גם לי, ועדיין; העתקת מילים והנחתן באי־סדר דוקאי - פוגמת הרבה יותר ב'אמינותם' (המעורערת ממילא).אראל כתב:לי מפריע יותר כשהם מחליפים בי"ת בכ"ף או גימ"ל בנו"ן בגופן שלנו....
'ביג דיל' הוא ביטוי די־נפוץ אף ב'עיווריט'...
גם לי, ועדיין; העתקת מילים והנחתן באי־סדר דוקאי - פוגמת הרבה יותר ב'אמינותם' (המעורערת ממילא).אראל כתב:לי מפריע יותר כשהם מחליפים בי"ת בכ"ף או גימ"ל בנו"ן בגופן שלנו....
יהושפט כתב:חבר שקנה את אוצר מדרשי איכה של זכרון אהרן העירני לענין המופלא הבא:
במדרש איכה רבתי שהו"ל בובר, הוא מתעתק בהערותיו ליוונית את המילים היווניות שנזכרו במדרש. באוצר מדרשי איכה של זכרון אהרן גזרו צילום של המילים היווניות מבובר והדביקו בתוך המהדורה החדשה [כאילו קשה להשיג גופן ביוונית..], אלא שלגודל טורח מלאכת ההעתק-הדבק הם התעצלו לגזור כל פעם מחדש את המילה הרלוונטית, ולכן פשוט הדביקו את אותה מילה בכל הספר!
תא חזי כתב:יהושפט כתב:חבר שקנה את אוצר מדרשי איכה של זכרון אהרן העירני לענין המופלא הבא:
במדרש איכה רבתי שהו"ל בובר, הוא מתעתק בהערותיו ליוונית את המילים היווניות שנזכרו במדרש. באוצר מדרשי איכה של זכרון אהרן גזרו צילום של המילים היווניות מבובר והדביקו בתוך המהדורה החדשה [כאילו קשה להשיג גופן ביוונית..], אלא שלגודל טורח מלאכת ההעתק-הדבק הם התעצלו לגזור כל פעם מחדש את המילה הרלוונטית, ולכן פשוט הדביקו את אותה מילה בכל הספר!
א. ייתכן לדון לכף זכות את העורכים לכה"פ, שהם אכן טרחו לגזור ולסמן בקובץ את התמונות, והמעמד הוא זה שהתעצל במלאכתו (אני אומר זאת כמעמד ספרים, בין היתר), בשתי פנים - 1. מאוד קשה לעבוד בתוכנת תג (שבה מעמדים ספרים כגון אלו) עם שפה שהיא לא אנגלית/עברית, וביוונית יש עוד איזה סיבוך (טכני, ואכמ"ל). 2. יש מצב שהם סימנו לו כנהוג אצל עורכים <<ציור1>>, <<ציור2>> וכו', והוא פשוט לא התייחס והדביק הכל אותו דבר.
ב. לגבי עצם ההערה, אני שמעתי דווקא הערה מהכיוון ההפוך... מאיזה משפיע חשוב שליט"א שעורר בברען על כך שמכניסים 'אותיות טמאות' לתוך המדרש הקדוש - ועוד ספרים כיו"ב (אותו משפיע גם מתנגד לשימוש במספרים (ר"ל ספרות הודיות - 1 2 3 וכו') כדי לבאר גימטריות בתוך ספרי קודש, ואכמ"ל ג"כ).
אראל כתב:הטענה הא' צודקת לחלוטין, גם אנכי מעמד וותיק בתוכנת תג, ומן העבודות הקשות שבמקדש, להכניס מן שפה אחרת, ובפרט להכניס תמונה בתוך שורה צפופה.
.תא חזי כתב:ב. לגבי עצם ההערה, אני שמעתי דווקא הערה מהכיוון ההפוך... מאיזה משפיע חשוב שליט"א שעורר בברען על כך שמכניסים 'אותיות טמאות' לתוך המדרש הקדוש - ועוד ספרים כיו"ב (אותו משפיע גם מתנגד לשימוש במספרים (ר"ל ספרות הודיות - 1 2 3 וכו') כדי לבאר גימטריות בתוך ספרי קודש, ואכמ"ל ג"כ).
עתניאל בן קנז כתב:שהרמח"ל משתמש גם בסימני פיסוק (סימני שאלה וכו') שהמציאו הגוים, בתוך ספריו הקדושים - שומו שמיים...
לוצאטי כתב:בכתב היד המקורי של דעת תבונות יש פסיקים וסימני שאלה, והם מופיעים במהד' הרב ספינר.
