על חוקרי תלמוד ובכלל

אבן זועקת · הודעהעל ידי **אבן זועקת** » ו' מאי 12, 2017 1:42 pm

המדרש הנ"ל מובא עוד קודם למהר"ל בביאורי מהרא"י לתורה בשם רז"ל ועוד קודם לכן במנהגי הר"ש מנוישטט אך שם זה כתוב בשם הר"ש מנוישטט עצמו. גם בספרו של מוהר"ן שפירא (בעל המב"ש) באורי רש"י עה"ת כתב כן בשם עצמו.
ותאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' יוני 25, 2017 5:00 pm

: מדעי היהדות, מגרסת 170-173_עמוד_1.jpg (130.52 KiB) נצפה 11660 פעמים

: מדעי היהדות, מגרסת 170-173_עמוד_3.jpg (123.23 KiB) נצפה 11660 פעמים

: מדעי היהדות, מגרסת 170-173_עמוד_2.jpg (122.59 KiB) נצפה 11660 פעמים

: מדעי היהדות, מגרסת 170-173_עמוד_4.jpg (129.31 KiB) נצפה 11660 פעמים

(מספרו של שחר פלד, הנזכר כאן)

בברכה המשולשת

בזמנו קראתי את הספר והתרשמתי לטובה מהרצינות שלו.
(אגב, למיטב ידיעתי המצב בעניין זה במורשת יעקב יותר טוב היום, אבל אני נוגע בדבר...)

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » א' יוני 25, 2017 7:07 pm

עוד שם:

לעומקו של דבר

בשביל מה כל הטומאה הזו.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » ב' יוני 26, 2017 10:17 am

לא הבנתי מה טעם להביא מדברי ספר מגרסת הזהויות על דעותיו המוזרות, שביסודן לאמיתו של דבר התנגדות לתלמוד תורה (הוא למשל מכנה מאמר שמנסה לברר בשו"ט מש"ס ופוסקים איך הקריאה הנכונה של "זכר" בפרשת זכור כ"נוקדני וחטטני" או משהו כזה).

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' יוני 26, 2017 10:25 am

עיק כתב:לא הבנתי מה טעם להביא מדברי ספר מגרסת הזהויות על דעותיו המוזרות, שביסודן לאמיתו של דבר התנגדות לתלמוד תורה (הוא למשל מכנה מאמר שמנסה לברר בשו"ט מש"ס ופוסקים איך הקריאה הנכונה של "זכר" בפרשת זכור כ"נוקדני וחטטני" או משהו כזה).

הוא קיצוני וגזמן לשני הצדדים, ואצ"ל שיש חוקרים שאינם לוקים במה שהוא מציג, לכן אין הכוונה אלא לשאוב את הענייניות שבדבריו, ההצבעה על הנקודה שהפריעה ולא תמיד הוגדרה. לאחרונה נתקלתי בכמה אנשים שבלעו לשונם למקרא מחקרים שונים, ועל כן חשוב לתת לדברים את מקומם הנכון.

מדבר קדש · הודעהעל ידי **מדבר קדש** » ב' יוני 26, 2017 10:30 am

דעותיו לא מוזרות, הוא כתב ספר שלם (שגם הוא רק תקציר של ספר עוד יותר ארוך) להוכיח את מה שהוא אומר. הבעיה היא שליותר מדי אנשים אין כח לקרוא את כל הספר וישר קופצים לנייעס שבסוף הספר..
ספר יסודי ביותר, מקיף ומדוייק. לא מכיר הרבה ספרים שמתקרבים לרמת היסודיות שלו.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' יוני 26, 2017 10:38 am

כאחד שקרא את הספר הכבד והמייגע [וכדבריך, בלי כח..], אף שלא ממש בדקדוק כל מלה, אני רשאי לומר שהוא אכן מציג טיעונים כבדי משקל וגוף דבריו אמת ויציב, ואין ספק שחובה ללמוד את דבריו ולהפנימם היטב. עם זאת, איני חוזר בי מכך שהוא מקצין למדיי, ולו בשל העובדה שלדידו די בתואר אקדמי כדי להימנות על תנועת המדעניזם המוטית, בעוד שישנם חוקרים רבים שנצמדים למדע היבש, לעובדות ולנתונים חדים.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » ה' יוני 29, 2017 2:36 pm

