איידי דזוטר מירכס

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' דצמבר 31, 2021 9:19 am

רבינו מנוח, תפילין א-טו
והלא דברים קל וחומר, ומה בכתיבה צריך כונה לשם קדושה, המזכירו בברכה או בתפילה על אחת כמה וכמה שצריך יראה גדולה וכונה יתירה.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' ינואר 28, 2022 8:47 am

פרשת משפטים
וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת: וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת: וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת:
י"ל שאיסור גניבת איש ומכירתו נכתב בין שני פסוקים של כיבוד אב, כדי לרמז על חטא מכירת יוסף.

עושה חדשות

: כוונות המקווה מבעל התניא.png (44.96 KiB) נצפה 7815 פעמים

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' פברואר 18, 2022 6:50 pm

פולסברג כתב:בספר מגד גבעות עולם (החדש - כרך ד') מתוך הזכרון. עי''ש עוד באורך

הלומד רק דברים הערבים ומתוקים ומדלג על הסוגיות הקשות והמסובכות - עובר ב"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת"

עין יעקב?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' מרץ 01, 2022 8:53 am

חיי אדם כלל קנה -
מזמור לתודה [תהלים ק], פירש"י לאמרו על קרבן תודה וצריך עיון, שהרי בערכין פ"ב [יא, ב] וכן פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' כלי המקדש דאין אומרים שירה אלא על חובת צבור. וכן כתב התוס' בהדיא שם [ד"ה עולות נדבה] דעל קרבן יחיד אפילו על חובתו, אין אומרים שירה. ונראה לי דכוונת רש"י על פי מה שכתב הרמב"ם סוף הלכות מעשה הקרבנות, בשעת סמיכה מתוודה על חטאת עון חטאת וכו', ועל תודה ושלמים נראה לי שאינו מתוודה, אלא אומר דברי שבח ע"ש. וזהו כוונת רש"י שבשעת סמיכה אומר על תודה, מזמור לתודה.
וראה מה שהאריך בזה הגריח"ס ב'מקבציאל' כח - תש"ס.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' מרץ 06, 2022 3:18 pm

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ג' מרץ 15, 2022 12:56 am

דרך פקודיך (הקדמה ו)
יש [בתורה] כמה מצות שנקראו עדות, והאדם העושה אלו המצות מחוייב לעיין שיהיה כשר לעדות, דאם אינו כשר ח"ו אין עשייתו עשיה, ואחת מאלה המצות היא שמירת שבת, הוא עדות כי ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ וכו' יש מאין, ואמרז"ל [שבת קיט ב] שבאמירת ויכולו בשבת מעיד על הקדוש ברוך הוא שברא מעשי בראשית ונחשב כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשי בראשית, ובאם ח"ו פסול לעדות אין אמירתו ושמירתו נחשבת עדות. וכן קריאת שמע פעמיים בכל יום מעיד על יחודו ואחדותו ית"ש, (משום הכי אותיות ע"ד רברבי בפסוק ראשון). הנה קודם עשיית אלו המצות מחוייב האדם לעיין ולפשפש במעשיו אם הוא כשר לעדות מן התורה ומדבריהם, פשפש ומצא יעשה תשובה היינו חרטה על העבר ועזיבת החטא וקבלה על העתיד כמו שהקדמנו, הגם שהוא דבר הנהוג בכל המצות, עם כל זה המצות שנקראים עדות רבוי יתירא אית להו מדינא ולא ממילי דחסידי, וכמעט קט ח"ו יהיה פסול לעדות כאשר יתבאר להלן. ע"כ נרשום איזה דברים פרטים הנוגעים לפסולי עדות בכדי שיהיו לזכרון, וכל העם ישמעו וייראו, ובטרם עשותם המצות יעיינו אם הם כשרים לעדות ודי בזה למשכיל...

