צבי-שפייר כתב:בס"ד יהיה בחנויות בימים הקרובים ובארה"ב לקראת חודש אלול הבעל"ט
מודעה תמכין2.jpg
חיבור זה נכתב על ידי רבינו בכתב יד קדשו ימים ספורים קודם פרוס חג הפסח דשנת ה'תקפ"ח בזמן שכיהן פאר כאבדק"ק מונקאטש בין השנים תקפ"ה–תקפ"ט. אז ייסד רבינו את חבורתו "חבורת תמכין דאורייתא" שמטרתו היתה להחזיק את בני העניים, שיהיה להם מהיכן לשלם את מלמדי התשב"ר, ושיהיה להם לחם לאכול ובגד ללבוש. בנוסף לזה, תיקן רבינו בו כמה תקנות לטובת התלמידים, שיהיו המלמדים מן הכשרים והטהורים בישראל. כמו כן הורה רבינו להחזיק ידי תלמידי חכמים אשר בעיר מן ההכנסות של החבורה.
רבינו רשם את החיבור להיות למשמרת ב"פנקס" הכל בכתב יד קדשו, אבל במרוצת הזמן נאבד מאתנו עצם כתב יד קדשו, וחבל על דאבדין. אכן, חיבור זה נעתק בכמה קהילות קדושות בישראל, ואף היה מאלו שהדפיסו את תקנות רבינו אלו, ודבריו של אותו צדיק נשאר לנו לברכה.
בשנת תרמ"ב לאחר שנתיישב על כס הרבנות בעיר מונקאטש מרן בעל 'שם שלמה' זי"ע הוסיף גם הוא שורות אחדות על פנקס זקינו. וברבות השנים בשנת תרנ"ו בזמן כהונת רבינו בעל 'דרכי תשובה' זי"ע הודפס והופץ לראשונה הפנקס בתבנית הזו.
וזו תבנית ה"פנקס":
א. הקדמת רבינו, בה מבאר בארוכה סיבת רצון קדשו לייסד חבורה קדושה הלזו.
ב. תקנות החבורה, כפי שחילק רבינו אותם לו' סימנים. ואלו הם: סימן א. מי הם הראויים להיות נמנה בחבורה הקדושה. סימן ב. מי הם התלמידים אשר יקחום בני החבורה ללמדם ספר וכיצד יהיה הנהגתם. סימן ג. מי הם המלמדים אשר יחזיקו בני החבורה אל התלמידים וכיצד יתנהגו. סימן ד. מה יהיה הכנסות החבורה. סימן ה. כיצד יהיה העמדת התמנות הגבאים, משגיחים, נאמן, ורואה חשבון בחבורה. סימן ו. השתמשות הגבאים והמשגיחים והנאמן, וכיצד יתנהגו.
ג. לאחר קביעת כל דברים האלו בכתב, במעמד התייסדות החבורה רשם רבינו גם כן בכתב יד קדשו, ובעטו הזהב, את כל האנשים היקרים והמופלגים אשר צייתו לדבריו להיות נמנים לדבר מצוה כאחד מבני החבורה הלזו, כל אחד בברכתו הקדושה ממעל על פי פסוקי תנ"ך, מאמרי חז"ל, ומליצות הקדמונים, אשר העידו בו רבים שדברים אלו נכתבו ברוח הקודש .
ואלו מעלות הטובות בהן נעטרה מהדורה חדשה זו:
סידור ועימוד מחדש. סדרנו את כל הספר מחדש, עם אותיות נאות המאירות את העינים. גוף החיבור לא שנינו מאומה ממה שנדפס בדפוס מונקאטש תרנ"ו. כל הערה שהיתה לנו על איזו לשון וכו', הוספנו אותה רק כהערה בשולי הגליון.
מדור סעד לתמכי"ן. בכל פעם שמזכיר רבינו מאמר או ציטוט מדברי חז"ל וספרי הפוסקים ציינו את המקור ומראה המקום בתנ"ך וחז"ל וכו'. כמו כן, בגוף התקנות הראנו מקור קדשו של כל תקנה ותקנה שתיקן רבינו, מן הגמרא ודברי חז"ל, עד לדברי הפוסקים, בכדי שיהיה סע"ד להמעיינים בספר תמכי"ן דאורייתא. כמו כן, היות וכתבי רבינו בכלל, ובפרט תקנות תמכין דאורייתא מלאה עם מליצות לפסוקי תנ"ך, מאמרי חז"ל וכו', קבענו מדור מיוחד המורה אל מקור קדשו של מליצות אלו.
השוואות הארות והערות. בכל דברי רבינו ערכנו השוואות הארות והערות משאר ספרי רבינו, ואף גם מממשיכי דרכו האדמורי"ם לבית מונקאטש, עד ליבלחט"א מאור עינינו ומורה דרכינו כ"ק אדמו"ר הגה"ק שליט"א ממונקאטש.
ימליץ טוב. כנ"ל, רבינו רשם בעטו הזהב את כל אלה שנטלו על עצמם להיות בין חבורת תמכין דאורייתא, משובץ עם פסוקי תנ"ך, מאמרי חז"ל, ומליצות הקדמונים. עשינו ציונים לתורה, לציין מקור קדשו של כל מליצה.
מדור ליקוטין שפירי"ן. הוא ליקוט מכל ספרי רבינו, ודורותיו אחריו רבותינו הק' לבית מונקאטש, בענין החזקת התורה, חינוך הבנים, חינוך על טהרת הקודש והמסתעף, הכל נאסף בפונדק אחד. ועל מנת שיהיה מדור הליקוטים דבר מושלם, כל השוואה שהיה לנו על גוף התקנות, שהם קשורים לעניני החזקת התורה או חינוך וכו', קבענו את מקומן במדור הליקוטים, ובהערותינו בגוף התקנות, מצוין לדרוש במדור הליקוטים.
פרקי תולדות. לאחר יגיעה רבה, ליקוטי בתר ליקוטי, מנופה בי"ג נפה, חדשים וגם ישנים, אנו מעטרים את ספרא הדין עם פרקי תולדות. כמובן, ראשית כל גוללנו את פרקי התולדות של רבינו הקדוש המחבר זי"ע ועכ"י.
לאור העובדא שרבינו חיבר תקנות אלו בהיותו אבדק"ק מונקאטש, אזרנו בגבור"ה לצמצם דברי ימי רבינו משארי התקופות, ולהרחיב בעיקר על תקופתו של כהונת רבינו בעיר מונקאטש.
במדור זה מגוללים אנו פרקי תולדות רבינו החל מעת שהפציע לאור עולם בשנת תקמ"ג, עד היאסף הצדיק אל עמו ביום ח"י טבת ה'תר"א. פירטנו בהרחבה את דברי ימי רבותיו הק', ואבותיו הק' שורש מחצבתו. עוד העשרנו את פרקי התולדות, בעמל וביזע ליקוטי בתר לקוטי – מוצאיהם של עשרות מתלמידיו של רבינו שבאו להסתופף בצל קורתו, מהן רבנים חשובים, גדולי תורה וראשי אלפי בני ישראל. וכאמור, תקופת רבינו ופעולותיו בהעיר מונקאטש. וכן הקדשנו פרק מיוחד על קשרי הידידות שהיה לרבינו עם שאר גדולי וצדיקי דורו, ובפרט מצדיקי דורו אשר באו בהסכמה על ספריו השונים.
כנזכר לעיל, רשם רבינו את כל בני החבורה הקדושה הלזו, אשר נחלצו חושים לבוא לעזרתו בתמיכה בחברה. שנים רבות חקרנו אחר עקבותיהם של האנשים הנמנים ברשימת רבינו, יש מהן מוכרים ונודעים כבניו וחתניו של רבינו, וכן עוד מן האנשים הידועים מן העיר מונקאטש מדורי דורות . אבל על הרוב לא נודע מאומה אודותיהם עד כה, בס"ד עלה בידנו להתחקות אחר שמם מוצאם וקורותיהם של למעלה ארבעים מתוך השבעים נפ"ש המופיעים ברשימה, וערכנו עליהם פרקי תולדות, למען יעמוד זכרם לימים רבים.
המעיין בפרקי תולדות הללו, מבחין ביניהם גאונים וקדושים, חסידים ואנשי מעשה, תמימים וישרים, של קריה העליזה העיר מונקאטש, אשר היא לנו חלק ונחלה מאז ולתמיד. כמובן, על כל דבר ודיבו"ר, מצוין מראה מקום ומקור נאמן לדברינו, ושם תדרשנו .
מדור המפתחות. לתועלת המעיין, הדרנו את מהדורתנו עם מפתחות מפורטים לפי ענינים. כמו כן כללנו בו, מפתח שמות אישים, ערים ועיירות ששמן מופיעות בספר. כמו כן ערכנו מפתח מפורט על כל הפריטים, כתבים ומסמכים וכיו"ב, המוזכרים בפרקי התולדות לדעת מה זה ועל מה זה.
נספחים. בשולי הספר חיברנו לטהור שלשה נספחים מאלפים. נספח א: סיקור חבורת תמכין דאורייתא של העיר טשענגער, ומה שהעתיקו מתקנות רבינו בפנקס הקהילה דשם. נספח ב: העתק תקנות רבינו כפי שנקבעו בעיר ריבאטיטש. נספח ג: פנקסו של רבי גדלי' ארענשטיין ז"ל, מראשי קהילת מונקאטש. הפנקס הוא מבין השנים תקמ"ח – תקע"א, וטמון בתוכו הרבה פרטים על האישים שחיו במונקאטש באותה תקופה, כמו שיתבאר שם בהרחבה.