא שתא הכא בקשתיהו ולא מצאתיהו וכמו צער בנפשי. מה מאד היתה גדולה שמחת הרגל שלי אילו היייתי מוצא הספר בהישג יד כהאידנא דלא שכיחי שיירתא ולא משתכחין דעיילי ודנחתי...

[נחמת ארי]

לכבוד שבוע הספר קניתי את שם הגדולים של המאור.
עד כמה שאני מכיר, זאת המהדורה הטובה ביותר שקיימת כרגע בשוק. ההדפסה ברורה ובהירה, הספר מוגה מדפו"ר וחלקו אף מכתב ידו של החיד"א עצמו, תיקנו את ההשמטות שהיו במהדורות הקודמות, הוסיפו מפתחות מפורטים ואת ספר מרנן ורבנן (המלקט את הגדולים והספרים הנזכרים בשאר ספרי החיד"א). בהערות הובאו הגהות רבות מגדולי הדורות האחרונים, ציון שנות ומיקום הדפסת הספרים וכתבי היד הנזכרים בספר, וידע רב שנוסף מזמנו של החיד"א עד זמננו.

עם זאת, יש כמה נקודות שיש מה לשפר בהם, ונקווה שבמהדורה הבאה (באם תהיה) יתקנו זאת.
המהדורות שהו"ל החיד"א ז"ל עצמו חסרות סדר וארגון (מטבע הדברים, שכפה"נ החיד"א לא כתב בצורה מסודרת ושיטתית, אלא זעיר פה זעיר שם מה שהגיע לידו), ובן יעקב (וילנא תרי"ג) סידר את הספר בצורה נוחה למערכות גדולים וספרים, ובזה טוב עשו המאור שלא שינו את החלוקה, גם מכיוון שכך הורגלו המחברים לציין, וכן סידר את הערכים הכפולים בחלקים השונים לערך יחיד.
אמנם יש גם חסרונות במהדורתו, לדוגמא בן יעקב הדפיס באותיות רש"י את הקטעים שמאריך החיד"א בשבחי המחבר או בענייני קבלה (ולפעמים הדפיס בגופן רש"י בלי איזו סיבה ברורה). ונמשכו אחריו המאור בהדפיסם את הקטעים הללו באותיות קטנות. ואין בזה לא טעם ולא ריח. (במבוא כתבו "כיון שכבר נתפשטה מהדורתו ורגילים לחפש דברים אלו באותיות השונות כעין צורת הדף השארנו גם בהוצאה זו את הדברים כך" לא יאומן עד היכן הדברים מגיעים. לא מספיק שבמהדורת שו"ע מסוימת קידשו את "צורת הדף" שקבעו דפוס וילנא, אלא שאפי' לשה"ג(!) יש "צורת דף מקודשת" ואין ליגע בה.)
כמו כן בן יעקב עשה כעין מפתח פנימי לספר, שמחבר או ספר שנזכר בשה"ג שלא בערך בפנ"ע, הוסיף ערך ובו ציון למקום בו נזכר. ובמהדו' המאור חזרו והדפיסו זאת, ואינני יודע מפני מה, שהרי הוסיפו בסוף הספר מפתחות מפורטים, ולמה הוצרכו לכפול עוד מפתח פנימי הלוקה בחסר.
ויש דברים שנעשו לגריעותא במהדורת המאור, שכאמור לעיל בן יעקב סידר מחדש את הספר ואסף את כל הקטעים המפוזרים במהדורות השונות לערך יחיד, ופעמים רבות כתב החיד"א ערך מסוים, וחזר ושנאו כמה וכמה פעמים בחלקים המאוחרים ובהשמטות, ומוסיף פרט מסוים, או שמסדר בצורה שונה או חוזר בו וכדו', ואם במהדו' בן יעקב עוד ניתן לעמוד על סדר הדברים עפ"י הציונים, במהדורת המאור אף שלפעמים מציינים את סדר הדברים, פעמים רבות משאירים לקורא הנבוך להתבלבל לבד. (על נקודה זו באמת התנצלו במבוא שבאמצע העבודה רצו לחזור בהם ולהדפיס את הציונים, אלא שמסיבות טכניות לא יכלו. וחבל, שזה נותן טעם לפגם.)

