◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[יוסף חיים אוהב ציון]

לענ"ד אין משנ"ב כזה.

[אליהו חיים]

מתוך שו"ת באר משה ח"ו סי' כב. יש היודע איה מקור הדברים? היכן במשנה ברורה מופיע ענין זה? [הציון לסי' שיח סעי' יג נראה כלא נכון].

עיקר הענין מופיע בביאור הלכה סי' שמ"ג ד"ה מד"ס דכתב ויש תקנה ליתן להתינוק חומש וסידור שישא לביהכ"נ לצורך עצמו להתפלל ולשמוע קריה"ת וממילא יצטרף הגדול עמו להתפלל יחד, וע"ז הוסיף הבאר משה מדעת עצמו (ולא בשם המשנ"ב כדהיה משמע מלשונו) דדוקא בסידור דהקטן צריך לכולו אבל להביא חלה גדולה וכיו"ב וכו' שיאכל ממנו גם הגדול אסור.

[יהודה בן יעקב]

אין זה מתאים למילותיו הברורות 'וחידוש דבר מצאתי', שהרי את החידוש הוא חידש מעצמו ולא ראה במ"ב.

[לבי במערב]

יתכן דהפי' 'וחדוש דבר מצאתי' מדעתי, עפמ"ש במשנ"ב וכו'.

[אליהו חיים]

יתכן דהפי' 'וחדוש דבר מצאתי' מדעתי, עפמ"ש במשנ"ב וכו'.

כמו שכתבת, כוונתו היה דמדוקדק כן בלשון המשנ"ב [הבה"ל] דנקט דוקא סידור וחומש וכיו"ב ולא דבר כמו חלה שלצורך התינוק רק צריך למקצת ממנו וע"י הוצאת כל החלה הרי זה כמוציא להדיא לצורך הגדול.
אגב מעניין האם פוסקים אחרים גם נקטו להלכה כדברי הגאון ה'באר משה'?

[פולסברג]

בספר לפלגות ראובן לרזר''ב הביא דבר מ--'שפה''נ'.

מה זה?

[מה שנכון נכון]

בספר לפלגות ראובן לרזר''ב הביא דבר מ--'שפה''נ'.

מה זה?

שפת הנחל לר' אייזיל חריף.

[פולסברג]

בספר לפלגות ראובן לרזר''ב הביא דבר מ--'שפה''נ'.

מה זה?

שפת הנחל לר' אייזיל חריף.

תודה רבה.

כל רז לא אניס לך!

[מלך_אביון]

מי הוא מהר"ר איסלן, המובא בעמר נקא פ' וירא?

[בברכה המשולשת]

מי הוא מהר"ר איסלן, המובא בעמר נקא פ' וירא?

אולי צ"ל איסרלן והכוונה לתה"ד

[כדכד]

מובא בברטנורא?

[לבי במערב]

אכן, הדברים מופיעים ב'ביאורי מהרא"י' ר"פ וירא.

וכ"ז שייך יותר לאשכול הסמוך.

[מלך_אביון]

יישר כח!
אכן, שייך לאשכול המובא, וסליחה מהגבאים.
אבל אם כבר, אנצל לשאול עוד, מי הוא מהר"ר המוזכר שם לרוב?

[לבי במערב]

מהר"י קולון רבו [מקבילות רבות ניתן למצוא בס' 'חידושי ופירושי המהרי"ק' (מכון 'אור המזרח', תש"ל ואילך). מצוי באוצה"ח].

[מלך_אביון]

ושוב, יישר כח!

[פולסברג]

בערוה''ש יו''ד רמ''ו ד':

ואמר אחד מגדולי חכמי האמת: אם תרצה לידע גדולת התורה, צא ולמד ממשה רבינו, שהיה רבן של כל הנביאים וכל החכמים, והשגתו היתה למעלה משכל האנושי. ולא קם בישראל כמשה, "אשר ידעו ד' פנים אל פנים". ובוודאי היה הולך ומוסיף בחכמה עד שנפטר מן העולם.

