עבודה בבכורות לעתיד לבא

[בדיעבד]

ישנה אגדה ששמעתי עליה פעמים רבות מנעורי ועד עתה, וטרם ראיתי לה מקור: שלעתיד לבא תחזור העבודה לבכורות. האם נמצא מקור לזה באוצר?
ןבעיקר קשיא לי איך זה מסתדר עם ברית מלח עולם לאהרן ולזרעו. וכן יש להקשות על מה שמביאים בשם האריז"ל שלע"ל יהיה קורח הכהן הגדול.

האם ידוע לאחד המקור לדברים, (ותירוץ לקושיא)?

[מה שנכון נכון]

ראה בקובצי בית אהרן וישראל קיג עד קיז שהביאו לזה מקורות שונים מהאר"י מהאוה"ח מהמגיד מישרים ועוד.

[אוהב אוצר]

יש דעה כזו אבל גם יש בזה מח' ויש הסוברים שתישאר אצל הכהנים.

[בדיעבד]

ולשאלתי השנייה: האין זה מכחיש נבואתו של משה, שברית כרותה לאהרן וזרעו שהכהונה להם עד עולם, ושנוי בנביאים והושלש בכתובים?

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני עיקר הכוונה שמסבירים בדברי האר"י הקדוש הנה שלעתיד לבוא שורש קין יהיו כהנים וממילא אין כל מניעה לומר שיהיו ביחוסי כהונה מבחינה גופנית.
(ואיני נוגע בדבר שכן אני גם בכור)

[ר_חיים_הקטן]

viewtopic.php?p=222283#p222283

[אהרון 37]

היכן נמצא האריז"ל שלעתיד לבוא קורח יהיה הכהן הגדול?.
ומה עם המשנה בסנהדרין שעדת קורח אין לה חלק לעוה"ב, לדעת ר"ע, אמנם ר"א חולק שם ע"ז, ואולי יש הבדל בין עדת קורח לקורח בעצמו.

[אהרון 37]

ויש בעל הטורים שנראה שלעתיד לבוא כולם יהיו כהנים, כך הוא כותב על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", ובספר ליקוטי יהודה מביא מהאמרי אמת לתרץ לפ"ז למה לא תיקנו לברך שלא עשני כהן, מכיון שאי"ז ברכה תמידית, שלעתיד לבוא כולם יהיו כהנים.

דרך אגב, את תירוצו י"ל בב' אופנים, א' שמכיון שאין הברכה תמידית לא תיקנו, ב', שמכיוון שההבדל בין ישראל וכהנים אינו תמידי, אז זה לא נחשב להבדל חשוב כל כך כדי לתקן עליו ברכה.

כמובן שהתירוץ הנ"ל הוא יותר לחידודי דמילתא, ותירוצים רבים יש בשאלה זו.

[בדיעבד]

יישר כח לכולם!

היכן נמצא האריז"ל שלעתיד לבוא קורח יהיה הכהן הגדול?

זה בשער הגלגולים אאל"ט.

[מילה בסלע]

צ"ע על חכמי הפורום שלא ציינו למכילתא פרשת משפטים עה"כ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש "מכאן אמרו: ראויין היו כל ישראל לאכול בקדשים עד שלא עשו העגל. משעשו העגל ניטלו מהם וניתנו לכהנים".
ובתורת כהנים פרשת צו פרק יז עה"כ כי את חזה התנופה וגו' לקחתי מאת בני ישראל וגו': "ראויים היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו ניטלו מהם כך אם זכו ינתנו להם, ת"ל ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם נתונים לכהן מתנה לעולם" (עיי"ש במשך חכמה).
ובירושלמי יבמות פ"ח ה"ו הגרסא היא: "כך אם יזכו יחזירו להם וכו' מה מתנה אינה חוזרת, אף אלו אינם חוזרים". (ועיין נודע בשערים חידושי תורה פרשת תצוה).

[בדיעבד]

מכילתא פרשת משפטים עה"כ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש "מכאן אמרו: ראויין היו כל ישראל לאכול בקדשים עד שלא עשו העגל. משעשו העגל ניטלו מהם וניתנו לכהנים".
ובתורת כהנים פרשת צו פרק יז עה"כ כי את חזה התנופה וגו' לקחתי מאת בני ישראל וגו': "ראויים היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו ניטלו מהם כך אם זכו ינתנו להם, ת"ל ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם נתונים לכהן מתנה לעולם" (עיי"ש במשך חכמה).
ובירושלמי יבמות פ"ח ה"ו הגרסא היא: "כך אם יזכו יחזירו להם וכו' מה מתנה אינה חוזרת, אף אלו אינם חוזרים". (ועיין נודע בשערים חידושי תורה פרשת תצוה).

מציאה נפלאה.

לגוף הענין העירני חכ"א שיש לחלק בכ"ז ואציעו לפני חכמי הפורום. שבאמת לא מצאנו שנכרת ברית עולם לאהרן אלא לענין מתנות כהונה שבהכי מיירי בפרשת קרח. אבל לענין עבודה לא מצאנו ברית עולם בשום מקום. אמנם נבחר שבט לוי לעבודה אחר שעבדו ישראל (הבכורים) את העגל. ככתוב שם "מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה" ופי' רש"י "בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום". וכן הוא אומר הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו ואת אחיו לא הכיר ואת בננו לא ידע ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחיך...
ומאידך, כל מקום מקום שנאמר ברית עולם מדובר במתנות כהונה. כגון (במדבר יח,ח-יט) הנה נתתתי לך משמרת תרמתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם... ומונה והולך תרומה גדולה, אכילת קדשי קדשים וחלות תודה, חזה ושוק בבכור בהמה, פדיון בכור, אבל אין כל איזכור עבודה בפרשה ההיא .
וכן במכילתא והירושלמי שהביא הרב מילה מזכירים דוקא את מתנות כהונה.
באופן שהמתנות הן נחלת זרע אהרן עד עולם, אבל לענין עבודה לא הובטח שנמסר לו עד עולם.
הרי לעולם יש לומר שתחזור העבודה לבכורים לימות המשיח, אכל כ"ד מתנות כהונה הן נחלתן של זרע אהרן בברית מלח עולם ולא ימוש מהם נצח.
ועתה שפטו נא חכמים כי על כן פרשתיו לפניכם למען דעת הייטב בעיניכם אם לא.

צ"ע על חכמי הפורום שלא ציינו ל..

...שתיקה בתרי :)

[בברכה המשולשת]

אך הפסוק בדברי הימים ויבדל אהרן להקדישו ק"ק אינו עוסק במתנות כהונה

[בדיעבד]

אך הפסוק בדברי הימים ויבדל אהרן להקדישו ק"ק אינו עוסק במתנות כהונה

אי משום הא לא איריא דעוסק בקדושת כהונה ולויה. ומשם נלמד שכהן מברך ברישא (גיטין נט). ויתכן שנתקדשו בני אהרן קדושת עולם וזה עדיין לא אומר כלום על העבודה.

אבל מסיפא איכא פירכא דשפיל לסיפי' דקרא "להקטיר לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד עולם"

[מילה בסלע]

כעין החילוק של "בדיעבד" חשבתי כשלעצמי, אבל באופן אחר. ודאי שעבודת הכהנים לא תתבטל, אלא שיש הסוברים שגם הבכורות יתקדשו. [עיין בירושלמי יבמות שציינתי, שמשם נראה שלדעת ר"ל הבכורות, או כל ישראל, נקראים עדיין "ראויים לאכילת חזה ושוק".]
ומ"מ יש סברא לומר שגם אם יעבדו הבכורות, עדיין המתנות של הקרבנות ינתנו רק לכהנים. יש לכך סמך בתורת כהנים פר' צו פרק יח שהיו ישראל מפרישין מתנותיהן מהר סיני ולא זכו אהרן ובניו במתנות עד שנמשחו. עיי"ש ברבינו הלל ובזית רענן. ועיין זבחים קא ע"ב לגבי אכילת משה רבינו במילואים.

