אלה דברי רבי ישראל יעקב אלגאזי בענין ('אמת ליעקב' דף ט.):
- אמת ליעקב דף ח ע''א - אבוקות ביום טוב.PNG (24.1 KiB) נצפה 4096 פעמים
חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
עוד בענין האבוקות -
אלה דברי רבי ישראל יעקב אלגאזי בענין ('אמת ליעקב' דף ט.):
אלה דברי רבי ישראל יעקב אלגאזי בענין ('אמת ליעקב' דף ט.):
Re: חמדת ימים - ביאור סדר העבודה
בחמדת ימים יש פירוש שוטף לסדר העבודה, והוא ביאור יפה ומסודרת.
המחבר בעצמו כתב "ומעתה הבא נבא לבאר ביאור סדר העבודה היטב הדק כפי מה שפירשו המפרשים", וכתב המהדיר שכוונתו לסדר העבודה שסידר הרמ''ק, וכן לסדר שסידר הר''מ ניגרין ע''ה בספרו ''מלאכת עבודת הקודש'', שכבר נדפס בסלוניקי שנת שכ''ח, אלא שפעמים הוסיף עליו המחבר מדיליה ועל הרוב קיצר מלשונו, ואף נחלק עליו בכמה מקומות הן בפירושו והן בשינויי נוסחאות כמו שיבחין המשווה דבריהם.
והנה עקבתי קצת אחר מקור פירושיו, ומצאתי שהרבה פסקאות מקורם בעבודה תמה, לר"י בנבשתי. וזה נראה בעליל שהמקור הוא העבודה תמה וממנו שאב, ולא להיפך, אלא החמד"י מביאו בייפוי לשון ובקצרה כדרכו.
והנה העבודה תמה נתחבר והוגה בשנת שע"ו (כ"כ בשער ההוצאה הירושלמית בשנת תרס"ג), אך למעשה לא נדפס בחיי המחבר אלא לאחר פטירתו, בשנת תנ"ה לערך. ומזה לכאורה ראיה שלא כדברי המהדיר, שהחמדת ישראל כבר נתחבר כמה שנים לפני זה ע"י ר' בנימין הלוי, שהרי רבי בנימין הלוי נפטר בשנת תל"ו בערך, והרי החמד"י מרבה להביאו.
או שנדחוק שראה את הכת"י בקושטא אחר שנת שע"ו, ואז שילבו לספרו.
המחבר בעצמו כתב "ומעתה הבא נבא לבאר ביאור סדר העבודה היטב הדק כפי מה שפירשו המפרשים", וכתב המהדיר שכוונתו לסדר העבודה שסידר הרמ''ק, וכן לסדר שסידר הר''מ ניגרין ע''ה בספרו ''מלאכת עבודת הקודש'', שכבר נדפס בסלוניקי שנת שכ''ח, אלא שפעמים הוסיף עליו המחבר מדיליה ועל הרוב קיצר מלשונו, ואף נחלק עליו בכמה מקומות הן בפירושו והן בשינויי נוסחאות כמו שיבחין המשווה דבריהם.
והנה עקבתי קצת אחר מקור פירושיו, ומצאתי שהרבה פסקאות מקורם בעבודה תמה, לר"י בנבשתי. וזה נראה בעליל שהמקור הוא העבודה תמה וממנו שאב, ולא להיפך, אלא החמד"י מביאו בייפוי לשון ובקצרה כדרכו.
והנה העבודה תמה נתחבר והוגה בשנת שע"ו (כ"כ בשער ההוצאה הירושלמית בשנת תרס"ג), אך למעשה לא נדפס בחיי המחבר אלא לאחר פטירתו, בשנת תנ"ה לערך. ומזה לכאורה ראיה שלא כדברי המהדיר, שהחמדת ישראל כבר נתחבר כמה שנים לפני זה ע"י ר' בנימין הלוי, שהרי רבי בנימין הלוי נפטר בשנת תל"ו בערך, והרי החמד"י מרבה להביאו.
או שנדחוק שראה את הכת"י בקושטא אחר שנת שע"ו, ואז שילבו לספרו.
-
יוצא פוניבז'
- הודעות: 2171
- הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am
Re: חמדת ימים - ביאור סדר העבודה
מתון כתב:או שנדחוק שראה את הכת"י בקושטא אחר שנת שע"ו, ואז שילבו לספרו.
אי"צ לדחוק...
דברי המהדיר ודמיונותיו כבר נדחו זה מכבר...
Re: חמדת ימים - ביאור סדר העבודה
מתון כתב:והנה העבודה תמה נתחבר והוגה בשנת שע"ו (כ"כ בשער ההוצאה הירושלמית בשנת תרס"ג), אך למעשה לא נדפס בחיי המחבר אלא לאחר פטירתו, בשנת תנ"ה לערך. ומזה לכאורה ראיה שלא כדברי המהדיר, שהחמדת ישראל כבר נתחבר כמה שנים לפני זה ע"י ר' בנימין הלוי, שהרי רבי בנימין הלוי נפטר בשנת תל"ו בערך, והרי החמד"י מרבה להביאו.
או שנדחוק שראה את הכת"י בקושטא אחר שנת שע"ו, ואז שילבו לספרו.
כבר הוכיחו שס' חמדת ימים התחבר אחרי שנת ת"פ, ושאין לו שום קשר לר' בנימין הלוי.
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
הוגה כתב:שבטיישראל כתב:לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)
ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?
איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
לחי כתב:איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו
[email protected]
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
לחי כתב:הוגה כתב:שבטיישראל כתב:לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)
ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?
איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו
למה תמנע טוב מחו"ר הדין?
