חדש - פשוטו של מקרא

[אראל]

מעוד חבר שעובד בחנות ספרים 'זונדל ברמן' שיש להם ג' חנויות בלייקווד שמעתי, שלאור האיסור לעשות מסחר בהספרים, הם הפסיקו למכור פשש"מ בכל חנויותיהם.

באתר שלהם, הם מוכרים בגדול:
https://zbermanbooks.com/catalogsearch/ ... 7%A8%D7%90

[מגופת חבית]

מהרי"ץ חיות ביאר במה שהתרגום ניתנה מסיני, שאין פירושו שכל מילה הוא מסיני, אלא שכל מה שחידש והוסיף אונקלוס על הביאור הפשוט שבחומש, אינו מלבו אלא מסיני.

דהיינו שתרגום אונקלוס פירושו שילוב בין הביאור הפשוט למדרשי הכתובים, ודומה בזה לתיב"ע שהרחיב את הדרש.

כידוע הרמ''א בשו''ת סי' קכ''ז - ק''ל נקט שכל מילה של ת''א הוא מסיני

[חברא]

מעט צרי - שמות - מבוא1.jpg (143.44 KiB) נצפה 6539 פעמים

מעט צרי - שמות - מבוא2.jpg (135.82 KiB) נצפה 6539 פעמים

מעט צרי - שמות - מבוא3.jpg (115.19 KiB) נצפה 6606 פעמים

[הפך לבן]

מעוד חבר שעובד בחנות ספרים 'זונדל ברמן' שיש להם ג' חנויות בלייקווד שמעתי, שלאור האיסור לעשות מסחר בהספרים, הם הפסיקו למכור פשש"מ בכל חנויותיהם.

באתר שלהם, הם מוכרים בגדול:
https://zbermanbooks.com/catalogsearch/ ... 7%A8%D7%90

בלייקווד דייקא, דוק ותשכח.

[אהרן תאומים]

בבית הכנסת ראפשיץ 53 תלו היום מודעה גדולה עם תצלום ממכתב העדה, ורבני לייקווד ועוד, וכן עוד מודעה מכתב ארוך של המו"צ מהע"ח זארגער
ההתרשמות היא שרוב הציבור לא מבין כ"כ על מה המהומה, ואמנם כתבתי לעיל את דעתי ובכל זאת מרגיש לי שמחאה או יוזמיה מתכוונים לענינים נוספים ולאו דווקא רוממות רש"י

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שמעתי היום סיפור -
לפני כששה חודשים, טרם הגיע הטומול ליבשת זו, הלך אחד לחנות ספרים לקנות 'פשוטו של מקרא'. אמר לו בעל החנות, "תיזהר, עומדת לצאת לאור ספר מתחרה לזה, והם מתכוננים למאבק נגד 'פשוטו של מקרא', ויכול להיות שתפסיד".

באמת, לפני שבוע אמר לי חבר שהכוונה כאן הוא כסף, וכולנו מובלים ע"י בעלי אינטרסים למיניהם שרוצים למכור ספר אחר. לא האמנתי לו, אבל עכשיו אינני בטוח כ"כ.

[צופה_ומביט]

שמעתי היום סיפור -
לפני כששה חודשים, טרם הגיע הטומול ליבשת זו, הלך אחד לחנות ספרים לקנות 'פשוטו של מקרא'. אמר לו בעל החנות, "תיזהר, עומדת לצאת לאור ספר מתחרה לזה, והם מתכוננים למאבק נגד 'פשוטו של מקרא', ויכול להיות שתפסיד".

באמת, לפני שבוע אמר לי חבר שהכוונה כאן הוא כסף, וכולנו מובלים ע"י בעלי אינטרסים למיניהם שרוצים למכור ספר אחר. לא האמנתי לו, אבל עכשיו אינני בטוח כ"כ.

כבר קידמוך כאן בזה...

[לבי במערב]

ברור שהיו דברים מעולם (ואין צורך לדון בפרשיות ספציפיות).
עכ"ז, נדמה לפענ"ד שדעת־הקהל כיום תתקשה לקבל ספר מתחרה שיתפרסם בסמיכות למאבק זה. ושמא נאיביות היא זו.

