מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הרמ"ק רבו של האר"י

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
מגדל
הודעות: 1097
הצטרף: ד' נובמבר 07, 2018 12:21 am
מיקום: ירושלים
שם מלא: אלישע מגדל

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי מגדל » ב' יולי 27, 2020 11:22 am

שבע כתב:חוסר הבנת הנקרא
הביא למסקנה מופרכת

טיול ארעי בפרדס
גרם לקצץ בנטיעותיו

כך נראית קריאה מאולצת
שבאה רק להבין ''ציטוט''

כלמדן שמכיר גמרא
רק מתוך ה''קצות''

ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה

דיון על בקיאות
ולא על חוסר הבנה
מעשה שאינו הגון
שבע כתב:אמנם פקיע שמא דמר ברי טובא בכתבי האר"י החי
לא יגרע מצדיק עינו אם יציין ויבהיר הדר לכל חסידיו
כי את דבריו אודות הרמ"ק השכיל רק מטיול בפרדס

אך זה השער ופתח כניסה בלבד לתורה רחבה מני ים
באור יקרות ועינות מים רבים עד כי גאו ועמקו לאין קץ

כך שלהסיק מסקנות נחרצות אודות היחס שבין לבין
יש להכיר את שתי הקבלות באר הדק היטב
ולא די באחת מהן!

זכורני כי תחת אחד השיחים הודה לי מר
כי מקבלת הרמ"ק לא השיג כי אם מעט
ו'מודים דרבנן' היינו שבחייהו!



תשמע אדוני הנכבד,
החוצפה שלך עברה את גבול הטעם הטוב, ואני מתפלא על מנהלי הפורום הזה שבהשגות תקינות על תלמידי חכמים שכבר אינם בין החיים, ממהרים למחוק\לחסום\לצנזר, ואילו כאן על דברי בלע שכאלו המכוונים ללא שום ספק לטוען ולא אל הנטען - ממשיכים לסדר היום. וזאת עוד כשהחכם הנזכר לא רק שבין החיים הינו, אלא אף מכבדנו בנוכחתו בפורום דל זה!

לצערי עדיין לא זכיתי לידבק במידותיו של הקב"ה, ואין בכוונתי לשכון את דכא ושפל רוח, ועל כן אינני הולך להגיב לגופם של דברים שנאמרו על גופם של חכמים. שמו של מורנו הרב בריושמא הולך לפניו, ואין צפצופיך או שבחי יעלו או יורידו מאומה. אני באמת רק מתפלא ומזועזע כאחד איך לא יראת לדבר בחכם יוסף, הוא הצדיק הוא המשביר.

המניע של אנשים הכותבים בצורה ובאופן שבו אתה כותב ידוע לכל, ואם תדרשנו תמצאנו בספרי הDSM, אני רק רוצה לומר לך דבר אחד בבחינת לדידו הוא דקאמרו ליה.
בסיפור החכם והתם של ר' נחמן, ישנה אמרה מופלאה שאינה עוזבת אותי מאז שקראתי אותה. אין הספר לפני, שכן אינני מחזיק ספרים אלו בבית, אך אכתוב על פי הזכרון.
כשר' נחמן גולל את עלילותיו של התם, הלא הוא הטיפש, הוא מספר שאנשים רבים שהיו רוצים לבסס את ההרגשה והבטחון העצמי שלהם, היו באים להראות את חכמתם בפניו, ובכך להתנשא מעליו קמעה. ר' נחמן שהתם היה משיב להם בזה האופן: הרי אינכם באים להתנשא עליי אלא משום שטיפש אני, אך מכיוון שידוע לכל שטיפש אני, כשם שידוע לכם, אם כן איזו תועלת וגדולה יש בהוכחה שהנכם חכמים מן האדם הטיפש ביותר?!

