הוה אמינא כתב:מתברר שאתה כותב מתוך מקום אישי, אז סליחה ממך.
מקדש מלך כתב:האם הרב קפלן מדבר על אדם ספציפי? אני חושב שלא. הוא אומר רק שזוהי המשמעות לחיפוש של פירוש כזה בדווקא.
אדם שמתאר תופעה שלילית (לדעתו), ומסביר את המסתתר מאחוריה מנימוקים חינוכיים, כדי להניא את חניכיו מלהתעסק עם פירושים כאלו, אינו מתכוון לכאורה לחרוץ דין אישי על אדם שהוא אינו מכיר.
אחרת ייאסר על משגיח להביע דעה על אף מגמה שלילית. כשיהיה בחתונה וישמע שירה פרועה או ריקוד גס, יהיה אסור לו לומר שזו השחתה, כי אולי הזמר ירא"ש גדול וצם בה"ב, וגם הבחורים הרוקדים אולי צדיקים גדולים.
ואם יראה פרסומת על "שמחה פורצת גבולות עם יופלה", מי יודע? אולי הפרסומאי צדיק נסתר, והמצולמים מבני עלייה? וכו'
מקדש מלך כתב:ומה משנה אם לא ידע עד היכן יהיה הנזק?
תמלול מתוך ההקלטהאהרן חן כתב:קבלתי:
הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א דיבר בישיבתו בביקורת חריפה כנגד חומש פשש"מ.
הקלטה בקרוב.
"כל מלחמתם של היונים בתורה היה להפקיע את קדושת התורה, והיינו שלא ילמדו את התורה מתוך כוונה להידבק באלוקים ולקיים מצוותו, אלא ילמדו את התורה כסטודנטים בעלמא שכל מטרתם הוא רק להשיג חכמה.
"יצא ספר 'פשוטו של מקרא', וגדולי תורה ובעלי מוסר כבר העירו שהספר מגשם את התורה, ומה גם שמשנה בפירוש פשוטו של מקרא, רש"י אומר כך והוא אומר כך, והסכנה גדולה כשעושים את התורה כספר סיפורים וכל אחד מגיה בה ומפרשה כרצונה, ומחלל בזה את קדושת התורה.
אנו צריכים לידע שאין לנו שום מושג בקדושת התורה, ומי שעושה את התורה כ"ספר סיפורים", מחלל בזה ח"ו את קדושת התורה"
עושה חיל כתב:ישא ברכה כתב:ההרגשה שלי שבקרוב תצא מהדורה חדשה עם שם חדש לפירוש, ועוד כמה שינויים קוסמטיים, והכל יבוא על מקומו בשלום.
נכון ביחס לשאר גדולי ישראל, אבל בנוגע למשגיח הגרח"י קפלן שליט"א, לענ"ד, זה לא ישנה את דעתו.
אם אני מבין נכון, לגרחי"ק שליט"א יש תפיסה מה היא 'דרך הפשט', וכדרכו בקודש 'דרך הפשט' איננה לגמרי כמו שהרבה חושבים.
לצערי, אני הקטן והצעיר עדיין לא עמדתי על דעתו.
יש לו התנגדות רעיונית חזקה לכל מה שנקרא 'פשט' (ורווח אצל ת"ח רבים), כאשר אין זה כפי שהוא קיבל בהבנת 'דרך הפשט'. זה נראה שהוא קידש מלחמה על הנושא בדיבור בישיבה, וגם בדיבור עם הגאון ר' דוד כהן שליט"א כפי שהביאו כאן לעיל בנוגע לועד על 'רוח אלוקים'. שמתי לב לסוגריים שם - מעניין מאוד! (אם זה נכון):אור עולם כתב:איני רוצה לעסוק בעניין, אך הגרח"י קפלן דיבר נגד החומש בוועד שמסר ל4 בחורים. הוועד הודפס והופץ בישיבה, ועורר סערה, ולאחמ"כ הודפסו עוד 2 מהדורות ובכל אחת נוספו דוגמאות חדשות וביטויים חריפים נוספים, וכן שהמשגיח שמע בעניין מהגר"ד כהן (אע"פ שאח"כ הוברר שהוא זה שפנה לר' דוד והראה לו את הדוגמאות שנכתב שר' דוד הראה לו, שאגב דבר זה מצוי בשיחותיו של המשגיח וכידוע לשומעיו).