ובהערה שם ציינו: בס' עבודת הקודש להרחיד"א (מורה באצבע סי' ד', קמ"ג) כתב, יכוין מאוד בקידוש ויהרהר בתשובה, כי אמירת ויכולו להעיד כי ה' ברא שמים וארץ ונח בשבת ורשע פסול לעדות, ע"כ יהרהר בתשובה שיהיה ראוי לעדות ע"כ, ובס' צבי לצדיק (ריא"ז מרגליות על תיקו"ז) נו: כתב, וכן שמעתי פעיה"ק מחכמי זקני הספרדים שהרה"ק בעל אור החיים זצוק"ל למד בכל ערב ש"ק הלכות עדות ואמר שידע שעפ"י התורה וההלכה הוא ראוי להיות עד כשר ונאמן לעדות שבת.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' מרץ 15, 2022 3:00 am

כן הובא במעשה השם - דינוב, בשם המנחת אלעזר [אינו באוצר]
על הנתיבות ידוע, אך לא שמעתי כלום על ר' שלמה.
ויש טוענים שהיה נשוי ב''פ.

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » ג' מרץ 15, 2022 9:16 am

מי זה בעל השומר אמונים מדינוב?

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' מרץ 15, 2022 9:21 am

בתוך הגולה כתב:מי זה בעל השומר אמונים מדינוב?

סליחה, לא כתבתי ברור.
מה שהבאתי הוא מהאדמו''ר מתו''א, חתנו של השומ''א.
וכתבתי שכמדו' בספר מעשה השם דינוב מביא זאת מהמנח''א, וכנראה ששמע מהמנח''א.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' מרץ 27, 2022 10:12 am

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' מרץ 27, 2022 10:18 am

פולסברג כתב:.

אולי יתנחם הכותב הנ"ל בעובדה שלמילה 'מחשב' יש פסוק אחד שלם בתנ"ך העולה כמותה בגימטריה:
ישעיהו פרק ב, יח
וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף:

אבל כיון שהוא מקפיד לכנותו קאמפיוטער, איני יודע אם יועיל לו..

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' מרץ 31, 2022 10:32 am

עי' בהסכמתו של החשק שלמה מווילנא לספר אוצר הספרים, אודות גודודל התועלת להיות בקי בשמות הספרים ומקומות וזמני הדפסתם וכו'.
מומלץ לרבים מחברי הפורום.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =8&hilite=

עושה חדשות

: רבי ישראל נג'ארה על ברכת האורח.png (77.53 KiB) נצפה 7266 פעמים

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ה' אפריל 07, 2022 2:17 pm

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 12&hilite=

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מאי 11, 2022 9:10 pm

בשם החוזה מלובלין -
...ע"פ דברי הרב מוהורי"י נ"י בפ' לא תעשון כן לה' אלהיכם דיש אדם שמחזיק בעובדא אחת בקבע כמו תענית בכל יום או טבילה בכל יום וכדומה ובאם לא יעשה דבר זה לפעמים הוא בעיניו כמתעתע כי כבר נשרש בלבו שעובדא זו מביאה לו היראה והקדושה ובאמת לא כן הדרך האמיתי שהרי זה כעובד לעובדא זו. ובאמת שארז"ל היושב בתענית נקרא קדוש וכמו כן טבילה מביאה הארה אך עכ"ז הכל מה' ופעמים נותן קדושה על ידי תענית ולפעמים דווקא אם אכל ושתה אז טוב לו כמו בעי"כ וזהו לא תעשון כן ר"ל דוקא כן והבן היטב כי זה שורש גדול בעברות ה'.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מאי 11, 2022 10:38 pm

ראיתי כעת נוסח של ברכהמ"ז המיוחס ליוסי בן יוסי, ואיידי דזוטר הנחתיו כאן.

: ברכת המזון הקצרה.png (50.64 KiB) נצפה 6589 פעמים

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » א' מאי 15, 2022 10:00 pm

https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=11
ועי' גם בתפוחי זהב מבוא למסכת פסחים, ותמצא נחת.