אתה אמנם דיברת בחכם מופלג, וכמובן שח"ו לא אליו כוונתי. כוונתי אל החרוזים הגרועים האלו שאתה מסיבות לא מובנות חושב שעושים רושם כל שהוא על מי שהוא, ועל כן אני אומר לך: לכל אדם אשר ניחן במעט שכל בקדקודו, אין דבריך מעלים ומורידים מאומה; ואלו שכן אינם יודעים לרדת לעומקם של דברים ומתרשמים מן החרוזים העלובים הללו: מה גדולה יש לך בלשכנע אותם?
באשר לחכמים שרואים את החרוזים הללו, את כלל ההתנהגות הזו, ומבינים מאין היא נובעת: נדמה לי שאין צורך להכביר במילים אילו תחושות כל הקרקס הזה מעורר בהם.

יה"ר שיכבשו רחמיו של הקב"ה כעסו, ויגולו רחמיו על מידותיו, ובחסד של אמת יתן חכמה גם ללא חכימין.

בריושמא
הודעות: 1405
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי בריושמא » ד' יוני 01, 2022 4:43 pm

שבע כתב:וכאן הבן שואל: מהיכן הסיק הכותב את התובנה שלו כי מדובר בזמנים שהמאציל קבע ואין הם תלויים באדם ובצרכיו (כשהוא חוזר על כך בסגנונות שונים כמה וכמה פעמים לאורך כל התיזה שלו)
איך הוא יכול להתעלם מדברי הרמ"ק המפורשים בפרדס רמונים - שאותו זווג של תפארת ומלכות תלוי במצוותיהם ומעשיהם הטובים של ישראל!
האם איננו מבין מה פשר שעת העמידה בשים שלום, לא מכיר את גודל 'האי יומא' של חג השבועות, שאלה וכאלה - המתבארים בזוהר מקומות אין מספר - תלויים אך ורק במעשינו ועבודתינו!


לפני כשנתיים ימים כתב כאן הרב שבע כי טעיתי בהבנת דברי הרמ"ק, טעיתי בהבנת לב ליבה של תורת הקבלה.
אז לא השבתי על דבריו, משני טעמים:
א. לתומי חשבתי כי התשובה ברורה מאליה, ואין צורך לכותבה.
ב. סגנון דבריו מעיד כי מכוון הוא רק להתנצח ולנצ, ואין הוא מחכה לתשובה.

אבל עתה הודיעוני כי בפורום אחר, שאינני חבר בו, כתבו נגדי את השורות הבאות:
'בפורום אחר הראו את חוסר הבנתו בתורת הרמ"ק, ואיך שלמרות זאת הוא כתב פרקים שלמים בזה כאילו מבין הוא בכל תורה ותורה שבתורת הקבלה - בתורת האריז"ל וגם בתורת הרמ"ק ובשאר כל הדיעות והשיטות. ואם תראה את מה שהוא כתב שם ומה שכתבו לו, תוכל לראות שהוא הודיע שם ברבים שאם יראו לו איזה ציטוט מהרמ"ק שאינו כדבריו אזי הוא יודה על האמת ויגיד שהוא טועה, וכאשר אכן עשו כך הוא מילא פיו מים ולא הודה ולא חזר בו. מילא אם היה טוען איזה טענה נגדית, אבל גם זאת לא עשה. וכי כך היא דרכה של תורה?'.

כיוון ששאלו האם כך היא דרכה של תורה, אשיב עתה על הטענה שנטענה לפני שנתיים.

הרב שבע ציטט מתוך הספר קבלת האר"י את הפסקאות הבאות:
'הרמ"ק פירש כי זיווג תפארת ומלכות שנעשה לפרקים, כמאמר הזוהר, הוא זיווג שנעשה בזמנים מסוימים שקבע המאציל. זמנים אלו אינם תלויים באדם ובמעשיו, ועל כן זיווג תפארת ומלכות אינו קשור להנהגה ואינו מבטא את שינוייה'.
'הרמ"ק לימד כי זיווג הספירות אינו קבוע אלא נעשה לפרקים, ותכליתו הוצאת הנשמות בלבד. על פי שיטתו אין זיווג הספירות קשור להנהגה אלא נעשה בזמנים מסוימים, קבועים מראש, ואין הוא תלוי באדם ובמעשיו. ההנהגה האלוקית הבוחנת את צורכי האדם מתבטאת בייחוד הספירות, והיא המוסיפה או ממעיטה את השפע המגיע אליו לפי מעשיו'.
'ההבדל בין הרמ"ק ובין האר"י הוא אפוא עצום. לפי הרמ"ק, זיווג הספירות והוצאת הנשמות אינם קשורים להנהגת האצילות, ואילו לפי האר"י הם הם עיקריה של ההנהגה וקובעי תנודותיה'.
'ממאמר הזוהר כי זיווג תפארת ומלכות נעשה לפרקים הסיק הרמ"ק כי הוא נעשה בזמנים מסוימים - זמנים שהמאציל קבע ואין הם תלויים באדם ובצרכיו. על כן זיווג הספירות, שממנו יוצאות הנשמות, אינו קשור להנהגה ואין הוא מבטא את שינוייה'.