[קושר כתרים]

על עצם המימרא שעתידה העבודה לחזור לבכורות, יש לעיין מדברי הגמרא במס' תענית דף י"ז ע"א, "מכאן אמרו כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו (פירש"י שיודע מאיזו משמרת הוא, מיהויריב או מידעיה, או אחת מכ"ד משמורות, שיודע שמות אבותיו ואבות אבותיו עד יהויריב, ויודע איזה יום ואיזה שבת היו עובדים [בזמן המקדש]), ויודע שבתי אבותיו קבועין שם, (פירש"י שיודע ודאי שבית אב שלו עובד במקדש, לפי שהרבה היו מבתי אבות הכהנים שלא הוקבעו), אסור לשתות יין כל אותו היום, (פירש"י "שמא יבנה בית המקדש ותכבד העבודה, ויהיה זה צריך לעבוד").

ולכאורה מבואר שהעבודה לעתיד כשיבנה המקדש תהיה בכהנים ולא בבכורות?

[ודוחק לומר שכוונת רש"י "ותכבד העבודה" היינו על הבכורות, ואז יצטרכו להוסיף כהני המשמורה לסייעם].

ומצוה ליישב.

[עיניו כיונים]

"ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת – אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס" (רמב"ם, פי"א מהל' מלכים, ה"ג).
והדברים פשוטים לכל בן דעת, גם לא נזכר דבר כזה בחז"ל.

אלא יש לתרץ שהדברים נאמרו לעתיד לבוא, ואליבא דמ"ד מצוות בטלות לעתיד לבוא. אבל בשיתא אלפי שנין של העולם הזה לא יתכן שום שינוי ממקראות מפורשים ומסורת חז"ל.

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני עיקר הכוונה שמסבירים בדברי האר"י הקדוש הנה שלעתיד לבוא שורש קין יהיו כהנים וממילא אין כל מניעה לומר שיהיו ביחוסי כהונה מבחינה גופנית.
(ואיני נוגע בדבר שכן אני גם בכור)

וזה מתרץ גם את שתי ההערות האחרונות באשכול

[סעדיה]

צ"ע על חכמי הפורום שלא ציינו למכילתא פרשת משפטים עה"כ: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש "מכאן אמרו: ראויין היו כל ישראל לאכול בקדשים עד שלא עשו העגל. משעשו העגל ניטלו מהם וניתנו לכהנים".
ובתורת כהנים פרשת צו פרק יז עה"כ כי את חזה התנופה וגו' לקחתי מאת בני ישראל וגו': "ראויים היו לישראל, וכשנתחייבו ניטלו מהם וניתנו לכהנים. יכול כשם שנתחייבו ניטלו מהם כך אם זכו ינתנו להם, ת"ל ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם נתונים לכהן מתנה לעולם" (עיי"ש במשך חכמה).
ובירושלמי יבמות פ"ח ה"ו הגרסא היא: "כך אם יזכו יחזירו להם וכו' מה מתנה אינה חוזרת, אף אלו אינם חוזרים". (ועיין נודע בשערים חידושי תורה פרשת תצוה).

לפי פי' אחד של הראב"ד (בתו"כ שם) לא איירי בבכורות.

[סיפרון]

בספר מנוחת שלום ח"ג סי' יב האריך בזה בטוטו"ד הגרי"ח סופר שליט"א

[קושר כתרים]

ישנה אגדה... שלעתיד לבא תחזור העבודה לבכורות...
בעיקר קשיא לי איך זה מסתדר עם ברית מלח עולם לאהרן ולזרעו. וכן יש להקשות על מה שמביאים בשם האריז"ל שלע"ל יהיה קורח הכהן הגדול.

על עצם המימרא שעתידה העבודה לחזור לבכורות, יש לעיין מדברי הגמרא במס' תענית דף י"ז ע"א...
ולכאורה מבואר שהעבודה לעתיד כשיבנה המקדש תהיה בכהנים ולא בבכורות? ומצוה ליישב.

כעין החילוק של "בדיעבד" חשבתי כשלעצמי, אבל באופן אחר. ודאי שעבודת הכהנים לא תתבטל, אלא שיש הסוברים שגם הבכורות יתקדשו.

