יומא דהילולא של רבי מאיר בעל הנס

[מתיקות]

חו"ר הפורום מוזמנים להעלות ידיעותיהם בעניין זה.
לקראת יומא דהילולא י"ד אייר. פסח שני

[ארזי ביתר]

יומא דהילולא = יארצייט? למיטב ידיעתי, אין כל מקור לכך.

[שערי חכמה]

כתב הגה"ק רבי מסעוד אביחצירא זיע"א (אביו של בבא סאלי זיע"א) בפיוטו "ארוממך" (הובא בספר "יגל יעקב") וז"ל: מֶלֶךְ תָּמִים הוּא הַתַּנָּא, רִבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס. פֶּסַח שֵׁנִי בּוֹ נִתְקְנָה, הִלּוּלָא לְמוֹפֵת וָנֵס.
וב"יגל יעקב" המבואר (בהוצאת עוז והדר - טבת תשע"ו, עמ' רס, הערה כד) כתב וז"ל: יום פטירתו של רבי מאיר בעל הנס לא נזכר בשום מקום, אך חכמי טבריה קבעו את יום ההילולא שלו ליום י"ד אייר שהוא פסח שני. ראשיתה של הילולא זו בשנת תרכ"ז, אז הוקם הבנין שעל הציון והתייסדו בו בית הכנסת ובית המדרש. באותה שנה התקיימה חנוכת הבית של הבנין החדש בפסח שני, וכולם התאספו אל הציון והרבו לעסוק בתורתו של רבי מאיר בעל הנס, ולאחר מכן היתה שם שמחה גדולה הפלא ופלא, וענו כולם ואמרו הלואי שנזכה לעשות כך ביום זה בכל שנה ושנה, וכך נקבע יום פסח שני ליום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס, ובו עולים על קברו ועוסקים בתורתו, ועושים שם הדלקה לכבודו, ונודרים צדקה לעניים לזכר נשמתו. כמה שירים ופיוטים התחברו לכבוד הילולא זו, וכן סדר לימוד ללמוד על קברו, ומהם ספר 'תקפו של נס' לרבי חביב חיים דוד סתהון זצ"ל, קונטרס 'מאיר בית עין', קונטרס 'הילולא דרבי מאיר', ועוד. ואמנם היו שערערו על מנהג קדוש זה מכמה סיבות, אך חכמי טבריה המשיכו במנהגם ביתר שאת. הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל שלח מכתב לרבני טבריה לשאול אותם על פשר מנהג זה, והם השיבוהו כאמור לעיל, והובאו דבריהם בספרו שדי חמד (אסיפת דינים מערכת א"י אות י) באורך. וראה עוד בקובץ אורייתא (קובץ יג). גם במרוקו נהגו לציין ביום זה את ההילולא של רבי מאיר בעל הנס, לערוך סעודה לכבודו, לעסוק בתורתו, ולהדליק נרות לכבוד נשמתו, וכן היה מנהגם של רבני משפחת אביחצירא זיע"א, והיה אומר על כך רבינו מאיר אביחצירא זיע"א דאע"פ שאין ידוע מתי נפטר רבי מאיר בעל הנס, כיון שנהגו ישראל לציין את ההילולא ולעלות לקברו ביום זה, כך מסכימים גם בשמים שיהיה יום זה נחשב ליום ההילולא שלו.

[דרומי]

בשיעורו של הגר"מ מאזוז שליט"א - משבוע שעבר, י"ל לשבת זו - יש אריכות בענין זה של חידוש ההילולא ומקורה.

[שערי חכמה]

יש שם חידוש מענין שלא הוזכר לעיל?

[לייטנר]

הירושלמים נהגו לומר שהטבריינים קבעו תאריך זה כשראו שכולם עולים לל"ג בעומר למירון, ובנסיונם לגרום לירושלמים לעבור דרך טבריה, קבעו תאריך הקרוב לל"ג בעומר.

[הגיונות]

הירושלמים נהגו לומר שהטבריינים קבעו תאריך זה כשראו שכולם עולים לל"ג בעומר למירון, ובנסיונם לגרום לירושלמים לעבור דרך טבריה, קבעו תאריך הקרוב לל"ג בעומר.

ויש אומרים שבחרו בדווקא את יום י"ד באייר מפני שהוא יום שלא אומרים בו גם ככה תחנון...

[יבנה]

מגמ' דע"ז יח: נראה שמת בבבל, ומסתבר א"כ שאין זה קבר ר"מ. ושמא נקבר בכמה מקומות וכפי שמצוי טובא.

[הגיונות]

מגמ' דע"ז יח: נראה שמת בבבל, ומסתבר א"כ שאין זה קבר ר"מ. ושמא נקבר בכמה מקומות וכפי שמצוי טובא.

עד כמה שזכור לי בספר 'מקומות קדושים בגליל' האריך בכל זה והסיק שר"מ כן נקבר בטבריה.

