עזרה בפענוח ר"ת

[לבי במערב]

במכקת"ה

במחילת כבוד קדושת תורתו הרמה.

[ישראליק]

במכקת"ה

במחילת כבוד קדושת תורתו הרמה.

יישר כח!

[טור תלגא]

גולגלתא לבנה, טלא דבדולחא, קרומא דאוירא, רעוא דמצחא, עמר נקא, פקיחו דעיינין, חוטמא,

יישר כח!

[מאיריחיאלק]

מה ר"ת של השם ק"ב

[מה שנכון נכון]

קצנלנבוגן.

[אמרי שפר]

בספר לקט הקמח החדש מובא כמה וכמה פעמים הר"ת יצב"ר ולדאבוני לא יכולתי לפענחו נא לעזור לי

[מה שנכון נכון]

בספר לקט הקמח החדש מובא כמה וכמה פעמים הר"ת יצב"ר ולדאבוני לא יכולתי לפענחו נא לעזור לי

הוא המחבר עצמו: יעקב צבי בן רחל. (ראה ח"ה עמ' 8 ובהבהרות, וכן מוכח בכ"מ מתוכן הדברים).

[לבי במערב]

ושמעתי לפני שנים שיש מקום בגמ' שכתוב ברש"י כמדומני "בארץ ישראל" והוא טעות חמורה וסכלית..שהיה כתוב בר"ת "בא"י" ובמקום לפתוח (או לא לפתוח) ברוך אתה ה' , פתח המדפיס בארץ ישראל..

מקרה הפוך מצוי בתויו"ט לברכות פ"ט מ"א, שם נדפס 'ברוך אתה יי' במקום 'בארץ ישראל' (וכפי שהעיר בהגהות 'משנה לחם' על־אתר).
וראה במאמר הר"י זולדן ('אמונת עתיך', אייר־סיון תשס"ה, גל' 63 ע' 50־51. ושוב בספרו 'שבות יהודה וישראל' ע' 64 ואילך) שהציע כך בדברי שו"ת הלק"ט ומהר"י אסאד [והשיב על דבריו בס' 'מציב גבול אלמנה' (בראלי, תשע"א) ע' 90 סוף הע' 3].

ב'נספחות לסדר רב עמרם' (סץ) ע' 368 נסתפק בפירוש תיבת 'בא"י' שבתשובת ר"י סגי־נהור.

בשו"ת 'הלכות קטנות' (למהר"י חאגיז) ח"ב סי' נה, נדפס: "שאלה. מה שמסיימים בא"י על הארץ ועל מחייתה (ועל כלכלתה)", ובס' 'פקודת אלעזר' (סי' רח) פענח 'בארץ ישראל', אף שאינו מוכרח לכאו'.
[מענין לענין: הנוסח שבחצע"ג הוא מהערות בנו המני"ח (ולכאו' לא דק ה'פקודת אלעזר' בזה). לדיון בנוסח זה, ראה 'שמח נפש' (גאגין) מערכת הנו"ן (נז, א). 'שער הגן' על 'גן המלך' סי' קמח (ע' רלה)].

[מיללער]

מבקש עזרה בפוענוח ר"ת על מצבת רבי משה רוטנבורג אב"ד אה"ו, זוה נוסחתה:

קבורת

משה רבנא, חריף ודרשנא

שתורתו אמנא, עבד כדינא

הנודע לנא, ובכל מדינא

יחיד בדרנא, רבן דגלנא

זה עמנא, גבורתו ידענא

הגאון הגדול אב"ד ור"מ מ"ו

מהור"ר משה בהגאון מוהר"ר

זיסקינד רוטנבורג יי"א הלך

לעולמו ליל ב' ונקבר יום ג' ד'

שבט תע"ב לפ"ק תנצב"ה

-

מהו הר"ת של יי"א?

[באתי רק להעיר]

לפי מה שמצאתי שהגאון רבי מאיר זיסקינד נפטר בשנת תע"ב, כשנתיים לפני פטירת אביו הגאון רבי מרדכי בשנת תע"ד, א"כ פשוט הכוונה, בר"ת יי"א הוא יאריך ימים אמן.