בעז"ה מצאתי פה קדוש מדבר מאור החיי"ם רבינו האוהחה"ק זי"ע, בפר' ויחי עה"כ (מט כח) כל אלה שבטי ישראל, שמפרש מה שאמר יעקב לראובן דברי קנטור ושם צוה את הברכה, על דרך אומרם ז"ל עתידה עבודה שתחזור לבכורות, וכפי זה כיון שקבע לו שם הבכורה עתיד הוא לעמוד לשרת לעתיד לבא. ותמצא שהצדיקים צופים ומביטים על העתיד, ולטעם זה השתדל יעקב לקנות הבכורה מעשו, לבל יהיה לו חלק בעבודה לעתיד לבא.
והגם שנתנה העבודה ללוים, שקולים הם [שבט לוי והבכורות של כל ישראל. - ק"כ], "ויבואו שניהם לעבוד עבודת הקודש", כי מעלין בקודש ולא מורידין. עכל"ק.

נאמנים עלינו דברי קדשו, והוסרו כל הספיקות, שהעבודה לעתיד תחזור לבכורות (כפי המקורות בחז"ל שהיו לו לאוהחה"ק), ועדיין היא ברית מלח לאהרן ולזרעו, כי שניהם יבואו לעבוד עבודת הקודש, וטובים השנים מן האחד, ומהם ומהם יתקלס עילאה.

[ישא ברכה]

מלבד דברי האוה"ח הידועים.

[ר_חיים_הקטן]

viewtopic.php?f=7&t=22694
viewtopic.php?p=222283

[ביליצר]

יש בעל הטורים על הפסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ,
לעת"ל יהיו כל בני ישראל כהנים,

[גם זו לטובה]

לדעתי מהראוי למחוק את האשכולות הכפולים

[אוצר החכמה]

אלו דברי הגרי"ח סופר שליט"א בענין זה, מספר מנוחת שלום ח"ג סימן י"ב (יצא לאור בשנת תשס"ב), וראה גם באגרות הרב משמ"ר הלוי ז"ל מה שדן בדבריו עיי"ש.

11.GIF (58.54 KiB) נצפה 6660 פעמים

22.GIF (75.26 KiB) נצפה 6660 פעמים

33.GIF (72.85 KiB) נצפה 6660 פעמים

55.GIF (79.09 KiB) נצפה 6660 פעמים

44.GIF (27.69 KiB) נצפה 6660 פעמים

[עושה חדשות]

במידה והעבודה בבכורות, האם הבכור מאכיל את אשתו וכו' בתרומה? או שזה ודאי ענין מיוחד דוקא בשבט הכהונה?

[אראל]

לולא דמיסתפינא, אומר חידוש...
שאולי הכוונה שהעבודה יחזור לאהרן הכהן שהיה 'בכור', כמו שכתוב בפרשת במדבר, ואלה תולדות וגו' אהרן הבכור....

[אשרי יושבי ביתך]

במידה והעבודה בבכורות, האם הבכור מאכיל את אשתו וכו' בתרומה? או שזה ודאי ענין מיוחד דוקא בשבט הכהונה?

בספרי שו"ת שיח חיים (תשובה קה, עמ' רמה) שאלתי למרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה האם יהיה לבכורות דין כהן, ואם בכור יוכל להיות כהן גדול, והשיבני 'נזכה ונראה בס"ד'. ויעו"ש בהערות 'ענפי חיים' (עמ' רמט) שהבאתי עוד כמה תשובות ממרן ז"ל בעניינים אלו, יעו"ש ות"נ.

[יהושע100]

בפנקסי הראי"ה חלק א עמ' ט-י כתב שיתכן שע"פ סנהדרין ונביאים (כשיטת התוס' ביבמות יד ד"ה רבי ולא כשיטת הרמב"ם ביסוה"ת) תשוב העבודה לבכורות כיוון שהבכורות נפסלו ע"י חטא העגל אי אפשר שיהיה דבר של חטא קיים לעולם כי התשובה קדמה לעולם.

עוד כתב שם שהכהנים לא ייפסלו כיוון שעלו לא ירדו.

[ההוא דאמר]

ראה עוד בשמועות מהגרח"ק שנדפסו בירחון האוצר ס"ז.
בו מבקש מרן זצ"ל מראש כולל כהנים, שיכניס גם בכורות, עיי"ש.
מצורף הקישור
viewtopic.php?f=7&t=31425&p=767132#p763367