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
לחי כתב:הוגה כתב:שבטיישראל כתב:לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)
ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?
איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו
אגב מתכוננים להוציא מהדורה חדשה של הספר צפו להפתעות
Re: על ספר חמדת ימים
במוסף יתד נאמן פסח תשפ"ג - "הצופן היהודי", התפרסמה כתבה מאת הרב ישראל דן, "למה זה תשאל לשמי והוא פלאי - סודו של החמדת ימים", (עמ' 38-39, 80-81). הדברים נכתבו עפ"י מחקרו של הרב יחיאל גולדהבר "לבירור זהותו של מחבר חמדת ימים", [נדפס בתוך ספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו, חלק שני, ירושלים תשע"ט,
ראה באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=15406&p=713835&hilit=#p713835
עמ' 873-907].
וראה שם במוסף יתד נאמן עמ' 39 ועמ' 80, בענין הגמרא בברכות ח. רב ששת מהדר אפיה וכו', ופירושו המיוחד של בעל חמדת ימים, (ח"א, שבת, פרק י"ב, סוף ד"ה ומצוה מן המובחר), [דף ע"ח ע"ג בדפוס ויניציא], על הגמרא הזו,
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
שכתבו בשם רבינו חיים מוולוז'ין ששיבח מאד את פירושו, ואמר שמתוך כך שזכה בעל חמדת ימים לפירוש נפלא זה, הרי זו הוכחה שיש עליו את חותם האמת. ויש גם מי שייחס את אמירת השבחים לרבינו הגר"א, עיי"ש.
ויש להעיר על הכותב שלא שם לב להערתו של ר"י גולדהבר על דברים אלו, ראה במאמרו [בספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו ח"ב] עמ' 883 שכתב:
"ולא אוכל להתאפק מלחשוף שגם "חידוש" זה של החמדת ימים ינק כדרכו מהקודמים לו, גזרו מספר דברי חכמים לרי"ל פוחוביצר ושתלו בשדהו, כפי שעשה לכל אורך ספרו, ולכן נפלה בבירא אמרתו של רבי חיים מוולוז'ין".
וראה שם הערה 31, שדברי החמדת ימים הם העתקה מתוך "דברי חכמים", שפירוש זה הובא בס' כנסת הגדולה, או"ח, (ליוורנו תי"ח, דף כ' ע"ג), [בכנסת הגדולה מהדורת ירושלים תשמ"ז עמ' עד-עה, ובמהדורת ירושלים תשע"ב עמ' קכ-קכא], סי' קמ"ו, הגה"ט שיטה ל"ה, בשם חכם אחד מאיזמיר. [ראה צילום בס' אוצר חמדת ימים, עמ' קלט].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
https://tablet.otzar.org/#/book/600256/ ... /0/end/0/c
ועליו כתב בס' דברי חכמים (לרבי יהודה לייב פוחאוויטשער, המבורג תנ"ב), ח"ב, מקור חכמה, (דף כ"ח ע"ד), [בדברי חכמים מהדורת ירושלים תשל"ו, ח"ב, עמ' רכ-רכא], סולת בלולה, סי' קמ"ו ס"ק ד', שהעתיק מתוך כתב ידו של החכם צבי ששיבח מאוד את הפירוש הזה. [ראה צילום בס' אוצר חמדת ימים, עמ' קלו-קלז].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ובעל חמדת ימים העתיק את הדברים מתוך ספר דברי חכמים.
בנוסף לזה, יש להעיר על עיקר חידושו של ר"י גולדהבר, [שהובא ג"כ במוסף יתד נאמן שם], להוכיח שהמגיה והמוציא לאור של ספר חמדת ימים הוא בעצמו מחבר הספר. ר"י גולדהבר [בספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו ח"ב עמ' 894-896] גילה שיש שינוי בהדפסה בין הטפסים השונים של הדפוס ראשון. בחמדת ימים ח"ב פסח פ"ד, דרוש בפסח על התבואה, דפוס ראשון קושטא (דף נ"ה ע"ד), [ר"י גולדהבר מתאר אותו בתור עותק נדיר ביותר, ואולי לא שם לב שהוא זהה לעותק שבאוצר החכמה], אחרי הערה בסוגריים מאת המגיה, יש תוספת: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר הארכנו בחבו' זה בהרב' מקומות בתוכחת זו, והרבינו בראיות ...".
https://tablet.otzar.org/#/book/53383/p ... /0/end/0/c
אך יש עותקים אחרים מדפוס ראשון עם שינויים, [ר"י גולדהבר כותב שהוא עותק יותר מצוי], ששם התוספת הזו נדפסה בתוך הסוגריים כהמשך לדברי המגיה, בשינוי לשון קצת: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר האריך הרב בחבור זה בהרבה מקומות בתוכחת זו, והרבה בראיות ...". [וראה בחמדת ימים דפוס ויניציא תקכ"ג (ח"ב דף ל"ט ע"ד) שכן נדפס גם שם,
https://tablet.otzar.org/#/book/6186/p/ ... /0/end/0/c
וכן הוא גם בדפוס ליוורנו (דף מ"ד ע"א). וראה עוד במהדורת קוסובסקי תשע"א ח"ב עמ' קנ"ב הערה 66 שכותב ששינה את המיקום של התוספת הזו, עיי"ש].
ומזה רצה ר"י גולדהבר להוכיח שהמגיה הוא בעצמו המחבר, ובעותקים הראשונים "שכח" המחבר שהוא לא אמור לדעת מה כתב המגיה, וכשגילה את הטעות שהיתה עלולה לחשוף את הסוד כי המחבר והמגיה הם אותו אדם, מיהר לתקן את הטעות.
