חדש - פשוטו של מקרא

[עקביה]

ואצרף מענה זמני שפירש כאן בלייקווד אחד מתלמידי הישיבה כמענה חפוז על הטיעונים המגוחכים.

דברים מעניינים.
הוא מזכיר שם כו"כ פעמים את משנת אהרן ח"ג ע' קסט. האם מה שנמצא שם הוא מה שהבאתי כאן viewtopic.php?f=51&t=60940 ?

[צופה_ומביט]

ב. אשמח לדעת יותר על הרב דניאל נוישטט שדבריו הובאו לעיל וכאן שמעתי עליו לראשונה.

שימש ברבנות בקלייבלנד ובדיטרוט הרבה שנים. כעת בליקואוד. הוא נכד ומקורב להגר״י קמנצקי ומוציא לאור כל ספריו .

תודה
מלשונו נראה שהיא שגורה בפיו כאחד מיושבי א"י, למד כאן תקופה ארוכה או שמרבה להגיע לכאן?

מלשונו נראה שכתבו איזה תלמיד טועה, וכן נראה. לשון זכר ולשון נקיבה, לשון יחיד ולשון רבים, התבלבלו שם שכמעט וא"א לקרותו ללא תרגום. נראה שאמר את הדברים באנגלית ותרגמם מישהי לעברית.

כמדומה שנתחלפו למעלתו שני קבצים שהובאו לעיל, אחד מהרב דניאל נוישטט [הביאו הרב 'האמת אדרוש'], ואחד בעילום שם מאחד מתלמידי ישיבת לייקווד [הביאו הרב 'בריה נמוכה'].
[ניסיתי לשים קישורים, אבל מסיבה טכנית כלשהי הם לא שולחים למקום הנכון].

[צופה_ומביט]

ואצרף מענה זמני שפירש כאן בלייקווד אחד מתלמידי הישיבה כמענה חפוז על הטיעונים המגוחכים.

זה לשונו בסוף הקובץ:

והגאון ר' דוד שוסטל אמר לי (וכ"כ הגאון ר' מלכיאל קאטלער בקול קורא) שהגאון ר' אהרן קאטלער (משנת אהרן ג,קסט) ביאר היטב דאסור לפרש פשוטו של מקרא, ועיינתי שם וראיתי שטעה בדבריו, כי בודאי גם הוא מודה דצריך לפרש פירוש המלות רק מזהיר דגם המקרא כפשוטו צריך שלא יהיה בניגוד לדרז"ל אבל ודאי דגם פשוטו הוא אמת שהביא ציד לאביו, רק דחז"ל גילו לנו דמלבד פי' הפשוט פי' רז"ל שהיה מרמה את אביו, ואין הפשט והדרש סתירה כלל.
אך דבר א' יש להעיר כיון שהעתיקו הראשי ישיבות ממשנת אהרן (ג,קסט) אודות פשוטו של מקרא למה לא ראו ג"כ מה שמובא מהג"ר אהרן בעשרות מקורות שהיה צווח על דרך הלימוד המשונה שלומדים היום בישיבות שזה אינו תורה כלל ואדרבה הוא עקירת כל התורה וכל דרך המסורה שקיבלנו מאבותינו ורבותינו עד הר סיני, ולמה אין הם מוחים על זה, הלא זהו הכפירה והאפיקורסות היותר גדולה לשנות צורת כל התורה, ואדרבה הם עוד מחזקים לימוד זה, וכי אין זה פוסח על שתי הסעיפים.
ואחר כל זה יתמה הקורא אם על שטותים כאלו יצאו רבנים מפורסמים בלשונות חריפים כאלו, בשעה שעל פירצות גדולות בדת המחריבים את הכלל ישראל אין כותבים אפילו א' מאלף בחריפות כזה.

כל כך צודק. ואם כואב להם הנמכת התורה וקדושתה וכו' וכו' כמה הנמכת התורה וקדושתה יש בכך שכל בחור צעיר ניגש לתורה כבעל הבית עליה, בלי שום ביטול והכנעה, בלי שום הכרת מקומו, בלי שום הכרה מהי דרכה של תורה וקנייניה, אלא הוא מוכרח - ובטוח בתוקף שהוא מסוגל - להבין מיד כל מה שלומד עד תומו, את דברי חז"ל הקדושים, ודברי הראשונים כמלאכים, ודברי האחרונים וראשי הישיבות מה שכתבו בזקנותם אחרי שלמדו הסוגיות עשרות ומאות פעמים עם/אחרי כל בקיאותם הנוראה בכל הש"ס וכו' וכו' - כל זה חייב הבחור להבין מיד ביום הראשון בחייו שהוא רואה את הסוגיא, בגיל 17, בלי שיש לו צל צלה של צורת השמועה ובהירות גמורה בשו"ט וחשבון הסוגיא ודברי הראשונים, והוא כבר מאן דאמר גם לומר מה "נראה" ומה "לא נראה", ולסבור סברות, ולחדש חידושים מדיליה בהסוגיא.
קיצרתי מאד כי זה לא נושא האשכול, אבל באתי רק להרחיב את דברי הטוען נוראות בצדק הנ"ל, ולהוסיף שלא רק "גזירה שווה רבי אהרן רבי אהרן" יש כאן, אלא שהם הם הדברים, הנמכת התורה אל הראש שלי הממולא מכל מיני ילדות ושטות ועיתונים ופוליטיק ונייעס, וכמה אפיקורסות ממש יש כאן בכל היחס ל"מהי תורה" בכלל. אבל בפועל - על זה צועקים ועל זה שותקים כדגים ועוד מקיימים בהדיא דרך מושחת ומעוות זה בישיבותיהם. וכמה צודק מה שכתב שם [אני כותב זאת בלשוני ובסגנוני] שחורבן הבחורים והכמויות שנתקלקלו ועזבו ונתייאשו וכו' מדרך לימוד מופרך זה הנהוג היום בישיבות [עם כל המידות רעות וגאוה וישות המונחים בבסיסו] - לא יצליחו לקלקל בעלי החומש פשש"מ גם בעוד אלף שנה.