מדבר קדש כתב:דעותיו לא מוזרות, הוא כתב ספר שלם (שגם הוא רק תקציר של ספר עוד יותר ארוך) להוכיח את מה שהוא אומר. הבעיה היא שליותר מדי אנשים אין כח לקרוא את כל הספר וישר קופצים לנייעס שבסוף הספר..
ספר יסודי ביותר, מקיף ומדוייק. לא מכיר הרבה ספרים שמתקרבים לרמת היסודיות שלו.

את הדעה שלי גיבשתי בדיוק על סמך זה שקראתי את הספר, ולא דילגתי לסוף.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » ה' יוני 29, 2017 2:37 pm

פלגינן כתב:
עיק כתב:לא הבנתי מה טעם להביא מדברי ספר מגרסת הזהויות על דעותיו המוזרות, שביסודן לאמיתו של דבר התנגדות לתלמוד תורה (הוא למשל מכנה מאמר שמנסה לברר בשו"ט מש"ס ופוסקים איך הקריאה הנכונה של "זכר" בפרשת זכור כ"נוקדני וחטטני" או משהו כזה).

הוא קיצוני וגזמן לשני הצדדים, ואצ"ל שיש חוקרים שאינם לוקים במה שהוא מציג, לכן אין הכוונה אלא לשאוב את הענייניות שבדבריו, ההצבעה על הנקודה שהפריעה ולא תמיד הוגדרה. לאחרונה נתקלתי בכמה אנשים שבלעו לשונם למקרא מחקרים שונים, ועל כן חשוב לתת לדברים את מקומם הנכון.

אם למדרש מילי מעלייתא דאית ביה, אף ידי תיכון עמך. אך מה שמובא בקטע האמור על רש"י, שלפרש אחרת ממנו נחשב ככפירה בעולמה של היהדות, הוא הגזמה פרועה הנובעת ממה שנראה לי כשנאתו של המחבר ללימוד תורה - אלא אם כן עושים אותו לשם המצוה בלבד , כפורע חובו, וללא עיון אמיתי.

בברכה המשולשת

עיק כתב: אם למדרש מילי מעלייתא דאית ביה, אף ידי תיכון עמך. אך מה שמובא בקטע האמור על רש"י, שלפרש אחרת ממנו נחשב ככפירה בעולמה של היהדות, הוא הגזמה פרועה הנובעת ממה שנראה לי כשנאתו של המחבר ללימוד תורה - אלא אם כן עושים אותו לשם המצוה בלבד , כפורע חובו, וללא עיון אמיתי.

לא זאת הכוונה. רש"י הובא שם כפירוש הפשוט והבית מדרשי לסוגיא שם, לאפוקי מההשערות הסוציו-אקונומיות של היסטוריונים וכה"ג.
(ולגבי הסגנון, הרי שאם כת"ר יודע לאיזה בית מדרש שייך ר' שחר פלד הרי שאין שום קושיות על הקו (...) של הספר)

מדבר קדש · הודעהעל ידי **מדבר קדש** » ה' יוני 29, 2017 9:42 pm

בברכה המשולשת כתב:
עיק כתב: אם למדרש מילי מעלייתא דאית ביה, אף ידי תיכון עמך. אך מה שמובא בקטע האמור על רש"י, שלפרש אחרת ממנו נחשב ככפירה בעולמה של היהדות, הוא הגזמה פרועה הנובעת ממה שנראה לי כשנאתו של המחבר ללימוד תורה - אלא אם כן עושים אותו לשם המצוה בלבד , כפורע חובו, וללא עיון אמיתי.