תא חזי כתב:לוצאטי כתב:בכתב היד המקורי של דעת תבונות יש פסיקים וסימני שאלה, והם מופיעים במהד' הרב ספינר.
נפלא. יש צילום מכתב היד עצמו היכן שהוא?
אראל כתב:הכת"י של 'דעת תבונות' תוכל לראות כאן:
https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... 90205171-1
וכאן: https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew ... FL75663557
אדרבא, [לא הספקתי בעצמי לחפש], תחפש בכת"י אם אכן מופיעים שמה הסימונים והפסיקים אשר עליה רמזי הרב עתניאל שיחי'
ככל הידוע לי, צוות המכון מודע לכך היטב (וגם אינם 'מרוצים' מקיומו, בלשון 'עדינה').זאב ערבות כתב:האם מנהל המכון מודע לאשכול זה ולביקורת על מכונו
קו ירוק כתב:כולם מודעים לדוגמא של הלבושים, שהמהדורה המקבילה לו היתה מעוצבת פחות יפה, אבל מוגהת היטב ע"י תלמיד חכם.
והיא פשוט לא נמכרה מספיק, ובזה נגמר..
פייביש אופטובסקי כתב:קו ירוק כתב:כולם מודעים לדוגמא של הלבושים, שהמהדורה המקבילה לו היתה מעוצבת פחות יפה, אבל מוגהת היטב ע"י תלמיד חכם.
והיא פשוט לא נמכרה מספיק, ובזה נגמר..
מה פרטי ההוצאה לאור של המהדורה ההיא?
מה שנכון נכון כתב:פייביש אופטובסקי כתב:קו ירוק כתב:כולם מודעים לדוגמא של הלבושים, שהמהדורה המקבילה לו היתה מעוצבת פחות יפה, אבל מוגהת היטב ע"י תלמיד חכם.
והיא פשוט לא נמכרה מספיק, ובזה נגמר..
מה פרטי ההוצאה לאור של המהדורה ההיא?
כוונתו למהדורת הרב אלתר פינחס פרבר.
יעקב כהן כתב:השבת רציתי לראות את הברכי יוסף המפורסם על "אל תנח" זכרתי שזה באבן העזר סימן א, לקחתי ברכי יוסף הוצאת שיח ישראל, מצאתי את הנושא אבל לא מצאתי את העיקר, חידושו של הברכי יוסף, חיפשתי שוב ושוב ואין.... לקחתי עוד איזה הוצאה חדשה לא זוכר את שמה, אבל מה שבטוח לא מדויקת במיוחד בלשון המעטה, למשל היה כתוב על חלק או"ח "אורח החיים"....
פרנצויז כתב:כמדומה שראיתי מהדורה שכתוב "אור החיים" (במקום אורח חיים) ...
יעקב כהן כתב:השבת רציתי לראות את הברכי יוסף המפורסם על "אל תנח" זכרתי שזה באבן העזר סימן א, לקחתי ברכי יוסף הוצאת שיח ישראל, מצאתי את הנושא אבל לא מצאתי את העיקר, חידושו של הברכי יוסף, חיפשתי שוב ושוב ואין.... לקחתי עוד איזה הוצאה חדשה לא זוכר את שמה, אבל מה שבטוח לא מדויקת במיוחד בלשון המעטה, למשל היה כתוב על חלק או"ח "אורח החיים".... וגם שם אין, במוצ"ש חיפשתי במחשב במהדורה הישנה וב"ה מצאתי את אבדתי, בקיצור נשמט שם קטע שלם.
תורת המן כתב:כן הוא. מחזיק ברכה חלק "אור החיים".
תמונה:
פרנצויז כתב:יעקב כהן כתב:השבת רציתי לראות את הברכי יוסף המפורסם על "אל תנח" זכרתי שזה באבן העזר סימן א, לקחתי ברכי יוסף הוצאת שיח ישראל, מצאתי את הנושא אבל לא מצאתי את העיקר, חידושו של הברכי יוסף, חיפשתי שוב ושוב ואין.... לקחתי עוד איזה הוצאה חדשה לא זוכר את שמה, אבל מה שבטוח לא מדויקת במיוחד בלשון המעטה, למשל היה כתוב על חלק או"ח "אורח החיים".... וגם שם אין, במוצ"ש חיפשתי במחשב במהדורה הישנה וב"ה מצאתי את אבדתי, בקיצור נשמט שם קטע שלם.