[נחוניא]

לפי מה שמצאתי שהגאון רבי מאיר זיסקינד נפטר בשנת תע"ב, כשנתיים לפני פטירת אביו הגאון רבי מרדכי בשנת תע"ד, א"כ פשוט הכוונה, בר"ת יי"א הוא יאריך ימים אמן.

מה המקור שאביו רבי מרדכי נפטר בשנת תע"ד?

[באתי רק להעיר]

מה המקור שאביו רבי מרדכי נפטר בשנת תע"ד?

כך מצאתי בקובץ בית אהרן וישראל שנה ה גל' ה עמ' ז, וכנראה מקורו בכלילת יופי, אם כי שם לא כתב כן במפורש.

[שובי נפשי]

לחכמי הפורום הי"ו
אשמח בפענוח הראשי תיבות דלהלן:
"והנה כבר ידוע דמלת מוסר הוא כינוי לתורה, והביאו הרב ד"ש בערך מ'ם משם הזוהר הקדוש . יע"ש.

[אישצפת]

לחכמי הפורום הי"ו
אשמח בפענוח הראשי תיבות דלהלן:
"והנה כבר ידוע דמלת מוסר הוא כינוי לתורה, והביאו הרב ד"ש בערך מ'ם משם הזוהר הקדוש . יע"ש.

דברי שלום?

[פרנצויז]

לחכמי הפורום הי"ו
אשמח בפענוח הראשי תיבות דלהלן:
"והנה כבר ידוע דמלת מוסר הוא כינוי לתורה, והביאו הרב ד"ש בערך מ'ם משם הזוהר הקדוש . יע"ש.

כוונתו לס' "דרכי שלום" (לרבי נסים חיים שלום יעקב מרגונטו) שאלוניקי תקע"א, בסוף הספר: קונט' ס' "מענה לשון", מערכת מ', דף קל"ח ע"א, (ד"ה מליצה):
מוסר כנוי לתורה, רז"ל ע"פ מוסר לא לקחת, זוהר הקדוש סדר פנחס ריש הפרשה יע"ש.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[גם בס' קהלת יעקב (לרי"י אלגאזי) לשון תורה, סי' תקפ"ז, כתב שמוסר הוא כינוי לתורה, אך הביא מקור אחר, עיי"ש. וכן הובא בקיצור בס' שלום דוד ח"ב (לרבי דוד ב"ר משה כהן מג'רבה), בקונט' "כינויים" (קיצור מענה לשון לרי"י אלגאזי) מערכת מ' אות ד' (דף מ"ז ע"ג) בלי מקורות].

[שובי נפשי]

כוונתו לס' "דרכי שלום" (לרבי נסים חיים שלום יעקב מרגונטו) שאלוניקי תקע"א, בסוף הספר: קונט' ס' "מענה לשון", מערכת מ', דף קל"ח ע"א, (ד"ה מליצה):[/size].

לאחר החיפוש מצאתי
באתי לכתוב אבל כבר הקדמתני
ייש"כ על כל פנים

[מלך_אביון]

דעת זקנים מבעה"ת פ' כי תבא:
הסת"ר אסתי"ר עולה בגימ' אלף שלש מאות שלשים וששה בעזר שדי אך משיח יבא כג"ה לסוף אלף קק"צ שהוא מ"ה שנים קודם אמנם אין אנו יודעים מהיכן מתחיל להמנין שנדע מתי יסיים.

מה הם ראשי תיבות כג"ה?
יישר כח!

[יוסף חיים אוהב ציון]

ראיתי בספרים שזה ט"ס וצ"ל בע"ה. ובעוז והדר פתחו כגוזר הרחמן והביאו ראיה מהבכור שור.

[בקרו טלה]

מענין לענין
בשאר ספרים ראיתי שלא הבינו ר"ת של תיבה בגז"ה, וצ"ל בגזירת ה'

[יוסף חיים אוהב ציון]

כתוב כג"ה.

[י. אברהם]

מענין לענין
בשאר ספרים ראיתי שלא הבינו ר"ת של תיבה בגז"ה, וצ"ל בגזירת ה'

כמדומה בגזירת העליון

[מלך_אביון]

ראיתי בספרים שזה ט"ס וצ"ל בע"ה. ובעוז והדר פתחו כגוזר הרחמן והביאו ראיה מהבכור שור.

יישר כח!