נגד דברים אלו ציטט הרב שבע את דברי הרמ"ק אלה:
'אין נשמות מלמעלה אלא מייחוד קב"ה ושכינתיה.. ואין ייחוד למעלה בין קב"ה ושכינתיה אם לא ע"י התעוררות העולה מן התחתונים דהיינו המעשים הכשרים העולים למעלה ע"י הנשמות הכשרות, ואז המלכות שבה שורש הנשמות מראה אותם הנשמות הכשרות למעלה והת"ת משפיעה אז כפי צורך העולם, אם נשמות - נשמות, ואם שפע - שפע. ואם לא יקדים ההתעוררות מלמטה - לא ישפיע הת"ת למלכות, ואם ישפיע - ימצא באותו השפע קטטה גדולה לחיצונים מפני שתובעים חלקם כיון שאין התחתונים ראויים לאותו השפע'.
'אחר שעלה בהסכמתינו בפרק הקודם כי ענין היחוד שבין תפארת ומלכות צריך התעוררות העולם הזה, ראוי שנחקור מה ענין ההתעוררות הזה.. מתעטר מתתא במה בנשמתהון דצדיקייא וכו', פירוש נשמתן של צדיקים שהם בחיים חיותם, כי במתים הם חפשים מן המצוות ואין תורתם וטובתם משפיע ולא מועיל, כי לא ניתן ענין זה אלא לתחתונים שהם בעלי הבחירה.. ובעת עלות מעשיהם הטובים הם עולים גם כן דרך הצינור והשלשלת הזה עד הגיעם שם, ומשם ממשיכים השפע למטה.. שהם מעלים ריח מעשיהם לפניו והוא מתעטר עמהם, כאשר יתבאר הענין הזה בארוכה בשער הנשמה פרק ז' בס"ד'.
'הנה מכלל הפרקים הקודמים למדנו אל יחוד התפארת עם מלכות שאי אפשר להיות אם לא על ידי התעוררות תחתון, והתעוררות הזה הוא ריח המצוות של הצדיקים שבעולם הזה'.

העמיד הרב שבע את דבריי נגד דברי הרמ"ק, ושאל:
לשם מה אומרים המקובלים קודם כל תפילה ומצוה ''לשם יחוד קוב''ה ושכינתיה''?
האם אותה 'שעה ידועה בשים שלום' לא תלויה באדם ובמעשיו?
מהיכן הסיק הכותב את התובנה שלו כי מדובר בזמנים שהמאציל קבע ואין הם תלויים באדם ובצרכיו (כשהוא חוזר על כך בסגנונות שונים כמה וכמה פעמים לאורך כל התיזה שלו)
איך הוא יכול להתעלם מדברי הרמ"ק המפורשים בפרדס רמונים - שאותו זווג של תפארת ומלכות תלוי במצוותיהם ומעשיהם הטובים של ישראל!
האם איננו מבין מה פשר שעת העמידה בשים שלום, לא מכיר את גודל 'האי יומא' של חג השבועות, שאלה וכאלה - המתבארים בזוהר מקומות אין מספר - תלויים אך ורק במעשינו ועבודתינו!

עד כאן ציטוטיו ושאלותיו.
ואען עתה, ואומר:
הרב שבע טעה בשיתוף השמות.
טעות נפוצה מאוד, שנובעת מקריאה חפוזה ושטחית.
יש להבחין
בין 'תפילה', 'התעוררות התחתון', ו'מעשים כשרים'
ובין 'הנהגה', 'הנהגת האצילות', 'הנהגה ושינוייה', ו'ההנהגה האלוקית הבוחנת את צורכי האדם'.