מצורף בזה שיחה מלפני כמה שנים, אולי יעזור להבין את דרכו.
(מצורף כל השיחה בקובץ בדרייב. אשמח אם מישהו יחתוך את הקטע הרלוונטי).
שם בדקה 47:45 הוא מתייחס לדברי הרשב"ם בפרשת השבוע (וישב) על הויכוח עם ולפני רש"י בעניין 'פשטות המתחדשים', ומסביר 'פשט' בדברי הרשב"ם המפורסם. לא זכיתי לרדת לעומק הדברים, ואף פניתי אליו לאחר מכן, המשגיח שליט"א ענה לי בכנות, שבשביל שאבין זאת, אצטרך לשבת ולהאזין תקופה ממושכת בשיחותיו.
https://drive.google.com/file/d/1ak4Kcn ... sp=sharing
עושה חיל כתב:עדיין לא קיבלתי התייחסות לדברים, ואני תמה על כך מאוד.
אבקש מכל מי שמעוניין לרדת לעומק דעתו של המשגיח הגאון רבי חיים יצחק קפלן שליט"א, לשמוע את הקטע הנ"ל (דקה 47:45 - למשך כשתי דקות).
אני משער שזה יעזור לרבים להבין יותר את דעתו.
אני אישית לא הבנתי, ואני משער שיש לי פערים להשלים.
עכ"פ, מי שהבין, אשמח שיסביר לי.
עקביה כתב:עושה חיל כתב:עדיין לא קיבלתי התייחסות לדברים, ואני תמה על כך מאוד.
אבקש מכל מי שמעוניין לרדת לעומק דעתו של המשגיח הגאון רבי חיים יצחק קפלן שליט"א, לשמוע את הקטע הנ"ל (דקה 47:45 - למשך כשתי דקות).
אני משער שזה יעזור לרבים להבין יותר את דעתו.
אני אישית לא הבנתי, ואני משער שיש לי פערים להשלים.
עכ"פ, מי שהבין, אשמח שיסביר לי.
כמדומני שכוונתו לרעיונות שכאשר הם נהגים הם בגדר חידוש, ואינם אלא נחלת יחידים, אבל לאחר זמן הם מתפשטים והופכים לנחלת הכלל, ואז הם שבים להיות מושכל ראשון אצל כל לומד, ועל גביהם נבנים רעיונות נוספים וחוזר חלילה.
אולי אפשר לתת כדוגמה את זה שתיאורי גוף בתנ"ך כלפי הקב"ה נתפסו אצל רבים כפשוטם. אחרי הרמב"ם פשוט לכל שאינם אלא לסבר את האוזן, אבל אין לו גוף ולא דמות הגוף. באה הקבלה והוסיפה נדבך המייחס משמעות מיוחדת לאותם איברים וכו'.
עושה חיל כתב:זו כוונת הרשב"ם שם?????!!!!!
עושה חיל כתב:זו כוונת הרשב"ם שם?????!!!!!
צופה_ומביט כתב:עושה חיל כתב:זו כוונת הרשב"ם שם?????!!!!!
סקרנתם אותי והלכתי לשמוע.
.....
איך זה נכנס שם בכלל דברי הרשב"ם - איני יודע.
מנין היומרה לקבוע שכל מי שמבין את הרשב"ם אחרת [כפשוטו] אינו אלא טועה - ג"כ איני יודע.
[אדרבה, לפי דבריו נראה שכלל בזה גם את הרשב"ם בעצמו, שגם הוא לא הבין את מה שענה לו רש"י].
......
כללו של דבר:
האם זו כוונת הרב קפלן? נראה שכן.
האם זו כוונת הרשב"ם? נראה שלא.
עקביה כתב:עושה חיל כתב:זו כוונת הרשב"ם שם?????!!!!!
ואני לא באתי אלא לפשוטו של הרב קפלן.
דורשי יחודך כתב:הבעיה היא שבפרשנויות כאלו ממש אבדה שפת אנוש. אין כמעט שום דבר שלא נוכל לפרשן אותו מחדש למשמעות אחרות או הפוכה מהמשמעות הפשוטה של הדברים. וכבר א"א לתקשר, שכן תמיד נוכל שהאומר התכוון בדיוק הפוך.