את כתבי היד שמזכיר החיד"א שראה או שהיו ברשותו, לא ציינו את גורלו ומקומו של כתה"י כיום, אע"פ שהרבה מכתבי היד שמזכיר החיד"א ידועים כיום.
כמו כן לא ציינו כלל למאמרים אקדמיים, שמצד אחד זה חסר (בשערי ציון מהדו' אופק עזר לי מאד הציונים למאמרים אלו), אבל מצד שני שומר על אפיו התורני של הספר.
דבר נוסף שהפריע לי, שפעמים רבות העתיקו בערך מסוים עוד הרבה שבחים ושמועות על נשוא הערך בלי קשר לדברי החיד"א, וכמדומה שאין לזה מקום בספר ביבליוגרפי, ודי שהיו מציינים למקום בו נזכרים הדברים.

בעבודה על ספר גדול ומקיף כזה, כמובן שתמיד יהיו טעויות וחסרונות, וכמעט בלתי אפשרי להקיף את כל הידע הקיים, ומטעם זה יש לי כמה הערות וזוטות על כמה מקומות, ואולי אעלה בהמשך.

[אספקלריא]

לכבוד שבוע הספר קניתי את שם הגדולים של המאור.
עד כמה שאני מכיר, זאת המהדורה הטובה ביותר שקיימת כרגע בשוק. ההדפסה ברורה ובהירה, הספר מוגה מדפו"ר וחלקו אף מכתב ידו של החיד"א עצמו, תיקנו את ההשמטות שהיו במהדורות הקודמות, הוסיפו מפתחות מפורטים ואת ספר מרנן ורבנן (המלקט את הגדולים והספרים הנזכרים בשאר ספרי החיד"א). בהערות הובאו הגהות רבות מגדולי הדורות האחרונים, ציון שנות ומיקום הדפסת הספרים וכתבי היד הנזכרים בספר, וידע רב שנוסף מזמנו של החיד"א עד זמננו.
עם זאת, יש כמה נקודות שיש מה לשפר בהם, ונקווה שבמהדורה הבאה (באם תהיה) יתקנו זאת.
...
ויש דברים שנעשו לגריעותא במהדורת המאור, שכאמור לעיל בן יעקב סידר מחדש את הספר ואסף את כל הקטעים המפוזרים במהדורות השונות לערך יחיד, ופעמים רבות כתב החיד"א ערך מסוים, וחזר ושנאו כמה וכמה פעמים בחלקים המאוחרים ובהשמטות, ומוסיף פרט מסוים, או שמסדר בצורה שונה או חוזר בו וכדו', ואם במהדו' בן יעקב עוד ניתן לעמוד על סדר הדברים עפ"י הציונים, במהדורת המאור אף שלפעמים מציינים את סדר הדברים, פעמים רבות משאירים לקורא הנבוך להתבלבל לבד. (על נקודה זו באמת התנצלו במבוא שבאמצע העבודה רצו לחזור בהם ולהדפיס את הציונים, אלא שמסיבות טכניות לא יכלו. וחבל, שזה נותן טעם לפגם.)

למה אתה כותב שזו גריעותא של מכון המאור, הרי כל המהדורות (מבלי יוצא מן הכלל) שנדפסו מאז מהדורת בן יעקב, נדפסו כך!

[נחמת ארי]

אה"נ, כוונתי היתה ביחס למהדורת בן יעקב.

[ושא_נס]

קיבלתי מתלמיד חכם אחד (לא הכי מוגה):

לכבוד מערכת ספרי החיד"א שע"י מכון המאור,

הנני להעיר על כמה טעויות שמצאתי אגב אורחא:

לדוד אמת עמוד יב הערה כה שורה ג', כתוב 'האורים', צ"ל 'האסורים'

שם בהמשך 'להכניסס' צ"ל 'להכניס'

שם שורה ה, 'שיפללו', צ"ל 'שיתפללו'

שם 'מתתירין', צ"ל 'מתירין'

ואטו כי רוכלא... כל זה בקטע אחד! ורק רכשתי את הספר בערב שבת ולא הספקתי לעיין הרבה יותר.

לענ"ד כל הקטע הזה והקטעים שלאחריו צריכים בדיקה ואולי אף מחיקה.

