אשכול אביעה חידות

[עזריאל ברגר]

תשובותיכם נאות, אך מצאתי אוקימתא שלא מדובר בה על מצוה שיש בה עברה, ולא על מצוה שנפטרת בברכה שבירך לפני כן (דאלת"ה - אפשר למצוא הרבה כאלו), ולא על גברא דלא חזי לברוכי (דאלת"ה - כל אילם מקיים מצוות רבות בלא ברכה, ומי שאינו נקי וכיו"ב - פומיה הוא דכייב ליה).

רמז: ההלכה נאמרה בפוסקים בהלכות שבת.
והביה"ל האריך בזה, דשמא תלוי הדבר במחלוקת ראשונים.

[לבנון]

היכן מצינו בתרגום ביטוי כפול זהה (רצוף) למרות שבפס' המילים שונות?

מסתמא יש רבים כאלו.
לדוגמא: אם מקבל יקבל קדמי קבלא אקבל קבילתיה (תרגום של: אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו).

תשובה זו לא מדויקת, כי אע"פ שבכל המילים השורש הוא קב"ל, אבל יש כאן שני שורשים שונים, קבלה וקבילה.
אולי התשובה היא 'וקטליה קטולא הוא קטלא יתקטל קטולא', בפרשת מסעי.
קטל הוא תרגום של הכאה של מיתה ושל רציחה.

[עזריאל ברגר]

תשובותיכם נאות, אך מצאתי אוקימתא שלא מדובר בה על מצוה שיש בה עברה, ולא על מצוה שנפטרת בברכה שבירך לפני כן (דאלת"ה - אפשר למצוא הרבה כאלו), ולא על גברא דלא חזי לברוכי (דאלת"ה - כל אילם מקיים מצוות רבות בלא ברכה, ומי שאינו נקי וכיו"ב - פומיה הוא דכייב ליה).

רמז: ההלכה נאמרה בפוסקים בהלכות שבת.
והביה"ל האריך בזה, דשמא תלוי הדבר במחלוקת ראשונים.

תשובה: טבילת כלים בשבת, באופן שממלא בו מים לשתיה.

[יאיר]

היכן מצינו בתרגום ביטוי כפול זהה (רצוף) למרות שבפס' המילים שונות?

דברים ו,יד לֹא תֵלְכוּן, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--מֵאֱלֹהֵי, הָעַמִּים, אֲשֶׁר, סְבִיבוֹתֵיכֶם.
לָא תְּהָכוּן, בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא: מִטָּעֲוָת, עַמְמַיָּא--דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן.

[ידבר פי]

על פי המדרש, שאול בן הכנענית הוא זמרי בן סלוא (וגם שלומיאל בן צורישדי), שהרג אותו פנחס הצדיק.

ואמנם לא הייתי מגדיר אותו כרשע, אבל רש"י מפורש הוא "במקום שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי".

ל' הגמ' סנהדרין פב ע"ב אר"נ א"ר מאי דכתי' זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו ד' מאות ועשרים וארבע בעילות בעל אותו רשע אותו היום והמתין לו פנחס וכו'

[ידבר פי]

מנשה - בן יוסף מסתמא צדיק,

האם בכתוב "בך יברך ישראל לאמר ישמך אלקים כאפרים וכמנשה" אין במשמעותו שהיה צדיק

[עזריאל ברגר]

מנשה - בן יוסף מסתמא צדיק,

האם בכתוב "בך יברך ישראל לאמר ישמך אלקים כאפרים וכמנשה" אין במשמעותו שהיה צדיק

לאו דווקא. ייתכן שהברכה היא שיהיו עשירים כמותו וכדו'.

[עזריאל ברגר]

אבל רש"י (בפירושו לבמדבר כז,א) כותב במפורש שמנשה היה צדיק.

[עזריאל ברגר]

לעיל נשאלה שאלה על השם זבולון, שבמקרא מצאנו רק זבולן או זבלון.

אמש מצאתי מילה נוספת שמופיעה במקרא בלא שני וא"וין, או בו' ראשונה, או בו' שניה, אך לא בשני וא"וין.

התכירוה?

[לבנון]

לעיל נשאלה שאלה על השם זבולון, שבמקרא מצאנו רק זבולן או זבלון.