לא זאת הכוונה. רש"י הובא שם כפירוש הפשוט והבית מדרשי לסוגיא שם, לאפוקי מההשערות הסוציו-אקונומיות של היסטוריונים וכה"ג.
(ולגבי הסגנון, הרי שאם כת"ר יודע לאיזה בית מדרש שייך ר' שחר פלד הרי שאין שום קושיות על הקו (...) של הספר)

לא בדיוק. שחר פלד הוא בעל תשובה ות"ח, תחילת דרכו אצל הרב קלנר (שאף לו מאמר ארוך בעל מהלך מקביל למהלך של ספרו של פלד, אם כי מנתח הדברים בצורה רוחנית יותר), אמנם הוא אדם מאוד עצמאי. בדגש על מאוד עצמאי. בשנים האחרונות היה אף בבית מדרשו של הרב א"ר זייני הי"ו, ואף לימד בישיבתו תקופה וכן חבר אליו בתרגום המקור של הספר "מוסר יהודי ומוסר נוצרי" לר"א בן אמוזג.
דא עקא, העקיצה הזו על כך שהוא מצמצם את מה שישנם שקוראים לו לימוד תורה, אינה כי אם פרי מחקרו המקיף. אין כוונתי שהוא נגד מחלוקת על רש"י ובירור דעת האמת בסוגיה, אלא היא הנותנת. הוא מבחין, וכך כל מי שעיניו חדות ועוקב אחר התנועות הרוחניות של העשרים שנה האחרונות, כי לעתים אף דרכם בסוגיה של לומדים מסוגים מסויימים מובלים ע"י אג'נדות המוזכרות אצלו בספר. זהו אחד החידושים בכך שהוא מכנה את הבעיה כבעיה של זהויות. זהות זה דבר שמנחה את כל אישיותך. אכן כמובן, אי אפשר לתקוף דעה בשל המסתתר בנבכי ליבו, בשל כל הסיבות הברורות. אמנם אכן תשמע הד זה בדבריו. וגם אני הקטן אוחז כך. וזוהי גם כן דעתם של גדולי התורה וחדי העין של מה שכינית כ"קו".

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' יוני 29, 2017 10:47 pm

בברכה המשולשת

מדבר קדש כתב:
בברכה המשולשת כתב:
עיק כתב: אם למדרש מילי מעלייתא דאית ביה, אף ידי תיכון עמך. אך מה שמובא בקטע האמור על רש"י, שלפרש אחרת ממנו נחשב ככפירה בעולמה של היהדות, הוא הגזמה פרועה הנובעת ממה שנראה לי כשנאתו של המחבר ללימוד תורה - אלא אם כן עושים אותו לשם המצוה בלבד , כפורע חובו, וללא עיון אמיתי.

לא זאת הכוונה. רש"י הובא שם כפירוש הפשוט והבית מדרשי לסוגיא שם, לאפוקי מההשערות הסוציו-אקונומיות של היסטוריונים וכה"ג.
(ולגבי הסגנון, הרי שאם כת"ר יודע לאיזה בית מדרש שייך ר' שחר פלד הרי שאין שום קושיות על הקו (...) של הספר)

לא בדיוק. שחר פלד הוא בעל תשובה ות"ח, תחילת דרכו אצל הרב קלנר (שאף לו מאמר ארוך בעל מהלך מקביל למהלך של ספרו של פלד, אם כי מנתח הדברים בצורה רוחנית יותר), אמנם הוא אדם מאוד עצמאי. בדגש על מאוד עצמאי. בשנים האחרונות היה אף בבית מדרשו של הרב א"ר זייני הי"ו, ואף לימד בישיבתו תקופה וכן חבר אליו בתרגום המקור של הספר "מוסר יהודי ומוסר נוצרי" לר"א בן אמוזג.
דא עקא, העקיצה הזו על כך שהוא מצמצם את מה שישנם שקוראים לו לימוד תורה, אינה כי אם פרי מחקרו המקיף. אין כוונתי שהוא נגד מחלוקת על רש"י ובירור דעת האמת בסוגיה, אלא היא הנותנת. הוא מבחין, וכך כל מי שעיניו חדות ועוקב אחר התנועות הרוחניות של העשרים שנה האחרונות, כי לעתים אף דרכם בסוגיה של לומדים מסוגים מסויימים מובלים ע"י אג'נדות המוזכרות אצלו בספר. זהו אחד החידושים בכך שהוא מכנה את הבעיה כבעיה של זהויות. זהות זה דבר שמנחה את כל אישיותך. אכן כמובן, אי אפשר לתקוף דעה בשל המסתתר בנבכי ליבו, בשל כל הסיבות הברורות. אמנם אכן תשמע הד זה בדבריו. וגם אני הקטן אוחז כך. וזוהי גם כן דעתם של גדולי התורה וחדי העין של מה שכינית כ"קו".

