קריאת שמות הילדים ע"י האב או ע"י האם

[נאשער]

לא מצאתי קישור ישיר לענין אודה מי שיפנה לשם.
בבני לאה מצינו שהיא קראה את שמם כמפורש בתורה, אצל רחל מצינו שרחל קראה לבנימין בן אוני ואביו קרא לו בנימין, מה פשר שני שמות הללו שרחל קראה שם אחד ויעקב שם אחר ולמעשה נקרא ע"ש שקרא אותו יעקב.
ואגב זה, מי הקובע איזה שם לתת לבניהם, היום יש כזה 'סדר' צד אחד מהאב ואח"ז מהאם או להיפך, האם יש איזה זכר מקדמונים לכך?

[שבטיישראל]

משום מה יש מנהג בעולם לתת לאשה דין קדימה בשם של הילד\ילדה הראשון\נה (כמובן חוץ אם שניהם מסכימים אחרת) ובאמת איני יודע מקור הענין

אצל אחינו הליטאים יש משום מה איזשהו "משוגעת" בנוגע לקריאת שמות שונות ומשונות להבנות ... "שם שאשתי אוהבת" ....
ובוודאי שלאו גברא רבא חתים על "מנהג" זו

[מרחביה]

היום יש כזה 'סדר' צד אחד מהאב ואח"ז מהאם או להיפך, האם יש איזה זכר מקדמונים לכך?

רד"ק פירש כן בפרשת השבוע, בבני יהודה (בראשית לח ג-ה):
הראשון: 'ויקרא את שמו ער'.
השני: 'ותקרא את שמו אונן'.
השלישי: 'ותקרא את שמו שלה - והיה בכזיב בלדתה אותו' (ולכן קראה היא, ושינו מהסדר).
כך הביא רמב"ן:

ויש אומרים כי היה דרכם שיקרא האב שם הבכור, ותקרא האם שם השני. על כן הראשון ויקרא את שמו, והשני ותקרא, ואמר בשלישי ותקרא כי יהודה היה בכזיב בלדתה אותו ואיננו שם שיקרא לו שם. ואין בזה טעם או ריח.

[חכם באשי]

הדברים שהביא מרחביה, הובאו במקומות נוספים,
לדוגמא, מושב זקנים מבעלי התוספות, שם.

[חכם באשי]

כדומני, שהרב יחיאל גולדהבר עסק בענין באחד מעלוניו הווירטואליים.
כמו כן מצוי באוצר ספר 'ויקרא שמו בישראל' לר"י אופנהיימר, והוא מדבר מעט בענין.
יש גם ספר 'כתר שם טוב' בענייני שמות (מצוי באוצר).

[לייטנר]

.

[נאשער]

מה ההסבר שיעקב קרא לו לבנימין שם אחד ורחל שם אחר ולמעשה קוראים לו ע"ש שיעקב נתן.
viewtopic.php?f=7&t=7270

[יאיר]

מה ההסבר שיעקב קרא לו לבנימין שם אחד ורחל שם אחר ולמעשה קוראים לו ע"ש שיעקב נתן.
viewtopic.php?f=7&t=7270

יתכן משום שהיא כבר בחרה את שם יוסף וכדברי הרד"ק לעיל.

[נאשער]

מה ההסבר שיעקב קרא לו לבנימין שם אחד ורחל שם אחר ולמעשה קוראים לו ע"ש שיעקב נתן.
viewtopic.php?f=7&t=7270

יתכן משום שהיא כבר בחרה את שם יוסף וכדברי הרד"ק לעיל.

זה מתרץ למה אנו קורין בשם של יעקב אך למה יעקב נתן בכלל שם אחר שונה מרחל. [אני חושב כעת, האם יעקב היה בשעת פטירת רחל או שרק שמע ע"כ 'ואז' קרא שם הנולד בנימין, ואין ראיה ממה שיעקב קברה, כי זה היה אח"כ שהלך לשם-למקום קבורתה].

[ארי שבחבורה]

מה ההסבר שיעקב קרא לו לבנימין שם אחד ורחל שם אחר ולמעשה קוראים לו ע"ש שיעקב נתן.
viewtopic.php?f=7&t=7270

יתכן משום שהיא כבר בחרה את שם יוסף וכדברי הרד"ק לעיל.

זה מתרץ למה אנו קורין בשם של יעקב אך למה יעקב נתן בכלל שם אחר שונה מרחל.

עיין רמב"ן.