ומה אמר בסוף ימי חייו? "אתה החילות להראות את עבדך את גדלך...", שהוא השיג רק ההתחלה מהתורה הקדושה. וגם חכמינו ז"ל אמרו בראש השנה (כא ב) ששער החמשים לא נגלה לו למשה רבינו. וזה השער הוא עולה על כולנה ביתר שאת ויתר עז, כדרך העיגול הגדול החיצוני המקיף את כל העיגולים הפנימים, וכולם בטילים לגביה. והדברים עתיקים.

למי הכוונה?

[מה שנכון נכון]

בערוה''ש יו''ד רמ''ו ד':
ואמר אחד מגדולי חכמי האמת...
למי הכוונה?

אי"ז מקורו, אך כעי"ז באב"ע שמות לא, יח. ובספרי חסידות כאהבת דודים כד, א בשם הבעש"ט ונוע"א פ' דברים. אך על עבודת וגדולת ה', לא על התורה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שפתי כהן על בראשית פרק יח פסוק יב
ובסוכה (נ"ב ע"ב) על פסוק (מיכה ה', ד') והקימונו עליו שבעה רועים מאן נינהו שבעה רועים דוד באמצע אדם שת מתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה משמאלו, ויצחק להיכן אזל אזיל וקאי אפיתחא דגיהנום ומציל לבניו מדינה של גיהנום, והוא על מדת הגבורה לשככה ולעוקרה מעל בניו, ומתגבר עליה ומעלה עשנה על העכו"ם היכן מדרש זה?

[יתר10]

כן הוא בכמה כת"י. ועיי"ש ברש"י שנראה ג"כ שגרס כן בגמ'.
כמובן, שמ-והוא על מדת הגבורה וכו'. אלו דברי המחבר.

[יהודה בן יעקב]

ברית יהודה פרק ב הערה לח

ברית יהודה.png (35.79 KiB) נצפה 7985 פעמים

דברי המשאת בנימין אינם במקום המצויין. האם ידוע היכן הם?

מי ה'כתבו'?

[וונדרבר]

ברית יהודה פרק ב הערה לח

ברית יהודה.png

דברי המשאת בנימין אינם במקום המצויין. האם ידוע היכן הם?
מי ה'כתבו'?

אולי צ"ל משאת בנימין סי' ל"ד
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=76&book=101508

בשו"ת אבני נזר יו"ד א' סי' קל"ג (אות א') מזכיר: תשו' מ"ב סי' ל"ד
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=134&book=8588
אבל אולי לא אליו התכוין הברית יהודה ב'כתבו'

[הבטחתי]

אינני בסוגיא, אולם בחיפוש בבר אילן המילה ריבית מופיעה במשאת בנימין בשלש תשובות בלבד, סימן ל"ד נ"א וס"ז.

[יהודה בן יעקב]

ברית יהודה פרק ב הערה לח

ברית יהודה.png

דברי המשאת בנימין אינם במקום המצויין. האם ידוע היכן הם?
מי ה'כתבו'?

אולי צ"ל משאת בנימין סי' ל"ד
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=76&book=101508

בשו"ת אבני נזר יו"ד א' סי' קל"ג (אות א') מזכיר: תשו' מ"ב סי' ל"ד
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=134&book=8588
אבל אולי לא אליו התכוין הברית יהודה ב'כתבו'

יישר כח.
כמובן שעשיתי חיפוש בפרוייקט השו"ת, אולם תשובה זו במשאת בנימין מדברת על נושא אחר, ורק משפט מתוכה שייך לנושא זה. ובאבני נזר אכן מצטט את המשפט המבוקש.
עכ"פ תודה

[במסתרים]

בערוה''ש יו''ד רמ''ו ד': ואמר אחד מגדולי חכמי האמת...
למי הכוונה?

מגלה עמוקות אופן ט'

[בן_אליעזר]

בס' הרצו"ב (בעמוד השני בו, בקטע ד"ה ואענה חלקי. הענין מתחיל מסוף עמוד הראשון), ובעוד כמה מקומות, ראיתי שמציינים להרא"ש בקושיא זו.
[הקושיא מובא גם בהמשך הדורות, בס' כתנות אור (מרגליות), ואצל בעל הפרמ"ג בספרו תבת גומא, ואולי עוד]

אודה גם אשמח למי שיורה לימראה-מקום מדוייק בדברי הרא"ש (על זבחים? במק"א?) בעניין.