בוודאי כתב הרמ"ק כי יחוד תפארת עם מלכות והוצאת הנשמות תלויים בהתעוררות התחתון ובמעשי האדם. אבל אלה אינם קשורים בהנהגה האלוקית.

כי ההנהגה האלוקית משמעה - המשפט שעושה הקב"ה עם האדם והגמול הבא בעקבות המשפט. כי הקב"ה בוחן את האדם, בודק את מעשיו - האם טוב עשה או רע, האם קיים מצוות או עשה עבירות. זהו המשפט האלוקי. לפי תוצאות המשפט - רחמים או דין, או לפנים משורת הדין - כך משפיע הקב"ה שפע לאדם. השפע הזה הוא הגמול שהקב"ה גומל לאדם כפי מעשיו.
המשפט, גזר הדין, והגמול - כל אלה הם ההנהגה האלוקית. ההנהגה המשתנה ממידה למידה, ההנהגה המתנודדת כפי מעשי האדם וכפי המשפט האלוקי אותו.
הווי אומר, שני דברים לפנינו:
מעשה האדם וההנהגה האלוקית.

אלו הם שני דברים שונים בתכלית.
בוודאי, הם קשורים זה בזה, אבל הם שני דברים שונים זה מזה.

עתה נבוא לדברי הרמ"ק ולדברי האר"י:
כולם מסכימים שייחוד ספירת תפארת עם ספירת מלכות, הייחוד שממנו יוצאות הנשמות, תלוי בהתעוררות האדם, בתפילתו ובמעשיו הכשרים.
אבל נחלקו הרמ"ק והאר"י במשמעותו של ייחוד זה:
לפי הרמ"ק, ייחוד זה אינו קשור להנהגה האלוקית. כלומר - למשפט שהקב"ה שופט את האדם על מעשיו. ייחוד ספירת תפארת עם ספירת מלכות נעשה בזמנים קבועים, ועל כן איננו קשור להנהגה, איננו קשור למשפט, איננו קשור לשינויי ההנהגה ממידת דין למידת רחמים ולמידת לפנים משורת הדין. ייחוד זה תלוי בהתעוררות האדם באותם זמנים קבועים, אבל אינו קשור להנהגה, למשפט ולגמול הבא בעקבותיו.
לפי האר"י, ייחוד זה קשור להנהגה האלוקית, והוא עיקרה. כלומר - למשפט שהקב"ה שופט את האדם על מעשיו. ייחוד ספירת תפארת עם ספירת מלכות אינו נעשה בזמנים קבועים, ויכול הוא להיעשות תמיד, אלא שהוא תלוי במעשי האדם ובמשפט שהקב"ה שופט אותו על בחירתו. הוצאת הנשמות אינה נעשית בזמנים מסוימים וקבועים, אלא יכולה להיעשות תמיד - אלא שהיא תלויה בהתנהגות של האדם, בבחירתו בין טוב ובין רע, ובמשפט שהקב"ה שופט אותו על כך, ובתוצאות המשפט.

במילים אחרות:
לפי הרמ"ק, ההנהגה האלוקית, כלומר המשפט האלוקי הבוחן את מעשי האדם, נעשית תמיד בייחוד הספירות זו עם זו. שם קובעת ההנהגה האם יקבל האדם שפע קבוע רק כדי חיותו, או תוספת שפע של חכמה ועושר ובריאות.
הוצאת הנשמות אינה קשורה להנהגה ולשינוייה. היא נעשית בזמן מסוים, היא תלויה בהתעוררות האדם - אבל אינה קשורה להנהגה.
לפי האר"י, ההנהגה האלוקית, כלומר המשפט האלוקי הבוחן את מעשי האדם, נעשית תמיד בזיווגי הספירות, חכמה עם בינה, תפארת עם מלכות. הוצאת הנשמות היא היא ההנהגה האלוקית. הוצאת הנשמות היא שפע הברכה והחירות והקדושה - וכל אלה נובעים מההנהגה, מהמשפט האלוקי. כי כל אלה הם הגמול אשר נותן הקב"ה לאדם על כל מעשיו ועל כל התנהגותו.