אני לא עקצתי, אלא השבתי לתהייתו של הרב עיק.
והכינוי "קו" רחוק מלהיות חידוש שלי.

פרנקל תאומים

תרשו לי רגע, ישיבות הקו הן ישיבות ה'גוש' (כלומר 'הר עציון', היש שם ישיבות נוספות?), הלא כן? או שמא הפכתי את היוצרות...
מהיכן הגיע מטבע הלשון הזה- 'ישיבות הקו'?

לא קראתי את הספר(לא נמכר באור החיים וביפה נוף-פלדהיים...), אבל מן הקטעים שהובאו כאן נראה שהמחבר מגונן על המסורת ולועג לאלו שמוכנים לכפור בחז"ל או בראשונים כדי ליישב את התורה עם ה"ראציונליזם" של המדע, האין זאת?

מדבר קדש · הודעהעל ידי **מדבר קדש** » ה' יוני 29, 2017 11:45 pm

הביטוי "קו" הוא מפורסם וידוע שנים. הכוונה לישיבת הר המור ותלמידי רבניה, שמהווים מוסדות רבים ותלמידי חכמים רבים.
ישיבת הגוש זה די השיטה ההפוכה להם....

פרנקל תאומים

וי וי הפכתי את היוצרות, כבר ציינתי בשאלתי את התלבטותי שמא הפכתי...
ולפי"ז הכל א"ש, אבל מה רצו כאן מהרב בברכה המשולשת, הלא גם הוא משתייך לאותו בימ"ד, הלא כן?

מה פשר הביטוי "הקו"?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ה' יוני 29, 2017 11:53 pm

פרנקל תאומים

חוזר בתשובה. והוא רחום יכפר עוון.

עיק · הודעהעל ידי **עיק** » א' יולי 02, 2017 6:28 pm

מדבר קדש כתב:דא עקא, העקיצה הזו על כך שהוא מצמצם את מה שישנם שקוראים לו לימוד תורה, אינה כי אם פרי מחקרו המקיף. אין כוונתי שהוא נגד מחלוקת על רש"י ובירור דעת האמת בסוגיה, אלא היא הנותנת. הוא מבחין, וכך כל מי שעיניו חדות ועוקב אחר התנועות הרוחניות של העשרים שנה האחרונות, כי לעתים אף דרכם בסוגיה של לומדים מסוגים מסויימים מובלים ע"י אג'נדות המוזכרות אצלו בספר. זהו אחד החידושים בכך שהוא מכנה את הבעיה כבעיה של זהויות. זהות זה דבר שמנחה את כל אישיותך. אכן כמובן, אי אפשר לתקוף דעה בשל המסתתר בנבכי ליבו, בשל כל הסיבות הברורות. אמנם אכן תשמע הד זה בדבריו. וגם אני הקטן אוחז כך. וזוהי גם כן דעתם של גדולי התורה וחדי העין של מה שכינית כ"קו".

היא הנותנת - במקום לשאול מהי האג'נדה של פלוני או אלמוני, ניתי ספר ונחזי - האם דבריו מתישבים בסוגיה או לא.
כמובן, בדרך כלל אין תשובה מובהקת לשאלה - כלומר, יתכן שהדברים אפשריים אך לא מוכרחים כלל, או שמסתברים אך אין להם ראיה מספקת. כאן יבחר הבוחר.
הרושם שלי הוא שכל מיני עוסקים באג'נדות ובמניעים, יהיה שמם "קו" או כל צורה אחרת, בורחים לעיסוק במניעים כדרך קלה לפסול מה שלא נראה להם ואין להם דרך לנמק זאת לגופם של דברים.
אחד מרבותי בישיבה אמר בדרך חצי-הלצה שככל שהראב"ד משיג על הרמב"ם (או על ראשונים אחרים) ביותר חריפות, יותר יש להניח שאין לו ראיה ברורה אלא הוא דבר התלוי באובנתא דליבא. במידה מסוימת, ה"ה כאן.