[בקרו טלה]

אודה גם אשמח למי שיורה לי מראה-מקום מדוייק בדברי הרא"ש

בעיר דוד אות רנח - ד"ה ועתה, כתב כן בשם הרא"ש, אך כבר נלאו רבים למצוא מקורו

[במסתרים]

אודה גם אשמח למי שיורה לי מראה-מקום מדוייק בדברי הרא"ש

בעיר דוד אות רנח - ד"ה ועתה, כתב כן בשם הרא"ש, אך כבר נלאו רבים למצוא מקורו

לענ"ד רחוק הדבר שנמצא ענין תשובה ודיחוי לפני תקופת ספרי הדרוש.

אשכול ישן בענין.

[אליהו חיים]

אודה גם אשמח למי שיורה לי מראה-מקום מדוייק בדברי הרא"ש

בעיר דוד אות רנח - ד"ה ועתה, כתב כן בשם הרא"ש, אך כבר נלאו רבים למצוא מקורו

אולי נשתרבב (בטעות) מדברי הרא"ש אלו (הובא בשאג"א סי' י"ז) במו"ק פ"ג סי' צ"ו ואעתיק לשונו
[b]ומה שהביא ראיה מאין דיחוי אצל מצות אין ראיה לפי שיש חילוק בין מצוה הנידחית ובין גוף הדיחוי דאין דיחוי במצות אלא בקדשים כי האדם הוא המחויב לעשות המצוה אם נידחית ממנו עתה לכשתראה המצוה לעשותה יעשנה כי האדם לא נדחה מלעשותה אבל אם היה האדם דחוי בשעת חיוב המצוה נידחית ממנו לעולם ואין לה תשלומין לעולם אפילו לכשיראה לעשותה כיון דבשעת חיוב נפטר ממנו.[/b]

[אספקלריא]

בס' הרצו"ב (בעמוד השני בו, בקטע ד"ה ואענה חלקי. הענין מתחיל מסוף עמוד הראשון), ובעוד כמה מקומות, ראיתי שמציינים להרא"ש בקושיא זו.

כדאי לציין את שם הספר: ס' המשכילים יזהירו (מאמאן) סוף פ' וירא עמ' נ"ז. [והביא שם בירך יצחק (ברכה) פ' נצבים דף קי"ג ע"ד].

[הקושיא מובא גם בהמשך הדורות, בס' כתנות אור (מרגליות), ואצל בעל הפרמ"ג בספרו תבת גומא, ואולי עוד]
אודה גם אשמח למי שיורה לימראה-מקום מדוייק בדברי הרא"ש (על זבחים? במק"א?) בעניין.

בעיר דוד אות רנח - ד"ה ועתה, כתב כן בשם הרא"ש, אך כבר נלאו רבים למצוא מקורו

ראה ס' דברי מרדכי (גלאנטי) [דבר פשע דרוש ז'] דף ק"י שכותב שחיפש ברא"ש חיפוש מחיפוש ולא מצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[וראה מה שכתב אליהו חיים בהודעה שמעלי]

וכדאי לציין כמה ספרים שעוסקים בענין של נראה ונדחה לגבי תשובה.
פני דוד פ' כי תצא אות ג', דבש לפי מערכת נ' אות י"ט, ראש דוד פ' מקץ (עמ' קל"ד והלאה), חדרי בטן כי תצא אות כ"ה.
קנה אברהם (חלימי) סוף פ' נשא, והביא שם ס' חות יאיר חדש (קאליר), סלת למנחה?, תיבת גומא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בס' הרצו"ב (בעמוד השני בו, בקטע ד"ה ואענה חלקי. הענין מתחיל מסוף עמוד הראשון), ובעוד כמה מקומות, ראיתי שמציינים להרא"ש בקושיא זו.

כדאי לציין את שם הספר: ס' המשכילים יזהירו (מאמאן) סוף פ' וירא עמ' נ"ז. [והביא שם בירך יצחק (ברכה) פ' נצבים דף קי"ג ע"ד].

[הקושיא מובא גם בהמשך הדורות, בס' כתנות אור (מרגליות), ואצל בעל הפרמ"ג בספרו תבת גומא, ואולי עוד]
אודה גם אשמח למי שיורה לימראה-מקום מדוייק בדברי הרא"ש (על זבחים? במק"א?) בעניין.