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » א' מאי 15, 2022 11:42 pm

זה סוף הפרשה - היא יקרה מכל על כן כל ימי נתתי לבי עליה ללמוד

רש"י איוב כח א

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' מאי 18, 2022 6:51 pm

מנו ועצרו

ז"ל המהרש"א מגילה לא:
...דלכך תקן כן פרשת במדבר קודם עצרת כדי שתכלה קללות של בית ראשון קודם עצרת שישובו ישראל למספרם הנזכר בפרשת במדבר וכו'.

וכך פייט רבי שלמה סולימן אלסנגארי
בפרשת אם בחוקותי ברכתם מסר
ובפרשת מדבר סיני מניינם נמסר
אם תלכו בחוקותי מנינכם לא יחסר

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ש' מאי 21, 2022 11:56 pm

עושה חדשות כתב:באשכול זה יבואו ענינים קצרים מדברי רבותינו, מפי ספרים וסופרים, ו'אמרי אינשי' בכללם
דברים שיש בהם חידוש וענין, אבל לאו דוקא להאריך עליהם בדיונים והגדרות
אלא כיהודי הנפגש עם חבירו באקראי ומשמיע באוזניו א-גוט-ווארט.

הזכרתני מספרו של סבי ז''ל...
https://tablet.otzar.org/#/b/603412/p/1 ... /0/end/0/c

-----------------------

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' מאי 29, 2022 9:17 pm

מעורר מחשבה...

מוצרי איקאה הם מוצרי ״עשה זאת חצי בעצמך״, כשקונים שידה באיקאה מקבלים שידה מפורקת לרכיבים שניתן להרכיב אותה יחסית בקלות. כשאנחנו מרכיבים שידה מאיקאה אנחנו גאים בעבודתנו ומעריכים את השידה יותר מאשר אם היינו קונים אותה מורכבת ומוכנה.

אנחנו נוטים להיקשר ולהעריך יתר על המידה דברים שאנחנו יצרנו. את הטיה זו מכנה דן אריאלי [מחבר הספר "לא רציונלי"] ״אפקט איקאה״, מכיוון שאיקאה היא אחת החברות המפורסמות ביותר שעושות שימוש בהטיה זו.

אפקט זה עובד גם כאשר חלקנו ביצירה הוא מזערי, לדוגמא, תערובת מוכנה לעוגה שאנחנו צריכים להוסיף לה מים, ביצים, שמן וחלב ולהכניס לתנור. התערובת מהווה כ-70% מהתהליך העבודה, ואילו הוספת המצרכים והאפיה הינם ה-30% הנותרים. על אף שחלקנו בתהליך הוא מזערי, אנחנו עדיין גאים מאוד ומעריכים את העוגה שהכנו.

ניסוי שערך אריאלי הצליח לאשש את ״אפקט איקאה״, המשתתפים בקבוצה הראשונה בניסוי קיבלו על עצמם ליצור צפרדע מקיפולי נייר (אוריגמי) ולאחר מכן הם היו צריכים להעריך את שווי יצירתם, קבוצה זו נקראה ״הקבוצה היוצרת״. משימתם של משתתפי הקבוצה השניה הייתה להעריך את יצירותיהם של משתתפי הקבוצה הראשונה, זו נקראת ״הקבוצה הלא יוצרת״.

משתתפי ״הקבוצה היוצרת״ העריכו בממוצע את שווי יצירותיהם בכ-23 סנט ואילו הערכת המחיר הממוצעת של ״הקבוצה הלא יוצרת״ עמדה על 5 סנט. הפער ברור, משתתפי ״הקבוצה היוצרת״ ראו ביצירה שלהם ערך רב, ואילו משתתפי ״הקבוצה הלא יוצרת״ ראו חתיכות נייר מעוכות ומקופלות בחובבנות.

בניסוי נוסף גילה אריאלי שבנוסף לצורך להשקיע מאמץ כדי להרגיש סיפוק, ישנו צורך נוסף והוא תחושת השלמת המשימה. אם לדוגמא השקעתי מאמץ בהרכבת השידה אך לבסוף התייאשתי ופרשתי, אני לא אקבל את אותה תחושת גאווה וסיפוק מהעבודה כפי שהייתי מקבל אילו הייתי משלים את המשימה.

