ציונים והערות לפרוייקט השו"ת

[קומי_אורי]

בעקבות אשכול שהיה כאן ונסגר, חשבתי שעדיין יש תועלת לציין פרטים שונים בנוגע לפרוייקט השו"ת, שיועילו למשתמשיו, ואולי גם לבעליו.
מה שהתחדש לי באשכול הנ"ל, בין השאר, הוא שנוסח התנ"ך שלהם הוא נוסח כת"י לנינגרד. ויש לזה משמעות חשובה מאד, כשמעתיקים פסוקים ודורשים באותיותיהם, לבדוק אם זה שוה לנוסח המסורה (כן, גם על "המסורה" יש ויכוחים וכו', אבל לא שמעתי על פוסק שסובר שלנינגרד מכריע).
עוד התעוררתי, שחיפשתי חידוש מסויים באבן האזל, ולא מצאתיו בפרוייקט השו"ת בשום אופן, עד שהתברר לי הענין: בד"כ הכניסו את ההשמטות של אבה"א לתוך ההלכות, אך באבה"א הוספות לטוען ונטען פ"ד ה"ה עובר המחבר מביאור הרמב"ם לחידושים על השו"ע (וכמובן שהרבה באבה"א הוא ביאורי סוגיות ופוסקים ולא רק ישירות על הרמב"ם), ואלו מושמטים בפרוייקט השו"ת. כדאי לשים לב שהמחפש דבר באבן האזל, יכול שלא למצאו בפרוייקט השו"ת מסיבה זו.

[קומי_אורי]

הפיסוק בפרוייקט השו"ת, לעתים מזעזע, גם בגמרא הוא דרמטי מדי, ומרבה בפיסוק גם במקום שאין לו טעם. ובפרט בספרים אחרים. הנה למשל דוגמא משו"ת הריב"ש סי' תי"ג:
"ויש בידי תשובה ממורינו הר"ן ז"ל שהשיב לי: להכשיר מעשה ב"ד של גט, שראו שנמסר הגט בפניהם. ואמר: שיכולין לעשות מעשה ב"ד, להתירה ע"פ ראייתם; לפי שרוב המפרשים והגדולים הסכימו: דלא בעינן: הגדה; בדיני ממונות; ולא מפלגינן בינייהו, לעדות החדש. או אפשר בנדון זה: שאחרים העידו בפניהם, על חתימת עדי המתנה: דהיא היא גופה".
יש כאן כמה שגיאות פיסוק, כמו "לא מפלגינן בינייהו, לעדות החדש", שאין כאן הפסק, אבל הנקודותיים האחרונות הם שגיאת הבנה, שהבין המפסק שהאחרים העידו על חתימת עדי המתנה: דהיא היא גופה, אבל כוונת הריב"ש שאם אחרים העידו על חתימת עדי המתנה, הדין שוה לדין הקודם.

[טוב לי]

הנה למשל דוגמא משו"ת הריב"ש סי' תי"ג:
"ויש בידי תשובה ממורינו הר"ן ז"ל שהשיב לי: להכשיר מעשה ב"ד של גט, שראו שנמסר הגט בפניהם. ואמר: שיכולין לעשות מעשה ב"ד, להתירה ע"פ ראייתם; לפי שרוב המפרשים והגדולים הסכימו: דלא בעינן: הגדה; בדיני ממונות; ולא מפלגינן בינייהו, לעדות החדש. או אפשר בנדון זה: שאחרים העידו בפניהם, על חתימת עדי המתנה: דהיא היא גופה".

האם כל סימני הפיסוק שבקטע המצוטט מופיעים במקור?
אם כן, ודאי חל שם איזשהו שיבוש, והטעויות לא מכוונות.

[אוצר החכמה]

אני הייתי מציע לפרוייקט השו"ת לאפשר אופציה של הסתרת הפיסוק.

[אוצר החכמה]

שלחו לי הודעה בפרטי שאפשרות זו קיימת. תודה לשולח. אבל אם הבנתי נכון שם מדובר בהשמטת פיסוק בתלמוד ובהדפסה בלבד, לאור מה שהועלה כאן גם הצעתי השמטה כללית.