הנה לשון הבכור שור:
הקץ האחר הכתוב בדניאל באותו פסוק עצמו, דכתיב [שם יב, יב] אשרי המחכה ויגיע (לקץ) לימים אלף שלש־מאות שלשים וחמשה, הוא נרמז ב"וילך משה" וכשאבוא שמה אפרשנו. (כגוזר) כאשר יגזור הרחמן, ובין זה לזה, ארבעים־וחמש שנים, כי לקץ אלף מאתים ותשעים יבא המשיח בעזה"י יתברך־יוצרנו, ולסוף מ"ה לביאתו תשקוט הארץ ותכבוש כל העולם תחת יד ישראל, ולכך כתיב שם: "אשרי", אבל אין אנו יודעים מהיכן מתחיל מנין־זה.

יותר היה מתאים לפתוח כגזרת הרחמן.
אני כלל לא בטוח שהבכור שור מתכוון כאשר יגזור הרחמן על הגאולה, לכאורה זה שייך למשפט לפני כן: אפרשנו כאשר יגזור הרחמן.

[אחד התלמידים]

ואולי זאת בכלל ט"ס, וצ"ל: "שש שש"? אבל גם אם זה כך, מה הפירוש?
ואולי זה בכלל שיבוש של השי"ש [השם ישמור]?
כמובן, מי - שעומדים בקשר עם הגר"י זילברשטיין שליט"א - ושיואילו לברר זאת אצלו ישירות, תבוא עליהם הברכה.

[איתן נוי]

מה הר"ת "הקפות לפק"ד לא שייך להיות" (רב פעלים ח"א סוד ישרים סימן יג)
הן אמת שמיד בסמוך הרבא"ח רומז מה הן אך לא זכיתי להבין.

[חד ברנש]

לפי קוצר דעתי.
(ע"פ אוצר ר"ת, של אשכנזי-ירדן).

[איתן נוי]

לפי קוצר דעתי.
(ע"פ אוצר ר"ת, של אשכנזי-ירדן).

מסתדר מצויין יש"כ.

[סדנא דארעא]

מריבוי התוצאות של "לפק"ד" בחיפוש באוצר, נראה שהי' זה ר"ת נפוצים.

[הסרפד]

ב'עיר ווילנא' מצויים כמה מ"מ לנוסחאות מצבות, מווילנא לכאורה, מספר 'שש"ק' ו'שש"ק ח"ב' - במה מדובר?

[הסרפד]

ב'עיר ווילנא' מצויים כמה מ"מ לנוסחאות מצבות, מווילנא לכאורה, מספר 'שש"ק' ו'שש"ק ח"ב' - במה מדובר?

אדהכי מצאתי את תשובתי. הכוונה לנוסחאות המצבות שחיבר אדם הכה"ן שר"י, שהדפיס בסוף ספרי שיריו.

[בנשק_ל]

מה היא הר"ת "לד"ק"? מובא בזכרון ימות עולם - סידור דובר שלום להגריא"ל מווילנא. מודפס ביחד עם ערוגות הבושם בסידר אוצר התפילות לאחר תפילת ר"ח

[לבי במערב]

צטט נא את המשפט המלא, במטותא.

[בנשק_ל]

זכרון ימות עולם

תשרי
א: נברא שמים וארץ. אור וחשך. תהו ובהו. רוח. מים. יום ולילה. רוחו של משיח. רוחו של אדה"ר לד"ק. חרבו מי המבול. נפקדה שרה ורחל ושונמית. מכת ערוב. נצטרע איוב. נהרג גדליה בן אחיקם . נולד נחמן קטופא שהתחיל לדבר בלדתו. נסתלק ר' אמנון בעל נתנה תוקף. החלו להעלות על מזבח בימי עזרא. נאספו כל העם לעזרא. יצא יוסף מבית האסורים. נולדו אבות לד"ק. הסרת מכסה התיבה. לוקח חנוך אל אלהים:
ב: נברא רקיע שעל ראשי החיות. אראלים מלאכים אופנים שרפים חשמלים. ואש. ואש של גיהנם. נהרג גדלי' לד"ק. שלח נח היונה פעם ג':
ג: נקוו המים ועשה חול גבול לים. ותהומות. גן עדן. דשאים. זרעים. עץ פרי. ברזל. אתנטלא אדכרתא משטריא. נהרג גדליה לד"ק. צם גדליה. מפרישין כה"ג:

[י. אברהם]

אולי: לדברי קצת

[לבי במערב]

אכן (רגילים לפענחו 'לְדעת קצת').

