תעלומה בלוח 'עתים לבינה' בזמני "נץ הנראה"

[אלישע לוי]

הנץ המישורי בימים אלו הגיע לשיא המאוחר ביותר בשבת ו' שבט וביום ראשון ז' שבט, בהם היה בבני ברק (לדוגמא) הזמן בשעה 06:42:16,
ביום ששי ה' שבט היה הנץ מוקדם יותר, 06:42:14
וכן ביום שני ח' שבט חזר להקדים, 06:42:15.
בימים שלישי רביעי וחמישי הוסיף להקדים בחלקי שניות כל יום עד שמחר (ששי) כבר יורד מתחת לדקה ה42.
אבל כל זה בנץ האסטרונומי,
בזמן הנץ הנראה המופיע בלוח עתים לבינה יש דבר לא ברור ומתמיה,
ביום ששי ה' שבט הנץ מגיע לשיאו 06:49
אח"כ בשבת חוזר אחורה 06:48:45
יום ראשון קופץ קדימה 06:49
יום שני נסוג אחור 06:48:30
יום שלישי חוזר ודולג 06:49
ומרביעי ואילך חוזר ויורד בהדרגה.

מה הולך כאן???

[קו ירוק]

נץ הנראה מושפע מהרים במזרח, ולפעמים צלע הר מסתיר יותר ובקע מסתיר פחות. לא בטוח שזה תנודות של יום אחד בלבד, אבל תאורתית ברור שזה יתכן.

[לוח עתים לבינה]

כשהאופק המזרחי הררי בהרים שאינם אחידים, לכן ביום אחד יכול לעלות ולמחרת כשהשמש מול שקע קטן בין הרים הנץ יקדים בכמה שניות,
דבר זה ניתן להבחין בו כשהשמש נמצאת כמה ימים באותו קו (כמו הזמן המאוחר שלה כימים אלו בשבט השנה), ואמנם קיים וקורה בכל השנה אלא שאז עקב השינוי בין יום ליום של קרוב לדקה שינוי קטן זה נבלע וקיצור האיחור לא מורגש (שבמקום לדלג מיום ליום דקה ידלג רק חצי דקה בגלל השקע בין ההרים הגם שמצד שינוי הימים היה צריך לאחר דקה)

[אלישע לוי]

חשבתי על האפשרות של אופק הררי,
אך האם ייתכנו הבדלים כאלו של כרבע דקה מיום ליום?
והאם הזווית היא בלתי משתנית ואפשר לחשבה מראש?

[קו ירוק]

כנראה שכן. זה חישוב שמבוצע באמצעות תוכנה מיוחדת ע"י ר' חיים קלאר מירושלים.

[דוד נ.א.]

בהנחה שהזמנים מלכתחילה מעוגלים לרבעי דקות, מספיק הבדל של חלקיק שניה כדי שיהיה הבדל של רבע דקה בין יום ליום...