אליסף כתב:שמועה שמעתי שכשמונה הרב ק' לבית הדין הגדול, התבטא ע"ז הרב אלישיב בחריפות אשר לא אובה להקיש על המקלדת
היש מאשר לזה?
מה שנכון נכון כתב:לא רלוונטי לאשכול. יש אשכול אחר לסיפורי דרדעים.[/size]
הוגה ומעיין כתב:
מה שמקומם הוא, שהרב קורח תרגם נכונה - ושמועלין, אלא שתרגומו עבר אחר כך עריכה מטעם עורכי מכון המאור, והם החליטו לשנות את התרגום ולהחזירו כפי שהיה מקדם ואצל הרב קאפח, בלי להעיר כלום.
מלכיאל גרינוולד כתב:הוגה ומעיין כתב:מה שמקומם הוא, שהרב קורח תרגם נכונה - ושמועלין, אלא שתרגומו עבר אחר כך עריכה מטעם עורכי מכון המאור, והם החליטו לשנות את התרגום ולהחזירו כפי שהיה מקדם ואצל הרב קאפח, בלי להעיר כלום.
אולי הוכשרה השעה שהרב קורח יאפשר פרסום "סטנסיל" של הגרסה המקורית של התרגום, זו שלא עברה עריכה מטעם. אולי במסגרת אוצר החכמה.
א איד כתב:מכיוון שבמהד' המאור הדגישו את כל התיבות שנכתבו בלשה"ק, מסתבר שבעת השוואת התרגום למקור נעשתה הטעות.
מלכיאל גרינוולד כתב:אם הצלחתי להבין את הדברים לאשורם ואת הכוונה המסתתרת מאחוריהם, עורכי המכון מחזירים את הכדור אל מגרשו של המתרגם וטוענים שהטעות קרתה כאשר הרב קורח הדגיש את התיבות שנכתבו בלשה"ק.
קו ירוק כתב:הרב אי"ס.
כבר חשבתי שזכרוני החליד.. ראה נא במבוא למסכת שביעית של הרב דוד סופר, בדבר הרעיון של הרב עזרא קורח עצמו שליט"א, לההדיר פירוש חדש משולב מכל מהדורות הרמב"ם (אז דובר על מס' שביעית) והסיבות לכך.
יתכן כשאתה הצעתו ל'המאור' (ויישר כח על כך!..) כבר היה באמתחתו חלקים מן הפירוש. כך או כך, הרעיון לתרגם מחדש נולד לפני שנים רבות (מהדורת שביעי'/ר"ד סופר שבידי, משנת תש"ס, איננה הראשונה, ולא באותו יום שהדפיסוה - ערכו את פיהמ"ש שביעית ע"פ עצת הרב עזרא קורח ולאחר שנועד בענין עם הגר"ח קניבסקי והגר"ש אוירבך, כפי שנכתב במבוא שם).
עמקן כתב:אהיה הכתוב השלישי המכריע. אני שמעתי על עובדת הרע"ק עוד לפני שאי"ס היה בגיל ללמוד בכולל ולא יתכן שהרעיון התחיל איתו. אבל למעשה עבר זמן רב עד שזה יצא למעשה. וכפי הנראה הוא התחיל לתרגם פה"מ עוד לפני שפנו אליו מכון המאור, אבל מאיזה סיבה לא היה יכול לגמור הפרויקט. וזה נתחדש ונגמר אחר שפנו אליו מכון המאור.
שמשון כתב:אני הקטן שמעתי מר' עזרא קורח בשנת תשנ"ז - נ"ח בערך על כל הנ"ל. וכבר אז התעורר ר' חיים הירשמן להו"ל פיהמ"ש להרמב"ם עם תרגומו
רינת ישראל כתב:שמעו נא רבותי דיינים מומחים
נזרקה מפי חבורה שאלה חמורה, מי מעל בפירוש המעילה, למי שוגג ולמי זדון.
האם הזידו עורכי המאור, ואע"פ שקיבלו לידם ספר מוגה, חזרו וחיזרו על השיבוש והחזירוהו למקומו.
