שינויים בנוסח המקראות שבתלמודים מול הנוסח שבספרי המקרא

[היא שיחתי]

ברפרוף עברתי ולא ראיתי שציינו לגליון הש"ס שבת נה: שרשם שינויי הש"ס לעומת המסורה דידן


האם יש מי שסידר שינויי המסורה דידן לעומת הראשונים? האם ישנם כאלו?
יעוי' תוס' סנהד' ד: גבי טוטפות דנראה דהייתה לו מסורה שונה

[איש_ספר]

ברפרוף עברתי ולא ראיתי שציינו לגליון הש"ס שבת נה: שרשם שינויי הש"ס לעומת המסורה דידן
האם יש מי שסידר שינויי המסורה דידן לעומת הראשונים? האם ישנם כאלו?
יעוי' תוס' סנהד' ד: גבי טוטפות דנראה דהייתה לו מסורה שונה

דברי רעק"א צוינו בהערה 4
לא ידוע לי שיש רשימה מסודרת.

[אליהוא]

רש"י בבא מציעא ס' ע"ב ד"ה לרבית דאו'. בדפו"י 'מלוה הונו בנשך ותרבית'. וכבר תמהו ע"ז בריטב"א ורבינו פרץ.

[איש_ספר]

SCX-4x24_20120609_02362904.jpg (30.82 KiB) נצפה 5091 פעמים

SCX-4x24_20120609_02371500.jpg (30.64 KiB) נצפה 5091 פעמים

הרב נאמ"ן ס"ט, בראש חח ונזם ח"ד.

[הרועה]

למעשה נמצאת הערה כזו על הגליון בב"ק קיט ע"א.
http://www.otzar.org/aspcrops/105167_23 ... 112014.asp

[איש_ספר]

עוד בענין זה

עוד על שינויי המקראות - ד''ה ובהרגמ''ה ואילך.PDF

(402.75 KiB) הורד 320 פעמים

[מעט דבש]

ידוע בשם הבית הלוי או בנו הגר"ח, שאמר שטעם השינוי משום שלא רצו להתחייב בשרטוט

בבית הלוי מצאנו טעם אחר:

בית הלוי בהקדמה - הטעם לשינוי הפסוקים.GIF (9.95 KiB) נצפה 4906 פעמים

[ישעיהו]

רצ"ב המבוא למאמר בישורון הנזכר כאן למעלה. ובו הרבה ידיעות יקרות אודות נושא האשכול

מבוא למאמר הרדצ.PDF

במאמר זה שב"ישורון" קובץ כד, לא הביא הגרד"צ הילמן את הגמ' בגיטין לו: ויבמות פט ע"ב ומו"ק טז ע"א "כעצת השרים והזקנים" שבדפו"י שם והסגנים, וכן העתיקו כמה ראשונים.
וראיתי בדקדוקי סופרים השלם שכתבו שבס"א כך זה גם בפסוק עצמו. וכנראה משום כך לא הביא הרב הילמן דוגמא זו. אבל מעניין מי זה מי שגורס כן גם בפסוק עצמו, ובדק"ס השלם לא פירטו מה המקור. (וכן ברשימת שנו"ס בתנ"ק שבסוף תנ"ך קורן, לא כתבו שינוי זה).

[א מבקש]

בשנת תשע"ט יצא ספר של אהרן קאסל 'העולם המופלא של נוסח התורה' שם הוא דן בענין זה מכמה מקורות [מעניין שקאסל כמתמטיקאי לא מקעקע את יסודות הדת אלא הוא מסביר הסבר היסטורי מעניין על השתלשלות הנוסח והמסורה].

ישנם חיבורים רבים שדנים אודות שינויי הנוסח והמסורה בהמשך הדורות, אך מכיון שרובם הועלו ע"י הרב זאב ערבות באשכול בפני עצמו, לא אביאם כאן:
viewtopic.php?f=7&t=45793

[ישעיהו]

האם קאסל מדבר גם על הנ"ך?
לגבי האשכול שציינת, אם לא יהיה טירחה לציין את החיבורים העיקריים שהעלה שם הרה"ג ר' זאב, כי זה אשכול ארוך מאוד.