[יאיר]

זה מתרץ למה אנו קורין בשם של יעקב אך למה יעקב נתן בכלל שם אחר שונה מרחל.

עיין רמב"ן.

http://www.otzar.org/aspcrops/22030_744 ... 122011.asp

[כותב]

משום מה יש מנהג בעולם לתת לאשה דין קדימה בשם של הילד\ילדה הראשון\נה (כמובן חוץ אם שניהם מסכימים אחרת) ובאמת איני יודע מקור הענין

כן נהגו בני אשכנז זה כמה מאות שנה.

ועי' בספה"ק דברי יחזקאל החדש (שו"ת סי' ל"ג):

ומה ששאל בעצה לשם הילד, שמעתי בשם אדומו"ר הרה"ק [מהר"ש] מבעלזא זצללה"ה שטוב לאריכות ימים לקרוא על שם המשפחה של אב או אם, והמנהג הוא לקרוא ילד הראשון על שם משפחת האם, והשני ע"ש משפחת האב, וכן כל הילדים קוראין כסדר א' על שם משפחתה וא' על שם משפחתו.

ועי' נחל קדומים להחיד"א (פ' יתרו ד"ה אשר שם) בשם רבינו אפרים,שגרשום בן משה נקרא ע"י אמו צפורה, ורמז לזה, א'שר ש'ם ה'אחד ר"ת אש"ה, ומשה קרא לבן השני אליעזר, יעו"ש.

יש בזה אריכות דברים, ויש הסוברים שהיא מנהג שטות, וכדברי הרמב"ן הנ"ל.

[אדג]

עכשיו הראני ח"א, דברי כ"ק אדמו"ר בלקו"ש ח"ז ע' 308: "ואף שהרמב"ן מבטל הפירוש הנ"ל היינו שאין מכוונת כתוב זה לתרץ מנהג אבל בגוף הדבר אין ראיה שחולק על הראשונים".
אך בלקו"ש ח"ד ע' 1248, בבואו לתרץ דברי התקו"ז שכתב דאדם אמר בנוגע לשם קין, "קניתי איש", אף שמפורש בתורה שחוה אמרה זה, כתב "כי אף אשר בתחלה ותאמר (חוה) קניתי איש, הוקבע שם זה שבודאי אי אפשר לקביעות השם מבלי שיסכים אדם על השם - שהאי הוא העיקר, ולכן מפרש הת"ז למה הסכים על זה". וממשיך "ולהעיר גם מפירוש דעת זקנים מבעלי התוס' [בראשית לח, ה] מפי מורי ז"ל . . והיא קראה לבנו שני (אף שהרמב"ן חולק על זה)", משמע דס"ל דכן חולק הרמב"ן על דעה זו.
ואולי היא משנה אחרונה.

[נאשער]

בני יהודה פרץ וזרח מוכח בקראי שהמיילדת קראה להם שמות אלו, האם יש התייחסות לפרט זה?

[שילה]

בזמנו ראיתי אולי בתנחומא שכותב שנדב ואביהוא מתו מטעם זה שאהרן נתן לבכור ע"ש הצד של האמא ע"ש עמינדב אביה של אלישבע אשתו, ואת בנו השני נתן על שם אביו מלשון אביהוא. והיה לו לכבד את אביו ולתת לבכור אביהוא.

וכאשר חיפשתי מצאתי בשלמת חיים שהוקשה הגרי"ח זוננפלד זי"ע שמפורש במדרש שלא כפי שאנו נוהגים היום שנותנים תחילה על שם צד האם יעו"ש

ותירץ שם הגרי"ח שכהיום מפאת חולשתה של היולדת תיקנו זאת כדי שלא תצטער.
ומעיקר הדין צריך לתת קודם על שם אביו והוא קודם לכיכוד.

אשמח מאוד אם מישהו ימצא את אבידתי.
ובכל אופן זהו תוכן הדברים שראיתי בזמנו.

[עשוי לנחת]

בזמנו ראיתי אולי בתנחומא שכותב שנדב ואביהוא מתו מטעם זה שאהרן נתן לבכור ע"ש הצד של האמא ע"ש עמינדב אביה של אלישבע אשתו, ואת בנו השני נתן על שם אביו מלשון אביהוא. והיה לו לכבד את אביו ולתת לבכור אביהוא.