[א' זעירא]

--

[מה שנכון נכון]

אינני יודע מה דבר לאחרונה, אבל על מענה לאגרות הוא מדבר כבר שנים מדי פעם, שלא הרשה להוציא את הספר מהישיבה וכו'.

[דרומי]

כמדומני שהתגובות האחרונות יש בהם עבירה על חרם הקדמונים שלא לפתוח אשכול על אנשים החיים עמנו לאויש"ט.

וגם על מה שאמר הלל הזקן "דעלך סני לחברך לא תעביד"

[שערי חכמה]

מגמ' דע"ז יח: נראה שמת בבבל, ומסתבר א"כ שאין זה קבר ר"מ. ושמא נקבר בכמה מקומות וכפי שמצוי טובא.

כבר העיד רבינו האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה לז) שרבי מאיר קבור בטבריה, ומשמע שם שהוא במקום הידוע כמקום קבורתו של רמב"ה, ואין בזה שום פקפוק. ועי' בספר טובת מראה לרבי רפאל אוחנה דף לז:

[שערי חכמה]

יש שם חידוש מענין שלא הוזכר לעיל?

שו"ר מ"ש בזה הרב מאזוז, והזכיר מעט ממה שהבאתי לעיל, אך למרבה הצער נתן לגיטימציה למלעיזים שהכל למען בצע כסף, כאשר בשדי חמד הנ"ל כתובה האמת עם כל השתשלותה. ודי בזה.

[שים-שלום]

בספר תורה מציון של הגרב"צ מוצפי (עמ' קיט והלאה) האריך בזה טובא גם בעניין מיקום הקבר שמזוהה עם רבי מאיר בעל הנס זה רבות בשנים, וגם בעניין ההלולא שנקבע ביום זה מחמת שהסתיים ביום זה בניין בית המדרש במקום ועוד מס' סיבות שחלקם הוזכרו כאן. ד"א בריש החיבור הוא מתייחס גם לציון הרמח"ל, שאינו בטבריה אלא בכפר יסיף או בעכו.

[הא לחמא עניא]

יש שם חידוש מענין שלא הוזכר לעיל?

שו"ר מ"ש בזה הרב מאזוז, והזכיר מעט ממה שהבאתי לעיל, אך למרבה הצער נתן לגיטימציה למלעיזים שהכל למען בצע כסף, כאשר בשדי חמד הנ"ל כתובה האמת עם כל השתשלותה. ודי בזה.

דבר בעתו מה טוב - עתה ביום פסח שני תשע"ח,
לבקש ממעלתו אם אפשר להעלות את דברי השדי חמד הנ"ל.
בתודה מראש.

[סייג לחכמה]

אתמול שאל לי אחד מה שמו של אביו של רבי מאיר בעל הנס
ואחר חיפוש מצאתי דהיא היה מצאצאי נירון קיסר
בהרמב"ם בהקדמה לספר המדע
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, והם גדולי החכמים שקיבלו ממנו, ואלו הם: רבי אליעזר הגדול, ורבי יהושע, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. ורבי עקיבה בן יוסף קבל מרבי אליעזר הגדול, ויוסף אביו גר צדק היה. ורבי ישמעאל ורבי מאיר בן גר הצדק קבלו מרבי עקיבה, וגם קבל רבי מאיר וחבריו מרבי ישמעאל.
ומקורו מגמ' מס' גיטין דף נ"ו.
שדר עלוייהו לנירון קיסר כי קאתי שדא גירא למזרח אתא נפל בירושלים למערב אתא נפל בירושלים לארבע רוחות השמים אתא נפל בירושלים א"ל לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו' אמר קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא ערק ואזל ואיגייר ונפק מיניה רבי מאיר

[נחלי אפרסמון]

מדוע תוארו בעל הנס? האם רק בגלל המעשה בע"ז או שמא יש עוד טעמים?
ועוד הרי הרבה תנאים עשו ניסים?

[נחלי אפרסמון]

זה דחוף לי

[עזריאל ברגר]

אתמול שאל לי אחד מה שמו של אביו של רבי מאיר בעל הנס
ואחר חיפוש מצאתי דהיא היה מצאצאי נירון קיסר
בהרמב"ם בהקדמה לספר המדע
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, והם גדולי החכמים שקיבלו ממנו, ואלו הם: רבי אליעזר הגדול, ורבי יהושע, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. ורבי עקיבה בן יוסף קבל מרבי אליעזר הגדול, ויוסף אביו גר צדק היה. ורבי ישמעאל ורבי מאיר בן גר הצדק קבלו מרבי עקיבה, וגם קבל רבי מאיר וחבריו מרבי ישמעאל.
ומקורו מגמ' מס' גיטין דף נ"ו.
שדר עלוייהו לנירון קיסר כי קאתי שדא גירא למזרח אתא נפל בירושלים למערב אתא נפל בירושלים לארבע רוחות השמים אתא נפל בירושלים א"ל לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו' אמר קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא ערק ואזל ואיגייר ונפק מיניה רבי מאיר

אז ע"פ הרמב"ם - נירון היה אביו (וזה גם מסתדר עם חשבון הדורות, שר"מ הוא מתלמידי רבי עקיבא).

אבל שמעתי פעם ש"נפק מיניה" היינו שהוא עצמו הוא רבי מאיר!
(וזה מסתדר קצר עם דמיון השמות בין רבי מאיר/נהוראי לבין נירון)

[נחלי אפרסמון]

זה דחוף לי

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... %A1#p23284
מישהו שלח לי קישור זה. ולא השביעני.

[טברייני]

אתמול שאל לי אחד מה שמו של אביו של רבי מאיר בעל הנס
ואחר חיפוש מצאתי דהיא היה מצאצאי נירון קיסר
בהרמב"ם בהקדמה לספר המדע
חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי, והם גדולי החכמים שקיבלו ממנו, ואלו הם: רבי אליעזר הגדול, ורבי יהושע, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך. ורבי עקיבה בן יוסף קבל מרבי אליעזר הגדול, ויוסף אביו גר צדק היה. ורבי ישמעאל ורבי מאיר בן גר הצדק קבלו מרבי עקיבה, וגם קבל רבי מאיר וחבריו מרבי ישמעאל.
ומקורו מגמ' מס' גיטין דף נ"ו.
שדר עלוייהו לנירון קיסר כי קאתי שדא גירא למזרח אתא נפל בירושלים למערב אתא נפל בירושלים לארבע רוחות השמים אתא נפל בירושלים א"ל לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו' אמר קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא ערק ואזל ואיגייר ונפק מיניה רבי מאיר

אז ע"פ הרמב"ם - נירון היה אביו (וזה גם מסתדר עם חשבון הדורות, שר"מ הוא מתלמידי רבי עקיבא).

אבל שמעתי פעם ש"נפק מיניה" היינו שהוא עצמו הוא רבי מאיר!
(וזה מסתדר קצר עם דמיון השמות בין רבי מאיר/נהוראי לבין נירון)

אם נירון עצמו הוא רבי מאיר, מהו שכתב הרמב"ם רבי מאיר בן גר הצדק?
ואיך ע"פ הרמב"ם מוכרח שהוא יצא מנירון? יתכן שהיה נכדו וכדומה?

[יוסף חיים אוהב ציון]

ממש"כ בעניותי.

[עזריאל ברגר]

אם נירון עצמו הוא רבי מאיר, מהו שכתב הרמב"ם רבי מאיר בן גר הצדק?
ואיך ע"פ הרמב"ם מוכרח שהוא יצא מנירון? יתכן שהיה נכדו וכדומה?

א. הבאתי את הרמב"ם כחולק על האפשרות הזאת שר"מ עצמו היה נירון.
ב. הרמב"ם כותב שאביו של ר"מ היה גר צדק. הגמרא אומרת שנירון התגייר. קשה לצרף את שניהם בלי לומר שרבי מאיר הוא בנו של נירון. אולי בדוחק אפשר לומר שהוא בן-בתו וכדו'.

[טברייני]

ב. הרמב"ם כותב שאביו של ר"מ היה גר צדק. הגמרא אומרת שנירון התגייר. קשה לצרף את שניהם בלי לומר שרבי מאיר הוא בנו של נירון. אולי בדוחק אפשר לומר שהוא בן-בתו וכדו'.

ולמה לא נאמר שבנו של נירון התגייר עם אביו, וקרא לבנו נהוראי על שם אביו נירון?

[א מבקש]

ולמה לא נאמר שבנו של נירון התגייר עם אביו, וקרא לבנו נהוראי על שם אביו נירון?

נכב"ב
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=40970

[נטיעות]

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=290214#p290214

אחד כותב שם:

ראיתי מישהו שכותב בשם ספר נחלת אבות של הג"ר יוסף משאש פרקי אבות חלק ד' דרוש רל"ו עמוד שפ"א בשם ספר כתב יד ישן בשם טל אורות שמביא בשם מדרש וזה לשונו כד דמך רבי מאיר באסייא ארבעה עשר באייר הוה ואור יום ששי בשבת הוה נכנסו חכמי ישראל לפניו אמרו לו רבי ברכנו וכו'.
האם זה אמיתי?

[לבי במערב]

נכב"ב.

[אשי ישראל]

האם יש היתר לריקודים ומחולות וכלי זמר בהילולת רבי מאיר?

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם יש היתר לריקודים ומחולות וכלי זמר בהילולת רבי מאיר?

ודאי שלא.

[אשי ישראל]

האם יש היתר לריקודים ומחולות וכלי זמר בהילולת רבי מאיר?

ודאי שלא.

ראיתי בחזון עובדיה שהתיר בספירת העומר ריקודים בשמחה של מצוה כגון הכנסת ס"ת [ואירוסין אך לא בשידוכין של ימינו] ואולי לפי"ז יש מי שיאמר שיש בזה שמחה של מצוה שמדברים על תורת התנא וכו'. מישהו שמע בענין?