אמש מצאתי מילה נוספת שמופיעה במקרא בלא שני וא"וין, או בו' ראשונה, או בו' שניה, אך לא בשני וא"וין.

התכירוה?

לחת, לוחת, לחות

[עזריאל ברגר]

לעיל נשאלה שאלה על השם זבולון, שבמקרא מצאנו רק זבולן או זבלון.

אמש מצאתי מילה נוספת שמופיעה במקרא בלא שני וא"וין, או בו' ראשונה, או בו' שניה, אך לא בשני וא"וין.

התכירוה?

לחת, לוחת, לחות

אכן. שלשתם מופיעים (גם) בפרשה שקראנו אתמול.

[עזריאל ברגר]

לפחות שלשה-שהם-ארבעה מקרים ישנם בתנ"ך שהתלוננו על אנשים שהם ממנים את עצמם לשפוט או להנהיג את הציבור.
כל הסכסוכים האלו - הסתיימו במותם של המתלוננים.
מיהם? מדוע זה "שלשה שהם ארבעה"? והאם יש עוד כאלו?

[הבאר ההיא]

יש לי שלושה.
אנשי סדום על לוט, ונהרגו בהפיכה.
קורח ועדתו על משה ואהרן.
נבל הכרמלי על דוד.

אולי אתה מחלק את קורח דתן ואבירם לאחד שהוא שתיים להשי' שמתו כל אחד באופן אחר?

[עזריאל ברגר]

יש לי שלושה.
אנשי סדום על לוט, ונהרגו בהפיכה.
קורח ועדתו על משה ואהרן.
נבל הכרמלי על דוד.

אולי אתה מחלק את קורח דתן ואבירם לאחד שהוא שתיים להשי' שמתו כל אחד באופן אחר?

דתן ואבירם הם שני מקרים - כמ"ש מי שמך לאיש שר ושופט עלינו.
שכחתי את נבל.
אז יש עוד אחד.
רמז: באשׂ ובמים.

[הבאר ההיא]

נזכרתי במקרה נוסף אבל לא נראה לי שאליו התכוונת.

דה"י ב' פרק כ"ה, כשהנביא הוכיח את אמציה ענה לו 'הליועץ למלך נתנוך' והנביא ענה לו 'ידעתי כי יעץ אלקים להשחיתך' ובהמשך כתוב שנהרג.

[עזריאל ברגר]

אכן לא אליו התכוונתי.

[צלעובר]

לעיל נשאלה שאלה על השם זבולון, שבמקרא מצאנו רק זבולן או זבלון.

אמש מצאתי מילה נוספת שמופיעה במקרא בלא שני וא"וין, או בו' ראשונה, או בו' שניה, אך לא בשני וא"וין.

התכירוה?

לחת, לוחת, לחות

אכן. שלשתם מופיעים (גם) בפרשה שקראנו אתמול.

ולמה תספיקו בהא
וכאילו לא נמצא

מלה ששתי ווי"ן חסרה
הראשונה וגם השניה

כך היא מופיעה בתורה
פעמיים תבא בקצרה

ועד הנביאים תחכה
לראותה חסרת רק השניה

ואם תתאוה לראותה
חסרה רק הראשונה

(אבל מליאת השניה)
בדוק בכתובים מהרה

שם גם תראנה בגודלה
בשני ווי"ן היא מלאה

ובכן חידתי נסתיימה
בשבח לרבון עלמיא

[לבנון]

לעיל נשאלה שאלה על השם זבולון, שבמקרא מצאנו רק זבולן או זבלון.

אמש מצאתי מילה נוספת שמופיעה במקרא בלא שני וא"וין, או בו' ראשונה, או בו' שניה, אך לא בשני וא"וין.

התכירוה?

לחת, לוחת, לחות

אכן. שלשתם מופיעים (גם) בפרשה שקראנו אתמול.

ולמה תספיקו בהא
וכאילו לא נמצא

מלה ששתי ווי"ן חסרה
הראשונה וגם השניה

כך היא מופיעה בתורה
פעמיים תבא בקצרה

ועד הנביאים תחכה
לראותה חסרת רק השניה

ואם תתאוה לראותה
חסרה רק הראשונה

(אבל מליאת השניה)
בדוק בכתובים מהרה

שם גם תראנה בגודלה
בשני ווי"ן היא מלאה

ובכן חידתי נסתיימה
בשבח לרבון עלמיא

לא הבנתי אם כוונתך שבכתובים נמצאנה גם בחסר ומלא או רק במלא ומלא, כי אם כאופן השני יש בתורה ומתחת זרעת עולם, בנביאים זרעות מלך בבל, ובכתובים כי זרועות רשעים תשברנה

[עזריאל ברגר]

רמז: באשׂ ובמים.