בברכה המשולשת

אתמול ראיתי שהתפרסם תרגום לאנגלית של הרצאה ביידיש של הג"ר אהרן ליכטנשטיין (עוד טרם עלותו ארצה) בשאלה שבבסיס האשכול

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' מרץ 28, 2018 3:35 pm

אני מניח שכוותך למה שפורסם לאחרונה בבלוג הספרים בתרגומו של שאול סיידלר-פלר. קל להיווכח בעובדא שכרוח הזמן והמקום האריך רא"ל ומיזג נאומו בשלשלת חלקי ריטוריקה קלאסיקאלית לחלק אחד תוכן, ולמי שמעוניין אני מציג כאן התמצית בתרגום מאד חפשי בהשמטת הדברים הטפלים:

צר לי שגרמתי לכם המתנה בסידור ההקלטה, (ועשיתי את זה לעשות נחת רוח לאשתי שרוצה בהקלטה), ואני גם מתנצל על הפרה בלתי מוצדקת של טירחה דציבורא. אחרי שאמרתי את זה, במקום לדבר רק על "מאה שנה של לימוד יהודי מסורתי באמריקה", אני אדבר על אופי הלמידה היהודית המסורתית בכלל, ולאחר מכן נדבר על התפתחותה ההיסטורית באמריקה בפרט. [חלק זה של הנאום לא נמצא לע"ע - הגה"מ].

המונח 'מסורתי' בהקשר זה ניתן להחיל על א' משלשה אלו: א) הטקסטים הנלמדים; ב) השיטה המשמשת ללימודם; ג) הגישה שבה התלמיד מתקרב למחקר. העיסוק שלנו היא עם שתי ההגדרות האחרונות, שכן הן בעולם הישיבות והן בעולם האקדמי יכולים ללמוד את אותם טקסטים ורק שונים הן בגישותיהם על השיטה ועל היחס המשמש לחקר אותם טקסטים.

ראשית, הם לסטות לגבי השיטה; המחקר האקדמי מבקש להבין את הרקע וההקשר ההיסטורי של הטקסט, ואילו גישת הישיבה היא להדגיש את המחקר האנליטי של הטקסט עצמו. מעניין לציין כי דיכוטומיה זו אכן קיימת גם ביחס לבתי ספר שונים בעולם האקדמי עצמו [וכאן הדגים רא"ל את זה בדגומאות מהספרות הקלאסית - הגה"מ].

שנית, הישיבות ובתי הספר האקדמיים מתלבטים ביחס ליחס הראוי לנושא הלימוד. בעוד שהאקדמיה מראה רק יחס של כבוד לנושא שלו, תלמיד הישיבה מפגין יותר מסתם כבוד והערצה כלפיו, אלא הטקסט הוא קדוש בעיניו, והוא מבקש לתאם מחשבותיו עם המחשבות המועלות על ידי הטקסטים שהוא לומד. גם לדיכוטומיה הזאת יש מקבילות בעולם האקדמי החילוני [וכאן הדגים רא"ל את זה בעוד דגומאות מהספרות הקלאסית - הגה"מ].

שתי נקודות אלה אינן בלתי קשורות זו לזו, שכן הסיבה שבן הישיבה מתעניין יותר בתוכן הטקסט עצמו, ולא במשמעות ההיסטורית שלו, אינו אלא משום הקדושה הנכללת בטקסט שמקדיש לו את תשומת לבו; היא קדושת הרעיונות הכלולים בתוכו שהוא שואף להפנים ולהשתיל בתוככי מחשבתו הפרטית.