בזכותך נזכרתי במ"מ חשוב מאוד לאשכול שלנו.
אכן מה שהבאת דבר מענין והאמת שזה מופיע בעיקרי דינים שבסוף השו"ע יו"ד בהלכות כיבוד אב סימן כו סעיף ז וכותב:
"במקום שנהגו לקרוא הבן ראשון הנולד לו לאדם בשם אביו ואשתו רוצה שיקרא ע"ש אביה והאיש משום שלום בית היה מרוצה, העלה הרב דאין ביד האדם לשנות שיגיע מזה מיעוט כבוד לאביו, ואם היא מתעקשת יקראו בב' שמותיהם כדרך כמה בני אדם שכופלין שמות בניהן ובנותיהן. ומה גם שאמרו בשם הרב החסיד שמי שבניו מתים ב"מ יקרא הבן הנולד בב' שמות שהוא מסוגל שיתקיים ולא יבזבז בכבוד אביו לקרוא לראשון בשם חמיו והב' בשם אביו דשמא לא יזכה לבן ב', ואף אם יזכה לא יפה עושה להקדים שם חמיו לשל אביו. ופוק חזי מאי סליק בנדב ואביהוא ששמע מפי הרב פרי הארץ בשם רז"ל דנדב נקרא על שם חמיו שאלישבע היתה בת עמינדב ואביהוא ע"ש אביו ור"ל אבי הוא ונענש על הקדמת השמות (שדה הארץ ח"ג סימן כב)" עכ"ל.
ורואים כאן כמה נקודות:
א. שקודם כל האב קורא על שם אביו [ומשמע משום דין כיבוד אב, אך לא לבחור מה שרוצה].
ב. שהיה מושג של "דרך כמה בני אדם" שקוראים בשתי שמות [נידון באשכול בעבר] וראה לציין זאת משמע לא היה מצוי מאוד כמו שם א'.
ג. משמע שלקרוא שתי שמות זה סגולה למי שבניו מתים.
ד. רואים דלא כהחזו"א שאפשר לקרוא השם בשינוי כמו נדב על שם עמינדב, [החזו"א אמר אפי' שלקרוא בשתי שמות שא' מהם על שם מישהו לא נקרא על שמו, וכן להיפך, וכאן משמע אפי' בשינוי].
ה. רואים עוד יותר שאפי' שבכלל לא דומה אלא תוכנו ע"ש אביו, כגון אביהוא שמשמעותו אבי הוא, ג"כ נקרא על שמו.

[חכם באשי]

בזמנו ראיתי אולי בתנחומא שכותב שנדב ואביהוא מתו מטעם זה שאהרן נתן לבכור ע"ש הצד של האמא ע"ש עמינדב אביה של אלישבע אשתו, ואת בנו השני נתן על שם אביו מלשון אביהוא. והיה לו לכבד את אביו ולתת לבכור אביהוא.

אין זה בתנחומא, אלא במקורות מאוחרים מאוד בשם מדרש, וכפי שציין 'עשוי לנחת'.
ראה בענין אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, ערך 'נדב ואביהוא'. שם גם ציין, כי לאחרונה נתגלה חלק מהענין בקדושתא ליניי, אחד הפייטנים הארצישראליים הקדומים ביותר (משוער למאה החמישית, היינו בזמן האמוראים!).

[יאיר]

ומה גם שאמרו בשם הרב החסיד שמי שבניו מתים ב"מ יקרא הבן הנולד בב' שמות שהוא מסוגל שיתקיים.
ג. משמע שלקרוא שתי שמות זה סגולה למי שבניו מתים.

viewtopic.php?f=7&t=5057
viewtopic.php?f=7&t=5057&p=#p40895
http://www.otzar.org/aspcrops/13644_124 ... 122011.asp

[אליהוא]

אתה יכול לצטט את לשונו של ייני?

[שיף]

בזמנו ראיתי אולי בתנחומא שכותב שנדב ואביהוא מתו מטעם זה שאהרן נתן לבכור ע"ש הצד של האמא ע"ש עמינדב אביה של אלישבע אשתו, ואת בנו השני נתן על שם אביו מלשון אביהוא. והיה לו לכבד את אביו ולתת לבכור אביהוא.

אין זה בתנחומא, אלא במקורות מאוחרים מאוד בשם מדרש, וכפי שציין 'עשוי לנחת'.
ראה בענין אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא, ערך 'נדב ואביהוא'. שם גם ציין, כי לאחרונה נתגלה חלק מהענין בקדושתא ליניי, אחד הפייטנים הארצישראליים הקדומים ביותר (משוער למאה החמישית, היינו בזמן האמוראים!).

viewtopic.php?f=19&t=16317&p=198687#p170558