האם כוונת דבריו של הרשב"ם היא לא פשוטה וברורה?
נוטר הכרמים כתב:הרחבת דברים מהגרב"ש דויטש שליט"א,
בחלק האחרון דברים מעניינים אודות רשב"ם.
שגם הרשב"ם שנודע כמפרש הפשט ופעמים רבות מפרש לא כמו חז"ל, מכ"מ כאשר הובאו פסוקים במסכת ב"ב רואים אנו שפירשם כפי שפירש רש"י בחומש, ואפי' באותם המקומות שבפי' לחומש הסביר אחרת. ומכאן רואים שוודאי דעתו שהעיקר זה כמו פירוש חז"ל וכמו שכתב רש"י בחומש, ולא כתב את דבריו כעיקר.
בראשית ברא אלהים -
יבינו המשכילים כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמיתים. וזהו האמור במסכת שבת:
הוינא בר תמני סרי שנין ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון, שנכתב פשוטו של מקרא בלשון שיכולין ללמוד הימנו עיקר הדרשה, כמו 'אלה תולדות השמים והארץ בהבראם', ודרשו חכמים באברהם, מאריכות הלשון שלא היה צריך לכתוב בהבראם.
עתה אפרש פירושי הראשונים בפסוק זה, להודיע לבני אדם למה לא ראיתי לפרש כמותם.
ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי וע"י שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא.
ולפי שאמרו חכמים: אל תרבו בניכם בהגיון. וגם אמרו: העוסק במקרא מדה ואינה מדה, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת: הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.
וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים, נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי, היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים.
ידעו ויבינו יודעי שכל כי לא באתי לפרש הלכות אף על פי שהם עיקר כמו שפירשתי בבראשית, כי מיתור המקראות נשמעים ההגדות והלכות ומקצתן ימצאו בפירושי רבינו שלמה אבי אמי זצ"ל.
ואני לפרש פשוטן של מקראות באתי ואפרש הדינים וההלכות לפי דרך ארץ. ואעפ"כ ההלכות עיקר, כמו שאמרו רבותינו: הלכה עוקרת מקרא. לשש שנים יצא ביובל. ויש שנותן חילוק ביניהם.
הוסיף עוד, שגם כאשר מפרש רש"י את הפסוקים באופן שלא נראה כפי הפשט הפשוט, הדבר מוכרח שהבין רש"י שהפסוק מכריח את זה וזהו הפשט, שכן במקומות אחרים שכן פירש כפי הפשט (באופ"א ממדרש אגדה בחז"ל) מביא את חז"ל וכותב שזהו מדרש אגדה, ורואים שבמקומות שלא כתב כך הרי שהבין שזהו הפשט המוכרח
עושה חיל כתב:בהודעה הבאה ארחיב על הטעיה שקיימת כאן לענ"ד (בהקלדת דבריו).
מגוחך לדבר על הרשב"ם, ובד בבד לנקוט גישה הפוכה ממשנתו של הרשב"ם בפירושו לחומש,
בלי לציין שסביב זה סובב הדיון המרכזי בין רש"י לרשב"ם, וכנראה רש"י אף הסכים עמו.
קו ירוק כתב:עושה חיל כתב:בהודעה הבאה ארחיב על הטעיה שקיימת כאן לענ"ד (בהקלדת דבריו).
מגוחך לדבר על הרשב"ם, ובד בבד לנקוט גישה הפוכה ממשנתו של הרשב"ם בפירושו לחומש,
בלי לציין שסביב זה סובב הדיון המרכזי בין רש"י לרשב"ם, וכנראה רש"י אף הסכים עמו.
הציר של ה'פשט' שהתקבל הוא כרש"י. וזה לא סותר שיש פשט של רשב"ם וראשונים אחרים מבעלי הפשט, ואף הרמב"ן.
לשרטט פשוטו של מקרא בדורנו אנו, זו התיימרות ופסול מעיקרו. ולדעתי זה אחד מבסיסי התנגדות לרעיון זה. הדוגמאות והביקורת הספציפית זה בנוסף.