א. מה שכתב לחלק בין חבושים דאסורים לבין חולים דשרי, משום דבחבושים מיירי באינו יכול להכניס לשם עשרה, מה שאין כן בחולה, הנה טעם זה הוא בדוי ומופרך מאליו, כי בודאי לא עלה על דעת שום אדם מעולם להביא ספר תורה לבית האסורים כדי לקרות בו בפחות מעשרה, ומטעם זה תמה הפרי מגדים בסי' קלה על מה שכתב המג"א שם (ס"ק כא) דמיירי ברוצים לקרות שם בעשרה, וז"ל: ואיני יודע מה מלמדנו דפשיטא דמיירי שרוצים לקרות בעשרה, דבפחות מעשרה אין קורין, ע"כ. ומכח זה כתב הכף החיים שם (ס"ק עג) דנראה דבא להשמיענו שלא תאמר דדוקא אם אין להם עשרה אלא שרוצים לקבץ ולהשלים מחוץ הוא שאין מביאים, אבל אם יש בהם עשרה מביאים, לזה אמר שרוצים לקרות בעשרה, רוצה לומר אפילו יש בהם חבושים עשרה ורוצים לקרות, אפילו הכי אין מביאים, וכן כתב בספר תורת חיים סופר (ס"ק טז) בישוב לשון המגן אברהם. וכן כתב בשו"ת תורת יקותיאל מהדו"ת (סי' פז ד"ה והנה לענ"ד) דיש לחלק בין יחיד שרוצה להכניף עשרה לבין ציבור דמוטלת עליהם חובת קריאה, וכונת המגן אברהם להורות דאף על פי כן אסור.

ב. ומה שכתב המשנה ברורה לחלק בין יחיד לעשרה בבית האסורים, היינו בין יחיד השרוי בבית האסורים שאין מביאים לו ספר תורה אף לקרות בו בעשרה שיבואו אצלו להשלים מנין, לבין עשרה השרויים כבר בבית האסורים ומוטלת עליהם חובת קריאת התורה דבזה שרי. ומעולם לא דיבר שום אדם על מי שאי אפשר להכניס אליו עשרה!

ג. ובעיקר החילוק בין חבוש לחולה, יש לומר על דרך שכתב מהר"י עייאש במטה יהודה סי' תקפד (סק"ד) דכהן גדול ביוה"כ שאני, שהיו מביאים לו ספר תורה מפני שהיה אנוס מחמת חולשת עבודת היום והוי כמו חולה דשרי, דחששו לו בכמה דברים מפני הטורח, אבל שאר אונסא דעלמא, לא. וכן משמע בשערי אפרים (שער ט אות מג-מד) שאסר לחבושים והתיר לחולים אפילו חולה קצת.

ד. בהערה כו: כתב המהדיר דכתבו האחרונים דאדם חשוב היינו גדול בתורה, ועיין משנה ברורה וכו'. הרי מדבריו משמע שכן הוא הסכמת האחרונים, ואמנם אף שמהר"ם פדוואה רצה לפרש כן בדעת המרדכי ע"פ גירסת כ"י, הרי אין הדבר מוסכם כלל בדעת הרמ"א, שלא כתב חילוק זב בהדיא לא בדרכי משה ולא ברמ"א, וגם מהר"ם פדוואה כתב שאי אפשר לפרש כן בלשון האור זרוע והגהות אשירי. ועיין עוד בדברי מוה"ר ליב סרוואל בשו"ת ר"י לבית הלוי (מהדורת ויניציאה שצ"ב כלל ה סוף סי' מה), וכן בשו"ת בארות המים (סי' ו) שכתב להקשות על מאן דגריס 'שהם גדולים בתורה', דהא לא היה הדבר כך, דהכהן גדול והסגן על הרוב לא היו חכמים בתורה (עיין יומא ט ע"א, יח ע"א), וכיו"ב כתב בשו"ת בנין של שמחה (סי' ה) לפקפק על המפרשים דדוקא לגדולים בתורה שרי, וכן נקט בשו"ת חקרי לב (חושן משפט חלק ב סי' קיח), ועוד רבים.