לאור המסקנות האלה, אולי כדאי שנחשוב מחדש על היתרונות של מאמץ. קשה לנו להאמין שאנחנו יכולים להנות מהרכבת רהיטים, אז אנחנו מזמינים מתקין. אנחנו מדמיינים כמה נזיע ונתלכלך מחפירה וכיסוח דשא, אז אנחנו מזמינים גנן. כשאנחנו מוותרים על הפעילויות האלה אנחנו אולי מרוויחים מנוחה רגעית, אבל יכול להיות שאנחנו גם מפסידים הנאה רבה מאוד. יתכן שהגנן יעשה עבודה טובה יותר מאיתנו, אבל כנראה שאנחנו נהיה יותר גאים בגינה היפה שלנו אם אנחנו נעבוד עליה. מדי פעם שווה להתאמץ מעט וליצור משהו בעצמנו, על מנת לקצור רווחי הנאה לטווח הארוך.

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ו' יוני 03, 2022 1:24 pm

מפורסם הוא לכל חכם כי כל הבריות מרחמים על ילדיהם בטבע, אין מי שיתפרנס מיוצאי מעיו,
אף כי העורב אכזרי להניחו ילדיו לסבת התנכרו אותם לראותו אותם לבנים בעת הולדם, אמנם אחר שישתחררו ישוב אליהם.

ומי לא יפלא מפעולת הטבע היות נקבת הדוב יולדת חתיכת בשר והיא תשתדל בכל עוז עד קרעה את הקרומות להוציא גוריה משם ולכ"א פגוש דוב שכול.
עוד ספרו מעוף אחד שמו פוליקאנו כאשר יחסר מזון לילדיו ישחט עצמו עד שיוציא דם לזון אותם.

וכזה וכזה מרחמים הבעלי חיים על ילדיהן רב מספר, לא שמענו ולא ראינו מי שיזון עצמו מיוצאי מעיו.

סגלת מלכים (כ"י), לר' יצחק דון דון מגולי ספרד

קמנו ונתעודד

שבע כתב:סגלת מלכים (כ"י), לר' יצחק דון דון מגולי ספרד

זה שקנאי.
בויקיפדיה:
"...סמל זה התקבל כנראה בעקבות התבוננות בשקנאית-האם, המאכילה את גוזליה, על ידי מילוי השק שבתחתית מקורה. הגוזלים מכניסים את ראשם הזעיר אל פיה הפעור ואוכלים ממנה. נראה כי בעת העתיקה נראה הדבר כאילו הגוזלים אוכלים את גוף האם עצמו".

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' יוני 23, 2022 8:02 pm

אנשים אומרים 'כמו פיל בחנות חרסינה' וחושבים על הספלים נשברים, על השברים על הרצפה, על הגסות שבה הפיל הולך בעולם. אף אחד לא חושב על יהושע (זה שמו של הפיל) שנכנס על קצות אצבעותיו לחנות וביקש להחליף את הספל שקיבל במתנה מרות (שהלכה לה, בינתיים) לפני זמן רב. ועל עצימת העיניים המיידית, המתכווצת, חסרת האונים, כשפנה פניה לא נכונה וידע שאין מה לעשות ובהכרח ישבור עוד משהו בבהלתו, לכשינסה לצאת. 'כמו פיל בחנות חרסינה', הם אומרים, ואף אחד לא חושב על הפחד הגדול שפשט בו כששמע את קול הנפץ וחשש שאולי-וחס-ושלום-אבל אולי נשבר לו, שוב פעם, הלב.