[עדיאל ברויאר]

שלחו לי הודעה בפרטי שאפשרות זו קיימת. תודה לשולח. אבל אם הבנתי נכון שם מדובר בהשמטת פיסוק בתלמוד ובהדפסה בלבד, לאור מה שהועלה כאן גם הצעתי השמטה כללית.

בהעתקה ובהדפסה, לא בתצוגה. ורק בתלמוד, כפי שכתבת. שלחתי את ההצעה לפרויקט השו"ת, מן הסתם יגיבו שיקחו בחשבון.

[חובב_ספרים]

יש להם אפשרות לראות הגמ' עם צורת הדף, שהוא עדיף בלא"ה, ופותר גם בעיה זו.
גם יש לדעת שהרבה פעמים הם לחקו נוסח שונה המקובל, או שחילוק הסימנים וכדומה שונה מהמקובל. פעמים אני משתמש עם ד.ב.ס. אע"פ שהוא גרוע פי מאה או יותר אך ורק מטעם זה.

[יתר10]

הטקסט של הסמ"ע לקחו ממכון 'מורשה להנחיל' דא עקא שבמורשה להנחיל נהגו בשיטה מוזרה [בעיני] בציון המ"מ בתוך דברי הסמ"ע. שאחר שחידשו בשו"ע שלהם מדור 'ציונים' על השו"ע בו ציינו כל המ"מ למקורות השו"ע והרמ"א, שוב חסכו לחזור ולציין המ"מ המלא בתוך דברי הסמ"ע אלא ציינו לדוגמ' "כמו שכת' הרמב"ם [המובא בציונים אות ח']" וכן ע"ז הדרך. בפרויקט השו"ת אין את המדור 'ציונים' של מורשה להנחיל אבל את הסמ"ע כאמור לקחו ממורשה להנחיל על קרבו וכרעיו עם ציון המ"מ בנוסח הנ"ל ובלי ההקשר אין לו שום מובן.

[קומי_אורי]

באו"ש הל' מלוה ולוה פ"ב ה"ו נכתב: "לסכרא זו", במקום "לסברא זו"

[קומי_אורי]

פרוייקט השו"ת: רבינו ירוחם - מישרים נתיב ו חלק ה:
כתב הרשב"א ונראין מדבריו שאם התנה או לכל מוציא בין בטענתו בין שלא בטענתו שאין צריך לבא מכח המלוה אלא כל המוציאו יגבהו בבתרא. שטר שלוה בו.
המלה "בבתרא", היא פתיחת הקטע הבא, והנקודה טעות. (וכן צריך להגיה ונראה מדבריו, במקום ונראין).

[קומי_אורי]

ב"קשרים" לתוספתא ב"מ פה הכ"ג התחלף הלינק בין תוס' ב"ב לתוס' ב"מ

[קומי_אורי]

שו"ת הרשב"א חלק א סימן אלף קי
אם איתא מאי עוות איתא דינא הכי למיהב זוזי ולמשקל שטרא? מאי אמרת? דאמר היה לך לפרוע בעדים.
סימן השאלה הראשון שגוי, וצ"ל:
אם איתא מאי עוות איתא? דינא הכי למיהב זוזי ולמשקל שטרא! מאי אמרת? דאמר היה לך לפרוע בעדים.

[משולש]

לא תוקן שם אף שינוי צנזורה. (כמו עובדי עכו"מים וכותים וכן עוד הרבה דברים שחלקם תוקנו במהדורות הנפוצות כבר מזמן)

[קומי_אורי]

ביאור הגר"א חו"מ קפה י "ברברי הרא"ש" במקום בדברי. וכן ביו"ד רא יא. חיפוש של המלה "ברברי" מראה עוד טעויות רבות כאלו. וכן כמה מופעים של "אשלי ברברי"...

[קומי_אורי]

בענין הפיסוק התייאשתי מלציין, כי כולו גרוע ולא נסבל, עכשיו ראיתי:

שו"ת הריב"ש סימן תמז
שאין להפליא על הרופאים: שהרי גם דעת רבי יהודה, היה כן. אלא שהרמב"ם ז"ל וחבריו: חשו לדשמואל.

זה פשוט מביך, נראה כאילו נעשה ע"י תכנת מחשב ולא ע"י בן אנוש

[הוד_והדר]

יש להם פורום שיש שם אפשרות להעלות ציונים הערות ותיקונים

[חיימקה]

בעקבות אשכול שהיה כאן ונסגר, חשבתי שעדיין יש תועלת לציין פרטים שונים בנוגע לפרוייקט השו"ת, שיועילו למשתמשיו, ואולי גם לבעליו.
מה שהתחדש לי באשכול הנ"ל, בין השאר, הוא שנוסח התנ"ך שלהם הוא נוסח כת"י לנינגרד. ויש לזה משמעות חשובה מאד, כשמעתיקים פסוקים ודורשים באותיותיהם, לבדוק אם זה שוה לנוסח המסורה (כן, גם על "המסורה" יש ויכוחים וכו', אבל לא שמעתי על פוסק שסובר שלנינגרד מכריע).

http://www.responsa-forum.co.il/viewtop ... f=6&t=1181

[לבנון]

את פירוש הר"ח לשבת (לא בדקתי שאר מסכתות), הם סידרו על הדפים לפי פירוש הר"ח המופיע על הדף בש"ס ווילנא. דא עקא שישנם מקומות שמחמת אילוץ מקום, פירוש הר"ח הנדפס על הדף, כלל אינו שייך לדף ההוא. ולדוגמה: פרק הזורק מתחיל בדף צו., ואילו פי' הר"ח לפרק זה מתחיל בדף צז. בשורה התחתונה.
מה שגורם שכאשר נעמוד בדף צו: ונבחר באופציה 'מפרשים/רבינו חננאל', נקבל את פירוש הר"ח לדף צד:

[מחשב מסלול]

יש להם פורום שיש שם אפשרות להעלות ציונים הערות ותיקונים

פורום פרויקט השו"ת

[קומי_אורי]

בינת אדם שער בית הנשים סימן יח (כח-לו)

ואמנם להיות ששקדו חז"ל על תקנות עגונות נראה לי במקום עיגון ודחק ובפרט שהאשה היא עדיין רכה בשנים ובפרט בזמן הזה יש לסמוך על דברי האחד שכתב השולחן ערוך והיא דעת רמב"ן ורשב"א ונימוקי יוסף כמו שכתב הבית יוסף בשמם

בבינת אדם הנדפס:

"יש לסמוך ע"ד הא' שכתב הש"ע"

לכאורה כוונתו לדעה הראשונה שכתב השו"ע
דא עקא, שהנמוק"י הוא הדעה השניה בשו"ע (יז לח)

האם פרויקט השו"ת השתמשו בפתיחת שגיאות אוטומטית 'טפשה' ובלי כוונה פתרו בעיה בבינת אדם?
או שהם הסתמכו על תיקון מחוכם של מישהו שלמד את הדברים וחשב שיש לתקן?

האמת היא שזה לא ממש פתרון, כי לא סביר שהתכוין 'דברי האחד', וגם בלא"ה לא יתכן שהתכוון לזה
אני רק סקרן אם מישהו חשב שזה פתרון, או שזה סתם יצא במקרה

[מעט דבש]

נוסח התנ"ך שלהם הוא נוסח כת"י לנינגרד. ויש לזה משמעות חשובה מאד, כשמעתיקים פסוקים ודורשים באותיותיהם, לבדוק אם זה שוה לנוסח המסורה (כן, גם על "המסורה" יש ויכוחים וכו', אבל לא שמעתי על פוסק שסובר שלנינגרד מכריע).

יודגש שהמדובר רק לענין נוסח הנ"ך, אבל נוסח התורה עשו כמסורה.
וראה עוד כאן.