שבע
הודעות: 1704
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי שבע » ד' יוני 01, 2022 5:11 pm

בריושמא כתב:עתה נבוא לדברי הרמ"ק ולדברי האר"י:
כולם מסכימים שייחוד ספירת תפארת עם ספירת מלכות, הייחוד שממנו יוצאות הנשמות, תלוי בהתעוררות האדם, בתפילתו ובמעשיו הכשרים.
אבל נחלקו הרמ"ק והאר"י במשמעותו של ייחוד זה:
לפי הרמ"ק, ייחוד זה אינו קשור להנהגה האלוקית. כלומר - למשפט שהקב"ה שופט את האדם על מעשיו. ייחוד ספירת תפארת עם ספירת מלכות נעשה בזמנים קבועים, ועל כן איננו קשור להנהגה, איננו קשור למשפט, איננו קשור לשינויי ההנהגה ממידת דין למידת רחמים ולמידת לפנים משורת הדין. ייחוד זה תלוי בהתעוררות האדם באותם זמנים קבועים, אבל אינו קשור להנהגה, למשפט ולגמול הבא בעקבותיו.
לפי האר"י, ייחוד זה קשור להנהגה האלוקית, והוא עיקרה. כלומר - למשפט שהקב"ה שופט את האדם על מעשיו. ייחוד ספירת תפארת עם ספירת מלכות אינו נעשה בזמנים קבועים, ויכול הוא להיעשות תמיד, אלא שהוא תלוי במעשי האדם ובמשפט שהקב"ה שופט אותו על בחירתו. הוצאת הנשמות אינה נעשית בזמנים מסוימים וקבועים, אלא יכולה להיעשות תמיד - אלא שהיא תלויה בהתנהגות של האדם, בבחירתו בין טוב ובין רע, ובמשפט שהקב"ה שופט אותו על כך, ובתוצאות המשפט.

במילים אחרות:
לפי הרמ"ק, ההנהגה האלוקית, כלומר המשפט האלוקי הבוחן את מעשי האדם, נעשית תמיד בייחוד הספירות זו עם זו. שם קובעת ההנהגה האם יקבל האדם שפע קבוע רק כדי חיותו, או תוספת שפע של חכמה ועושר ובריאות.
הוצאת הנשמות אינה קשורה להנהגה ולשינוייה. היא נעשית בזמן מסוים, היא תלויה בהתעוררות האדם - אבל אינה קשורה להנהגה.
לפי האר"י, ההנהגה האלוקית, כלומר המשפט האלוקי הבוחן את מעשי האדם, נעשית תמיד בזיווגי הספירות, חכמה עם בינה, תפארת עם מלכות. הוצאת הנשמות היא היא ההנהגה האלוקית. הוצאת הנשמות היא שפע הברכה והחירות והקדושה - וכל אלה נובעים מההנהגה, מהמשפט האלוקי. כי כל אלה הם הגמול אשר נותן הקב"ה לאדם על כל מעשיו ועל כל התנהגותו.


האם ישנה משמעות כלשהי לדברים
'התעוררות' לשם מה?

והעיקר,
היכן מצאת זאת בדברי הרמ"ק?

החץ כבר נורה
וכעת לחצר המטרה
עיגולים ויושר שנו כאן

אליעזר בלוי
הודעות: 441
הצטרף: ד' מרץ 01, 2017 10:16 am
מיקום: גבעת זאב
שם מלא: אליעזר בלוי

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי אליעזר בלוי » ד' יוני 01, 2022 5:53 pm

דברי ר' שלמה לוצקר חשובים מאוד,
במילים ספורות אלו הביע ר' שלמה לוצקר את חידושו הגדול והמהותי של הבעש"ט. מילים אלו הן תמצית חידושו של הבעש"ט, והן ראויות לביאור ארוך ומקיף - מה כתב הרמ"ק, מה כתב האר"י, מה אמר הבעש"ט ומה כתבו תלמידיו היושבים לפניו.
לא אוכל להאריך כאן, ועוד חזון למועד.[/quote]
אולי יואיל מר בטובו לבאר חידושו של הבעשט הק ותלמידיו הק
לקראת יומא דהילולא רבא זמן מתן תורתינו....

