התרצן התכוין לכך מתחילה

[ישראל אליהו]

פעמים ויש בגמ' קושיא, תירוץ, קושיא על התירוץ, תירוץ על קושיא זו.
האם התרצן הראשון התכוין מתחילה לתירוץ הסופי, אלא שקיצר בלשונו, ולאחר הקושיא הנוספת, הוכרח לבאר את כוונתו שהיתה מתחילה.
או ששינה דעתו במהלך השו"ט?

זכורני שראיתי התייחסות לזה בספרים. ואיני מוצא כרגע.

בתודה

[אוצרניק]

רש"י ביומא דף י"ג ע"א:
וכל סוגיא זאת אין תירוצין שבה יכולין לעמוד, כי יש להן תשובות רבות, ואינו אלא כי מלמדין אותנו ואם תאמר כן יש להשיב כן, ואינו משיב כל תשובות שיש להשיב, כי באחת הוא מסלקו לתרץ בענין אחר, עד שהעמידה על מכונה:

[יעקובי]

ראה תוס' ב"ב קנד ע"ב ד"ה ברם (ובתוס' בכורות המצוין שם).

[צופה_ומביט]

רש"י ביומא דף י"ג ע"א:
וכל סוגיא זאת אין תירוצין שבה יכולין לעמוד, כי יש להן תשובות רבות, ואינו אלא כי מלמדין אותנו ואם תאמר כן יש להשיב כן, ואינו משיב כל תשובות שיש להשיב, כי באחת הוא מסלקו לתרץ בענין אחר, עד שהעמידה על מכונה:

כעין זה ברש"י מגילה ג, א:

ואורחא דסוגיא דגמרא לתרץ דבר שאינו עד דטרח ומעמידה על בורייה. מפי רבי.

[ישראל אליהו]

תודה רבה לכל העוזרים!