מקדש מלך כתב:לא שמעתי כעת את ההקלטה (רק לפני כמה ימים, יתכן שאני שוכח פרטים) וגם לא קראתי את כל התגובות.
אבל אני חושב שהוא אומר דבר פשוט, גם אם לא דייק מאה אחוז במילותיו. וזו כוונתו:
לפני כן (כפי שהבנתי משמיעת כמה מילים קודם לכן) הוא סיפק תובנה שיש "חדש" ויש "מתחדש". ה"חדש" כולו חדש, וזו מידה גרועה. אבל ה"מתחדש" נטוע בישן, ורק מוסיף עליו "חידוש".
ואחר כך הוא ממשיך ומסביר שהפשטות של הרשב"ם היו בבחינת "מתחדש" (ולכן הרשב"ם קרא לפשטים שלו "פשטות המתחדשות"), לאמר, הוא היה נטוע בהבנה הישנה על פי חז"ל העמוקה שהיא העקרית, אף כי אינה לפי פשוטם הפשוט של הדברים, ורק משם הוא "התחדש" עם פשט פשוט. ולדבריו, לאחר רק אחרי שהעומק ברור, אז אפשר "להתחדש" עם פשטות, מתוך הבנה שאין סתירה בינם לישן , והם רק תוספת עליו ומתיישבים בתוכו (ובפרט הזה באמת צריך הבנה מאוד עמוקה, כידוע ונטחן הרבה בפורום, ועוד לא בא לידי מיצוי).
ואילו רש"י, היה עסוק כולו בהנחלת הישן, ולא סיפק בידו גם "להתחדש". שכן ראה את יעודו בהנחלת העיקר, שהוא הישן.
וכמובן שזוהי בדיוק טענתו על בעלי הפשט החדשים, שהם לטענתו בבחינת "חדש" ולא "מתחדש".
זו כוונתו לכאורה, גם אם לא ממש דקדק במילותיו. וכדרכם של אנשים שמתקשים לפעמים להעביר מסרים קשים ונכשלים בבחירת המילים המדויקות.
והודה לי שאילו היה לו פנאי, היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.
לייטנר כתב:א. שגם בדורנו יש מה לחדש בפשט. - מה זה קשור לדברי הרשב"ם שם? איך זה נכנס לשיחה בינו לרש"י? וזה שיש לאחרונים מקום לחדש זה לא רק בפשט. בקיצור, זה נושא אחר לגמרי, וכפי שכתבתי כבר קודם.
ב. זו לא כפירה. זה זלזול ברשב"ם. - לא, זה לא. והבאתי שכבר בתנאים ואמוראים מצאנו כך. ובשלמא אם לא היתה סיבה לחשוב ככה, אבל העובדה היא שרש"י לא פינה לזה מזמנו, והשאיר את פירושו כמות שהוא, וכתבו כאן לעיל שכך נשארו שאר תלמידיו.
קו ירוק כתב:בית מדרשו של רש"י המשיך לפרש כך בהכוונתו (רבינו יוסף קרא... תלמידי רש"י).
השמר לך פן תנקש אחרי הסומים הפותרים... ונמצאו עוקרין בפתרון תיבה זה כל הפרשה, שאם תפתר... מעגלותיה של פרשה זו, ולא תדע מהו שאומר בסמוך.. וגם כשתגיע למקרא שבסמוך... אם לא תלחץ ותסמך על המדרש שאמרו רבותינו שנה שנולד בה שמואל היה קול יוצא בעזרה... תוכל לדחות המציקים לך.
אך דע לך, כשנכתבה הנבואה שלימה נכתבה עם פתרונה וכל הצורך שלא יכשלו בה דורות הבאים, וממקומו אין חסר כלום ואין צריך להביא ראיה ממקום אחר ולא מדרש, כי תורה תמימה נתנה, תמימה נכתבה, ולא תתחסר כל בה, ומדרש חכמינו כדי להגדיל תורה ויאדיר. אבל כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא ונוטה לו אחר מדרשו של דבר, דומה לזה ששטפתהו שבולת הנהר ומעמקי מים מציפין ואוחז כל אשר יעלה בידו להינצל, ואלו שם לבו אל דבר ה' היה חוקר אחר פשר דבר ופשוטו ומוצא, לקיים מה שנאמר אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת יי' ודעת אלהים תמצא...