אם בברכי יוסף מהדורת שיח ישראל [מהדורה טובה עם הערות ומ"מ] אבן העזר סי' א', ס"ק ב', חסר הקטע האחרון (ד"ה לכן נראה דלק"מ),
פרנצויז כתב:אם בברכי יוסף מהדורת שיח ישראל [מהדורה טובה עם הערות ומ"מ] אבן העזר סי' א', ס"ק ב', חסר הקטע האחרון (ד"ה לכן נראה דלק"מ), ורואים מהדורה חדשה שגם בה חסר אותו קטע ממש, המסקנה המתבקשת היא לכאורה שהמהדורה החדשה נלקחה כולה על קרבה וכרעיה, בשיטת "העתק הדבק", ממהדורת שיח ישראל.
ויש לבדוק.
יהודה בן יעקב כתב:בפרויקט השו"ת ישנו ברכי יוסף ממהדו' שיח ישראל [כולל ההערות], ושם מופיע קטע הנ"ל.
נוריאל עזרא כתב:האם ידוע למישהו כאן או יכול לבדוק האם הקטע הנ"ל שחסר מהשיח ישראל ישנו במהדורת המאור?
פרנצויז כתב:נמסר לי שהקטע הנ"ל נמצא במהדורת המאור.
שמעתי שבמהדורת המאור הקפידו להעתיק את הטקסט ישירות מדפוס ראשון, למרות שההערות והציונים הם מהמגיה של מהדורת שיח ישראל.
יעקב כהן כתב:לקחתי עוד איזה הוצאה חדשה לא זוכר את שמה, .... וגם שם אין
פרנצויז כתב:אם בברכי יוסף מהדורת שיח ישראל [מהדורה טובה עם הערות ומ"מ] אבן העזר סי' א', ס"ק ב', חסר הקטע האחרון (ד"ה לכן נראה דלק"מ), ורואים מהדורה חדשה שגם בה חסר אותו קטע ממש, המסקנה המתבקשת היא לכאורה שהמהדורה החדשה נלקחה כולה על קרבה וכרעיה, בשיטת "העתק הדבק", ממהדורת שיח ישראל.
ויש לבדוק.
יהודה בן יעקב כתב:בפרויקט השו"ת ישנו ברכי יוסף ממהדו' שיח ישראל [כולל ההערות], ושם מופיע קטע הנ"ל.
מה שנכון נכון כתב:בגירסה 25 הקטע חסר. כנראה העירו להם ותוקן.
ציטרון כתב:אני כותב את ההודעה באשכול זה, ולא ב"ספרים חדשים", כי זה זמן רב שאני מתלבט אם לטרוח ולכתוב את הדברים הבאים, ומצאתי עתה מקום "לפרוע את חובי" (ליתר דיוק לשחרר קיטון), וכאן מקומו;
יש משהו מאד מכעיס ב"הצלחה" הזו של היבול שלהם, לא חלילה בגלל חוסר פרגון או עין רעה, אלא בגלל התנהגות כל כך קלוקלת דוגמת נער בריון, שמחפש תמיד לחטוף ולהקדים את חבריו בכל המשימות האפשריות, ואז עושה אותן בצורה כל כך מרושלת.
וכמו שכתבו כאן כמה, בכך הם קוברים את החיבורים הללו עוד יותר, משום ששיקולי הכדאיות להוציא את אותם חיבורים במהדורה משוכללת וראויה באמת, מקבלים פתאום כיוון אחר משהיה קודם.
ציטרון כתב:והנה לאחר מאה שנות פעילות, קם לו מכון חדש, שמתיימר לההדיר הכל, אבל ה כ ל , בכל מכל: גם ספרות חז"ל, גם ספרי ראשונים, גם תשובות אחרונים, גם ספרים שונים ואחרים, והכל בתוך פרק זמן קצר ביותר. אני זוכר שיצא הלבוש שלהם, שלפי זכרוני הוא החיבור הראשון שלהם, לפני כ - 25 שנה. ותוך חצי יובל, עשרות רבות של ספרים בכל הסוגות הקיימות.
מה עובר להם בראש ?! מה הם חושבים, שהם הסופרמן של עולם הספר התורני ?! הם לא רואים כמה טעויות יש להם...
זאב ערבות כתב:הבעיה היא לא מז"א אלא הציבור שקונה את ספריהם. מצד אחד הרבה מהספרים שהם מוציאים כבר לא נמצאים בשוק בשום מהדורה אחרת, כך שמי שמעוניין בספר מודפס אין לו ברירה. אם הציבור בכללותו יחרים את ספריהם, דבר שלא יקרה, הם יחדלו להתקיים.