[דודי צח]

הגדרה חדשה ששמעתי, ובתוכו גם הצעת התיקון, שמבקשים בתיה"ד וזה מתמהמה לבוא כנ"ל

היה להם להדפיס החומש בכריכה כתומה, והכל על מקומו יבוא בשלום - -


יש בהגדרה זו כמה הבנות, כולל גם הזדהות מסוימת עם המערכה, שאין זה ספר הראוי להיות שווה לכל, ונלמד כספר רגיל, ומאידך גם אבחנה מה מדליק את ההמון. ההצלחה המסחררת להיכנס למזרח עולם הספרים. שבע שנים, בלי פוצה פה ומצפצף!

[עקביה]

היה להם להדפיס החומש בכריכה כתומה, והכל על מקומו יבוא בשלום - -

ובכריכה רכה..

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ואם כואב להם הנמכת התורה וקדושתה וכו' וכו' כמה הנמכת התורה וקדושתה יש בכך שכל בחור צעיר ניגש לתורה כבעל הבית עליה, בלי שום ביטול והכנעה, בלי שום הכרת מקומו, בלי שום הכרה מהי דרכה של תורה וקנייניה, אלא הוא מוכרח - ובטוח בתוקף שהוא מסוגל - להבין מיד כל מה שלומד עד תומו, את דברי חז"ל הקדושים, ודברי הראשונים כמלאכים, ודברי האחרונים וראשי הישיבות מה שכתבו בזקנותם אחרי שלמדו הסוגיות עשרות ומאות פעמים עם/אחרי כל בקיאותם הנוראה בכל הש"ס וכו' וכו' - כל זה חייב הבחור להבין מיד ביום הראשון בחייו שהוא רואה את הסוגיא, בגיל 17, בלי שיש לו צל צלה של צורת השמועה ובהירות גמורה בשו"ט וחשבון הסוגיא ודברי הראשונים, והוא כבר מאן דאמר גם לומר מה "נראה" ומה "לא נראה", ולסבור סברות, ולחדש חידושים מדיליה בהסוגיא.
קיצרתי מאד כי זה לא נושא האשכול, אבל באתי רק להרחיב את דברי הטוען נוראות בצדק הנ"ל, ולהוסיף שלא רק "גזירה שווה רבי אהרן רבי אהרן" יש כאן, אלא שהם הם הדברים, הנמכת התורה אל הראש שלי הממולא מכל מיני ילדות ושטות ועיתונים ופוליטיק ונייעס, וכמה אפיקורסות ממש יש כאן בכל היחס ל"מהי תורה" בכלל. אבל בפועל - על זה צועקים ועל זה שותקים כדגים ועוד מקיימים בהדיא דרך מושחת ומעוות זה בישיבותיהם. וכמה צודק מה שכתב שם [אני כותב זאת בלשוני ובסגנוני] שחורבן הבחורים והכמויות שנתקלקלו ועזבו ונתייאשו וכו' מדרך לימוד מופרך זה הנהוג היום בישיבות [עם כל המידות רעות וגאוה וישות המונחים בבסיסו] - לא יצליחו לקלקל בעלי החומש פשש"מ גם בעוד אלף שנה.

הקובץ השני הוא מהרב נחום אבראהאם, שאינו תלמיד לייקווד אלא תושב מאנסי ומוחה מומחה.
וכנראה אינך בקי בהוויות ההיסטוריה דעולם הישיבות ואמאי שינו את סדר הלימוד. אני מסכים שהקצינו הרבה בזה, אבל עיקר השינוי נעשית לתועלת, עפ"י גדולי ישראל, ורוב הלוחמים נגדה אין מטרתם אלא מלחמה נגד התורה בעצמה. מעטים המה המבינים את דרכי התורה לעומקה, ואין רצונם אלא למזער התופעה אצל הנוער עד שיכירו את הסוגיות על בוריים. ואפילו על אלו חלקו רבותינו וראה בעיניך שלא נחלק אדם אתם ויוכל.

[צופה_ומביט]

איני יודע על מה אתה שח. ראשי הישיבות כולם עד דורנו אנו וחלקם עוד חיים עמנו לאוי"ט צווחו על הנעשה בתוך ישיבותיהם, ההספק העלוב והפלפולים לפני שיודעים צורתא דשמעתתא והדברים עתיקים.

זה שלא מצליחים רק מראה כמה עמוק הנגע.

חשבתי שאתה תלמיד של הרב מוואודריטש, לא? "לומדישע ישיבות" וכו'.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

חלק מהיותי תלמידי הרב מוואודרידזש הוא בזה שהותר לי לחלוק על דבריו ג"כ. אם הייתי השוואנץ שלו, לא הייתי התלמיד.

מ"מ יש הרבה אשכולות על הנושא, וגם לי הק' יש הרבה להגיד על הנושא, וגם לי יש ביקורת על הנעשה. אבל צריכים לדעת מאיזה כיוון לגשת לענין.

[מגופת חבית]

ואצרף מענה זמני שפירש כאן בלייקווד אחד מתלמידי הישיבה כמענה חפוז על הטיעונים המגוחכים.