יהודה גזבר.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ה' יוני 23, 2022 8:03 pm

ז"ל השל"ה - פלוגתא שמאי והלל, מחד בשביך לשבת, והלל כל מעשיו לשם שמים (ביצה טז א). וקשה, וכי חס ושלום שמאי לא היו מעשיו לשם שמים. אלא הענין הוא, שהיו מחולקים אם רשאי לעבוד על מנת לקבל פרס לעולם הבא. ועיין שם במדרש שמואל במשנה זו (אבות פ"א מ"ג). וסברת שמאי דוקא על מנת לקבל פרס עולם הזה אסור, אבל לעולם הבא מותר. והלל אוסר גם זה, על כן אמר שכל המעשים היו לשם שמים, ולא לתשלום גמול אף לעולם הבא רק 'ברוך ה' יום יום' (תהלים סח, כ).

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' יוני 24, 2022 10:40 am

ציטוט מתוך שיעור הג"ר אשר ויס - ואם תאמר א"כ נתת דבריך לשיעורין, באמת פשיטא ברוב הלכות התורה אכן ניתנו הדברים לשיעורים, והדברים תלויים בפלס הדעת והתבונה ובמדה ממוצעת לפי דרכן של בני האדם.

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » א' יולי 10, 2022 12:32 am

משנת רבי אליעזר והרבה חידושים שנו כאן

גדולה היא השבת, שאסר בה את המלאכה, [שהיא] חביבה לפניו. שהרי ברא את עולמו במאמר ולא ביגיעה, ולא בעמל, וקרא בריאת העולם מלאכה, שנ' ויכל אלהים ביום השביעי [וגו'].
חביבה היא המלאכה, שהרי כל בריות שברא הקב"ה בעולמו, לא מסר להן מלאכה, אלא לבני אדם בלבד. וכן היה ר' מאיר אומ', ראית מימיך ארי אכר צבי קייט, שועל כורם, או אחד מן החיות עושה מלאכה. [הרי אינן עושין מלאכה], והרי הן מתפרנסין בלא מלאכה, ובני אדם אין מתפרנסין אלא מן המלאכה, לא מפני שהן קלים מן החיות, אלא שהמלאכה חביבה.
[חביבה היא המלאכה, שהאדם הזה התקין לו הקב"ה כל צרכיו עד שלא נבראתה חוה, ואחר כך זיוגה לו].
[חביבה היא המלאכה, שהקב"ה העסיק את אבותינו במדבר ששה חדשים במלאכת המשכן, והיתה יכולת לפני הקב"ה לבראת את המשכן בהרף עין, אלא לא השרת שכינתו בישראל אלא מתוך המלאכה, שנא' ויכל משה את המלאכה. הא למדת שהמלאכה חביבה].
חביבה היא המלאכה, שכל הנביאים נתעסקו בה. ביעקב אבינו הוא אומר, אשובה ארעה צאנך אשמר. במשה הוא אומר, ומשה היה רועה. בדוד הוא אומר, ויקחהו ממכלאות צאן. בעמוס הוא אומר, כי נקד אנכי ובולס שקמים, ויקחני ייי מאחרי הצאן. ר' ברכיה אומ', [עמוד 367] גדול הנהנה מיגיעו יתר מירא שמים, שביראת שמים כת' אשרי איש ירא את ייי, ובנהנה מיגיעו כת' יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך.
חביבה היא המלאכה, שלא שרת רוח הקדש על אלישע בן שפט אלא מתוך מלאכה, שנא' וילך משם וימצא את אלישע בן שפט. ומה אליהו אומ' לו, כי מה עשיתי לך, שלא לבטלו.
גדולה היא המלאכה, שכל מצות ומעשים טובים אינן אלא מלאכה, חוץ מהגיון תורה ותפלה.
גדולה היא השבת, שביטלה את המלאכה, שיש בה כל המדות הטובות הללו. אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, כולן למדין ממלאכת המשכן. מעשה חשב, מעשה רקם, מעשה ארג, מעשה רוקח, מעשה עבות, מעשה חרש, וכדומה להן. מיכאן שאין עושין אחת מהן שנקראו מלאכה. נמצאו תשעה ושלשים פעמים כת' בפרשת המשכן מלאכה ועבודה, ושאר המלאכות, שאינן מתפרשות כאן, מתפרשות בבית העולמים. מעשה שבכה, מעשה שרשרת, מעשה המכונה, מעשה צעצועים, וכדומה להן. וכולן נקראו מלאכה, שנ' והמלאכה גדולה.
מניין למקח וממכר, והלואה, ופקדונות, שנקראו מלאכה, שנ' אם לא שלח ידו במלאכת רעהו.
מניין לדינין ולטענות ולערעורין, וכל מעשה בית דין, שנקראו מלאכה, שנ' כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשטרים ולשפטים.
מניין לקידושין ולגירושין שנקראו מלאכה, שנ' אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמד בחוץ והמלאכה [וגו'].
ומניין במוציא, בין בימינו, בין בשמאלו, בין על כתיפו, שנקראו מלאכה, שנ' ועל הסבלים ומנצחים לכל עושי המלאכה.
מניין לחשבונות שנקראו מלאכה, שנ' ויבא הביתה לעשות מלאכתו, לחשב חשבונותיו.
ויש אומרים, מלאכה אמורה בתורה ארבעים חסר אחת.
מניין שאין מטיילין בעיר לדבר שאינו של מצוה, ת"ל אם תשיב משבת רגליך.
מניין שאינן יוצאין בשדות לידע מה הן צריכות לתקנן, ת"ל עשות חפציך ביום קדשי.
מניין שאוכלין שלש סעודות בשבת, שנא' וקראת לשבת ענג. ואומ' ותתענג בדשן נפשכם.
מניין שמתכסין כסות נקייה ומציעין מצעות נאות, ת"ל לקדוש יוי מכבד.
מניין שאין פוסעין פסיעה גסה בשבת, ת"ל וכבדתו מעשות דרכיך.
מניין שפוסקין צדקה לעניים בשבת, ומפקחין על עסקי הרבים בשבת, ת"ל ממצא חפצך, חפצי שמים מותרין.
מניין שאין מדברין דברים יתרים ולא דברים של בטלה בשבת, ת"ל ודבר דבר.