אך הנקודה היותר חשובה היא שלו היו טורחים להוציא מהדורות מדויקות ומדעיות - היה לוקח כל ספר זמן מרובה ומשאבים עצומים, וואילו מטרתם היא רק להוציא את הספר בדפוס חדש וכריכה נאה, ואכן מגשימים את מטרתם והבקורת לא מענינת אותם, משל אומרים: לא מוצא חן בעיניכם מה שאנו עושים? תקימו מכון משלכם ותוציאו מהדורות יותר טובות.
זה מזכיר את קופי קורנר שהדפיסו מאות ספרים שמאות שנים לא היו בדפוס במהדורות צילום זולה של שכפול ושבהרבה מקרים ממש לא ניתן היה לקרוא את הכתוב, מבחינה מסוימת יותר גרוע מזכרון אהרן, ואין לשכח שזה היה לפני אוצר החכמה (כל הספרים שהדפיסו נמצאים בהיברו בוקס, תחפשו שם ותראו).
הנה דוגמא https://www.hebrewbooks.org/7132
מה שנכון נכון כתב:הלואי ויקום שוב מו"ל כדוגמת ספריית ליבוביץ-קעסט, ויוציא לאור "ספרים חדשים הזקוקים למהדורות ישנות", בצילום איכותי (יותר ממהדו' ליבוביץ), בלי ריבוי כרכים, בלי מחיר גבוה, בלי פתיחת ראשי תיבות מיותרת, בלי ציוני מ"מ המיועדים לנשים וע"ה או לעכו"ם (דוגמת 'כדאמרינן בהכונס דנ"ח' - 'כדאמרינן בהכונס [בבא קמא] דף נ"ח [ע"א]'), בלי שליחת ידים בטקסט והפיכת הכתיב לכתיב מלא, בלי ניקוד (בד"כ), בלי 'עריכה לשונית' מיותרת של לשון המחבר אפי' בסוגריים (ואכמ"ל). והמעוניינים "בתוכן הספרים ולא בקנקניהם" (כל' מהדו' ליבוביץ) שמסוגלים להתמודד עם התוכן ו'הצורה', יצליחו בע"ה להתמודד גם עם 'החומר', כפי שהצליחו הלומדים אשר לפניהם. ולחלושי הדור הזה יש ספרות ייעודית עניפה ואין סופית, ובד"כ אינם לומדים בספרי שו"ת/ אחרונים/ דרוש עם כל ה'הנגשה'.
[וכמדו' שהצורך העיקרי המכתיב את אופן ההדרה הוא לא צורך הלומדים אלא 'עמך ישראל צריכים פרנסה'].
מה שנכון נכון כתב:הלואי ויקום שוב מו"ל כדוגמת ספריית ליבוביץ-קעסט, ויוציא לאור "ספרים חדשים הזקוקים למהדורות ישנות", בצילום איכותי (יותר ממהדו' ליבוביץ), בלי ריבוי כרכים, בלי מחיר גבוה, בלי פתיחת ראשי תיבות מיותרת, בלי ציוני מ"מ המיועדים לנשים וע"ה או לעכו"ם (דוגמת 'כדאמרינן בהכונס דנ"ח' - 'כדאמרינן בהכונס [בבא קמא] דף נ"ח [ע"א]'), בלי שליחת ידים בטקסט והפיכת הכתיב לכתיב מלא, בלי ניקוד (בד"כ), בלי 'עריכה לשונית' מיותרת של לשון המחבר אפי' בסוגריים (ואכמ"ל). והמעוניינים "בתוכן הספרים ולא בקנקניהם" (כל' מהדו' ליבוביץ) שמסוגלים להתמודד עם התוכן ו'הצורה', יצליחו בע"ה להתמודד גם עם 'החומר', כפי שהצליחו הלומדים אשר לפניהם. ולחלושי הדור הזה יש ספרות ייעודית עניפה ואין סופית, ובד"כ אינם לומדים בספרי שו"ת/ אחרונים/ דרוש עם כל ה'הנגשה'.
[וכמדו' שהצורך העיקרי המכתיב את אופן ההדרה הוא לא צורך הלומדים אלא 'עמך ישראל צריכים פרנסה'].
פרנצויז כתב:נוריאל עזרא כתב:האם ידוע למישהו כאן או יכול לבדוק האם הקטע הנ"ל שחסר מהשיח ישראל ישנו במהדורת המאור?
נמסר לי שהקטע הנ"ל נמצא במהדורת המאור.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 142 אורחים