ויודע אני שיליזו על פתרון זה כל בעלי אגדה ותלמוד, שלא יניחו מה שפתרו רבותינו בראש השנה ובכמה מסכתות, וילכו אחרי פתרונם. אך המשכילים ישכילו לנתיבות הקרייה להעמיד דבר על האמת. (ש"א פ"א).
ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום - אמרו רבותינו שהלך לשעיר ולשדה אדום ליתן להם התורה ולא רצו לקבלה, וכיון שלא רצו לקבלה נתרעש כל העולם כלו על יושביו לשעה קלה, כסבורין שיחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו, הה"ד ארץ רעשה גם שמים נטפו. זהו מדרשו. אבל לא ידעתי הדבר לישבו על אופניו, ואין זה פשוטו. ואני אוסיף להפליא הפלא ופלא, מה עניין מתן תורה לכאן שחיזרתי על כל השירות שנאמרו על הניסים שנעשו לישראל, ולא מצאתי שידברו דברי השירה אלא מן המאורע, כמו ביציאת מצרים... ועוד, שאין דרך נביא בכל עשרים וארבעה ספרים שיסתום את דבריו כדי שיצטרך ללמוד אותם מדברי אגדה, וכאן הוא אומר ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום, ואין הלשון הזה נופל לומר אלא אם כן כתוב במפורש במקום אחר שיצא משעיר וצעד משדה אדום, ודבר זה לא מצינו כתוב במפורש. ואפילו אם כתוב במקצת בזאת הברכה 'ה' מסיני בא וזרח משעיר למו' עדיין תימה מה עניין דבר זה להכתב כאן. (שופטים פ"ה).
ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעולם... ואם לא שאמרו רבותינו 'אין משיבין על דברי אגדה' תשובה גדולה יש להשיב... על כן חדלתי לי לפרש מקרא זה אחר מדרשו. (מ"א פ"ב).
והט אזנך וכפוף עצמך למקרא זה, שכל מקרא ומקרא שדרשוהו רבותינו, בטוב תלין נפשם, משאמרו עליו מדרש הם הם שאמרו עליו לסוף אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שאין לנו מידה טובה במקרא יותר מפשוטו. תדע שהוא כן, הרי הוא אומר כאן... ועל כן אמרתי שאין לך מידה יתירה במקרא יותר מפשוטו של דבר. וכן שלמה מלך ישראל הוא אומר הט אזנך לדברי חכמים ולבך תשית לדעתי, ופתרון, אע"פ שמצוה עליך לשמוע דברי חכמים, לבך תשית לדעתי - לגופו של דבר. 'לדעתם' לא נאמר, אלא 'לדעתי'. (ישעיהו פ"ה).
מקדש מלך כתב:כשהוא אומר מתחדשים מתוך העומק, הוא לא מתכוון שהם עצמם העומק, או עומק לפנים מעומק, אלא שהם משתלבים בתוך העומק, והם רק "פרט משתלב" או "פן מסוים" מתוך המכלול של העומק.
קשה לי להניח שהוא לא מכיר את פירוש הרשב"ם אפילו הכרות בסיסית (בפרט שכפי המשתמע, הנושא בכללותו תופס אצלו מקום גדול).
אבל כאמור, הוא כנראה לא דייק במילותיו. או שרצה לתת משנה תוקף לרעיון הבסיסי שלו שהפשט הוא רק תוספת שבטלה ברוב ביחס לעיקר, שהוא העומק שחז"ל נתונים בחומש, ולכן נקט לשון ערומים וטען שהפשט הוא רק בבחינת "עומק לפנים מעומק", למי שמצליח לשלב בתמונת העולם שלו את הפשט יחד עם חז"ל.
(דוגמא קטנה. חז"ל מתארים את דוד וגבוריו כאברכים בכולל פונוביז ששקועים בהויות אביי ורבא. הפשט מתאר אותם כאנשי מלחמה. מי שמצליח לשלב בין הפשט לחז"ל הרי שבעצם הוא מוצא, הן בחז"ל והן בפשט, עומק לפנים מעומק, ודו"ק היטב).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 169 אורחים