אחד הרבנים כתב:איזה שני דינים נפק"מ להלכה ממאמר חז"ל שבת נו בשעה שנשא שלמה את בת פרעה נעץ גבריאל קנה בים ועלה בו שרטון ועליו נבנה כרך של רומי וזו איטליה של יון ?
צופה_ומביט כתב:אחד הרבנים כתב:איזה שני דינים נפק"מ להלכה ממאמר חז"ל שבת נו בשעה שנשא שלמה את בת פרעה נעץ גבריאל קנה בים ועלה בו שרטון ועליו נבנה כרך של רומי וזו איטליה של יון ?
דין אחד אולי כוונתך למה שכתבו כמה אחרונים שאין לברך עושה מעשה בראשית על הרים הגבוהים שברומי, כי לא נוצרו במעשה בראשית [הביאם בספר שער העין סימן כב עמוד שכב].
אמנם יש לדון טובא היכן היא רומי זו בדיוק שעליה דיברה הגמרא [היינו היכן עלה השרטון, והאם הכוונה לכל איטליה הדרומית, או רק למקום העיר רומי, או אחר], והאם המאמר כפשוטו, ראה כאן.
כדכד כתב:מה המשותף למצנפת למנורה ולאהל?
כדכד כתב:ועוד חידה:
למי נאמר: "למה רמיתני"
למי נאמר: "ולמה רמיתני"
ומי אמר "למה ככה רמיתני"
כדכד כתב:מה המשותף למצנפת למנורה ולאהל?
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:מה המשותף למצנפת למנורה ולאהל?
ילמדנו רבינו?
כדכד כתב:מה המשותף למצנפת למנורה ולאהל?
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:ועוד חידה:
למי נאמר: "למה רמיתני"
למי נאמר: "ולמה רמיתני"
ומי אמר "למה ככה רמיתני"
הראשון הוא השלישי.
והשני הוא "אביו".
והפסוק השלישי הוזכר לעיל באשכול זה בהקשר אחר.
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:ועוד חידה:
למי נאמר: "למה רמיתני"
למי נאמר: "ולמה רמיתני"
ומי אמר "למה ככה רמיתני"
הראשון הוא השלישי.
והשני הוא "אביו".
והפסוק השלישי הוזכר לעיל באשכול זה בהקשר אחר.
העירוני כי השני אינו ממש אביו של הראשון והשלישי, אך הוא אבי-אבותיו...
כדכד כתב:ועוד חידה:
למי נאמר: "למה רמיתני"
למי נאמר: "ולמה רמיתני"
ומי אמר "למה ככה רמיתני"
כדכד כתב:חידות נוספות (אולי קדמוני כאן כבר)
החידות קובצו בשל ענינם המשותף:
א. מיהו שמזכירים את שמו פעמיים באותו יום בשנה כאשר באחת מהן אין הכוונה לשמו?
ב. באותו יום מזכירים גם שם אחר שאותו מזכירים גם בשבת הסמוכה אליו בשנה פשוטה כשאין הכוונה לשמו, ביום אחר בשנה מזכירים את המילה הזו בכוונה שלישית כשבעצם לאותה כוונה (השלישית) מזכירים את המלה הזו בכל שבוע לפחות פעם אחת?
כדכד כתב:ארמוז רמז אחד לכל אחת.
א. מאבות בצלאל.
ב. הפעם בשבוע שמזכירים את שמו היא בשיר של יום שני (ואז אין הכוונה לשמו אלא למשמעות אליה מכוונים פעם בשנה אבל לא באותו יום שבחידות האחרות)
כדכד כתב:חידה קלה יותר:
היכן מצינו קטע מפרשה מסויימת שנקרא בשלש שבתות רצוף? (ואין הכוונה לשבת שלפני פסח שאז קוראים בשתי שבתות מנחה את הפרשה שיקראו בשבת הבאה לאחר הפסח בשחרית)
כדכד כתב:א. לכן כתבתי ביום
ב. כתבתי רק את הפעמים שאני זכרתי שמזכירים זאת וכעת קלטתי שהסוף של דברי מר מכוון להפטרת שבת ראש חודש אבל איני מצליח להבין מה יש ברגלים השונים בהם זה מוזכר
לבנון כתב:מה עושה מטאטא בשח מט?
איש גלילי כתב:לבנון כתב:מה עושה מטאטא בשח מט?
אתה מתכוון למטאטא בעיר מלוכתו של המלך הרשע (שמת כמובן כשהמטאטא הגיע)?
איש גלילי כתב:לבנון כתב:מה עושה מטאטא בשח מט?
אתה מתכוון למטאטא בעיר מלוכתו של המלך הרשע (שמת כמובן כשהמטאטא הגיע)?
לבנון כתב:מה עושה מטאטא בשח מט?
מכבדות שמכבדים בהם הקרקע, מותר לטלטלם.
לבנון כתב:לבנון כתב:מה עושה מטאטא בשח מט?
שו"ע או"ח סימן שח סעיף מט:מכבדות שמכבדים בהם הקרקע, מותר לטלטלם.
עזריאל ברגר כתב:באיזו תענית קוראים ויחל, אך אין מברכים ברכת כהנים במנחה?
נחומצ'ה כתב:מיהו התינוק שעדיף על אחשורוש?
נחומצ'ה כתב:נחומצ'ה כתב:מיהו התינוק שעדיף על אחשורוש?
התינוק המכיר בצורת אות [ומכשירה לתיקון]. שהתנאי בו 'לא חכם ולא טפש'.
ואילו אחשורוש, י"א חכם וי"א טיפש
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:באיזו תענית קוראים ויחל, אך אין מברכים ברכת כהנים במנחה?
רמז: הסיבה שאין מברכים בה ברכת כהנים - איננה דין בשו"ע או"ח, אלא תוצאה מדין באחד החלקים האחרים של השו"ע.
עזריאל ברגר כתב:שבעה הרג שבעה בשבעה ומשח שני שבעה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 370 אורחים