[תורת המן]

בשבוע שעבר בבמ"ג-לייקווד היה הפשקווילים הנ"ל בכל מקום, ואני ראיתי בבית מדרש 'בית אהרן' כמו ל' אנשים מתווכחים בענין הספר, ושמעתי מחבירי שכן היה גם בבית מדרש אחר.
גם הניח איש אחד בישיבה קונטרס קטן באנגלית עם כל מיני טענות שונות ומשנות נגד הספר.
מעוד חבר שעובד בחנות ספרים 'זונדל ברמן' שיש להם ג' חנויות בלייקווד שמעתי, שלאור האיסור לעשות מסחר בהספרים, הם הפסיקו למכור פשש"מ בכל חנויותיהם.

מה ברצונך לחדש ?

דברי היה כתובה כתגובה להמשתמע מדברי הרב איש-ספר, שהמלחמה זו נלחמת בעיקרה ע"ג הפרום, וע"ז כתבתי שהמלחמה בתוקפה בקריות לייקווד, עם פשקוולים איסורי מסחר וויכוחים.

[בריה נמוכה]

אדרבה תביא מקור לדבריך שרש"י הוא הוא פשוטו של מקרא

מאי משמע "הוא הוא פשוטו של מקרא"? יש מפרש אחר שלדעתך הוא הוא הפשט? השאלה היא אם מגמת רש"י לפרש את הפשט או לעטר את הכתובים בדרשות, ועל זה כבר אמרו קדמונים שמגמתו לפרש את הפשט ואינו מביא מן המדרשים אלא במקום שלדעתו אין המקרא מיושב בלעדיהם (וכמשמעות לשונו של רש"י עצמו וכנ"ל). ראה למשל משכיל לדוד בהקדמתו המליצית, ד"ה בשלח וד"ה ויקהל.
וראה בהרחבה במאמר שהעליתי כאן. וכאמור כל זה כבר נכב"ב.

אגב, מה היחס בחב"ד לחומש המבואר עפ"י פשוטו של מקרא של הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ, ?

[האויצרניק]

שמעתי היום סיפור -
לפני כששה חודשים, טרם הגיע הטומול ליבשת זו, הלך אחד לחנות ספרים לקנות 'פשוטו של מקרא'. אמר לו בעל החנות, "תיזהר, עומדת לצאת לאור ספר מתחרה לזה, והם מתכוננים למאבק נגד 'פשוטו של מקרא', ויכול להיות שתפסיד".

באמת, לפני שבוע אמר לי חבר שהכוונה כאן הוא כסף, וכולנו מובלים ע"י בעלי אינטרסים למיניהם שרוצים למכור ספר אחר. לא האמנתי לו, אבל עכשיו אינני בטוח כ"כ.

יש לי תחושה שבעלי ההוצאה רק הרוויחו מכך, לפנ"כ החומש לא יהה מוכר כל כך לציבור הלומדים, והמאבק מולם רק יצר סקרנות, וכאשר נכח הציבור לראות שלא כצעקתה, ואדרבא, מדובר בחומש מצויין עם הרבה ערך מוסף קם ורכש את החומש (ואף הזדרז לרכשו בטרם ילקח מהחנויות)

[הפצת המעיינות]

אגב, מה היחס בחב"ד לחומש המבואר עפ"י פשוטו של מקרא של הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ, ?

בחב"ד יש כמה דעות על כל דבר

[זאינץ]

https://tablet.otzar.org/#/b/26930/p/4/ ... 9198780843

[לבי במערב]

אגב, מה היחס בחב"ד לחומש המבואר עפ"י פשוטו של מקרא של הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ, ?

לא ראיתיו בבתי־הכנסיות ובתי־המדרשות (הסטנדרטיים).
וכנראה גם מעיצובו, קהל־היעד אינו חסיד חב"ד ממוצע, וק"ל.

[גימפעל]

הגה"צ וואודרידזש רב: בענין הקול קורא נגד החומש "פשוטו של מקרא"

https://www.kolhalashon.com//New/Media/ ... e=34317804

[תורת המן]

דבר שראיתי דרך לימודי:

כתוב בשו"ע אה"ע הל' גיטין (סי' קכ"ו ס"ג) - "יום ראשון יכתוב באחד בשבת".
ר"ל גט שנכתב ביום א', יכתבו בו 'באחד'.