ויש להעיר עליו שאין כאן הוכחה חד משמעית לתיאוריה הזאת, ויתכן שהיתה שם טעות פשוטה של הבחור הזעצער/ המדפיס, שתוקנה ע"י המוציא לאור בשאר העותקים. ולמרות שר"י גולדהבר (עמ' 896) כותב בתמיהה: "האם יתכן לומר שהגרסה בעותק הראשון מקורה בטעות סופר?", עדיין יש מקום לומר שאכן אין כאן אלא טעות סופר.
ראה באשכול אחר
viewtopic.php?f=7&t=15406&p=713835&hilit=#p713835
עמ' 873-907].
וראה שם במוסף יתד נאמן עמ' 39 ועמ' 80, בענין הגמרא בברכות ח. רב ששת מהדר אפיה וכו', ופירושו המיוחד של בעל חמדת ימים, (ח"א, שבת, פרק י"ב, סוף ד"ה ומצוה מן המובחר), [דף ע"ח ע"ג בדפוס ויניציא], על הגמרא הזו,
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
שכתבו בשם רבינו חיים מוולוז'ין ששיבח מאד את פירושו, ואמר שמתוך כך שזכה בעל חמדת ימים לפירוש נפלא זה, הרי זו הוכחה שיש עליו את חותם האמת. ויש גם מי שייחס את אמירת השבחים לרבינו הגר"א, עיי"ש.
ויש להעיר על הכותב שלא שם לב להערתו של ר"י גולדהבר על דברים אלו, ראה במאמרו [בספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו ח"ב] עמ' 883 שכתב:
"ולא אוכל להתאפק מלחשוף שגם "חידוש" זה של החמדת ימים ינק כדרכו מהקודמים לו, גזרו מספר דברי חכמים לרי"ל פוחוביצר ושתלו בשדהו, כפי שעשה לכל אורך ספרו, ולכן נפלה בבירא אמרתו של רבי חיים מוולוז'ין".
וראה שם הערה 31, שדברי החמדת ימים הם העתקה מתוך "דברי חכמים", שפירוש זה הובא בס' כנסת הגדולה, או"ח, (ליוורנו תי"ח, דף כ' ע"ג), [בכנסת הגדולה מהדורת ירושלים תשמ"ז עמ' עד-עה, ובמהדורת ירושלים תשע"ב עמ' קכ-קכא], סי' קמ"ו, הגה"ט שיטה ל"ה, בשם חכם אחד מאיזמיר. [ראה צילום בס' אוצר חמדת ימים, עמ' קלט].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
https://tablet.otzar.org/#/book/600256/ ... /0/end/0/c
ועליו כתב בס' דברי חכמים (לרבי יהודה לייב פוחאוויטשער, המבורג תנ"ב), ח"ב, מקור חכמה, (דף כ"ח ע"ד), [בדברי חכמים מהדורת ירושלים תשל"ו, ח"ב, עמ' רכ-רכא], סולת בלולה, סי' קמ"ו ס"ק ד', שהעתיק מתוך כתב ידו של החכם צבי ששיבח מאוד את הפירוש הזה. [ראה צילום בס' אוצר חמדת ימים, עמ' קלו-קלז].
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
ובעל חמדת ימים העתיק את הדברים מתוך ספר דברי חכמים.
בנוסף לזה, יש להעיר על עיקר חידושו של ר"י גולדהבר, [שהובא ג"כ במוסף יתד נאמן שם], להוכיח שהמגיה והמוציא לאור של ספר חמדת ימים הוא בעצמו מחבר הספר. ר"י גולדהבר [בספר זכרון לפרופ' מאיר בניהו ח"ב עמ' 894-896] גילה שיש שינוי בהדפסה בין הטפסים השונים של הדפוס ראשון. בחמדת ימים ח"ב פסח פ"ד, דרוש בפסח על התבואה, דפוס ראשון קושטא (דף נ"ה ע"ד), [ר"י גולדהבר מתאר אותו בתור עותק נדיר ביותר, ואולי לא שם לב שהוא זהה לעותק שבאוצר החכמה], אחרי הערה בסוגריים מאת המגיה, יש תוספת: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר הארכנו בחבו' זה בהרב' מקומות בתוכחת זו, והרבינו בראיות ...".
https://tablet.otzar.org/#/book/53383/p ... /0/end/0/c
אך יש עותקים אחרים מדפוס ראשון עם שינויים, [ר"י גולדהבר כותב שהוא עותק יותר מצוי], ששם התוספת הזו נדפסה בתוך הסוגריים כהמשך לדברי המגיה, בשינוי לשון קצת: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר האריך הרב בחבור זה בהרבה מקומות בתוכחת זו, והרבה בראיות ...". [וראה בחמדת ימים דפוס ויניציא תקכ"ג (ח"ב דף ל"ט ע"ד) שכן נדפס גם שם,
https://tablet.otzar.org/#/book/6186/p/ ... /0/end/0/c
וכן הוא גם בדפוס ליוורנו (דף מ"ד ע"א). וראה עוד במהדורת קוסובסקי תשע"א ח"ב עמ' קנ"ב הערה 66 שכותב ששינה את המיקום של התוספת הזו, עיי"ש].
ומזה רצה ר"י גולדהבר להוכיח שהמגיה הוא בעצמו המחבר, ובעותקים הראשונים "שכח" המחבר שהוא לא אמור לדעת מה כתב המגיה, וכשגילה את הטעות שהיתה עלולה לחשוף את הסוד כי המחבר והמגיה הם אותו אדם, מיהר לתקן את הטעות.
ויש להעיר עליו שאין כאן הוכחה חד משמעית לתיאוריה הזאת, ויתכן שהיתה שם טעות פשוטה של הבחור הזעצער/ המדפיס, שתוקנה ע"י המוציא לאור בשאר העותקים. ולמרות שר"י גולדהבר (עמ' 896) כותב בתמיהה: "האם יתכן לומר שהגרסה בעותק הראשון מקורה בטעות סופר?", עדיין יש מקום לומר שאכן אין כאן אלא טעות סופר.
Re: על ספר חמדת ימים
פרנצויז כתב:יש להעיר על עיקר חידושו של ר"י גולדהבר, [שהובא ג"כ במוסף יתד נאמן שם], להוכיח שהמגיה והמוציא לאור של ספר חמדת ימים הוא בעצמו מחבר הספר.
וראה עוד מה שנכתב לעיל בענין זה
viewtopic.php?f=7&t=4708&p=420258&hilit=#p420258
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
מצאתי 2 מקומות שהחמדת מעתיק מספר אור החיים לר"י יעבץ, בלי הזכרת שמו.
א. החמדת מעתיק קטע שלם כאלו הם דברי רבינו יונה, ובעצם זה בלול מדברי רבינו יונה ור"י יעבץ, ובעל החמדת לא הבחין בזה.
זה לשון החמדת (יום טוב, פ"ד): וכתב רבינו יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב והיושר ואחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצוות ונזהרים מהעבירות אינם חוששים לבטול תורה, ועליהם אמרו ז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת זה מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.
וזה לשון ר"י יעבץ (אור החיים פי"ג): וכתב רבי יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב וחשוך מן היושר וכו' [כאן מסתיים דברי הרבינו יונה]. ובעבור המחשבה הזאת אשר היא בלב ההמון כי אחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצות ונזהרים מן העבירות אינם חוששים לביטול התורה, קראתיו השער הגדול. אמרו חז"ל [סנהדרין צא.] כי דבר ה' בזה זה מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואתה רואה את העונש הגדול ח"ו הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה.
ב. זה לשון החמדת שם: וההולכים בעצת רשעים הם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת שנתן להם ה' עושר וכבוד ויכולים לעסוק בתורה מחצות היום ואינם עושים כן, ויתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו בנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכשיכנסו לכלל מצוות יתבטלו יחד אבות ובנים, אוי להם אהא עליהם, מה יעשו ליום פקודה בקום למשפט אלהים בעצרת על פירות האילן, וראוי לרועי ישראל לדרוש לגלויות ישראל עונש הדבר אולי יחשבו מחשבה על שחטאו ויתנו לב לשוב.
וזה לשון ר"י יעבץ (שם, בסיום הפרק): וזהו כנגד ההולכים בעצת הרשעים והם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה, כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת אשר נתן להם ה' עושר ונכסים וכבוד ויש להם יכולת לעסוק בתורה שעה ביום ואינם עושים כן, יתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו מנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכאשר יכנסו לכלל מצות יתבטלו יחד אבות ובנים, ועליהם צעק הנביא את מי יורה דעה וגו'.
והפלא הוא, כי במקום אחר באותו פרק להלן, מזכיר החמדת את ר"י יעבץ בשמו [מפירושו לאבות].
א. החמדת מעתיק קטע שלם כאלו הם דברי רבינו יונה, ובעצם זה בלול מדברי רבינו יונה ור"י יעבץ, ובעל החמדת לא הבחין בזה.
זה לשון החמדת (יום טוב, פ"ד): וכתב רבינו יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב והיושר ואחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצוות ונזהרים מהעבירות אינם חוששים לבטול תורה, ועליהם אמרו ז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת זה מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.
וזה לשון ר"י יעבץ (אור החיים פי"ג): וכתב רבי יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב וחשוך מן היושר וכו' [כאן מסתיים דברי הרבינו יונה]. ובעבור המחשבה הזאת אשר היא בלב ההמון כי אחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצות ונזהרים מן העבירות אינם חוששים לביטול התורה, קראתיו השער הגדול. אמרו חז"ל [סנהדרין צא.] כי דבר ה' בזה זה מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואתה רואה את העונש הגדול ח"ו הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה.
ב. זה לשון החמדת שם: וההולכים בעצת רשעים הם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת שנתן להם ה' עושר וכבוד ויכולים לעסוק בתורה מחצות היום ואינם עושים כן, ויתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו בנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכשיכנסו לכלל מצוות יתבטלו יחד אבות ובנים, אוי להם אהא עליהם, מה יעשו ליום פקודה בקום למשפט אלהים בעצרת על פירות האילן, וראוי לרועי ישראל לדרוש לגלויות ישראל עונש הדבר אולי יחשבו מחשבה על שחטאו ויתנו לב לשוב.
וזה לשון ר"י יעבץ (שם, בסיום הפרק): וזהו כנגד ההולכים בעצת הרשעים והם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה, כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת אשר נתן להם ה' עושר ונכסים וכבוד ויש להם יכולת לעסוק בתורה שעה ביום ואינם עושים כן, יתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו מנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכאשר יכנסו לכלל מצות יתבטלו יחד אבות ובנים, ועליהם צעק הנביא את מי יורה דעה וגו'.
והפלא הוא, כי במקום אחר באותו פרק להלן, מזכיר החמדת את ר"י יעבץ בשמו [מפירושו לאבות].
