אראל כתב:רב ייבי כתב:גם אם זה נכון שהוא התנהג ככה, מאן יימר שהחילוק הוא חילוק נכון, כפי שכבר העיר הדיין ע"ז, ומה לנו כי נלין על מו"ל חומש כפשוטו שהתנהגו אחרת?
זאת ועוד, הלא הרד"ק והאבע"ז חזקוני ספורנו ר"י בכור שור, והמשך חכמה, והרש"ר הירש, ואטו כי רוכלא, מכריעים את הכף בפירושיהם שלא סברו כמותו.
כוונתו פשוטה ומובנת, לא מצינו מעולם שהעמידו 'פירוש שלם הקובע שכך הוא פשוטו של מקרא' מיוסד על פירושי אחרונים
כל הפירוש פשש"מ מיוסד על פירושי אחרונים?
הנצי"ב לא קבע פירוש שלם כזה?
לענ"ד הטענה היא כמו שהביאו כאן לעיל [וכתבתי הבוקר שאני מבין אותה], שבעם ישראל התקבל - בפרט ללימוד צעירי הצאן ובעלי הבתים הקובעים לימוד מקרא, כלומר לכלל הציבור שאינם ת"ח המעיינים במקרא - לא כך.
וטעמא רבא בדבר, כי אנו בקטנותנו לא יכולים ללמוד [כסדר קבוע בכל החומש על הסדר, שהוא יהיה הבנת ה"מקרא" הבסיסית שלנו] פשוטו של מקרא כמות שהוא [כפירושי הראשונים שהוזכרו] בלי דרשות חז"ל ומוסר ואלוקות ונסים וכו' - ועדיין תישאר בנו הרוממות והקדושה של הדברים, לימוד שיוסיף בנו יראת שמים ויסודי היהדות [כמו שכתב החפץ חיים שאצלנו מוכרח לימוד מקרא להיות כזה]. ומשמים סייעו ביד רש"י - ועם ישראל לא בכדי נאחז בו בכל כוחו - לכתוב פשוטו של מקרא - כמו שהעיד רש"י שכתב רק זאת - בלול מדרשות חז"ל ומכל מידה נכונה ויראה ואהבה ודביקות ויסודי התורה והיהדות [כמו שכתב החפץ חיים].
כתבו לעיל שהגר"ל מינצברג לימד כיצד ללמוד פשוטו של מקרא ברוממות וקדושה [וכבר כתבתי לעיל פעמיים על פשוטו של אדם ופשוטה של יהדות]. דא עקא שהחומש הזה אינו שיעורי הגר"ל מינצברג, ולא מוקף במעטפת הגותית שתסביר את מקומו, אלא אך ורק הפשוטו כמות שהוא... [שוב, אם כנים הדברים שאכן כך הוא. כי רבו הטוענים באשכול ובהסכמות שלא כך הוא, אלא שהפירוש רווי יראת שמים וקדושה...].
ואוסיף/אחדד/אמחיש: אילו התחיל איזה חיידר ללמד לילדים על החומש כסדר [כמפרש המקרא הבסיסי/יחיד] את הרמב"ן [וכל שכן את הרד"ק/אב"ע/רשב"ם] ולא את רש"י - כלומר לא שהיו מלמדים איזה ליקוט ערוך בן זמננו, אלא את הראשונים הנ"ל כמות שהם [בעלי התוספות, ר"י בכור שור וכו'] - היו יוצאים נגדו באותה עוצמה [אם כי לא באותן לשונות חריפות, כי בכ"ז מדובר ברמב"ן וכו'].
לכן כל/עיקר הטענה [ואין לערב כאן לסל אחד מתנגדים שונים מטעמים שונים, אלא יש לחלק היטב כלפי מה מתנגד כל אחד] היא על מה שהציגו פירוש זה באופן שכלפי חוץ נראה - ואולי גם מושך אנשים - כתחליף לרש"י, באופן שכנראה המציאות מראה שאנשים - מלמדים, מורות, בעלי בתים - פונים קודם כל לפירוש זה, ואז אל רש"י שנעשה כתוספת, ולא כהיסוד.
אבל אין [עיקר ה]טענה על עצם הפירוש כמות שהוא - אילו באה הבהרה נחרצת - כמו שעשה הרב חזן - שזה רק להעשרה למעיינים במקרא ורוצים לדעת עוד פירושים.
השם "פשוטו של מקרא", והמיקום על הדף בספר, ובתוספת מה שלאנשים מסוימים נראה כבחירה מכוונת של מה להביא ומה להשמיט ואיזה תמהיל פשטני דווקא ובדווקא לעשות - הוא שעורר את המהומה.
אבל בחלק הזה בנקל לתקן: לשנות את השם מ"פשוטו של מקרא" נניח ל"אוצר מפרשי הפשט" וכיו"ב, למקם אותו מתחת לרש"י ולא מעל, ובנוגע לתמהיל - זה כבר באמת ענין של טעם אישי, ואני מניח שרגישויות קודמות/שונות גורמות לאנשים שונים לראות/לטעום/לחוש דברים שונים כלפי הפירוש הזה.
עוד [וכרונולוגית: קודם] עורר את המהומה מה שבפועל מלמדים ומורות פנו ללמד ילדים דוקא את זה. וכאן באמת בנקל לתקן: במקום לצעוק על מחברי הפירוש / המו"ל - לצעוק [או להסביר/להבהיר בנחת - או לבקש מהמו"ל/עורכים שיוציאו הבהרה כזו] על המלמדים והמורות שלא ילמדו את זה כתחליף לרש"י, כי זה נועד להעשרה למעיינים במקרא, אחרי שכבר העבירו הסדרא חורש"י.