בעיר דוד אות רנח - ד"ה ועתה, כתב כן בשם הרא"ש, אך כבר נלאו רבים למצוא מקורו

ראה ס' דברי מרדכי (גלאנטי) [דבר פשע דרוש ז'] דף ק"י שכותב שחיפש ברא"ש חיפוש מחיפוש ולא מצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[וראה מה שכתב אליהו חיים בהודעה שמעלי]

וכדאי לציין כמה ספרים שעוסקים בענין של נראה ונדחה לגבי תשובה.
פני דוד פ' כי תצא אות ג', דבש לפי מערכת נ' אות י"ט, ראש דוד פ' מקץ (עמ' קל"ד והלאה), חדרי בטן כי תצא אות כ"ה.
קנה אברהם (חלימי) סוף פ' נשא, והביא שם ס' חות יאיר חדש (קאליר), סלת למנחה?, תיבת גומא.

עיין ס' סמי דחיי

[אספקלריא]

אודה גם אשמח למי שיורה לימראה-מקום מדוייק בדברי הרא"ש (על זבחים? במק"א?) בעניין.

בעיר דוד אות רנח - ד"ה ועתה, כתב כן בשם הרא"ש, אך כבר נלאו רבים למצוא מקורו

ראה ס' דברי מרדכי (גלאנטי) [דבר פשע דרוש ז'] דף ק"י שכותב שחיפש ברא"ש חיפוש מחיפוש ולא מצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

וכן ראה ס' אשד הנחלים (נחמולי) [נחל אשכול דרוש ג'] דף נ"ב (ד"ה ונשובה) שכותב שחיפש בכל דברי הרא"ש רובם ולא כולם ולא מצא דברים הללו.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[אספקלריא]

וכדאי לציין כמה ספרים שעוסקים בענין של נראה ונדחה לגבי תשובה.
פני דוד פ' כי תצא אות ג', דבש לפי מערכת נ' אות י"ט, ראש דוד פ' מקץ (עמ' קל"ד והלאה), חדרי בטן כי תצא אות כ"ה.
קנה אברהם (חלימי) סוף פ' נשא, והביא שם ס' חות יאיר חדש (קאליר), סלת למנחה?, תיבת גומא.

ס' חות יאיר חדש (קאליר) [עמוד החוזר סוף דרוש ד'] דף קכ"ב ע"ד (ד"ה וכדי לסיים), עיי"ש
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[מהדורה חדשה ירושלים תשס"ד, עמ' תי"ט]
ס' תיבת גומא לא ידוע איפה (והאם?) כתב על הענין הזה
ראה באשכול שציין במסתרים
viewtopic.php?f=7&t=9791

עיין ס' סמי דחיי

שכחת לציין מי המחבר
ס' סמ"י דחיי [מאת הרב וכו' יוסף חיים אוהב ציון] (מהדורה רביעית)
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=26&book=608690
ס' סמ"י דחיי [מאת הרב וכו' יוסף חיים אוהב ציון] (מהדורה שלישית)
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[אספקלריא]

ראה ס' דברי מרדכי (גלאנטי) [דבר פשע דרוש ז'] דף ק"י שכותב שחיפש ברא"ש חיפוש מחיפוש ולא מצא.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וכן ראה ס' אשד הנחלים (נחמולי) [נחל אשכול דרוש ג'] דף נ"ב (ד"ה ונשובה) שכותב שחיפש בכל דברי הרא"ש רובם ולא כולם ולא מצא דברים הללו.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

בעיר דוד אות רנח - ד"ה ועתה, כתב כן בשם הרא"ש, אך כבר נלאו רבים למצוא מקורו

האם ידוע על עוד ספרים שכתבו שלא מצאו את המקור ברא"ש?

[בקרו טלה]

האם ידוע על עוד ספרים שכתבו שלא מצאו את המקור ברא"ש?

לא ידוע לי מעבר למה שטרח מעכ"ת לציין

[יהודה בן יעקב]

דרכי.png (43.39 KiB) נצפה 7686 פעמים

האם ידוע היכן דברי הרמב"ם? היכן דברי הסבא מקלם?

[מה שנכון נכון]

האם ידוע היכן דברי הרמב"ם?

כנר' כוונתו לסוף הל' שמו"י.