וכתב ע"ז הגר"א (סק"ד):

כמ"ש ויהי ערב [ויהי בוקר יום אחד], ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.

ונראה לי ביאור הדברים, שבאמת כתב רש"י על הפסוק הזה:

לפי סדר לשון הפרשה היה לו לכתוב: יום ראשון, כמו שכתוב בשאר הימים: שני (בראשית א':ח'), שלישי (בראשית א':י"ג), רביעי (בראשית א':י"ט). למה כתב: אחד? שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני.

הרי שנקט רש"י שהעיקר לכתוב ראשון ולא אחד כשֶמונה ימים, והתורה לא כוונה אלא לדרוש מכאן שה' היה יחיד, אך בשאר מקומות יש לנו לכותבו 'ראשון'.

וא"כ לכאורה הוה לן לכתוב בגט ראשון בשבת?

וע"ז כתב הגר"א 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'. ר"ל שמה שכתב רש"י אינו פשוטו של מקרא, רק אדרבה מכאן אנו רואים שהעיקר כשמונה ימי השבוע הוא לכתוב אחד ולא ראשון, וכן אנו נוהגין בכתיבת גיטין.

[א איד]

אגב, מה היחס בחב"ד לחומש המבואר עפ"י פשוטו של מקרא של הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ, ?

לא מתייחס לשאלתך, אבל לגבי דעת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לגבי לימוד שלא ע"פ רש"י, יש לציין לדבריו כאן:
"לא ביאר במכתבו טעם המערערים וכנראה הוא מפני שרש"י מפרש באופן אחר. והנה ברור לפי דעתי, שאין זה טעם מספיק כלל כיון שאינו נוגע אלא בפשוטו של מקרא ואין זה ענין של הלכה. ורש"י עצמו בפירושו כתב השקפתו בזה. ולדוגמא בבראשית (לג, כ): ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים, והעיד עליו נכדו הרשב"ם בפי' בראשית (לז, ב): וגם רבינו שלמה אבי אמי... והודה לי שאילו הי' לו פנאי הי' צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשות בכל יום. ואין להאריך בדבר הפשוט. כל זה בנוגע להשאלה אם אפשר לבחור בפי' ראב"ע וכיו"ב במקום שרש"י מפרש באופן אחר".
כמו"כ יש לציין שעודד את פי' דעת סופרים, שנועד בהחלט ללימוד בבתי ספר, וכמדומה שאינו מפרש בהכרח ע"פ רש"י (ולפלא שלא נזכר פירוש זה, שקיבל תמיכה מגדולי דורו, עד עתה).

[הוה אמינא]

דעת סופרים הוא גם על תורה? או רק על נ"ך?

[לבי במערב]

עוד אודות דעת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע:

'לקוטי הנהגות והלכות בחינוך עטה''ק . . מלוקט מדברי רבותינו נשיאינו נשיאי חב''ד־ליובאוויטש', נחה''ח ה'תשל''ו.jpg (60.02 KiB) נצפה 5670 פעמים

[א איד]

פי' דעת סופרים הוא גם על התורה.

[תורת המן]

דבר שראיתי דרך לימודי:

כתוב בשו"ע אה"ע הל' גיטין (סי' קכ"ו ס"ג) - "יום ראשון יכתוב באחד בשבת".
ר"ל גט שנכתב ביום א', יכתבו בו 'באחד'.

וכתב ע"ז הגר"א (סק"ד):

כמ"ש ויהי ערב [ויהי בוקר יום אחד], ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.

ונראה לי ביאור הדברים, שבאמת כתב רש"י על הפסוק הזה:

לפי סדר לשון הפרשה היה לו לכתוב: יום ראשון, כמו שכתוב בשאר הימים: שני (בראשית א':ח'), שלישי (בראשית א':י"ג), רביעי (בראשית א':י"ט). למה כתב: אחד? שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני.