בברכה המשולשת

ייש"כ גדול ותודה רבה

לב האבן · הודעהעל ידי **לב האבן** » א' מאי 06, 2018 11:22 am

: a1.png (6.35 KiB) נצפה 10310 פעמים

: a2.png (7.54 KiB) נצפה 10310 פעמים

למען האמת גם חכמי ישראל הכשרים טעו בכיו"ב לפעמים אגב שיטפייהו, וכמו שהאריך בזה ריח"ס, אבל ההשערה נאה למי שאמרו

רעואל המדייני

לגבי שמא יהודה פרידמן נשוא האשכול.
מישהו יודע האם הוא אורתודוכסי או קונסרבטיבי?

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' יולי 09, 2019 7:50 pm

רעואל המדייני כתב:לגבי שמא יהודה פרידמן נשוא האשכול.
מישהו יודע האם הוא אורתודוכסי או קונסרבטיבי?

היא שיחתי כתב:הערב קיבל פרופ' שמא יהודה פרידמן פרס ישראל
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... 7%9E%D7%9F
אם אני מבין נכון מויקיפדיה הוא קונסרבטיבי

רעואל המדייני

יתר10 כתב:
רעואל המדייני כתב:לגבי שמא יהודה פרידמן נשוא האשכול.
מישהו יודע האם הוא אורתודוכסי או קונסרבטיבי?

היא שיחתי כתב:הערב קיבל פרופ' שמא יהודה פרידמן פרס ישראל
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... 7%9E%D7%9F
אם אני מבין נכון מויקיפדיה הוא קונסרבטיבי

למיעוט ידיעתי, זה שאדם למד בביהמ"ל וכדומה אין זה מוכיח על היותו קונסרבטיבי.

בברכה המשולשת

רעואל המדייני כתב:
יתר10 כתב:
רעואל המדייני כתב:לגבי שמא יהודה פרידמן נשוא האשכול.
מישהו יודע האם הוא אורתודוכסי או קונסרבטיבי?

היא שיחתי כתב:הערב קיבל פרופ' שמא יהודה פרידמן פרס ישראל
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7% ... 7%9E%D7%9F
אם אני מבין נכון מויקיפדיה הוא קונסרבטיבי

למיעוט ידיעתי, זה שאדם למד בביהמ"ל וכדומה אין זה מוכיח על היותו קונסרבטיבי.

יש בזה בהחלט רגלים לדבר, ובוודאי שבעשרות השנים האחרונות.
(לגבי שי"פ עצמו, הבדיחה שהתהלכה לפני כ 15 שנה הייתה ששיטתו היא שכ"י וינה עדיף על כ"י ערפורט ושיש שתי משפחות נוסח בהרבה מסכתות. כמדומני שכבר כתבתי את זה באשכול הנוכחי, אך לא מצאתי כרגע)

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' אפריל 20, 2020 8:30 pm

לפני כשבוע נפטר במונסי הרב ד"ר שמואל מורל מנגיף הקורונה. הוא גר בשכונתינו ובימי השבוע התפללנו באותו מנין. בזמנו הוא פרסם עבודת מחקר מקיפה באנגלית על הריב"ש והכיר הכרות אישית הרבה מהחוקרים התלמודיים והבלשנים מהדור הקודם כגון ר' יחזקאל קוטשר. הוא היה בקי נפלא בלשון ודקדוק וידע תנ"ך על בוריו על פי דקדוקו וטעמיו. הייתי שואל אותו הרבה בעניני לשון ודקדוק ברש"י.
בכל אופן בספריה יש לי כמה מספרי נשוא האשכול שי"פ ומישהו פעם העיר לי שהוא קונסרבטיבי ויש להוציא את הספרים. שאלתי את ר' מורל אם הכיר אותו והאם הוא קונסרבטיבי או שומר שבת? הוא צחק וענה שהוא שומר שבת אורטודוקסי כהלכתו ואף הוא ואשתו הראשונה פעם התארחו אצל שי"פ לשבת וראה זאת במו עיניו. אלא מאי, כמו ר' ליברמן ואחרים, אף הוא נוהג להרצות בפני קהלים קונסרבטיבים ואולי הם אף מממנים לו חלק ממחקריו (זאת לא ידע בבירור).