זה לשונו בסוף הקובץ:

והגאון ר' דוד שוסטל אמר לי (וכ"כ הגאון ר' מלכיאל קאטלער בקול קורא) שהגאון ר' אהרן קאטלער (משנת אהרן ג,קסט) ביאר היטב דאסור לפרש פשוטו של מקרא, ועיינתי שם וראיתי שטעה בדבריו, כי בודאי גם הוא מודה דצריך לפרש פירוש המלות רק מזהיר דגם המקרא כפשוטו צריך שלא יהיה בניגוד לדרז"ל אבל ודאי דגם פשוטו הוא אמת שהביא ציד לאביו, רק דחז"ל גילו לנו דמלבד פי' הפשוט פי' רז"ל שהיה מרמה את אביו, ואין הפשט והדרש סתירה כלל.
אך דבר א' יש להעיר כיון שהעתיקו הראשי ישיבות ממשנת אהרן (ג,קסט) אודות פשוטו של מקרא למה לא ראו ג"כ מה שמובא מהג"ר אהרן בעשרות מקורות שהיה צווח על דרך הלימוד המשונה שלומדים היום בישיבות שזה אינו תורה כלל ואדרבה הוא עקירת כל התורה וכל דרך המסורה שקיבלנו מאבותינו ורבותינו עד הר סיני, ולמה אין הם מוחים על זה, הלא זהו הכפירה והאפיקורסות היותר גדולה לשנות צורת כל התורה, ואדרבה הם עוד מחזקים לימוד זה, וכי אין זה פוסח על שתי הסעיפים.
ואחר כל זה יתמה הקורא אם על שטותים כאלו יצאו רבנים מפורסמים בלשונות חריפים כאלו, בשעה שעל פירצות גדולות בדת המחריבים את הכלל ישראל אין כותבים אפילו א' מאלף בחריפות כזה.

ברוך אשר השיב הרב מפעסט מהפינה, והשיב בזה דברים נכונים
ואך אוסיף דבר קטן למי שאין בידו להבין דבריו
מה שר' אהרן כותב לענין לפרש מקראות כפשוטו הוא כותב תוך הדברים שיכשל בזה למינות ראה שם כל ההמשך, ולא קרוב זה לזה לענין המהלך בלימוד
ואוסיף סיפור אחד, שהי' אחד בימי ר' אהרן שלמד לפי הקצף שתבע ר' אהרן, והיות שהי' היחיד בזה כשהעולם הי' בדף ב' הוא כבר הי' בדף ד' ור' אהרן אמר לו שאל ילמד כן ''מער דארף לערנען מיט אן עולם''

[קרית מלך]

המאמר המצורף אינו נוגע לחומש המדובר אלא לגופו של ענין. [מתוך חוברת שבועית]

[אראל]

דוגמא אחת הביאור בפשש"מ אודות "ביקש לגלות את הקץ", מהו הקץ שרצה יעקב לגלות. בפשש"מ מבאר שרצה לגלות להם את העתיד הקרוב ואת העתיד הרחוק, אך למעשה גילה להם רק העתיד הקרוב. מקור הביאור הוא בביאורי המקרא של הגרל"מ.

עיינתי עתה בפנים החומש... דילגת [בזדון או בשגגה] על מילה אחת, רב משמעות....
הוא כותב שם שרצה לגלות להם 'בנבואה' את העתיד הרחוק [כמדומני שלא ראיתי המילים 'העתיד הקרוב', עכ"פ לא ב'מקרא מלא']

ויחי ההבדל לעולם ועד!!

[עושה חיל]

אינני יודע אם העלו זאת כאן,
אבל קיבלתי עדות מיהודי חשוב (בכתב) בעניין דעתו של רשכבה"ג מרן ר' דב לנדו שליט"א על הנושא המדובר וז"ל:

...ופנה להגאון רבי דוב לנדו שליט"א ור' דוב ענה לו כי יש לו בעיה לחתום, כי יש להם מסורת במשפחה, שזקנו הרה"ק רבי אברהם טשאקעווער זי"ע, למד עם בנו חומש עם רשב"ם ורק אח"כ רש"י והסביר כי יש מקודם לדעת מה כתוב פשט בחומש (שזה מהלך הרשב"ם כידוע) ורק אח"כ ללמוד פשט ע"פ הדרש שזה מהלכו של רש"י הקדוש זיע"א.

ומי יערער אחר דעת מרן שליט"א.
ועוד האיר את עיניי לכך שלא לחינם המכתבים הנ"ל הרחיקו עדותם לאמריקה, ולא הצטרפו אליהם מרנן הגר"ג והגר"ד שליט"א.
(וכן שמעתי בעל פה משני אנשים שונים מ'בתי' גדו"י, שהגר"ג והגר"ד נמנעים מלחתום למרות הפצרות רבות מכמה עסקנים ורב חשוב א'.)

וזה אומר הרבה!

[החוזר]

ועוד האיר את עיניי לכך שלא לחינם המכתבים הנ"ל הרחיקו עדותם לאמריקה, ולא הצטרפו אליהם מרנן הגר"ג והגר"ד שליט"א.
(וכן שמעתי בעל פה משני אנשים שונים מ'בתי' גדו"י, שהגר"ג והגר"ד נמנעים מלחתום למרות הפצרות רבות מכמה עסקנים ורב חשוב א'.)

וזה אומר הרבה!

וכי זו בלבד עשו לנו מרנן? והלוא הם נמנעים מלחתום ולהוציא דיבה על כל דבר ועניין, והלוא על כך נחרבה הארץ. והדברים עתיקים.

[י. אברהם]

ופנה להגאון רבי דוב לנדו שליט"א ור' דוב ענה לו כי יש לו בעיה לחתום, כי יש להם מסורת במשפחה, שזקנו הרה"ק רבי אברהם טשאקעווער זי"ע, למד עם בנו חומש עם רשב"ם ורק אח"כ רש"י

כמובן דצ"ל רבי אברהם טשעכינאווער
הוא ניהו "הגאון איש אלוקים קדוש"(ל' האבנ"ז) רבי אברהם לאנדא אבד"ק טשעכינאוו

[מגופת חבית]

אינני יודע אם העלו זאת כאן,
אבל קיבלתי עדות מיהודי חשוב (בכתב) בעניין דעתו של רשכבה"ג מרן ר' דב לנדו שליט"א על הנושא המדובר וז"ל:

...ופנה להגאון רבי דוב לנדו שליט"א ור' דוב ענה לו כי יש לו בעיה לחתום, כי יש להם מסורת במשפחה, שזקנו הרה"ק רבי אברהם טשאקעווער זי"ע, למד עם בנו חומש עם רשב"ם ורק אח"כ רש"י והסביר כי יש מקודם לדעת מה כתוב פשט בחומש (שזה מהלך הרשב"ם כידוע) ורק אח"כ ללמוד פשט ע"פ הדרש שזה מהלכו של רש"י הקדוש זיע"א.

ומי יערער אחר דעת מרן שליט"א.
ועוד האיר את עיניי לכך שלא לחינם המכתבים הנ"ל הרחיקו עדותם לאמריקה, ולא הצטרפו אליהם מרנן הגר"ג והגר"ד שליט"א.
(וכן שמעתי בעל פה משני אנשים שונים מ'בתי' גדו"י, שהגר"ג והגר"ד נמנעים מלחתום למרות הפצרות רבות מכמה עסקנים ורב חשוב א'.)

וזה אומר הרבה!

רוב הכותבים כאן לא הבינו שזהו הנידון בפה
וממילא קשה להאמין שזו היא ביאור ההשמטה

[איש_ספר]

על דרכו של ר"א טשכנוב בלימוד המקרא כתב נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, ויעש אברהם עמ' שטז.

ויעש.png (40.23 KiB) נצפה 4151 פעמים

ויעו"ש בהערות למטה.
אבל לא מוזכר שם שזו היתה דרכו עם התינוקות. לכאן כנראה השמועה שהובאה כאן אינה מדויקת. (כנראה הזכיר הגרד"ל את האמור כאן בספר והשומע לא דייק).
לגופו של דבר הגרד"ל אכן לא הסכים להצטרף לאוסרים. ולא משום שהוא מכיר את החומש, אלא משום שלדעתו ולתפיסתו הוא מכיר את הבולטים שבמתנגדים ואת טיבם.

[צופה_ומביט]

אבל לא מוזכר שם שזו היתה דרכו עם התינוקות.

מה זה נוגע לענייננו?
וכי חומש פשש"מ יצא לאור עם "הוראות יצרן" ללמדו עם תינוקות? כל שכן עם תינוקות דוקא?
הוציאו חומש. שביאר את המקרא על פי מפרשי הפשט. ולצדם פירוש רש"י מבואר.
הטענות היו על עצם החומש.
מצד השם היומרני, מעמדו של רש"י כמפרש פשש"מ, אחרים טענו להנמכת התורה וכו'.
וכנגד כל זה בדיוק עומדת בול דרכו של הר"א טשכנובר.

מי שרוצה ללמוד חומש זה עם תינוקות ולהקדימו לרש"י - הטענות עליו, לא על מוציאי החומש.

[פנת יקרת]

בסופו של דבר, רש"י מפרש אולי שליש מן המקרא. יכול אדם לומר שאת השאר אפשר להבין גם בלי פירוש, אבל בוודאי אי אפשר לומר שרש"י מתייחס לכל מילה ושאי אפשר להבין מישהו שמבקש לפרש כל מילה.

אולי הפתרון המועדף ביותר ללומד היה, שהפירוש 'פשוטו של מקרא' (אולי תחת שם יומרני פחות) יתמקד מצד אחד בקטעי פירושים בדומה לרש"י ורוב שאר המפרשים, ולא בביאור רציף על פני כולו. אלא יתמקד בעיקר באותם שני שליש מקרא שאינם מפורשים ברש"י! ואולי דרך נוספת יש, בציון מקומות ברש"י ששאר המפורשים חלוקים על פירוש רש"י, תוך הדגשת פירוש רש"י, ואולי גם דווקא בכיוון פשוטו של מקרא, אלא פירושים גם כדוגמת רמב"ן ואור החיים ועוד.
אמנם אז יאבד לכאורה חלק חשוב בפירוש, שכבר לא יהיה רציף ומכסה כל המקרא כמו שהוא כעת, אבל עדין כסינו את רוב החסר שישנו ללומד מקרא רק עם רש"י, כאשר מאידך לא עלנו על 'שדה מוקשים' בברירת פירושו פשוטו של מקרא, כקונטרסט לדרכו של רש"י ז"ל בפירושיו.

[דרומי]

בעקבות הערה שקיבלתי בפרטי, חשבתי על הערה נחוצה הנדרשת בענינים כאלו וכיוצא בהם.

כידוע לא כולם יפה כוחם בכתיבה כ"כ, ויש שיש להם חוש נאום נפלא אך בכתיבה הם פחות מוצלחים, ולהיפך.

מי שרגיל בדיבור ופחות בכתיבה, עלול בקלות לזלזל בכוחה של המלה הכתובה, ולהפטיר בקלות "נו, אז כתבו. אז מה אתה עושה מזה ענין". נו, כתבו את הכותרת "פשוטו של מקרא" - אז מה כ"כ נורא (ראה לדוגמא בדברי הרב רייזמאן איך כתב שלדעתו זו טעות ופגיעה במעמדו של רש"י וכו', אבל כתב זאת בקול ענות חלושה - השווה לסגנונו בהמשך המכתב). וכן הלאה.

אך האמת היא שיש למלה הכתובה והמודפסת ערך עצום והשפעה גדולה מאוד לדורי דורות. ולכן כשמישהו בא ומדפיס להמונים השקפה מוטעית, זה נזק אדיר (ומלמד הרבה על אישיותו הבלתי אחראית ועל כך שיצא מחזקת חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן), ואם לא תופסים את זה בזמן זה ממש מעוות לא יוכל לתקון.

ועכ"פ, כמדומה שאין פלא כ"כ שיש בין אנשי התורה כאלה שפחות מתרגשים ופחות מבינים מה הבעיה, כי ככל הנראה שהם חזקים יותר בדיבור ואינם מבינים מספיק את ערך המלים הכתובות והמודפסות, ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה, וה' יאיר עינינו.

[מגופת חבית]

בסופו של דבר, רש"י מפרש אולי שליש מן המקרא. יכול אדם לומר שאת השאר אפשר להבין גם בלי פירוש, אבל בוודאי אי אפשר לומר שרש"י מתייחס לכל מילה ושאי אפשר להבין מישהו שמבקש לפרש כל מילה.