או שמא שגה הרב קורח ולא תיקן את הטעון תיקון בתרגום שהגיש לעורכי המאור וברבות העיתים נשתכח ממנו סדרי זמנים, וסבר בטעות שעמד על השיבוש קודם שהגיש את עבודתו, אבל באמת הטעות התנוססה גם בחומר אותו הגיש לעורכי המאור.
והנה השה"ט ריבי עזרא הסופר למשפחת קורח, תרגם את פירוש המשניות לרמב"ם, למכון המאור כאמור כאן,[b] וגם למשניות עטרת שלמה. (תמצאם באוצר החכמה). [/b]
ועתה סלולה הדרך ואבן בוחן לפנינו.
עלינו לבדוק עתה מה נעשה במשניות עטרת שלמה
והיה אם שם מופיע נוסח מזוקק ומתוקן, הרי שהכף נוטה לכיוונו של הרב קורח, הרי לנו שעבודתו כללה את התיקון, ומה שנמצאה השגיאה בתרגום המאור, לא מתחת ידו יצאה. (אמרתי כף נוטה ולא מוכרעת, שכן עדיין יש מקום לומר שהתיקון נעשה אצל הרב קורח בין עבודתו למאור לעבודתו לעט"ש שנעשתה אח"כ).
אכן באם תמצא הטעות גם במשניות עטרת שלמה, והיה בהניח שאין כאן חזרה על נס של תרגום השבעים, בו כיוונו כל הזקנים לאותו "שינוי", והאפשרות שעורכי המאור עם עורכי עט"ש עשו יד אחת להנציח את השיבוש שבמסכת מעילה, הרי היא כמובן בלתי מתיישבת על הדעת, הרי שהכף מכרעת כפי הצד השני, לאמור, השגיאה נפלה אצל הרב קורח, ולפיכך היא מצוייה בשני התרגומים שהם פועל ידו. לימים עמד הרב קורח על השגיאה, וסבר בטעות כי עמד עליה מימים ימימה.
ובכן, השגיאה מצויה גם במשניות עטרת שלמה...!
הנה כי כן למדנו כי עלינו לדון "לכף זכות, ואפילו בפירוש רחוק. כמו שחוייב עלינו בחק המונינו, כל שכן בחק ידועינו וחכמי תורתנו המשתדלים להועילנו באמת כפי השגתם", כדברי הרמב"ם.
ויש בזה צד דמיון בין המתרגם לבין הרב המתורגם, במהדורות השונות של הפירוש ובתפוצת רובן לפי הנוסח הקדום...
וונדרבר כתב:שמעתי שב"קולמוס" האחרון (שבועות תשפ"ב) ראיינו את את אחיו הג"ר פנחס קורח שליט"א, [עמ' 11], והוא מספר שתחילת תירגום פה"מ התחיל כשהרה"ג רבי שלמה זלמן וייסנשטרן זצ"ל מבני ברק הכין מהדורה חדשה של "מסכת מקואות" עם הגהות ותיקונים על המפרשים [נדפס ע"י כולל חזון איש בשנת תשמ"ג], והרב פנחס קורח (או אחיו) כתבו הגהות על פה"מ, וכשרבו התיקונים אמר הגר"ח קניבסקי למה לעשות "לאטעס" תעשו תירגום חדש. [רש"ז ויסנשטרן המשיך על כל סדר טהרות, ונדפס יותר מאוחר ע"י הוצאת וגשל]. ואחיו הג"ר עזרא קורח שליט"א התחיל לתרגם מחדש את כל פה"מ, ואח"כ יצא לאור ב"מכון המאור". כך שמעתי שפורסם ב"קולמוס".
ולפי זה מתברר שלפחות לפני כארבעים שנה התחילה מלאכת התירגום מחדש של פה"מ.
אולי מישהו יוכל להעלות צילום של הראיון הזה ב"קולמוס".