הרי שנקט רש"י שהעיקר לכתוב ראשון ולא אחד כשֶמונה ימים, והתורה לא כוונה אלא לדרוש מכאן שה' היה יחיד, אך בשאר מקומות יש לנו לכותבו 'ראשון'.

וא"כ לכאורה הוה לן לכתוב בגט ראשון בשבת?

וע"ז כתב הגר"א 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'. ר"ל שמה שכתב רש"י אינו פשוטו של מקרא, רק אדרבה מכאן אנו רואים שהעיקר כשמונה ימי השבוע הוא לכתוב אחד ולא ראשון, וכן אנו נוהגין בכתיבת גיטין.

כעת יגעתי לחפש בספרי הראשונים הפשטנים בענין זה, ומצאתי את שאהבה נפשי בפירוש הרד"ק שם:

יום אחד – ואין צרך לשאול למה אמר יום אחד ולא אמר יום ראשון, כי תתחייב השאלה ההיא בעצמה אם אמר יום ראשון. ומלת אחד – היא תאר על עלת הנספרים כמו שהיא שם על עלת המספרים, את הכבש אחד תעשה בבקר (במדבר כ"ח:ד').

ר"ל דס"ל להרד"ק שאין כל יתרון ב'ראשון' מעל 'אחד' אף כשמונה 'שני' 'שלישי', וא"כ י"ל שכן הוא כוונת הגר"א ג"כ וכנ"ל.

וע"ע ברמב"ן שכתב באופ"א:

ועל דרך הפשט: לא יתכן לאמר 'יום ראשון' בעבור שעדיין לא נעשה השני, כי הראשון קודם לשני במנין או במעלה, אבל שניהם נמצאים, והאחד לא יורה על שני.

וכן פי' האב"ע נו"א והחזקוני.

ועפ"ז יש לבאר באופ"א קצת, דבאמת כשמונה יתכן דוקא ראשון שני שלישי, אך בימי השבוע כיון שבבריאתו של כולם ע"פ הפשט לא היה יתכן אלא 'אחד' וכדברי הראשונים הנ"ל, לכן נקבע השם שח יום א' בשבוע כ'יום אחד', כיון שכך היה שמו בבריאת העולם.

[ספרים וועלט]

הגה"צ וואודרידזש רב: בענין הקול קורא נגד החומש "פשוטו של מקרא"

https://www.kolhalashon.com//New/Media/ ... e=34317804

מה הפואנטה שלו?

[בריה נמוכה]

אגב, מה היחס בחב"ד לחומש המבואר עפ"י פשוטו של מקרא של הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ, ?

(ולפלא שלא נזכר פירוש זה, שקיבל תמיכה מגדולי דורו, עד עתה).

הרב איש ספר כבר הביע את התנגדותו לחיבורו ראה באשכול יהודה אליצור - מאה שנים להולדתו

וע"ע באשכול פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

[אסתירה פני]

הרוצה ללמד בכיתתו פשש"מ האמיתי ע"פ רש"י בלבד,
והגיע לפרשת תולדות ונשאל ע"י א' הילדים האם באר שבע נקראית ע"ש שבועת יצחק ואבימלך או ע"ש שבועת אברהם ואבימלך,
מה יעשה?

[כדכד]

יסביר שאברהם קראה ע"ש שבועתו ויצחק קראה ע"ש שבועתו.
כך מפרש רש"י

[אסתירה פני]

יסביר שאברהם קראה ע"ש שבועתו ויצחק קראה ע"ש שבועתו.
כך מפרש רש"י

א. איה מקומו של רש"י הנ"ל?
ב. אם כבר קראו למקום באר שבע מימי אברהם מה המשמעות שבימי יצחק קראו לו באר שבע ע"ש השבועה החדשה?

[כדכד]

רש"י על הפסוקים שבהודעה שהזכיר מר

[אסתירה פני]

רש"י על הפסוקים שבהודעה שהזכיר מר

תוכל נא לצטט, יען כי בחומש שלי לא מצאתי.

[א איד]

אגב, מה היחס בחב"ד לחומש המבואר עפ"י פשוטו של מקרא של הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ, ?

(ולפלא שלא נזכר פירוש זה, שקיבל תמיכה מגדולי דורו, עד עתה).

הרב איש ספר כבר הביע את התנגדותו לחיבורו ראה באשכול יהודה אליצור - מאה שנים להולדתו

וע"ע באשכול פירוש דעת מקרא - ראוי לבוא בקהל לנו?

טעית בין דעת סופרים לדעת מקרא.

[כדכד]

רש"י על הפסוקים שבהודעה שהזכיר מר

תוכל נא לצטט, יען כי בחומש שלי לא מצאתי.

עיינתי שוב וצודק מר
כוונתי היתה לרש"י בפסוק אצל יצחק "ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" וכ' רש"י: שבעה - ע"ש הברית
א"כ שבעה ע"ש הברית היא השבועה שנשבעו יצחק ואבימלך
והפסוק ממשיך "על כן שם העיר באר שבע" - בגלל אותה שבועה.
בפסוקים אצל יצחק רש"י אינו מפרש אבל שם מפורש בכתוב "על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם" הרי מפורש שנקרא שם העיר על שם שבועת אברהם ואבימלך.
אשר לשאלת מר: "אם כבר קראו למקום באר שבע מימי אברהם מה המשמעות שבימי יצחק קראו לו באר שבע ע"ש השבועה החדשה?" יש לומר שקראו למקום באר שבע מימי אברהם אך לא בטוח ששם זה היה משתמר ואילו בגלל שבועתו של יצחק "על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה".

[אסתירה פני]

בשאלה זו דנו מפרשים רבים מאד, מהראשונים עד האחרונים,
אבל ברש"י אין לה פיתרון.
מה אמור לעשות מלמד שאסור לו להסתכל בשאר המפרשים...?
והאם אפשר לומר שרק רש"י זה הפשט?

[כדכד]

כבר כתבתי שמפשט הפסוקים עם רש"י אפשר לענות עליה וכתבתי גם איך
(אנם אני עינתי גם במפרשים אחרים)

[באתי רק להעיר]

יש שמועות עקשניות שמאחורי כל הפולמוס שנתעורר לאחרונה נגד 'פשוטו של מקרא' עומד אחד המכונים המפורסמים להוצאת ספרים (איני כותב את שמם, כי ידוע רגישותם הרבה לכל ביקורת שהיא), שכעס עליו על שהוציאו כעת 'חוק לישראל'.

[האויצרניק]

אם נמשיך ברמזים, אתן רמז נוסף
אחד המכונים הידועים הללו כבר הוציא בעבר חומש דומה וכעת הוציאו מחדש במהדורה חדשה בתוספת שינויים

[אראל]

אם נמשיך ברמזים, אתן רמז נוסף
אחד המכונים הידועים הללו כבר הוציא בעבר חומש דומה וכעת הוציאו מחדש במהדורה חדשה בתוספת שינויים

אתמול ראיתי בביהמ"ד החומש שלהם, ותיכף נצנץ במוחי, למה זה אסור וזה מותר....

[נוריאל עזרא]

לבינתיים יצא חוק לישראל כפשוטו.

[גימפעל]

היום הצצתי ב'מקרא מפורש' של עוז והדר על הפסוק והיה בענני ענן הם מביאים את הרד"ק של ענן שמוריד גשם.

[איש_ספר]

בכמה הודעות באשכול ארוך ומלא זה, נזכר קונטרס "ויבינו במקרא", וכמה מהכותבים ביקשו לדעת עניינו.

ובכן, הנה הקונטרס:

קונטרס 'ויבינו במקרא' - מוכן לדפוס.pdf

(4.25 MiB) הורד 378 פעמים

[גימפעל]

בכמה הודעות באשכול ארוך ומלא זה, נזכר קונטרס "ויבינו במקרא", וכמה מהכותבים ביקשו לדעת עניינו.

ובכן, הנה הקונטרס:

קונטרס 'ויבינו במקרא' - מוכן לדפוס.pdf

ואת כל הבעיות האלו אין בספר 'מקרא מפורש' של עוז והדר ?

[גימפעל]

המשך על חומש "פשוטו של מקרא" - ובהירות על מלחמת רבותינו נגד רמ"ד - ואינו דומה כלל לענינינו
https://www.kolhalashon.com//New/Media/ ... e=34337211