אולי הפתרון המועדף ביותר ללומד היה, שהפירוש 'פשוטו של מקרא' (אולי תחת שם יומרני פחות) יתמקד מצד אחד בקטעי פירושים בדומה לרש"י ורוב שאר המפרשים, ולא בביאור רציף על פני כולו. אלא יתמקד בעיקר באותם שני שליש מקרא שאינם מפורשים ברש"י! ואולי דרך נוספת יש, בציון מקומות ברש"י ששאר המפורשים חלוקים על פירוש רש"י, תוך הדגשת פירוש רש"י, ואולי גם דווקא בכיוון פשוטו של מקרא, אלא פירושים גם כדוגמת רמב"ן ואור החיים ועוד.
אמנם אז יאבד לכאורה חלק חשוב בפירוש, שכבר לא יהיה רציף ומכסה כל המקרא כמו שהוא כעת, אבל עדין כסינו את רוב החסר שישנו ללומד מקרא רק עם רש"י, כאשר מאידך לא עלנו על 'שדה מוקשים' בברירת פירושו פשוטו של מקרא, כקונטרסט לדרכו של רש"י ז"ל בפירושיו.

תסתכל בעוז והדר ותראה ששייך לפרש ע''ד רש''י באופן מצויין עם מקורות

[עושה חיל]

בעקבות הערה שקיבלתי בפרטי, חשבתי על הערה נחוצה הנדרשת בענינים כאלו וכיוצא בהם.

כידוע לא כולם יפה כוחם בכתיבה כ"כ, ויש שיש להם חוש נאום נפלא אך בכתיבה הם פחות מוצלחים, ולהיפך.

מי שרגיל בדיבור ופחות בכתיבה, עלול בקלות לזלזל בכוחה של המלה הכתובה, ולהפטיר בקלות "נו, אז כתבו. אז מה אתה עושה מזה ענין". נו, כתבו את הכותרת "פשוטו של מקרא" - אז מה כ"כ נורא (ראה לדוגמא בדברי הרב רייזמאן איך כתב שלדעתו זו טעות ופגיעה במעמדו של רש"י וכו', אבל כתב זאת בקול ענות חלושה - השווה לסגנונו בהמשך המכתב). וכן הלאה.

אך האמת היא שיש למלה הכתובה והמודפסת ערך עצום והשפעה גדולה מאוד לדורי דורות. ולכן כשמישהו בא ומדפיס להמונים השקפה מוטעית, זה נזק אדיר (ומלמד הרבה על אישיותו הבלתי אחראית ועל כך שיצא מחזקת חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן), ואם לא תופסים את זה בזמן זה ממש מעוות לא יוכל לתקון.

ועכ"פ, כמדומה שאין פלא כ"כ שיש בין אנשי התורה כאלה שפחות מתרגשים ופחות מבינים מה הבעיה, כי ככל הנראה שהם חזקים יותר בדיבור ואינם מבינים מספיק את ערך המלים הכתובות והמודפסות, ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה, וה' יאיר עינינו.

אוי ווי,

אתה בא בטענות לחומש הנ"ל אבל עושה הנחות לרבנים חשובים שכתבו "מינות" "אפיקורסות"... על דברים שכתבו רוב הראשונים?!!!
וכפי שהבנתי מאחד המעורה בפרשייה, קיים פיקפוק גדול על חלק מהחותמים אם קראו את החומש בעיניהם, או האם קראו לבעל הדבר שכתב זאת וכ'ו וכ'ו.

זה לא מצחיק, זה עצוב מאוד!!!

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לפני כארבע מאות שנה, יצא לאור ספר בשם 'שני לוחות הברית'. האם מישהו התבלבל בינו לבין שני לוחות הברית שקבלנו בהר סיני?
האם שמעת ממישהו שבמקום להדליק נר חנוכה, שם את הספר 'אור גדול' על יד הדלת? (בהספר אורים גדולים לא יטעה אף אחד, כי זה אבוקה, לא?)

אני לא דרשן, ואני כן כותב. א"א לבן אדם להכריז על ספרו איזה שם, ומזה ישיג את המשרה. כמו שכל הכרזות של 'נשיא הדור' לא הפך את אף אחד להיות נשיא הדור, וככל אשר יתבכיין טראמפ ע"ז שמגיע לו משרת נשיא ארה"ב, אין זה משנה כלום, כמו"כ שם הספר אין בו כדי להשים אותו על מקום שאינו הולמתו.

צריכים להפסיק עם יצירת בעיות, שם יומרני לא פוסל את הספר ולא את תוכנו.

[עושה חיל]

לפני כארבע מאות שנה, יצא לאור ספר בשם 'שני לוחות הברית'. האם מישהו התבלבל בינו לבין שני לוחות הברית שקבלנו בהר סיני?
האם שמעת ממישהו שבמקום להדליק נר חנוכה, שם את הספר 'אור גדול' על יד הדלת? (בהספר אורים גדולים לא יטעה אף אחד, כי זה אבוקה, לא?)

אני לא דרשן, ואני כן כותב. א"א לבן אדם להכריז על ספרו איזה שם, ומזה ישיג את המשרה. כמו שכל הכרזות של 'נשיא הדור' לא הפך את אף אחד להיות נשיא הדור, וככל אשר יתבכיין טראמפ ע"ז שמגיע לו משרת נשיא ארה"ב, אין זה משנה כלום, כמו"כ שם הספר אין בו כדי להשים אותו על מקום שאינו הולמתו.

צריכים להפסיק עם יצירת בעיות, שם יומרני לא פוסל את הספר ולא את תוכנו.

הם יטענו לך שהפשט של הראשונים משכנע מדיי, וזה הורס את השגב של החומש.