ה. בהערה כז: כתב המהדיר, 'כ"כ בשו"ת מהר"ם... ומלשון רבינו כאן משמע שאף הספר תורה צריך להיות משם קודם, אך במג"א וא"ר כתבו דסגי בהכנת ארון או תיבה עבור הס"ת, וכן כתב באמת ליעקב' וכו', ע"כ. הנה מדבריו משמע דהעיקר תלוי בהכנת ארון ותיבה, שכל שמביאם יום או יומים קודם ש"ד אפילו אינו מניח בו הספר תורה, והאי בורכא, שאין פוסק בעולם שעלה על דעתו שדי להכין ארון ותיבה יום או יומים קודם בלא ספר תורה, אלא כוונת המגן אברהם פשוטה, דז"ל שם: ז"ל מהר"ם אם מכינין לו ארון או תיבה על יום או יומים שרי, משמע דהעיקר תלוי באם שעושין שם מקום קבוע לס"ת שרי, ע"כ, ובפרי מגדים שם: יום או יומים – לאו דוקא, כל שקובעים ארון, ואפשר לאו דוקא קובעין, הוא הדין מניחים כך בחבית וכו', ע"כ. וכוונת המגן אברהם מבוארת, דיום או יומיים דקאמר לאו דוקא הוא, דהעיקר שיהיה לספר תורה מקום קבוע, כלומר אפילו לא הכינו מלפני יום או יומים אלא הכינו לפני התפלה והניח בו הספר תורה. ועל זה כתב המשנה ברורה, בזה"ל: 'והאחרונים הסכימו, דהוא הדין אם הכין מקום לספר תורה באותו יום שיהא מונח שם יום או יומים דשפיר דמי, ובלבד שינחה שם במקום שהכין קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה. וזיל בתר טעמא שכתב מהר"ם פדוואה משום דע"י הכנת ארון ותיבה אינו נחשב כמביא ספר תורה אצלו לקרוא, אלא הוא מוכן ועומד במקומו והוא הולך אצלו.

ו. שם בהמשך הביא המהדיר מה שכתב הרב כה"ח בשם הזוהר, ושוב הביא מה שכתב החיד"א בשם רבי דוד קורינאלדי להחמיר, וכמדומה דיש כאן עירב פרשיות, כי מה שכתב החיד"א בשם הרד"ק לא שייך לסברת הזוהר, אלא שכן דקדק בדעת מרן המחבר שלא כתב שום חילוק, ומה שכתב הכף החיים בשם הזוהר הוא ענין אחר ע"פ הסוד, ועל זה שייך ההמשך מה שהביא המהדיר בשם מכתם לדוד, ואשתמיט מיניה שכדברי הכף החיים כתבו רבים מאוד מן המקובלים ואף הפשטנים, שכן הסכימו מגורי האר"י מוהר"א גלאנטי, רבי חיים הכהן תלמיד מהרח"ו, רבי בנימין הכהן ויטאלי, מהר"ם פופרש, הרב יד מלאכי בשבחי תודה שגם העיד בגודלו שמיחו חכמים בדבר, וכן דעת מהר"י אירגאס, הרב מאורי אור, הגאון יעב"ץ, רבי חיים פאלאג'י, וכן חששו החסד לאלפים, והשערי אפרים, ועוד.


כלל העולה, שמאד התאכזבתי בקריאת ספר זה, השמחה שהרגשתי בראותי תורה מפוארת בכלי מפואר נהפכה במהרה לאבל, אילו היו הטעויות מעט מזעיר, החרשתי, כי כך דרכו של עולם, אבל כאן ניכר חוסר אחריות הן מצד העריכה וההגהה, הן מצד ההערות שלא ירדו לעמקי הסוגיא וכתבו ככל העולה על רוחם לפי ראיה שטחית בדברי האחרונים וספרי הקיצורים. ואם עשו כן על ספריו של גאון אחר שאינו מפורסם ואין כל בית ישראל נשען עליו, לחיי, אבל על מרן החיד"א שכל דבריו הם לנו לעיניים, זה כבר עוולה, ומעוות לא יוכל לתקון. ובשביל מה? יש לכם שם טוב בעריכת ספרים, ואני לא מבין מה קרה כאן!?

בברכה.

עד כאן מאותו תלמיד חכם.

הדעת נותנת כי לא ראי זה כראי זה, ויתכן מאד שיש ספרים מספרי החיד"א שטרחו בהם יותר והם מוגהים ונקיים יותר, ויש ספרים אחרים שהם בהיפוך.

[אוצר מדברה]

כעבור זמן של ההוצאה החדשה.. האם יש התרשמות יותר רחבה וברורה מכל הספרים של ההוצאה?
אשמח לפירוט, מתכנן לקנות ספרי החידא, השאלה אם עדיף את הישן או את המאור (דרך אגב איזה ספרים עוד לא יצאו ומתי הצפי שיצאו?)