[זקן ששכח]

למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

[אבקברד]

רש"ש מסכת ברכות דף לג עמוד ב
אלא מטין אתמר דאתמר כו'. עי' בס' שע"ח שער י"א אות כ"ג מש"כ בסוגיא זו אך ק"ל דהא בדאתמר דמייתי ליכא למ"ד דריו"ח אמר מטין אשר מפני כן נראה דהגיה הגר"א ז"ל אתמר תחת דאתמר ולענ"ד ה"נ רק להפוך הגי' ושכצ"ל ריב"א אמר משום רבינו הלכה וריו"ח אמר מודים וא"ל (פי' משמי' דריו"ח) מטין ורחב"א אמר ג"כ משמי' דריו"ח נראין וכ"נ לי מלשון רש"י בד"ה נקוט דרחב"א בידך וכ"מ קצת עוד בד"ה לא האי ידענא:

מה הוא ספר שע"ח?

שערי חכמה.

תודה רבה!

[ציטרון]

למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

כמה פעמים שכבר ביקשו כאן ממבקש העזרה, שלכל הפחות יצטט ציטוט מלא - משפט מלא בהקשרו, ויציין את המקור המדוייק.....

[בריושמא]

למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

כמה פעמים שכבר ביקשו כאן ממבקש העזרה, שלכל הפחות יצטט ציטוט מלא - משפט מלא בהקשרו, ויציין את המקור המדוייק.....

צודק מאוד מאוד!!
הכרח גמור - אם שאלה נכונה היא חצי תשובה, כי אז ציטוט מלא הוא שלושת רבעי תשובה!!!

[זקן ששכח]

למי כוונת ר' עקיבא יוסף שלזינגר
כאשר הוא מזכיר את מהר"ך?

כמה פעמים שכבר ביקשו כאן ממבקש העזרה, שלכל הפחות יצטט ציטוט מלא - משפט מלא בהקשרו, ויציין את המקור המדוייק.....

צודק מאוד מאוד!!
הכרח גמור - אם שאלה נכונה היא חצי תשובה, כי אז ציטוט מלא הוא שלושת רבעי תשובה!!!

צודק ונכון.
מתנצל.
שאלוני ואין בידי כרגע מראה מקום.

[בן_אליעזר]

א' מעמיתיי, בחיפוש לדבר מה, נתקל בין היתר במבואה זו מאדמו"ר הצמח צדק מחב"ד (מתוך "ס' הליקוטים" מספרי חסידות שלו, וזה ספציפית הוא מס' אור התורה שלו פ' ויצא, שם הוא מופיע באותו אופן ממש, כך שאין לתלות שהמקליד בכרך הליקוטים, הוא זה ששגה).

ונתקשה לו מהי הר"ת [בשו"ה בביאור, כמעט באמצע העמוד] "רכ"ח" באופן רמ"ה. ההמשך אכן מסתבר, שכן, אפילו שנכתב באופן מקוצר, הרי במגלה עמוקות ואתחנן אופן רמ"ה מדבר בענין הפסוק בישעי' שם.

אך שאלתו בפיו - מהו "רכ"ח" (אכן באופן רכ"ח לעיל שם במג"ע, יש הגהה, ואולי הי' מקום לומר שהכוונה גם לשם - אבל בין ההגהה ובין הפנים ברכ"ח - אפילו שנאמר שהוא מאד באופן מקוצר, ולמה לא יוסיף תיבת "אופן" לפניו? - אין כל קשר גלוי לכאן].

הלה לא מצא שום מקבילות בספרי הראשי תיבות הנפוצים. אך הרהר, שמא הוא טעות המעתיק והכוונה ל"רכ"ז", קרי, "ראה כל זה". [ואולי באם יתברר שהכי"ק מאותו מבואה מן הקיים - ניתן ליתי ספר וניחזי, שמא באמת הי' תיבה לגמרי אחרת, וילע"ע].

בתשוח"ח מראש למסייעין בהשערות וסברות לפתרונו, ולשמחת איש שיחי.