[האויצרניק]

ועכ"פ, כמדומה שאין פלא כ"כ שיש בין אנשי התורה כאלה שפחות מתרגשים ופחות מבינים מה הבעיה, כי ככל הנראה שהם חזקים יותר בדיבור ואינם מבינים מספיק את ערך המלים הכתובות והמודפסות, ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה, וה' יאיר עינינו.

קו מחשבה נוסף, או שהם לא מתרגשים כי באמת אין ממה להתרגש..

[עושה חיל]

על דרכו של ר"א טשכנוב בלימוד המקרא כתב נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, ויעש אברהם עמ' שטז.
אבל לא מוזכר שם שזו היתה דרכו עם התינוקות. לכאן כנראה השמועה שהובאה כאן אינה מדויקת. (כנראה הזכיר הגרד"ל את האמור כאן בספר והשומע לא דייק).

לא הבנתי, נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, מספר זאת על ימי בגרותו או עוד בימי ילדותו?
אשמח לשמוע (לא ראיתי את המקור הנ"ל בפנים)

[זאב ערבות]

נודע לי שקובץ זה כבר הועלה ונמחק.

[יהושפט]

על דרכו של ר"א טשכנוב בלימוד המקרא כתב נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, ויעש אברהם עמ' שטז.
אבל לא מוזכר שם שזו היתה דרכו עם התינוקות. לכאן כנראה השמועה שהובאה כאן אינה מדויקת. (כנראה הזכיר הגרד"ל את האמור כאן בספר והשומע לא דייק).

לא הבנתי, נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, מספר זאת על ימי בגרותו או עוד בימי ילדותו?
אשמח לשמוע (לא ראיתי את המקור הנ"ל בפנים)

ימי ילדותו, אולי לקראת נערותו, לא יאוחר מקרוב לגיל בר מצוה, שכן הנכד היה בן 13 כשסבו נפטר [נולד בכסליו תרכ"ב, ור"א נפטר באד"א תרל"ה].

ויעש אברהם.png (52.18 KiB) נצפה 4927 פעמים

[צופה_ומביט]

תופעה מעניינת באשכול. התחלנו במכתבי רבנים, בד"צים, משגיחים ומשפיעים ת"ח. כנראה מיצינו את החלק הזה, או שנגמר החומר, כי עכשיו כבר התחילו להביא דברי בעלבתים חשובים, ואברכים בני 26.

[עושה חיל]

על דרכו של ר"א טשכנוב בלימוד המקרא כתב נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, ויעש אברהם עמ' שטז.
אבל לא מוזכר שם שזו היתה דרכו עם התינוקות. לכאן כנראה השמועה שהובאה כאן אינה מדויקת. (כנראה הזכיר הגרד"ל את האמור כאן בספר והשומע לא דייק).

לא הבנתי, נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, מספר זאת על ימי בגרותו או עוד בימי ילדותו?
אשמח לשמוע (לא ראיתי את המקור הנ"ל בפנים)

ימי ילדותו, אולי לקראת נערותו, לא יאוחר מקרוב לגיל בר מצוה, שכן הנכד היה בן 13 כשסבו נפטר [נולד בכסליו תרכ"ב, ור"א נפטר באד"א תרל"ה].

ויעש אברהם.png

אם כן, אדייק את דבריו של הרב איש ספר שליט"א שניסה לדחות ראיה זו ע"י אוקימתא שנמצאת אינה נכונה, ואף זיכוהו משמים לרב איש ספר לגלות כי הראיה חזקה עוד יותר!!!

ומעתה מובן דעת הגר"ד שליט"א על נכון, והשמועה אכן מדוייקת להפליא. יישר כח!

מהנ"ל בפירוש יוצא שדרכו של ר"א טשכנוב היתה ללמד בדרך זו בגיל צעיר מאוד, ויותר מזאת, דעתו היתה ש"מלמדי הזמן משבשים התינוקות בלימוד החומש - שהם עצמם אינם יודעים כיצד לומדין אותו".
ניתן לשער שהבעיה לא היתה שהם לימדו רשב"ם ורמב"ן, אלא להפך, לכן נאלץ ללמד כדרכו זצוק"ל.
לכן נקל לשער שדעת מרן הגר"ד שליט"א, שאם זו היתה דעת זקנו הגדול, אין ראוי לצאת נגד דרך של גדולים וטובים.
כ"ש שאין ראוי לקרוא לזה "אפיקורסות" ח"ו רח"ל.

[דרומי]

באמת מדהים. מביאים הוכחות מרבנים שלא הסכימו לחתום על מחאה - אבל למה אף רב רציני לא חתם על הסכמה?

ואני באמת לא מכיר אף אחד מהנפשות הפועלות, לא מהתומכים ולא מהמתנגדים. רק אני מתפלא על כך שדואגים לכבוד הבריות וכבוד המחבר וכבוד המו"ל - ומה עם כבודו של רש"י שהצהיר שפירושו הוא "פשוטו של מקרא"? למה אסור לי לכעוס על מי שפוגע בכבוד רש"י?

[אגב, כמדומני שמטבע הלשון הזו - "פשוטו של מקרא" - נתחדשה על ידי רש"י (אולי אני טועה, אדרבה יתקנו אותי), ומפליא כיצד לוקחים מטבע לשון זו למטרה הפוכה]

ומה שהוכיחו מזה שהמחבר בעצמו כתב פירוש על רש"י -

הנה אדרבה, נראה הדבר שלמד הרש"י טוב ולאחר כל זאת החליט ש'כל זה איננו שווה לי'... ועל כן השאיר הכבוד לרש"י כי 'נעבאך' אין לו ברירה, אבל בקריצת עין הוא אומר לנו: חברים יקרים, בואו נדבר בינינו לבין עצמנו. אין לנו ברירה אז נמשיך גם ללמוד את רש"י, אך האמת האמיתית נמצאת בפירוש החדש שלי... בבחינת 'יודע את רש"י, ומכוון ל... בו'.

והוא רחום יכפר וגו'.