החוצפה התחילה באש (ולא לחינם כתבתי בשין שמאלית), ונגמרה על המים.

[עזריאל ברגר]

נמחק

[לבנון]

חדתי על מילה שאף פעם איננה "מלא דמלא", אלא או חסרה לגמרי או מלאה בו' ראשונה וחסרה בשניה, או חסרה בראשונה ומלאה בשניה.

התייחסתי לחידתו של 'צלעובר'

[עזריאל ברגר]

חדתי על מילה שאף פעם איננה "מלא דמלא", אלא או חסרה לגמרי או מלאה בו' ראשונה וחסרה בשניה, או חסרה בראשונה ומלאה בשניה.

התייחסתי לחידתו של 'צלעובר'

צודק.
כותב מחדש את הודעתי:

לעיל נשאלה שאלה על השם זבולון, שבמקרא מצאנו רק זבולן או זבלון.

אמש מצאתי מילה נוספת שמופיעה במקרא בלא שני וא"וין, או בו' ראשונה, או בו' שניה, אך לא בשני וא"וין.

התכירוה?

לחת, לוחת, לחות

אכן. שלשתם מופיעים (גם) בפרשה שקראנו אתמול.

ולמה תספיקו בהא ...

חדתי על מילה שאף פעם איננה "מלא דמלא", אלא או חסרה לגמרי או מלאה בו' ראשונה וחסרה בשניה, או חסרה בראשונה ומלאה בשניה.

[עזריאל ברגר]

רמז: באשׂ ובמים.

החוצפה התחילה באש (ולא לחינם כתבתי בשין שמאלית), ונגמרה על המים.

עיינו בסיפורה של ה"סיבולת".

[הבאר ההיא]

שם לא ערערו עליו שהוא השתלט מעצמו רק התלוננו למה הוא לא קרא להם.

[עזריאל ברגר]

שם לא ערערו עליו שהוא השתלט מעצמו רק התלוננו למה הוא לא קרא להם.

צודק.

[צלעובר]

לעיל נשאלה שאלה על השם זבולון, שבמקרא מצאנו רק זבולן או זבלון.

אמש מצאתי מילה נוספת שמופיעה במקרא בלא שני וא"וין, או בו' ראשונה, או בו' שניה, אך לא בשני וא"וין.

התכירוה?

לחת, לוחת, לחות

אכן. שלשתם מופיעים (גם) בפרשה שקראנו אתמול.

ולמה תספיקו בהא
וכאילו לא נמצא

מלה ששתי ווי"ן חסרה
הראשונה וגם השניה

כך היא מופיעה בתורה
פעמיים תבא בקצרה

ועד הנביאים תחכה
לראותה חסרת רק השניה

ואם תתאוה לראותה
חסרה רק הראשונה

(אבל מליאת השניה)
בדוק בכתובים מהרה

שם גם תראנה בגודלה
בשני ווי"ן היא מלאה

ובכן חידתי נסתיימה
בשבח לרבון עלמיא

לא הבנתי אם כוונתך שבכתובים נמצאנה גם בחסר ומלא או רק במלא ומלא, כי אם כאופן השני יש בתורה ומתחת זרעת עולם, בנביאים זרעות מלך בבל, ובכתובים כי זרועות רשעים תשברנה

אל כבוד הלבנון יקירי
אסבירה בזה כוונתי

רמזתי כאן למלה
עם או בלי ווי"ן כתובה

חמשה פעמים במקרא
ובארבעה אופנים נמצאה

בכתובים לא תמצא
וא"ו השניה חסרה

אלא פעם אחת מלא ומלא
ופעם שנית חסר ומלא

אך אם בנביאים תחפשנה
מלא וחסר תמצאנה

ובתורה (לא בעצלתים)
חסר וחסר (פעמיים)

[לבנון]

אל כבוד הלבנון יקירי
אסבירה בזה כוונתי

רמזתי כאן למלה
עם או בלי ווי"ן כתובה

חמשה פעמים במקרא
ובארבעה אופנים נמצאה

בכתובים לא תמצא
וא"ו השניה חסרה

אלא פעם אחת מלא ומלא
ופעם שנית חסר ומלא

אך אם בנביאים תחפשנה
מלא וחסר תמצאנה

ובתורה (לא בעצלתים)
חסר וחסר (פעמיים)

הארץ לעריה בגבלת, יצב גבלת עמים, ואסיר גבולת עמים, גבלות ישיגו עדר, אתה הצבת כל גבולות ארץ

[צלעובר]

אתה לי ראש, הלבנון
תרעש פריך כלבנון
תשגה כארז בלבנון
ותראה בית יער לבנון

[עזריאל ברגר]

חידה מעט היתולית:
מי מחז"ל ראוי (ע"פ פירוש שמו) לתואר "רבינו תם"?

[לבנון]

חידה מעט היתולית:
מי מחז"ל ראוי (ע"פ פירוש שמו) לתואר "רבינו תם"?

כוונתך לגמ' ר' יעקב משלם חצי נזק?

[עזריאל ברגר]

חידה מעט היתולית:
מי מחז"ל ראוי (ע"פ פירוש שמו) לתואר "רבינו תם"?

כוונתך לגמ' ר' יעקב משלם חצי נזק?

לא. דיברתי על אחד מחז"ל שיש קשר מילולי בלבד בין שמו לבין רבינו תם.

[עזריאל ברגר]

ובינתיים חידה לפרשת השבוע (ראה):

מפני מה הזהירה תורה בפרשתנו שלא להעלים עין מן הצדקה?
מפני שהעשירים המקמצים הפכו לחולמניים.

[יאיר]

לא פיענחתי אבל מסתמא קשור לע', קמץ, חולם ואולי ל'עשיר'

[עזריאל ברגר]

לא פיענחתי אבל מסתמא קשור לע', קמץ, חולם ואולי ל'עשיר'

שנים מתוך ארבעה - קשורים.

[עזריאל ברגר]

חידה מעט היתולית:
מי מחז"ל ראוי (ע"פ פירוש שמו) לתואר "רבינו תם"?

כוונתך לגמ' ר' יעקב משלם חצי נזק?

לא. דיברתי על אחד מחז"ל שיש קשר מילולי בלבד בין שמו לבין רבינו תם.

לפחות לפי תרגום אונקלוס.

[חלא בר חמרא]

חידה מעט היתולית:
מי מחז"ל ראוי (ע"פ פירוש שמו) לתואר "רבינו תם"?

רבי אפס

[יאיר]

חידה מעט היתולית:
מי מחז"ל ראוי (ע"פ פירוש שמו) לתואר "רבינו תם"?

רבי אפס

הסבר:

אונקלוס -
"איש תם" - גבר שלים
"אפס כסף" - שלים כספא

[עזריאל ברגר]

חידה מעט היתולית:
מי מחז"ל ראוי (ע"פ פירוש שמו) לתואר "רבינו תם"?

רבי אפס

הסבר:

אונקלוס -
"איש תם" - גבר שלים
"אפס כסף" - שלים כספא

מדויק.
וגם "תם הכסף" - שלים.

[עזריאל ברגר]

ובינתיים חידה לפרשת השבוע (ראה):

מפני מה הזהירה תורה בפרשתנו שלא להעלים עין מן הצדקה?
מפני שהעשירים המקמצים הפכו לחולמניים.

את הביטוי "עשירים מקמצים" בהקשר זה - למדתי מתוך "שיטה מקובצת" הנדפס בתיקון קוראים "סימנים".

[עזריאל ברגר]

ובינתיים חידה לפרשת השבוע (ראה):

מפני מה הזהירה תורה בפרשתנו שלא להעלים עין מן הצדקה?
מפני שהעשירים המקמצים הפכו לחולמניים.

את הביטוי "עשירים מקמצים" בהקשר זה - למדתי מתוך "שיטה מקובצת" הנדפס בתיקון קוראים "סימנים".

היה אפשר לשאול אותה בסגנון אחר:

ברשעי הגויים - העשירים קמצנים.
אבל בכשרים - הם לא קמצנים, אלא חולמניים.