[א מבקש]

[
האם קאסל מדבר גם על הנ"ך?
לגבי האשכול שציינת, אם לא יהיה טירחה לציין את החיבורים העיקריים שהעלה שם הרה"ג ר' זאב, כי זה אשכול ארוך מאוד.

קאסל דן גם בנ"ך אך עיקר דיונו הוא על התורה.

לגבי מה שהעלה ר' זאב, גם אני אין בידי כעת לעבור על כל האשכול, ולכן אעלה כמה ספרים שברשותי, וייתכן שכבר העלם רז"ע.

[זאב ערבות]

viewtopic.php?f=7&t=55851

[ספרים וועלט]

מענין לענין באותו ענין:
מספר הזכרון דגל מחנה ראובן, מאת ר' ראובן אליצור.

SCX-4x24_20120225_20384401.jpg

ההערה נכונה, אבל השאלה לא קשה כ"כ, וכמדומה שכן מצינו בדחז"ל בכמה מקומות. האמנם?

לא הבנתי מה מצינו בחז"ל? הטעות היא של המדפיס בלבד.

נכון, כתבתי שאמנם במקרה זה יש כאן טעות של מדפיס, אבל הקושיא לא קשה, איך טיטוס אמר פסוק וכו', כי אכן מצינו בחז"ל נוסח של יחוס אמירת מקראות לרחוקים.

הרב הוגה, תודה מאד על דבריך, העתקתי אותם אלי, ובשעת הכושר אתבונן בהם. יש"כ.

רבינו בחיי דברים (פרשת האזינו) פרק לב פסוק לז
ואמר אי אלהימו. ואמר האויב: אי אלהימו, וכן אמר טיטוס הרשע כשגדר הפרכת,

תוספות הרא"ש מסכת עבודה זרה דף כט עמוד ב
דרשינן האי קרא בגיטין על ישראל שטיטוס חרף וגדף כלפי מעלה ואמר אי אלהימו,

[ישעיהו]

ב"חומת ירושלים" (נד' בתחילת הירושלמי ברכות, ויש מהדו' שנדפס בסוף הכרך), כתוב (בסוף שער א') שהמקראות שבירושלמי "רובם דרובם נשתנו מכפי שהם בתנ"ך" (ונכתב שם בהערה טעמים לדבר),
אמנם לפי מה שראיתי בירושלמי בדפוסים המצויים לא נשתנו המקראות כלל, אך לא היה סיפק בידי לבדוק בדפו"י וכת"י של הירושלמי,
האם מישהו כבר בדק את זה, ויש לו ידיעה בעניין זה ?
(ומסתמא עורכי השנו"ס בירושלמי עוז והדר יוכלו לענות, שחלק מהם הם כמדומני חברים בפורומינו).

[איש_ספר]

עוד על ענין האשכול

תורה אור לרמב"ם
חיים שמעון נייהויזן
בלטימור תש"ב
במבוא שם
הספר יכנס בקרוב לאוצר
בנתיים אני מצרף עותק המצוי בה"ב

Hebrewbooks_org_39131.pdf

(4.68 MiB) הורד 118 פעמים

[לוצאטי]

עוד בענין

[איש_ספר]

עוד בענין. דוד רוזנטל, על דרך טיפולם של חז"ל...

התופעה של פסוקים הבאים בשינוי בתלמוד מנוסח הספרים שלפנינו, נידונה כבר אצל הגאונים, בעלי התוספות עד להבדיל החוקרים, אפטוביצר, רוזנטל וכו' אשר חלקם מצאו בכך מקום לפורר את מסורתינו. והדברים עתיקים ויגעים. (ויצוינו במיוחד דבריו של ר' חיים העליר כנגד מגמה זו)

[לוצאטי]

עוד בענין. דוד רוזנטל, על דרך טיפולם של חז"ל...

התופעה של פסוקים הבאים בשינוי בתלמוד מנוסח הספרים שלפנינו, נידונה כבר אצל הגאונים, בעלי התוספות עד להבדיל החוקרים, אפטוביצר, רוזנטל וכו' אשר חלקם מצאו בכך מקום לפורר את מסורתינו. והדברים עתיקים ויגעים. (ויצוינו במיוחד דבריו של ר' חיים העליר כנגד מגמה זו)

מומלץ לקרוא שוב את המאמר ולראות שלא כצעקתה.