[עושה חיל]

על דרכו של ר"א טשכנוב בלימוד המקרא כתב נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, ויעש אברהם עמ' שטז.
אבל לא מוזכר שם שזו היתה דרכו עם התינוקות. לכאן כנראה השמועה שהובאה כאן אינה מדויקת. (כנראה הזכיר הגרד"ל את האמור כאן בספר והשומע לא דייק).

לא הבנתי, נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, מספר זאת על ימי בגרותו או עוד בימי ילדותו?
אשמח לשמוע (לא ראיתי את המקור הנ"ל בפנים)

ימי ילדותו, אולי לקראת נערותו, לא יאוחר מקרוב לגיל בר מצוה, שכן הנכד היה בן 13 כשסבו נפטר [נולד בכסליו תרכ"ב, ור"א נפטר באד"א תרל"ה].

אם כן, אדייק את דבריו של הרב איש ספר שליט"א שניסה לדחות ראיה זו ע"י אוקימתא שנמצאת אינה נכונה, ואף זיכוהו משמים לרב איש ספר לגלות כי הראיה חזקה עוד יותר!!!

ומעתה מובן דעת הגר"ד שליט"א על נכון, והשמועה אכן מדוייקת להפליא. יישר כח!

מהנ"ל בפירוש יוצא שדרכו של ר"א טשכנוב היתה ללמד בדרך זו בגיל צעיר מאוד, ויותר מזאת, דעתו היתה ש"מלמדי הזמן משבשים התינוקות בלימוד החומש - שהם עצמם אינם יודעים כיצד לומדין אותו".
ניתן לשער שהבעיה לא היתה שהם לימדו רשב"ם ורמב"ן, אלא להפך, לכן נאלץ ללמד כדרכו זצוק"ל.
לכן נקל לשער שדעת מרן הגר"ד שליט"א, שאם זו היתה דעת זקנו הגדול, אין ראוי לצאת נגד דרך של גדולים וטובים.
כ"ש שאין ראוי לקרוא לזה "אפיקורסות" ח"ו רח"ל.

כהמשך למש"כ:
יתכן אולי אף יותר מזאת,
שמרן הגר"ד סבור, שלפי זקנו,
אותם היוצאים נגד החומש הם בעצמם בכלל "מלמדי הזמן משבשים התינוקות בלימוד החומש - שהם עצמם אינם יודעים כיצד לומדין אותו".
ולכן עוד יותר קשה לו להזדהות עם המחאה.

[עושה חיל]

באמת מדהים. מביאים הוכחות מרבנים שלא הסכימו לחתום על מחאה - אבל למה אף רב רציני לא חתם על הסכמה?

ואני באמת לא מכיר אף אחד מהנפשות הפועלות, לא מהתומכים ולא מהמתנגדים. רק אני מתפלא על כך שדואגים לכבוד הבריות וכבוד המחבר וכבוד המו"ל - ומה עם כבודו של רש"י שהצהיר שפירושו הוא "פשוטו של מקרא"? למה אסור לי לכעוס על מי שפוגע בכבוד רש"י?

[אגב, כמדומני שמטבע הלשון הזו - "פשוטו של מקרא" - נתחדשה על ידי רש"י (אולי אני טועה, אדרבה יתקנו אותי), ומפליא כיצד לוקחים מטבע לשון זו למטרה הפוכה]

ומה שהוכיחו מזה שהמחבר בעצמו כתב פירוש על רש"י -

הנה אדרבה, נראה הדבר שלמד הרש"י טוב ולאחר כל זאת החליט ש'כל זה איננו שווה לי'... ועל כן השאיר הכבוד לרש"י כי 'נעבאך' אין לו ברירה, אבל בקריצת עין הוא אומר לנו: חברים יקרים, בואו נדבר בינינו לבין עצמנו. אין לנו ברירה אז נמשיך גם ללמוד את רש"י, אך האמת האמיתית נמצאת בפירוש החדש שלי... בבחינת 'יודע את רש"י, ומכוון ל... בו'.

והוא רחום יכפר וגו'.

אני מציע לכת"ר לקרוא את דברי הרשב"ם בתחילת פרשת השבוע.
הוא גם מספר על שיחה שהיתה לו עם הסבא - רש"י, והוסיף שהודה לו רש"י... יעויי"ש.
אני מבטיח שאם כת"ר יקרא זאת בכנות, זה יפתור את קושיותיו הנ"ל כמין חומר. (-מה דעת רש"י, איזה פירושים הוא הודה שצריך לכתוב...)

[עקביה]

ועכ"פ, כמדומה שאין פלא כ"כ שיש בין אנשי התורה כאלה שפחות מתרגשים ופחות מבינים מה הבעיה, כי ככל הנראה שהם חזקים יותר בדיבור ואינם מבינים מספיק את ערך המלים הכתובות והמודפסות,

קעט הבנטי מדוע עינני מטנגד לכומש פשוטו של מקרא. פשות מאד - הקתיווה מכצוע זר לי, ומקיון שעני לא מווין את ארך המילים הקתובוט והמודפסוט אני לא מטרגש מהבאיה.

[צופה_ומביט]

הרב דרומי, מה קשור כבודו של רש"י שהצהיר וכו', ואיזו פגיעה יש כאן. גם אי נימא שרש"י עצמו אחז שפירושו הוא פשוטו של מקרא, אבל ראשונים ואחרונים רבים אחזו לא כך, להדיא. אתה מכניס ראשך בין הגדולים ומקנא לכבודו של רש"י דוקא - על חשבון הראשונים החולקים? ונניח שמשום מה כן, אז בעל החומש קינא לכבודם של כמה ראשונים ואחרונים. מה בינך לבינו?

בקיצור: לא זה הנושא כלל.

[אור עולם]

באמת מדהים. מביאים הוכחות מרבנים שלא הסכימו לחתום על מחאה - אבל למה אף רב רציני לא חתם על הסכמה?

ואני באמת לא מכיר אף אחד מהנפשות הפועלות, לא מהתומכים ולא מהמתנגדים. רק אני מתפלא על כך שדואגים לכבוד הבריות וכבוד המחבר וכבוד המו"ל - ומה עם כבודו של רש"י שהצהיר שפירושו הוא "פשוטו של מקרא"? למה אסור לי לכעוס על מי שפוגע בכבוד רש"י?

[אגב, כמדומני שמטבע הלשון הזו - "פשוטו של מקרא" - נתחדשה על ידי רש"י (אולי אני טועה, אדרבה יתקנו אותי), ומפליא כיצד לוקחים מטבע לשון זו למטרה הפוכה]

ומה שהוכיחו מזה שהמחבר בעצמו כתב פירוש על רש"י -

הנה אדרבה, נראה הדבר שלמד הרש"י טוב ולאחר כל זאת החליט ש'כל זה איננו שווה לי'... ועל כן השאיר הכבוד לרש"י כי 'נעבאך' אין לו ברירה, אבל בקריצת עין הוא אומר לנו: חברים יקרים, בואו נדבר בינינו לבין עצמנו. אין לנו ברירה אז נמשיך גם ללמוד את רש"י, אך האמת האמיתית נמצאת בפירוש החדש שלי... בבחינת 'יודע את רש"י, ומכוון ל... בו'.

והוא רחום יכפר וגו'.

אני מציע לכת"ר לקרוא את דברי הרשב"ם בתחילת פרשת השבוע.
הוא גם מספר על שיחה שהיתה לו עם הסבא - רש"י, והוסיף שהודה לו רש"י... יעויי"ש.
אני מבטיח שאם כת"ר יקרא זאת בכנות, זה יפתור את קושיותיו הנ"ל כמין חומר. (-מה דעת רש"י, איזה פירושים הוא הודה שצריך לכתוב...)

דבריו של רשב"ם בפרשתן כבר נתבארו "היטב" ע"י הגרחי"ק שליט"א ונידון לעיל...

[זאב ערבות]

ועכ"פ, כמדומה שאין פלא כ"כ שיש בין אנשי התורה כאלה שפחות מתרגשים ופחות מבינים מה הבעיה, כי ככל הנראה שהם חזקים יותר בדיבור ואינם מבינים מספיק את ערך המלים הכתובות והמודפסות,

קעט הבנטי מדוע עינני מטנגד לכומש פשוטו של מקרא. פשות מאד - הקתיווה מכצוע זר לי, ומקיון שעני לא מווין את ארך המילים הקתובוט והמודפסוט אני לא מטרגש מהבאיה.

שכחת לתרגם את פסותו סל מקרע...

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הדמיון של דרומי הוא כחומץ לשיניים

מי שחולק על רש"י אינו מבזה אותו

מי שקורא לבן אדם אפיקורס, מחלל שבת, ומפרסם עליו כל דבר אסור, הרי הוא מבזה אותו.

אני באזני שמעתי על אנשים הקשורים בדרך לא דרך להספר 'פשוטו של מקרא' שהם מחללי שבת ואפיקורסים, מפרסמים עליהם שהם דומים למשה דעסויער ועוד. האיך אתה מדמה את זה לנטילת משרה מרש"י שרש"י מעולם לא לקח אותה לעצמו?

ואלו שנזעקים לכבודו של רש"י, שידעו שמעמדו של רש"י אינו על הכוונת עכשיו. מקומו של רש"י מובטח לו אצל כלל ישראל ואין בכוחו של איש אחד להזיזו ממקומו. מי שחושב שמעמדו של רש"י תלוי במחאה זו, ידע שהוא הוא המזלזל הכי גדול ברש"י.

[איש_ספר]

אבל לא מוזכר שם שזו היתה דרכו עם התינוקות.

מה זה נוגע לענייננו?
וכי חומש פשש"מ יצא לאור עם "הוראות יצרן" ללמדו עם תינוקות? כל שכן עם תינוקות דוקא?

טעות היתה בידי.
כשקראתי דברים אלו:

כי יש להם מסורת במשפחה, שזקנו הרה"ק רבי אברהם טשאקעווער זי"ע, למד עם בנו חומש עם רשב"ם

משום מה הבנתי שמדובר בתחילת לימודו.
לגופו של דבר לא ממש הבנתי איך זה קשור למכלול הטענות שיש על החומש. אבל אני גם לא טורח להבין, כי מפורש שמעתי מביתו של הגרד"ל שעיקר טעמו שלא נזקק לפרשה זו ושלא נתן דעתו ואזנו לטענות לבדוק אם יש בהם ממש, הרי זה כאמור מפני ראשי המדברים בפולמוס זה, שאין לו אמון במניעיהם.

[האמת אדרוש]

על דרכו של ר"א טשכנוב בלימוד המקרא כתב נכדו הג"ר מנחם מנדל לנדא, ויעש אברהם עמ' שטז.

דברים דומים מצינו בספר מנוחה וקדושה להגאון ר׳ ישראל איסור מפאניוועז מתלמידי רשבה״ג הגר״ח מוולאזין זצ״ל.

AE3C384F-4C0B-42A5-9274-C323D38B7F89.png (35.36 KiB) נצפה 4832 פעמים

אך דא עקא, במהדורת אוצר הספר תשס״ו הדפיסו אותו מחדש, והושמט מפני הצנזר ששלט בו, והדברים נראים שהיו בהדרכתו של
הגר״ש אוירבך זצ״ל. וכבר נפתח עיקר הנידון באשכול זו
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... שה#p667698

אולם במהדורת תשע״ד הדפיסו אותו (כמדומה אחרים, לא בדקתי כעת) עוד הפעם, וראה הכתוב שם בהקדמת המוציא לאור.

2.png (33.52 KiB) נצפה 4832 פעמים

וד״ל.

[צופה_ומביט]

דבריו של רשב"ם בפרשתן כבר נתבארו "היטב" ע"י הגרחי"ק שליט"א

גם ע"י הרב דניאל נוישטט שליט"א, הובא לעיל.