בברכה המשולשת

אכן מממנים
והוא היה איש סגל אצלם, כאמור.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' אפריל 20, 2020 9:15 pm

אז מה צריך לעשות עם ספריו? ושאלה יותר משמעותית לגבי: אני מציין בספרי לספרו מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית ות"ח אמר לי לכתוב את שמו כך: ש. י. פרידמן ובערך קולבא אני מציין למאמר הפתגם ושברו ושם מובא י"ש פרידמן. האם למחוק מ"מ אלו? זו שאלה מאוד מהותית עבורי.

בברכה המשולשת

המאמר על הפתגם יש בו צדדים טובים יותר וטובים פחות
גם בספרים
פעם ציינתי אותו במאמר כ-רש"י פרידמן (והתכוונתי לר') ות"ח שליט"א מחה בי
ומאז אני מציין אותו ש"י פרידמן
אבל אני כן מציין, כמר"מ טכני/מקצועי

ה' יצליח דרככם

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » ב' ינואר 11, 2021 9:04 pm

ראיתי היום באגרות שמואל לרבי שמואל אשכנזי זצ"ל.
במילון בן יהודה נמצא בערך בתולה "בתולה זקינה - את סבורה בעצמיך שאת בתולה זקינה"
דא עקא שהנוסח המקורי במד"ר על שי"ש הוא "את סבורה בעצמיך שאת בתולה, זקינה את".

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ו' יולי 30, 2021 3:09 pm

בבית נאמן השבוע כתוב שישראל אומן פירש משנה בכתובות שהראשונים נתקשו בה, מאי האי?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ו' יולי 30, 2021 3:50 pm

חיים שאול כתב:בבית נאמן השבוע כתוב שישראל אומן פירש משנה בכתובות שהראשונים נתקשו בה, מאי האי?

עיין ויקיפדיה ערך מי שהיה נשוי שלוש נשים ובהמלונקק שם (פירושו של פרופ' אומן אכן מפליא!).

בן ראובן · הודעהעל ידי **בן ראובן** » א' אוגוסט 01, 2021 6:51 am

סגי נהור כתב: (פירושו של פרופ' אומן אכן מפליא!).

עטוף בהרבה מלים מפליאות, אבל כל מה שהוא אומר למעשה הוא שחולקים בשווה לכל אחת עד כדי חצי כתובתה (ואז הוא משער מה עושים אם יש יותר מחצי לכולן, ומידי השערה לא יצא כי בדוגמאות שבמשנה אין מקרה כזה). וסוף סוף מידי שרירותיות לא יצא.

מוישה · הודעהעל ידי **מוישה** » א' אוגוסט 01, 2021 9:44 am

מחקר בבית המדרש?
מחקר התלמוד אוחז בגישה שונה מאד מזו של בתי המדרש המסורתיים. אולם, האם זה אומר שאין מה לקחת ממנו? בזהירות הנדרשת, נראה ששימוש בכלי המחקר התלמודי וממצאיו יכול להפרות את הלימוד הישיבתי, להעשיר אותו, ולהוביל אותו לאמיתה של תורה.
(מאת הרב יצחק מאיר יעבץ)
https://iyun.org.il/sedersheni/research ... hamidrash/

רונן · הודעהעל ידי **רונן** » ג' נובמבר 08, 2022 9:08 am

אשמח להמלצה לספרים תורניים בנושא עריכת המשנה, התלמוד, היחס לברייתא ותוספתא, בהם יש התייחסות\ביקורת ישירה לחוקרי התלמוד (כדוג' ליברמן,אפשטיין,אלבק)

אני מכיר רק "עריכת המשנה התוספתא והתלמוד" מאת הרב מאיר מיארה - יש עוד משהו בסגנון ?

צופה_ומביט

כמדומה שהספר "תורה שבעל פה סמכותה ודרכיה" של הרב יהושע ענבל בהוצאת מוה"ק.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר