בגמרא מגילה טז. איתא על ששקל המן עשרת אלפים כיכר כסף.
ותוס' שם כתב שזהו בדוקא כי זהו פדיונם.
ובפני יהושיע על הדף מביא חשבון, שזה השיעור פדיון לעבדים.
ובני ישראל כידוע מהזוהר ושא"ס, תמיד נמנים כשישים ריבוא
[ולבסוף מסיים, ששמחה עלה בליבו, שגילה שגם ה'רוקח' כך פירש.
וידוע שה'רוקח' נכתב ברוח הקודש. וכמעט נראה לו, שדברי התוס' לקוחים מהרוקח]
עכ"פ מישהו יכול לבאר יותר, מה ענין השישים ריבוא לבני ישראל?