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
עניו כמשה כתב:לחי כתב:הוגה כתב:שבטיישראל כתב:לא נותר לנו ברירה אלא לחכות עד שרש"א תפילינסקי הי"ו יוצאי לאור את ספרו על החמד"י
כפי שהבנתי הוא עדיין עסוק בביסוס כל המקורות שמהם שאב החמד"י (יש מהם ספרים נדירים מאוד שלא נשאר מהם כי אם עותק בודד בעולם)
ג"א שמעתי שלרש"א תפילינסקי הנ"ל יש חומר רב ועצום בחשיפת מקורותיו של החמ"י,
זכורני ששמעתי כמה דברים מרתקים בזה בשמו,
האם והיכן נתפרסמו ממנו מאמרים בענין הנ"ל?
איך אפשר להשיג את הרש"א תפילינסקי שליט"א ?
יש לי תגלית קטנה וחשובה בענין, כמעט בוודאות שאף אחד עוד לא עלה עליו, מעוניין למסור לו
אגב מתכוננים להוציא מהדורה חדשה של הספר צפו להפתעות
יצא?
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
הוד_והדר כתב:מצאתי 2 מקומות שהחמדת מעתיק מספר אור החיים לר"י יעבץ, בלי הזכרת שמו.
א. החמדת מעתיק קטע שלם כאלו הם דברי רבינו יונה, ובעצם זה בלול מדברי רבינו יונה ור"י יעבץ, ובעל החמדת לא הבחין בזה.
זה לשון החמדת (יום טוב, פ"ד): וכתב רבינו יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב והיושר ואחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצוות ונזהרים מהעבירות אינם חוששים לבטול תורה, ועליהם אמרו ז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת זה מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.
וזה לשון ר"י יעבץ (אור החיים פי"ג): וכתב רבי יונה ז"ל, רבים חושבים כי לא תאבד הנפש בהמנעה מהטוב וחשוך מן היושר וכו' [כאן מסתיים דברי הרבינו יונה]. ובעבור המחשבה הזאת אשר היא בלב ההמון כי אחרי שהם מאמינים בה' ועושים המצות ונזהרים מן העבירות אינם חוששים לביטול התורה, קראתיו השער הגדול. אמרו חז"ל [סנהדרין צא.] כי דבר ה' בזה זה מי שיכול לעסוק בתורה ואינו עוסק, ואתה רואה את העונש הגדול ח"ו הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה.
ב. זה לשון החמדת שם: וההולכים בעצת רשעים הם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת שנתן להם ה' עושר וכבוד ויכולים לעסוק בתורה מחצות היום ואינם עושים כן, ויתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו בנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכשיכנסו לכלל מצוות יתבטלו יחד אבות ובנים, אוי להם אהא עליהם, מה יעשו ליום פקודה בקום למשפט אלהים בעצרת על פירות האילן, וראוי לרועי ישראל לדרוש לגלויות ישראל עונש הדבר אולי יחשבו מחשבה על שחטאו ויתנו לב לשוב.
וזה לשון ר"י יעבץ (שם, בסיום הפרק): וזהו כנגד ההולכים בעצת הרשעים והם השמים עיקר עסקם בהבלי העולם הזה, כמו שראיתי בעיני כמה פרנסים בארץ הזאת אשר נתן להם ה' עושר ונכסים וכבוד ויש להם יכולת לעסוק בתורה שעה ביום ואינם עושים כן, יתחלפו להם ספרי החנות בספרי התורה ויסתפקו במה שלמדו מנעוריהם, או שמלמדים תורה בניהם הקטנים וכאשר יכנסו לכלל מצות יתבטלו יחד אבות ובנים, ועליהם צעק הנביא את מי יורה דעה וגו'.
והפלא הוא, כי במקום אחר באותו פרק להלן, מזכיר החמדת את ר"י יעבץ בשמו [מפירושו לאבות].
הכל מדרך חיים למהרמד"ל (מהדו' אהב"ש עמ' מ). והשימוש של החמ"י בדרך חיים אינו חידוש.
Re: חמדת ימים מהדורת הרב קוסובסקי - חדש!
[מה שאציין כעת אינו מעניינו המדוייק של האשכול, אולם הוא קשור לחמדת ימים, ולא מצאתי אשכול אחר מתאים לציין בו את הדברים]
הרב צוריאל (בהקדמתו לחמדת ימים מהד' תשס"ג/תשס"ד, עמ' 26-29) מביא כמה מקומות בהם הבא"ח מביא את החמדת ימים, ומכאן מוכיח הרב צוריאל שהבא"ח לא הסתייג מהחמדת ימים.
אני חושב שעל המקורות שציין שם הרב צוריאל ניתן להוסיף עוד מקור אליו ציינתי בספרי כת"י 'מפנינים יקרה' (על הלכות שמו"ת, פרק ז, סעיף ב, הערה 181, רוב הספר התפרסם בירחון האוצר, אך נקודה זו הובאה בספר בתוספת מרובה על הנדפס בהאוצר), וזו לשוני שם (הדגשתי בקו תחתון את הקטע הרלוונטי):
הבא"ח (ש"א, וזאת הברכה, טו, וכ"כ בספרו מקבציאל, וזאת הברכה, ש"א, אות לז) כתב בלשון זו: "שמו"ת של וזאת הברכה... אם שכח ולא קראה ביום הושענא רבה יקראנה ביום שמיני עצרת אחר המנחה".
לכאורה הדברים תמוהים ודורשים ביאור, ולכן נראה לומר שכוונת הבא"ח היא דווקא בחו"ל, שם שמיני עצרת הוא ערב שמחת תורה (וכן מבואר בבא"ח שם, הלכות יג-טז, ש"שמיני עצרת" אינו "שמחת תורה" שחל רק למחרתו).
אולם, הסבר זה יש בו דוחק, שהרי בשאר ההלכות שם ציין הבא"ח במפורש כאשר דיבר על חו"ל, וכאן לא ציין כך, ומכאן שדבריו כאן אמורים אף בא"י. אכן דברי הבא"ח צוטטו בספריו של הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי מועדים, נד, ע, וכך גם בקיצוש"ע עם הערות דרכי הלכה סי' קלח, הערה ט), שכתב את ספריו לבני א"י.
אולם, בעוניי נראה לי שכוונת הבא"ח היא דווקא ליושבי חו"ל, וזאת משתי סיבות:
הסיבה הראשונה - אם מדובר בא"י, הרי אז לא מובן כ"כ מדוע מי שלא קרא את 'וזאת הברכה' בהושע"ר, לא יקרא אותה בשמיני עצרת בבוקר, אלא ימתין עד לאחר מנחה?! [וניתן ליישב, שכיון שיש בעיה לקרוא תרגום ביו"ט, לכן יקרא אחר מנחה שאז מסתלקת קצת הארת היו"ט, וכמדומה שלזה כוונת הגר"ע יוסף ביבי"א חי"א, או"ח יח, ג].
לעומת זאת, אם נאמר שהבא"ח מדבר דווקא על חו"ל, הרי אז יש הסבר בדבריו: ראוי לקרוא את הפרשה בשמיני עצרת, כיון שהוא ערב שמחת תורה, כמו שבכל שבוע קוראים את הפרשה בערב שבת, לדעת המקובלים. אולם, מכיון שאין לקרוא תרגום ביו"ט, כמו שכתב שם הבא"ח, לכן אין לקרוא את הפרשה בשמיני עצרת, אלא רק אחרי המנחה, שאז הוא כבר סמוך ממש לשמחת תורה (ושו"ר שכעי"ז הציע הגר"ע הדאיה, הו"ד במאמר הרב אפרים גרינבלט שנדפס בנועם כרך טו עמ' קיח, והוסיף הגר"ע הדאיה עוד הסבר שלא זכיתי להבין), ויתכן בנוסף שבזמן המנחה מתחילה אז הארת שמחת תורה ע"פ הקבלה, ולכן אז ראוי לקרוא את וזאת הברכה.
הסיבה השניה – נראה שדברי הבא"ח מבוססים על המקורות הבאים:
בדיני שמיני עצרת שבספר חמדת ימים (סוכות, פרק ז, אות כ"ו, נדפס לראשונה בשנת תצ"א) מובא כך: "ואחר תפילת מנחה זכור אל תשכח לקרות פרשת וזאת הברכה שמו"ת, כדי להשלים פרשיותיו עם הציבור בשלימות...", ולא ברור האם מדבר גם על א"י או דווקא על חו"ל (שהרי לא כתב שמדבר על חו"ל, ושם אות י"ד ואות י"ח ואות כ"ה דיבר על חו"ל וכתב זאת במפורש, ובאות כ"ח דיבר על א"י מבלי להזכיר זאת במפורש, ומכאן שכאשר הוא מדבר בסתמא כוונתו לא"י. מאידך, שם אות כ"ג דיבר על חו"ל מבלי להזכיר זאת במפורש, וכן בפרק ח, אות א, ולפי"ז יתכן שגם כאן באות כ"ו כתב בסתמא אע"פ שכוונתו דווקא לחו"ל. נעיר גם לדברי הרב משה שפירא, אב"ד סאלוויטא, בסידורו 'עבודה ומורה דרך', מהד' תקפ"ז, דף ד"ש ע"ב, שכתב שביום השמיני של סוכות "אחר תפילת המנחה יסיים התורה הקדושה ויקרא פרשת וזאת הברכה" ולמחרת יחגוג את שמחת תורה, וראה גם בספר זכר עשות (מערכת ת' אות צו) לרבי יעקב ארגואיטי, מחכמי קושטא, שחי בשנים ה'תרכ"ב-ה'תש"ד, שהביא בשם "רא"ג (=רב אחאי גאון) מהרד"ס (=מורנו הרב דוד רפאל סאבאן" מחבר ספר 'מדרס לפירושים', מחכמי טורקיה), שנהגו שם לומר שמו"ת בשמיני עצרת אחר הצהרים. מדברי שניהם אין ראיה לנידון דידן, שהרי יתכן לומר שהם דיברו על חו"ל רק מכיון ששם התגוררו, ולדעתם כך יש לנהוג גם בא"י).
הגר"ח פלאג'י בספרו רוח חיים (סי' רפה, ד, נדפס בשנת תרל"ז, כעשר שנים אחרי פטירת המחבר) הביא את דברי החמדת ימים, וכתב עליהם: "ונראה לומר דלאו דוקא אחר תפילת מנחה של שמיני עצרת, כי הוא הדין קודם מנחה או אחר מנחה ואפילו עד שחרית שמחת תורה לבני חו"ל, כל עוד כי עדיין לא גמרו הציבור פרשת וזאת הברכה איתיה התקנתא לקרות שמו"ת של פרשת וזאת הברכה, וכמו כן לבני ארץ ישראל לקרות שמו"ת של פרשת וזאת הברכה ביום הושע"ר וגם ביום שמיני חג עצרת בבוקר קודם שישלימו הציבור". הרי שנקט שדברי החמדת ימים אמורים דווקא בחו"ל (ראה גם בדברי הגר"ח פלאג'י במועד לכל חי סי' כה, יג, שכתב שלפי החיד"א יש לקרוא את וזאת הברכה בהושע"ר, גם בחו"ל, ולעומתו "מנהגנו (במקומו, שהיה בחו"ל) לקרות ביום שמיני עצרת (שהוא ערב שמחת תורה) סדר וזאת הברכה סמוך למנחה או אחר המנחה, וכמו שהבאתי בספרי זוטא רוח חיים סי' רפ"ה מהחמדת ימים... וכ"כ בספר... עבודה ומורה דרך דף ד"ש ע"ב...", וראה כעי"ז בדברי בנו ביפה ללב ח"ב סי' רפה סק"ח).
נראה לענ"ד שדברי הבא"ח מבוססים על דברי החמדת ימים, וא"כ יש מזה ראיה שניה לכך שדברי הבא"ח מדברים בחו"ל דווקא.
שו"ר שהגרי"מ הלל (שו"ת וישב הים, או"ח סי' ו, אות ז, עמ' קיט) כתב שדברי הבא"ח אמורים דווקא בחו"ל [וביאר מדוע יש לקרוא את הפרשה דווקא אחרי מנחה של שמיני עצרת, עי"ש], וכ"כ הרב יצחק מאזוז בקובץ אור תורה (אייר ה'תש"פ עמ' תשג הערה 5, עי"ש), וכ"כ בקצרה בכמה ספרים: הלכה ברורה (חי"ז עמ' תקסג), כללי הסוכה (סי' לו, ב), אוצרות ההלכה השבת וברכותיה (לרב זכאי, עמ' 48), ברכת יהודה (לרב ברכה, ח"ב, עמ' עד הערה 1), מים חיים (על הבא"ח, לרב בן נעים, עמ' תפח), שערי ברכה (לרב אבנר קבץ, על הבא"ח), ועוד.
אוסיף ואעיר, שלענ"ד מדברי החמדת ימים משמע שיש הסבר טכני פשוט מדוע כתב לקרוא אחר המנחה - משום שמהבוקר ועד המנחה אין די זמן לעסוק בדבר, שהרי האדם עסוק בתפילה ובהקבלת פני רבו ובסעודת החג [ויתכן שכך הבין הגר"ח פלאג'י, ולכן כתב שהדברים אינם בדווקא, אלא ניתן לקרוא גם לפני מנחה וכדו'].
עד כאן לשוני בספרי מפנינים יקרה.
הרב צוריאל (בהקדמתו לחמדת ימים מהד' תשס"ג/תשס"ד, עמ' 26-29) מביא כמה מקומות בהם הבא"ח מביא את החמדת ימים, ומכאן מוכיח הרב צוריאל שהבא"ח לא הסתייג מהחמדת ימים.
אני חושב שעל המקורות שציין שם הרב צוריאל ניתן להוסיף עוד מקור אליו ציינתי בספרי כת"י 'מפנינים יקרה' (על הלכות שמו"ת, פרק ז, סעיף ב, הערה 181, רוב הספר התפרסם בירחון האוצר, אך נקודה זו הובאה בספר בתוספת מרובה על הנדפס בהאוצר), וזו לשוני שם (הדגשתי בקו תחתון את הקטע הרלוונטי):
הבא"ח (ש"א, וזאת הברכה, טו, וכ"כ בספרו מקבציאל, וזאת הברכה, ש"א, אות לז) כתב בלשון זו: "שמו"ת של וזאת הברכה... אם שכח ולא קראה ביום הושענא רבה יקראנה ביום שמיני עצרת אחר המנחה".
לכאורה הדברים תמוהים ודורשים ביאור, ולכן נראה לומר שכוונת הבא"ח היא דווקא בחו"ל, שם שמיני עצרת הוא ערב שמחת תורה (וכן מבואר בבא"ח שם, הלכות יג-טז, ש"שמיני עצרת" אינו "שמחת תורה" שחל רק למחרתו).
אולם, הסבר זה יש בו דוחק, שהרי בשאר ההלכות שם ציין הבא"ח במפורש כאשר דיבר על חו"ל, וכאן לא ציין כך, ומכאן שדבריו כאן אמורים אף בא"י. אכן דברי הבא"ח צוטטו בספריו של הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי מועדים, נד, ע, וכך גם בקיצוש"ע עם הערות דרכי הלכה סי' קלח, הערה ט), שכתב את ספריו לבני א"י.
אולם, בעוניי נראה לי שכוונת הבא"ח היא דווקא ליושבי חו"ל, וזאת משתי סיבות:
הסיבה הראשונה - אם מדובר בא"י, הרי אז לא מובן כ"כ מדוע מי שלא קרא את 'וזאת הברכה' בהושע"ר, לא יקרא אותה בשמיני עצרת בבוקר, אלא ימתין עד לאחר מנחה?! [וניתן ליישב, שכיון שיש בעיה לקרוא תרגום ביו"ט, לכן יקרא אחר מנחה שאז מסתלקת קצת הארת היו"ט, וכמדומה שלזה כוונת הגר"ע יוסף ביבי"א חי"א, או"ח יח, ג].
לעומת זאת, אם נאמר שהבא"ח מדבר דווקא על חו"ל, הרי אז יש הסבר בדבריו: ראוי לקרוא את הפרשה בשמיני עצרת, כיון שהוא ערב שמחת תורה, כמו שבכל שבוע קוראים את הפרשה בערב שבת, לדעת המקובלים. אולם, מכיון שאין לקרוא תרגום ביו"ט, כמו שכתב שם הבא"ח, לכן אין לקרוא את הפרשה בשמיני עצרת, אלא רק אחרי המנחה, שאז הוא כבר סמוך ממש לשמחת תורה (ושו"ר שכעי"ז הציע הגר"ע הדאיה, הו"ד במאמר הרב אפרים גרינבלט שנדפס בנועם כרך טו עמ' קיח, והוסיף הגר"ע הדאיה עוד הסבר שלא זכיתי להבין), ויתכן בנוסף שבזמן המנחה מתחילה אז הארת שמחת תורה ע"פ הקבלה, ולכן אז ראוי לקרוא את וזאת הברכה.
הסיבה השניה – נראה שדברי הבא"ח מבוססים על המקורות הבאים:
בדיני שמיני עצרת שבספר חמדת ימים (סוכות, פרק ז, אות כ"ו, נדפס לראשונה בשנת תצ"א) מובא כך: "ואחר תפילת מנחה זכור אל תשכח לקרות פרשת וזאת הברכה שמו"ת, כדי להשלים פרשיותיו עם הציבור בשלימות...", ולא ברור האם מדבר גם על א"י או דווקא על חו"ל (שהרי לא כתב שמדבר על חו"ל, ושם אות י"ד ואות י"ח ואות כ"ה דיבר על חו"ל וכתב זאת במפורש, ובאות כ"ח דיבר על א"י מבלי להזכיר זאת במפורש, ומכאן שכאשר הוא מדבר בסתמא כוונתו לא"י. מאידך, שם אות כ"ג דיבר על חו"ל מבלי להזכיר זאת במפורש, וכן בפרק ח, אות א, ולפי"ז יתכן שגם כאן באות כ"ו כתב בסתמא אע"פ שכוונתו דווקא לחו"ל. נעיר גם לדברי הרב משה שפירא, אב"ד סאלוויטא, בסידורו 'עבודה ומורה דרך', מהד' תקפ"ז, דף ד"ש ע"ב, שכתב שביום השמיני של סוכות "אחר תפילת המנחה יסיים התורה הקדושה ויקרא פרשת וזאת הברכה" ולמחרת יחגוג את שמחת תורה, וראה גם בספר זכר עשות (מערכת ת' אות צו) לרבי יעקב ארגואיטי, מחכמי קושטא, שחי בשנים ה'תרכ"ב-ה'תש"ד, שהביא בשם "רא"ג (=רב אחאי גאון) מהרד"ס (=מורנו הרב דוד רפאל סאבאן" מחבר ספר 'מדרס לפירושים', מחכמי טורקיה), שנהגו שם לומר שמו"ת בשמיני עצרת אחר הצהרים. מדברי שניהם אין ראיה לנידון דידן, שהרי יתכן לומר שהם דיברו על חו"ל רק מכיון ששם התגוררו, ולדעתם כך יש לנהוג גם בא"י).
הגר"ח פלאג'י בספרו רוח חיים (סי' רפה, ד, נדפס בשנת תרל"ז, כעשר שנים אחרי פטירת המחבר) הביא את דברי החמדת ימים, וכתב עליהם: "ונראה לומר דלאו דוקא אחר תפילת מנחה של שמיני עצרת, כי הוא הדין קודם מנחה או אחר מנחה ואפילו עד שחרית שמחת תורה לבני חו"ל, כל עוד כי עדיין לא גמרו הציבור פרשת וזאת הברכה איתיה התקנתא לקרות שמו"ת של פרשת וזאת הברכה, וכמו כן לבני ארץ ישראל לקרות שמו"ת של פרשת וזאת הברכה ביום הושע"ר וגם ביום שמיני חג עצרת בבוקר קודם שישלימו הציבור". הרי שנקט שדברי החמדת ימים אמורים דווקא בחו"ל (ראה גם בדברי הגר"ח פלאג'י במועד לכל חי סי' כה, יג, שכתב שלפי החיד"א יש לקרוא את וזאת הברכה בהושע"ר, גם בחו"ל, ולעומתו "מנהגנו (במקומו, שהיה בחו"ל) לקרות ביום שמיני עצרת (שהוא ערב שמחת תורה) סדר וזאת הברכה סמוך למנחה או אחר המנחה, וכמו שהבאתי בספרי זוטא רוח חיים סי' רפ"ה מהחמדת ימים... וכ"כ בספר... עבודה ומורה דרך דף ד"ש ע"ב...", וראה כעי"ז בדברי בנו ביפה ללב ח"ב סי' רפה סק"ח).
נראה לענ"ד שדברי הבא"ח מבוססים על דברי החמדת ימים, וא"כ יש מזה ראיה שניה לכך שדברי הבא"ח מדברים בחו"ל דווקא.
שו"ר שהגרי"מ הלל (שו"ת וישב הים, או"ח סי' ו, אות ז, עמ' קיט) כתב שדברי הבא"ח אמורים דווקא בחו"ל [וביאר מדוע יש לקרוא את הפרשה דווקא אחרי מנחה של שמיני עצרת, עי"ש], וכ"כ הרב יצחק מאזוז בקובץ אור תורה (אייר ה'תש"פ עמ' תשג הערה 5, עי"ש), וכ"כ בקצרה בכמה ספרים: הלכה ברורה (חי"ז עמ' תקסג), כללי הסוכה (סי' לו, ב), אוצרות ההלכה השבת וברכותיה (לרב זכאי, עמ' 48), ברכת יהודה (לרב ברכה, ח"ב, עמ' עד הערה 1), מים חיים (על הבא"ח, לרב בן נעים, עמ' תפח), שערי ברכה (לרב אבנר קבץ, על הבא"ח), ועוד.
אוסיף ואעיר, שלענ"ד מדברי החמדת ימים משמע שיש הסבר טכני פשוט מדוע כתב לקרוא אחר המנחה - משום שמהבוקר ועד המנחה אין די זמן לעסוק בדבר, שהרי האדם עסוק בתפילה ובהקבלת פני רבו ובסעודת החג [ויתכן שכך הבין הגר"ח פלאג'י, ולכן כתב שהדברים אינם בדווקא, אלא ניתן לקרוא גם לפני מנחה וכדו'].
עד כאן לשוני בספרי מפנינים יקרה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 92 אורחים