[יהודה בן יעקב]

האם ידוע היכן דברי הרמב"ם?

כנר' כוונתו לסוף הל' שמו"י.

תודה רבה
אך משמעות הדברים שכל אדם מקבל את מה שמוכרח למחיתו [ובחוה"ל שער הבטחון פ"ד מוזכר כן], והרמב"ם כתב כן על ת"ח וכדו'.

[בן_אליעזר]

במק"א בפורום (ב'אספקלריא') כתבו ע"ד לנשק הילדים והמסתעף. [בהיות שאולי אין כ"כ מעיינים בו מחו"ר המקום]

viewtopic.php?f=51&t=35661&start=80#p676742

ואעתיק הדברים משם, כולל שאלתי הבא לבסוף שם, וכאן מופיע למטה (וקבלו סליחתי על ההכפלה לכאן):

כעת מצאתי את שכתב בספר 'באהלי צדיקים' עמ' קט:

פעם הביא הרה"ק את בתו לזקינו הסבא קדישא [מרודשיץ] שיברך אותה, והייתה אז בת ג' חודשים. וראה אביה איזה דבר חכמה ממנה, ונשקה על ראשה. והביט עליו זקינו הסב"ק בתמהון, יען הקפיד מאוד הסב"ק מלנשק את בניו ובנותיו הקטנים (קפידא זו מובא בשל"ה שהוא סגולה לאיכות ימים ושנים

מישהו מהפורום קדישא יכול לאתר היכן מובא השל"ה? ומה בדיוק נאמר שם?

האם אכן יש מי שמוצא הדברים בשל"ה? או אפילו בקיצור של"ה וכיו"ב שאינם מבעל השל"ה עצמו? (בחיפושיי הדל, לא מצאתי זכר לדברים בשל"ה עצמו. ואולי יש לדחוק שיש דברים שהיו בהוצאות קדומות ואינם עוד לפנינו).

[יהודה בן יעקב]

האם ידוע היכן דברי הרמב"ם? היכן דברי הסבא מקלם?

דברי הסבא מקלם בחכמה ומוסר [חלק ב סימן רכב]

וא"כ קשה, הלא מצינו ראינו לכאורה ביעקב אע"ה שהי' דבוק בגשמיות יותר להבדיל מכל הפלוסופים, כי הלא אמר (בראשית כח, כ) "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש", ומהפלוסופים נמצאו אשר בילו כל ימיהם בהסתפקות גדולה, עד שגם מלבוש לנפשם הי' על צד הפחות. ואין לומר כי על ההכרחיות אמר, כי כבר כתב המורה ז"ל כי ההכרחיות כבר מובטח האדם. ועוד, הלא זה תורת המשכיל כי כל דבר יוטב בעיניו.

האם ידוע היכן דברי הרמב"ם במורה נבוכים?

[בקרו טלה]

האם ידוע היכן דברי הרמב"ם במורה נבוכים?

מורה נבוכים - חלק ג פרק יב
וצריך שתבחון ענינינו במציאות, כי כל אשר הענין יותר צריך לבעל החיים הוא נמצא יותר ויותר בחינם, וכל מה שימעט צורך הכרחי הוא נמצא יותר מעט והוא יקר מאד. כי הענין ההכרחי לאדם, על דרך משל, הוא אויר והמים והמזון, אמנם צורך האויר יותר חזק - שאם יפקדהו קצת שעה ימות, אבל המים - יעמוד בלעדיו יום או יומים, והאויר יותר נמצא ויותר בזול בלא ספק; וצורך המים יותר מצורך המזון, כי כשישתה ולא יאכל יעמוד קצת בני אדם ארבעה ימים או חמשה מבלתי מזון, ואתה תמצא המים בכל מדינה ומדינה יותר נמצא ויותר בזול מהמזון; וכן ימשך הענין במזונות, מה שהוא צורך יותר - נמצא יותר ויותר בזול במקום ההוא ממה שאינו הכרחי; אמנם המוסק והענבר והאודם והברקת, איני חושב שאחד משלמי הדעת יחשוב שיש בהם צורך גדול לאדם, אלא לרפואה - והנה יעמדו במקומם ובמקום הדומים להם הרבה מן העשבים ומן העפרים