אלכסנדרוס · הודעהעל ידי **אלכסנדרוס** » א' יולי 10, 2022 12:43 am

כדאי לעיין בספרו של יצחק גילת, "משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה".

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ב' יולי 18, 2022 8:36 am

בית הלוי, דרוש ז -
במס' חגיגה איתא דאחוי לי' ההוא צדוקי לריב"ח עמא דאהדרינהו מרי' לאפי' מני' אחוי לי' עוד ידו נטוי' עלינו, והקשה שם מהרש"א דהרי הך קרא דועוד ידו נטויה עלינו כתיב גבי פורענות בישעי' קפיטיל ט' בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטוי', ובארנו זה ע"פ מה דמבואר בחושן משפט סימן רס"א כתב הטור דאבדה מדעת הוא הפקר וכגון המניח כיסו ברחוב דכל מי שירצה זוכה בו והקשו עליו מהא דב"ק סוף פרק כיצד הרגל זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל דשקיל וטרי הגמרא אי השוברו חייב או פטור וע"ש בפרש"י דמפרש זרק כלי בעל הכלי ולהטור הרי נעשה הפקר ויכול כל מי שירצה לזכות בו וכ"ש דהשוברו פטור, והפשוט דעד כאן לא כתב הטור דנעשו הפקר רק במניח כיסו בר"ה ולא איכפת לי' כלל מה שיעשה בו אם יאבד או לא ומש"ה ס"ל דנעשים הפקר אבל בזורק כלי שלו לשוברו דיש להבעלים תכלית ורצון בהכלי שרוצה לשוברו עדיין הם שלו קודם שנשברו ואינו יוצא מרשותו כלל, וזהו דהצדוקי הראה לו עמא דאהדרינהו מרי' לאפי' מני' וכוונתו הי' שהקב"ה סילק רשותו מהם לגמרי ואינם עוד ברשותו שהשליכם לגמרי, רק זה הי' שייך אם הקדוש ברוך הוא הי' מוסרם לבבל בגלות ולא הי' איכפת לי' כלל במה שיעשו המה בהם אם ירצו ישתעבדו ואם ירצו יטיבו להם הי' שייך לומר כן לכאורה, והראה לו ריב"ח דעוד ידו נטוי' עלינו דשלחם לגלות לתכלית וכוונה לסבול שמה יסורים ונענשים שם וא"כ הרי הוא כמו זורק כלי לשברו דהם שלו ואינו יוצא מרשותו.