בריושמא
הודעות: 1405
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי בריושמא » ד' יוני 01, 2022 6:36 pm

שבע כתב:האם ישנה משמעות כלשהי לדברים 'התעוררות' לשם מה?


שאלתך זו היא חזרה מדויקת על שאלתו של האר"י על דברי הרמ"ק.

כך כתב האר"י עצמו, בפירושו על האדרא זוטא, דף רצ ע"ב:
'וצריכין אנו לדעת מפני מה זווג חכמה ובינה תדירי ואין כן בזווג ת"ת ומלכות. ועוד לעיקר הענין, מה הוא הזווג של חכמה ובינה ומה הויה היא מתחדשת ממנו, כי בשלמא זווג ת"ת ומלכות נותן נשמה לעם בני ישראל, כדכתיב ונשמות אני עשיתי, אבל זווג חכמה ובינה מה יתן ומה יוסיף.
שמא תאמר, להעמיד ההויות שהם הספירות על זירוזם, וכדי שיתעטרו ת"ת ומלכות באותם עטרות המשובחות ויתייחדו, וכמו שכתב מורנו נר"ו שער מהות והנהגה פרק י"ז, ליתא, שאם כן לא היה ראוי להיות זווגם אלא בשעת זווג ת"ת ומלכות כדי לעטרם באותם עטרות... הרי בפירוש שעטרות אלו הם לצורך זווג ת"ת במלכות. והיה אם כן מן הראוי שלא יהיה זווגם אלא בשעת זווג ת"ת ומלכות, לא שיהיה לעולם. וכבר הרגיש בקושיא זו מורנו נר"ו וכתב וז"ל, ובהיות ייחודם תמידי יהיה העטרה אל הבנים בעת הצורך. ואין תירוץ זה כלום'.

שבע
הודעות: 1704
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי שבע » ד' יוני 01, 2022 7:07 pm

אל תתחבא מאחורי קושייתו של האר"י
אנו דנים כאן על זווג ת"ת ומלכות

הבהר את דבריך המפותלים - ששהו בעיבור כפול - של רבה תוספאה

ובקצרה:
מה פשר זווג זה שצריך להתעוררות התחתונים
אך התעוררות זו אינה פועלת מאומה!

הבא בבקשה מקור לתיזה 'המתוקנת' שלך
מדברי הרמ"ק גופא

בריושמא
הודעות: 1405
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי בריושמא » ד' יוני 01, 2022 7:20 pm

שבע כתב:


הנח.
אינך רוצה להבין, ואינך חייב להבין.
עניתי לדבריך. תשובה נכונה. אמנם זקוקה להבנה ולהעמקה, אבל ישרה ונכוחה.

עתה, אתה יכול להמשיך לחרוז נגדי חרוזיך, לנעוץ בי חרבותיך, וגם לומר בקול גדול: ראו, הוא אינו מודה לטענותיי.
יקראו הכל דבריי שלי ודבריך שלך, וישפטו בינינו.

חג שבועות שמח, ומתן תורת אמת - לך, לכל אשר לך, ולכל הספונים באוצר החכמה!

בריושמא
הודעות: 1405
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: הרמ"ק רבו של האר"י

הודעהעל ידי בריושמא » ה' יוני 02, 2022 11:03 am

שבע כתב:


שמי ידוע לכל הכותבים כאן. כבר הודעתי אותו בעבר, ואתה מצטט מספרי קבלת האר"י.
הגיע הזמן שגם אתה תודיע שמך לכל הכותבים כאן.
אל נא תתחבא אחורי כינוי, אלא הודע שמך גלוי לכל העמים.
ידעו כל הכותבים כאן את ספריך, את שיעוריך, וכך יכירו את חכמתך בלי חרוזים ובלי רמזים.
כך יאה וכך נאה לקראת יום מתן תורתנו - גלויה וברורה.

אם חושש אתה שאדע שמך - הריני להודיעך כי כבר ידוע הוא לי מימים ימימה.
אבל כדאי שהכל ידעו. אם יסתר איש במסתרים...


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 166 אורחים