[חוקר ספר]

קיבלתי מתלמיד חכם אחד (לא הכי מוגה):

לכבוד מערכת ספרי החיד"א שע"י מכון המאור,

הנני להעיר על כמה טעויות שמצאתי אגב אורחא: וכ"ו

הוא שלח את זה למערכת או שרק פירסמו כאן בתקווה שיראו את זה?

[איש פלוני]

בפודקאסט 'ספרים ביד הרצים' של נתן הירש ויעקב צ. מאיר היו שני פרקים על ספר שם הגדולים ושם השוו את מהדורת המאור למהדורות אחרות.

[דוב גרין]

האם הספר כרם חמ"ר נדפס כבר ע"י המאור? ואם כן בתוך איזה סט?

[האויצרניק]

כעבור זמן של ההוצאה החדשה.. האם יש התרשמות יותר רחבה וברורה מכל הספרים של ההוצאה?
אשמח לפירוט, מתכנן לקנות ספרי החידא, השאלה אם עדיף את הישן או את המאור (דרך אגב איזה ספרים עוד לא יצאו ומתי הצפי שיצאו?)

מצטרף לשאלה, ג"א לפני רכישה

[תורה יהדי''ר]

האם הספר כרם חמ"ר נדפס כבר ע"י המאור? ואם כן בתוך איזה סט?

יצא לאור לפני כחודש,

[יוסף אומץ1]

בהתחלה שמחתי כי ראיתי שנכלל בזה אגרות החיד"א,
והייתי בטוח שהמאו"ר יוסיפו הערות וכו',
תקוותי נגנזה כשראיתי שמופיע שם רק צילום
ממהדורות ישנות...

[פרנצויז]

האגרות אינם ממהדורות ישנות כל כך,
יש שני חלקים של אגרות, אגרות ליוורנו הוא סדר חדש משנת תשע"ג, [ואינו צילום משנת תרכ"ז], ואגרות רוזנברג אינו צילום מדפוס בודפסט תרפ"ז, אלא הוא סדר חדש [עם הערות נוספות] משנת תשס"ו, [נדפס לראשונה בס' אגרות והסכמות רבינו חיד"א].
אמנם אתה צודק שהמאו"ר לא הוסיפו הערות חדשות.

[יוסף אומץ1]

האגרות אינם ממהדורות ישנות כל כך,
יש שני חלקים של אגרות, אגרות ליוורנו הוא סדר חדש משנת תשע"ג, [ואינו צילום משנת תרכ"ז], ואגרות רוזנברג אינו צילום מדפוס בודפסט תרפ"ז, אלא הוא סדר חדש [עם הערות נוספות] משנת תשס"ו, [נדפס לראשונה בס' אגרות והסכמות רבינו חיד"א].
אמנם אתה צודק שהמאו"ר לא הוסיפו הערות חדשות.

לא אמרתי שזה ישן, רק מאכזב - כפי שכבודו כתב - שלא הוסיפו דום הערות!!

[יהושע100]

השבת הוצרכתי לעיין בת' יוסף אומץ להרחיד"א ופתחתי את מהד' המאור.
ההפניה במקור לא היתה מדויקת ולתומי חשבתי כי אוכל למצוא אותה במפתחות הספר. מה אומר ומה אדבר.

הקשר בין המצוין במפתח 'המפואר' לבין הרשום בתשובות מקרי בהחלט. אין קשר בין הציונים לבין התוכן אליו הם מפנים. לא סימנים ולא עמודים. חשבתי שמא רק בתשובה אותה אני מחפש איתרע מזלי אך כשבדקתי לשם הנסיון תשובות אחרות חשכו עיני.

מפתחות שהודפסו לפני עשרות שנים ויותר מדויקים פי כמה וכמה. בושתי וגם נכלמתי.

[האויצרניק]

התחרות שנוצרה בין המכונים 'מי יתפוס ראשון' השביחה מחד את הספרות התורנית, ומאידך גרמה להרס (בפרט בכמה מכונים ידועים) מכיוון שספר שהודר לאחרונה ונראה יפה ומהודר, אע"פ שדרוש עוד תיקונים רבים וטעויות, מכונים אחרים כבר לא יהדירוהו מחדש כיוון שזה כבר לא כלכלי

חבל על דאבדין ולא משתכחין