י. אברהם כתב:שמשון כתב:י. אברהם כתב:שמשון כתב:מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אינו משתמש בתרגומיו של קפאח.
הגרח''ק משתמש בתרגומו, ומכונה בפיו "העתקה חדשה",
עי' דרך אמונה פ"ח כלאים ציון ההלכה אות ע,
פ"ד מתנות עניים ציון ההלכה אות קפה ''ולפנינו משובש אבל בהעתקה חדשה של פיה"מ מתוקן היטב",
שם פ"ה ציון ההלכה אות קז,
שם פ"ה אות קצב,
שם אות שא,
ועוד ועוד.
מבירור שערכתי בזמנו, מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א לא עיין מעולם בתרגומו של ר"י קאפח, ובזמנו שאלו אותו אם מותר להחזיק תרגום פירוש המשניות של קאפח, ענה, שהוא מחזיקו בביתו עפ"י פסק של מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, אבל מחזיקו רק עבור המקור הערבי ובשופו"א אינו מעניין בתרגומו של קאפח, וכל אימת שמתעוררת שאלה שנוגעת למעשה הוא מבקש מר' עזרא קורח שיתרגם לו את המילים הנוגעות לענין, ולזה הכוונה "העתקה חדשה". העתקה של המקור הערבי עם תרגומו של ר' עזרא קורח, ולא תרגומו של קאפח.
עד כאן מהידוע לי.
היות שהרב קורח חי עמנו ב"ה
בקשתי מידיד שמכיר את הרב קורח, שישאל אותו לאיזה תרגום מתכוון הגרח"ק בכותבו "העתקה חדשה", תרגום הר' קאפח או תרגום הרב קורח,
והשיב הרב קורח שהגרח''ק מתכוון לתרגומו של הר' קאפח.
גביר כתב:יעוין בספרו של הרב גדליה הוניסברג, הספרים של רבינו, עמ' קח-קט
ישנו באוצר - https://tablet.otzar.org/#/b/609885/p/1 ... 5961771363
גביר כתב:בהתייחס לאמור בכתבה, קראתי פעם שבתימן החוק אסר [ואולי עדיין אוסר] על יהודים להשתמש ואפילו ללמוד את האותיות הערביות.
וונדרבר כתב:גביר כתב:בהתייחס לאמור בכתבה, קראתי פעם שבתימן החוק אסר [ואולי עדיין אוסר] על יהודים להשתמש ואפילו ללמוד את האותיות הערביות.
על איזו תקופה מדובר?
כי יש יהודים שכתבו באופן רשמי באותיות ערביות.
ראה ס' "כך ברחתי מתימן" (יצהרי), ראש העין תשמ"ח, בעמ' 172, ובעמ' [222], יש מסמכים שנכתבו בתימן ע"י הרב צדוק יצהרי [צאלח צ'אהרי] בכתב ידו בכתב ערבי.
גביר כתב:וונדרבר כתב:גביר כתב:בהתייחס לאמור בכתבה, קראתי פעם שבתימן החוק אסר [ואולי עדיין אוסר] על יהודים להשתמש ואפילו ללמוד את האותיות הערביות.
על איזו תקופה מדובר?
כי יש יהודים שכתבו באופן רשמי באותיות ערביות.
ראה ס' "כך ברחתי מתימן" (יצהרי), ראש העין תשמ"ח, בעמ' 172, ובעמ' [222], יש מסמכים שנכתבו בתימן ע"י הרב צדוק יצהרי [צאלח צ'אהרי] בכתב ידו בכתב ערבי.
איני זוכר היכן קראתי את הדברים ולאיזה תקופה הם תייחסים, זה היה בספר שקטלגתי [היה זמן שהגיעו לכאן ספרים רבים על יהדות תימן, וכולם או כמעטך כולם קוטלגו על ידי. כנראה התקיים קורס בנושא. לפעמים אני רושם מראי מקום לדברים שאני נתקל בהם תוך כדי קטלוג ושנראים לי בעלי ערך, במקרה זה לא רשמתי].
לעיל גם ר"י גנס שליט"א מעיד על כך.גדולתו של הרב חצתה מגזרים והשקפות... הגרי"ז מבריסק... נהג אף הוא לשלוח אל הרב קאפח שאלות בהבנת הרמב"ם, וביקש לקבל ממנו את נוסח הרמב"ם המקורי על פי כתבי היד.
באמונתו כתב: לעיל גם ר"י גנס שליט"א מעיד על כך.
גבול ים כתב:שאלות בהבנת הרמב"ם ! לא פחות ! הרי זה לבד מזוייף מתוכו.
באמונתו כתב:גבול ים כתב:שאלות בהבנת הרמב"ם ! לא פחות ! הרי זה לבד מזוייף מתוכו.
לא מזויף, ולא מתוכו. הכוונה היא בלא ספק, לבדוק נוסחאות מדויקות, כהמשך לשונו, ובכדי לברר נוסח מדויק של תרגום המשנה, וכדברי ר"י גנס שליט"א.
אגב, על עניין הגרי"ז זצ"ל בנוסחאות מדויקות של הרמב"ם, ושמחתו הרבה בהם, ישנו מעשה נוסף, בו ויכוח עם מרן החזו"א זצ"ל (באחת מפעמים בודדות אשר שני הענקים נפגשו פא"פ), כשהחזו"א לשיטתו, לא אהב מחקר כזה.
מעניין מיהו היהודי מעדת תימן, הדר בירושלים ברחוב אוסישקין הנזכר בסיפור, בעל כ"י העתיק של הרמב"ם, שעלה עמו ממדינת תימן.
המסתבר שאכן המדובר בר"י קאפח ז"ל מרחוב אוסישקין...
כך גם בתחלת דבריו: וכמובן, להד"ם (אף שאכן התכתבו אודות גרסאות מדויקות בספרי הרמב"ם, וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע גם עודדו רבות בהוצאת מהדורתו המדויקת).אליסף כתב: . . הכותב מנסה לנפח את הרב קפאח . .
כידוע, מדובר על השיחה הנדפסת בסה"ש תשמ"ז ח"א ע' 310 ואילך.דרומי כתב:ואיני זוכר כרגע הפרטים.
באמונתו כתב:גבול ים כתב:שאלות בהבנת הרמב"ם ! לא פחות ! הרי זה לבד מזוייף מתוכו.
לא מזויף, ולא מתוכו. הכוונה היא בלא ספק, לבדוק נוסחאות מדויקות, כהמשך לשונו, ובכדי לברר נוסח מדויק של תרגום המשנה, וכדברי ר"י גנס שליט"א.
אגב, על עניין הגרי"ז זצ"ל בנוסחאות מדויקות של הרמב"ם, ושמחתו הרבה בהם, ישנו מעשה נוסף, בו ויכוח עם מרן החזו"א זצ"ל (באחת מפעמים בודדות אשר שני הענקים נפגשו פא"פ), כשהחזו"א לשיטתו, לא אהב מחקר כזה.
מעניין מיהו היהודי מעדת תימן, הדר בירושלים ברחוב אוסישקין הנזכר בסיפור, בעל כ"י העתיק של הרמב"ם, שעלה עמו ממדינת תימן.
המסתבר שאכן המדובר בר"י קאפח ז"ל מרחוב אוסישקין...
גבול ים כתב:אגב גם בזה הסיפור שבמעשה איש לא מדוייק, כי הגירסא הזו מופיעה גם בא' מכתבי היד שבאוקספורד שאותם היה אמור לראות הרב אברמסקי....
[וגם בזה יש לקרות לשון חז"ל: כל המוסיף גורע].. . שנודע לו בבירור שבכל כת"י העתיקים הגירסא ברמב"ם כמו הנדפס לפנינו. גם הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל שנתבקש על ידי הגרי"ז לברר בכתבי ידות עתיקים בלונדון, השיבו כי בכל הכת"י הגירסא כנדפס ברמב"ם שלפנינו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 712 אורחים