[תרשישי]

מדברי הגר"א גוטמאכער זצ"ל בהגהותיו למס' ברכות (ס"ד ע"א) :

"ואציג כאן מה שלע"ד יהיה מצוה לפרסם ברבים שנמצא בש"ס הרבה אשר רבים תמהים מה שהעתיק הגמרא קראי משונה ממה שנמצא בתנ"ך, ואמנם איתא כיוצא בזה בהרשב"א בסוף ש"ד והועתק בב"י יו"ד סי' קפ"ז שמביא הגמרא לשון התוספתא משונה וסיים ודרך הגמרא בכל מקום להוסיף בלשון התוספתא דרך פירוש בעלמא ושונין כאילו הוא מגוף התוספתא עכ"ל, והמדייק בכל מקום בש"ס שנמצא כן ימצא שהיה מקום לפרש הקרא באופן אחר וידעו שהאמת הכונה הוא כפי דבריהם הוסיפו בתיבה אחת או בגרעון תיבה אחת לצרף יחד התיבות לפי הכונה והציגו כך ואין בזה שינוי דהא בתנ"ך במקומו אינם משנים חלילה" עכ"ל עיי"ש.

[איש_ספר]

מדברי הגר"א גוטמאכער זצ"ל בהגהותיו למס' ברכות (ס"ד ע"א) :

"ואציג כאן מה שלע"ד יהיה מצוה לפרסם ברבים שנמצא בש"ס הרבה אשר רבים תמהים מה שהעתיק הגמרא קראי משונה ממה שנמצא בתנ"ך, ואמנם איתא כיוצא בזה בהרשב"א בסוף ש"ד והועתק בב"י יו"ד סי' קפ"ז שמביא הגמרא לשון התוספתא משונה וסיים ודרך הגמרא בכל מקום להוסיף בלשון התוספתא דרך פירוש בעלמא ושונין כאילו הוא מגוף התוספתא עכ"ל, והמדייק בכל מקום בש"ס שנמצא כן ימצא שהיה מקום לפרש הקרא באופן אחר וידעו שהאמת הכונה הוא כפי דבריהם הוסיפו בתיבה אחת או בגרעון תיבה אחת לצרף יחד התיבות לפי הכונה והציגו כך ואין בזה שינוי דהא בתנ"ך במקומו אינם משנים חלילה" עכ"ל עיי"ש.

כבר הובא למעלה.

[באמונתו]

עיין המצורף, ממצאי מקצת שינויי הנוסח במובאות רז"ל מן המקרא, בתוך כ"י שבידינו:

[מיללער]

בישורון של קאבק, כסלו-טבת תרפ"ד, התפרסם מאמר נחמד: פסוקי המקרא שבתלמוד. על נושא אשכולינו.
הכותב הוא א. רוזנברג.
יש למישהו מושג מי הוא ?

במבוא למאמרו של הגרד"צ ('קול אומר קרא'- ר"ב דבליצקי) נכתב בשם ר"א אייזיקוביץ', כי הלה הוא בן בריתו של פ"ל זייפן הירושלמי יעו"ש.

אודות א. רוזנברג, זהותו וזיופיו, בתוך מאמר מרתק (באנגלית) ע"י פרופ. מלך שפירא
https://seforimblog.com/2022/11/the-eni ... arvin-fox/

[איש_ספר]

ראיתי כעת בקובץ נחלתינו

ללא שם.jpg (41.28 KiB) נצפה 2385 פעמים

ויש לצרפו למש"כ בישורון שם, אודות החלפת לא בבל (בל תקיף בל תשחית וכו') והוא הוא.

[באמונתו]

ומבשרך אל תתעלם מופיע בעשרות כ"י מקראיים, ראה המצורף כאן רשימה:

[תא חזי]

ומבשרך אל תתעלם מופיע בעשרות כ"י מקראיים, ראה המצורף כאן רשימה:

מאיזה ספר מגיע צילום זה? והאם יש ספר זה גם על ספר משלי ותהלים?

[מה שנכון נכון]

מאיזה ספר מגיע צילום זה? והאם יש ספר זה גם על ספר משלי ותהלים?

תנ"ך קניקוט.
כן.