בפשטות אסור משום "לא תתגודדו" (והרי רבים מהמתפללים בכותל לא יודעים כלל שיש מחולקת בזה).חזן הכנסת כתב:אני חושב שחשוב מאוד לעשות מנין בכותל המערבי ממניחי תפילין
בפשטות אסור משום "לא תתגודדו" (והרי רבים מהמתפללים בכותל לא יודעים כלל שיש מחולקת בזה).חזן הכנסת כתב:אני חושב שחשוב מאוד לעשות מנין בכותל המערבי ממניחי תפילין
אי אפשר כלל לומר כן, כי מפורש בגמרא שבהנחת תפילין שלא בזמנם יש בל תוסיף אם כוונתו למצווה (ולכאורה פשוט שהנחה משום "זריזות" ו"אהבה למצוות" הוי כמכוון למצווה, או ליתר דיוק כמכוון להוסיף על המצווה שלכאורה פשוט שזה עיקר האיסור), אלא בהכרח שהחומרא היא משום חשש לדעה שצריך להניח (ואז גם אם מדובר בחשש רחוק שמעיקר הדין אין חייבים לחשוש לו, מכל מקום כיוון שעושה זאת בתורת ספק אינו נחשב למוסיף).מה שנכון נכון כתב:וראה גם בספר התדיר (עמ' רעה) "שבתות ויו"ט אין מניחין בהן תפלין, לפי שהן עצמן אות, וגם בחולו של מועד כי גם הוא מועד, והזריזין במצות שמחמירים על עצמם להניחן בחולו של מועד אין מברכים עליהם". יתכן לפרש שהחמירו לחוש שחוה"מ חייב, אך אחר הנ"ל יתכן לפרש שהחמירו להניח מחמת זריזותם ואהבתם למצוות אף שפטורים לגמרי.
אולי מתישבות בזה אלו סתירות. כתבתי להערה בעלמא, ולא בדקתי עד כמה יש נ"מ מזה לדעות שהובאו בספר.
[לשיטות אלו צ"ל שגם בשבת מותר להניח תפלין. ואם ס"ל לאסור, צ"ל שיש הבדל בין שבת ויו"ט שבהם 'אסור' להניח תפלין דהוי זלזול באות שלהם, לבין האות שבחוה"מ שרק 'פוטר' מלהניח תפלין, אך המניח אינו מזלזל באות זה, אם בגלל שחשיבותו פחותה, אם משום שאינו ניכר כ"כ, כי איסור מלאכה - שמא מלאכה הוא דלית ליה, וכן מצה וסוכה אינם מתקיימים בהכרח בכל רגע, משא"כ בשבת ויו"ט דהאות הוא עיצומו של יום. וצע"ע בזה].
בגלל שזה לקח עוד עשרים שנה להאשכנזים לקבץ את עצמם, אז שוב אין להם שום זכות?עץ הזית כתב:בפשטות אסור משום "לא תתגודדו" (והרי רבים מהמתפללים בכותל לא יודעים כלל שיש מחולקת בזה).חזן הכנסת כתב:אני חושב שחשוב מאוד לעשות מנין בכותל המערבי ממניחי תפילין
א. שינוי נוסח אינו מחלוקת הלכתית אלא מחלוקת במנהג, ולכאורה דעת ריש לקיש שבמנהג אין "לא תתגודדו" ואין לכאורה ראיה שחולקים עליו בזה.איש בן פרצי כתב:מה זה שונה מזה שמתפללים נוסח אשכנז וספרד ואפי' עדות המזרח בבית מדרש אחד?
אז לפ"ז צ"ע איך באמת הפסיקו אבותיך (- לאו דוקא) להניח אי שם בפולין, מקום שבטח שהיה רבים וטובים שלא ידעו מכזה דבר של לא להניח תפילין בחול המועד? הרצחת וגם ירשת??עץ הזית כתב:(במקום של חילוניים אין לא תתגודדו בזה שאתה לא חילוני, אבל אסור לעשות בפניהם דבר שלפי ידיעותיהם ההלכה היא שאסור לעשותו אלא אם כן יש יותר חשש מכשול מכך שהם יישארו במחשבתם.)
איש בן פרצי כתב:אז לפ"ז צ"ע איך באמת הפסיקו אבותיך (- לאו דוקא) להניח אי שם בפולין, מקום שבטח שהיה רבים וטובים שלא ידעו מכזה דבר של לא להניח תפילין בחול המועד? הרצחת וגם ירשת??
כשהמצב הקיים הוא שהם קהילה נפרדת, כמו שהמצב הקיים היום הוא שאשכנזים וספרדים הם קהילות נפרדות. אבל במקום שהאשכנזים שמניחים תפילין בחול המועד שולחים את הילדים לאותם מוסדות כמו אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד ושואלים שאלות הלכתיות (במקרה שאינן קשורות למנהגי אשכנז) את אותם רבנים ששואלים אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד - אז זה לא מוגדר כמצב הדומה ל"שני בתי דינים בעיר אחת", ועליהם להניח בצנעא (ולכאורה אסור להקים בית כנסת במיוחד לצורך הנחת תפילין בחול המועד, אבל אם מקימים בית כנסת בשביל לנהוג בו את שאר המנהגים אז יש אומרים שאפשר גם להניח שם תפילין בחול המועד [אם רוב הציבור שם מעוניינים בזה, ואין זה בית הכנסת כזה שמצוי שבאים לשם במקרה אנשים מבחוץ] כי אז לגבי המנהגים שבבית הכנסת אפשר לומר שזה כמו שני בתי דינים).איש בן פרצי כתב:א.מה אתה קורה קהילה העומדות בפני עצמה, שיש להם נציג בכנסת? ואז זה ניהיה כבית דין? כל זמן שיש ציבור שנוהג כמנהוג מסוים זה אותו דבר.
א. באמת עכשיו? אז אם ילכו עם כובע מסוים אז זה נקרא כבר קהילה בפני עצמה? ולחסידות (:() ערלוי שיש להם מוסדות שלהם זה כבר טוב, וקהע"י בק"ס שיש להם ביה"כ גדול עם רב שלהם, יש להם כבר דין אחר, ואם יש מפלגה נפרדת בכנסת אז זה כבר ממש קהילה נפרדת, וכו' וכו', כל זמן שיש ציבור שעושה מנהגים מסוימים וכו' זה אותו דין, ויש להם אותו אותו זכות.עץ הזית כתב:כשהמצב הקיים הוא שהם קהילה נפרדת, כמו שהמצב הקיים היום הוא שאשכנזים וספרדים הם קהילות נפרדות. אבל במקום שהאשכנזים שמניחים תפילין בחול המועד שולחים את הילדים לאותם מוסדות כמו אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד ושואלים שאלות הלכתיות (במקרה שאינן קשורות למנהגי אשכנז) את אותם רבנים ששואלים אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד - אז זה לא מוגדר כמצב הדומה ל"שני בתי דינים בעיר אחת", ועליהם להניח בצנעא (ולכאורה אסור להקים בית כנסת במיוחד לצורך הנחת תפילין בחול המועד, אבל אם מקימים בית כנסת בשביל לנהוג בו את שאר המנהגים אז יש אומרים שאפשר גם להניח שם תפילין בחול המועד [אם רוב הציבור שם מעוניינים בזה, ואין זה בית הכנסת כזה שמצוי שבאים לשם במקרה אנשים מבחוץ] כי אז לגבי המנהגים שבבית הכנסת אפשר לומר שזה כמו שני בתי דינים).איש בן פרצי כתב:א.מה אתה קורה קהילה העומדות בפני עצמה, שיש להם נציג בכנסת? ואז זה ניהיה כבית דין? כל זמן שיש ציבור שנוהג כמנהוג מסוים זה אותו דבר.
(נ.ב. אני מניח תפילין בחול המועד, והתפללתי עם תפילין גלויות בחול המועד לפחות בשני מקומות שבהם הציבור נוהג כך. אבל במקום שאין נוהגים כך אז אני לא הולך עם תפילין גלויות בחול המועד.)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 316 אורחים