עתניאל בן קנז

אלכסנדרוס כתב:כדאי לעיין בספרו של יצחק גילת, "משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס ומקומה בתולדות ההלכה".

מה ענין רבי אליעזר בן הורקנוס - ל'משנת רבי אליעזר' שהיא מר' אליעזר ב"ר יוסי???

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' יולי 19, 2022 4:06 am

שו''ת חוקי חיים (בלייער)

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' אוגוסט 16, 2022 4:49 am

ר' חיים מינץ משגיח דישיבת סטאטן איילאנד [ישיבתו של מרן האגרו''מ], פרשת דברים. עיי''ש עוד.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ג' אוגוסט 16, 2022 7:12 am

עושה חדשות כתב:ראיתי כעת נוסח של ברכהמ"ז המיוחס ליוסי בן יוסי, ואיידי דזוטר הנחתיו כאן.

ברכת המזון הקצרה.png

בדיחה או ברצינות?

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' אוגוסט 16, 2022 10:04 am

מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

עזריאל ברגר

נראה שאכן הוא עשה את הנוסח הזה לפי הכללים ההלכתיים (ברית ותורה, מלכות בית דוד (בסגנון מליצי, אך ברור ומפורש), ג מלכויות בברכת הטוב והמטיב), אבל חסר הביטוי "ארץ חמדה טובה ורחבה", וכנראה הפייטן הזה סבר שמספיק לומר "הארץ הטובה".

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ג' אוגוסט 16, 2022 11:04 am

חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

דוגמא זו איננה פייטנית במיוחד, אלא בעיקר קצרה, בחינת 'מעין שלש'. ויש לחשוש שפרסומה עם גושפנקא הלכתית עלול לקפח את פרנסת מוכרי לחמניות מזונות לסוגיהם.

עזריאל ברגר

סגי נהור כתב:פרסומה עם גושפנקא הלכתית

יש רבנים בדורנו שכבר פרסמו נוסחאות כאלו (כנראה ארוכים מעט יותר).

סגי נהור כתב:לקפח את פרנסת מוכרי לחמניות מזונות לסוגיהם.

אולי צריך לומר: אכי"ר (כיוון שפעמים רבות מי שאוכל "לחמי מזונות" באמת צריך לברך עליהם המוציא וכו').

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' אוגוסט 16, 2022 2:28 pm

סגי נהור כתב:
חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

דוגמא זו איננה פייטנית במיוחד, אלא בעיקר קצרה, בחינת 'מעין שלש'. ויש לחשוש שפרסומה עם גושפנקא הלכתית עלול לקפח את פרנסת מוכרי לחמניות מזונות לסוגיהם.

מניין לך ש"דוגמא זו איננה פייטנית במיוחד"?
תשווה את סגנונה לפיוטי יוסי בן יוסי הידועים ותראה שזהו סגנונו (וסגנון פייטנות התקופה!)

צופה_ומביט

חד ברנש כתב:מדוע בדיחה?
קדמוננו נהגו לפייט את ברכות המזון בימים או בסעודות מצויינות (שבתות, יו"ט או בסעודות נישואין וכדומה),
והנוסח הפייטני החליף את נוסח הקבע.
צא ועיין בעבודתו של ר"א שמידמן, ברכות מזון מפויטות מן הגניזה. כדומני מצוי באוצר.

מה עם "כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות"?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר