יבנה כתב:אני רואה...שאתה קבוע בדעתך ולא דן בענין בצורה עניינית.
שאלת שאלות, אני עניתי על כולן עניינית, ואין לי מושג למה אינך חושב כך.
יבנה כתב:אני רואה...שאתה קבוע בדעתך ולא דן בענין בצורה עניינית.
צביב כתב:למדתי אצל רב בעל לב שבור,
שהיה מתאר איך בבית המקדש יעבדו כהנים כושים שלא עברו עבירה במזיד או בשוגג,
כי היו תינוקות שנשבו, ( וימצאו אותם כמ''ש וגם מהם אקח לכהנים וגו'- כידוע מהגרי''ז , זצ''ל.
מקדש מלך כתב:למה רק כושים? מה עם סלאבים אינדיאנים נורדים מונגולים אסקימואים וכו'? קצת גיוון גזעי!
דרומי כתב:אני לא מבין מה התמונות תורמות כאן לדיון.
הרי יתכן שבאמת כל האנשים הנראים בתמונות עברו גיור כהלכה והם ראויים לאהבה גדולה.
אולי תלמיד חכם כמו הרב 'תוכן' יש לו טביעת עין לראות דרך התמונה מי התגייר כהלכה ומי לא.
תוכן כתב:עם מעלה יתירה שלא חטאו מעולם, שהרי הם תינוקות שנשבו! ואם כך הם עדיפים בהרבה עלינו! איזהו חכם המכיר את מקומו! קצת צניעות לא תזיק!
.
מאיר סובל כתב:הרב תוכן, יש"כ על ההמלצות. לא מובן אם כוונתו בציניות או ברצינות.
מקדש מלך כתב:תוכן כתב:עם מעלה יתירה שלא חטאו מעולם, שהרי הם תינוקות שנשבו! ואם כך הם עדיפים בהרבה עלינו! איזהו חכם המכיר את מקומו! קצת צניעות לא תזיק!
.
מניין לנו שלא נטו אי פעם ממסורותיהם ההלכתיות, כמו שאירע בחטאינו לאחיהם בגלות החיל אשר כנענים עד צרפת וגלות ירושלים אשר בספרד?
מאיר סובל כתב:הרב תוכן, יש"כ על ההמלצות. לא מובן אם כוונתו בציניות או ברצינות, לדעתי הגאונים הגדולים רש"מ עמר ור"צ בוארון שנוסעים כבר שנים רבות לבדוק את היהודים האבודים ולהכשירם לפני העליה כדי שלא יצטרכו גיור אחרי עלותם ארצה, יסתמכו בבדיקתם הבאה על כבודו הידוע כאחד מהת"ח הגדולים של פו' אוצר החכמה.
תוכן כתב:מקדש מלך כתב:תוכן כתב:עם מעלה יתירה שלא חטאו מעולם, שהרי הם תינוקות שנשבו! ואם כך הם עדיפים בהרבה עלינו! איזהו חכם המכיר את מקומו! קצת צניעות לא תזיק!
.
מניין לנו שלא נטו אי פעם ממסורותיהם ההלכתיות, כמו שאירע בחטאינו לאחיהם בגלות החיל אשר כנענים עד צרפת וגלות ירושלים אשר בספרד?
תשאל את הרה"ג רנא"ר זצוק"ל, הוא זה שפסק שהתיופים יש להם מסורת לגיטימית. וכל מה שהוא עונה לגבי האתיופים, אפשר לענות לגבי כל שאר מאות השבטים כן ירבו צאצאי עשרת השבטים.
מקדש מלך כתב:בקיצור הרנא"ר והרב בעל לב שבור הם שתי מסורות סותרות.
תוכן כתב:אני מוחה כאן מחאה אדירה, כל השבטים האלו הם לא שבטים ש'מתקרבים ליהדות', אלא הם יהודים גמורים למהדרין מן המהדרין, שלא עברו עבירה מימיהם אשרי חלקם. צריך להעלות אותם לארץ במהירות האפשרית, ולשבצם בתוך קהל היראים והחרדים ללא שום צורך בגיור, כדי לא לפגוע ברגשותיהם הטהורים. בדיוק כמו שהאתיופים הם יהודים על סמך המסורה שיש להם ושמירת מעט מצוות כפי הבנתם, וכך נוהגים ברבנות הראשית אשרי חלקם, כך כל אחד מן השבטים האפריקאים, שיש להם בדיוק אותו מסורה ובדיוק אותו שמירת מצוות, גם הם צריכים להתקבל בעם ישראל מתוך גישה של יהדות מקרבת ולא יהדות דוחה ח"ו!
מהר"ל בספר נצח ישראל פרק לד
ובגמרא בפרק חלק (סנהדרין צד א) אמר להיכן אגלא להו, מר זוטרא אמר לאפריקי, ורבי חנינא אמר להרי סלוג. ומעתה למאן דאמר אפריקי, הרי אפריקי אין שם ישראל ידועים. ואין לומר שהיו מתערבים עם הגוים, ופליגי אם אותן שנטמעו בין הגוים יחזרו לעתיד, דבפרק קמא דיבמות (יז א) מוכח דלא חיישינן להכי, דקאמר שם גוי שקדש בזמן הזה, אין חוששין לקדושין, ולא חיישינן שמא הוא מעשרת השבטים, דגמירא דבנתיה דההוא דרא אצטרויי אצטרי. פירוש, נבקע רחמה, ולא קלטו הזרע, ושוב ליכא למיחש שנשארו מן עשרת השבטים. ולפיכך צריך לומר דהא דקאמר 'עשרת השבטים עתידין לחזור', הכי קאמר, דלעתיד יחזרו עם שאר גליות. כי עתה גם כן הם בתוך שאר הגליות, כי מתחלה הגלה אותם שלבסוף יוכלו לחזור עם שאר הגליות, שהגלה אותם מתחלה לאפריקי או להרי סלוג, ואחר כך העתיקו ממקומם להיות בין שאר גליות. כי כמה פעמים האדם מעתיק מקומו והולך למקום אחר. ולמאן דאמר אינם חוזרים, אותם עשרת השבטים הלכו להם, ונאבדו מן הארץ. וזה שאמר 'אין עתידין לחזור', כלומר מתחלה לא הגלה אותם שיחזרו לעתיד, אלא יאבדו מן ישראל. ומכל מקום חס ושלום אין לומר שיהיה חסר שבט מישראל, רק כמו שאמרנו, כי חזרו בימי ירמיה, וישימו מלך עליהן (מגילה יד ב). ולא דיבר רק על אותם שלא חזרו בימי ירמיה אם עתידים לחזור, שעל אותם אמר "וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה", שלא יחזרו.
ועוד יראה דהכי פירושו, דמתחלה הגלה אותם לאפריקי. ואינו אפריקי שהוא ידוע לנו, אבל הוא מקום דפסקי הרי חושך, וזה נקרא גם כן 'אפריקי'. וכך מוכח במסכת תמיד (לב א), דקאמר אלכסנדר מוקדן לזקנים דבעינא למיזל למדינת אפריקי, אמרו ליה לא מצית, דפסקי הרי חושך. שמע מינה דאי אפשר לעבור שם, ואפריקי הידוע אין נראה דפסקי הרי חושך. ועל כל פנים לא היה השם יתברך מפריש אותם מן ישראל, רק השליך אותם מעל פניו; לימין שהוא צד דרום, או לצד צפון שהוא צד שמאל. ולכל אחד ואחד יש טעם מופלג בחכמה; כי למר שהשליך אותם לימין, רוצה לומר כי בכח ימין משליך למרחקים. ולמר השליך אותם לשמאל, כי השמאל הוא נבדל מעל פניו לגמרי, ודבר זה מבואר. ופליגי אם עתידין לחזור אחר שהובדלו והופרשו מן ישראל. ומוכח התם דהלכה כמאן דאמר עשרת השבטים עתידים לחזור.
הוגה כתב:נסענו היום להתרחץ בחוף בצפונה של טבריה, ובסמוך אלינו היו משפחה של יוצאי אתיופיה, שני אחים ושמונה בנים עם שמות יהודיים מובהקים, יעקב, מרדכי, יצחקי, מיכאל וכו', ודיברו עברית במבטא רגיל לגמרי, והילדים התנהגו באהבה וחיבה ודרך ארץ, וכשרצו לברך על השתיה, יצאו מהמים ולבשו כיפות קטיפה שחורות שקונים בשמעיה, וגם אבותיהם היו טובי לב וגומלי חסדים. קנאתי בהתנהגות שלהם.
אבני גזית כתב:אני גר בעיר מעורבת שיש בה הרבה אתיופים יראים וחרדים, תפילות בשברון לב ויראה מסרך חטא. אברכים שקדנים ועם השגות גבוהות.
אתה לא חי, אולי, במקומות כאלה. קבלה בידינו שגוי לא מתפעל בתפילה ולא יכול לחיות ביראת חטא כזו (סוגה בשושנים. התורה העידה עלינו וכו').
איך אתה מסביר תופעה רחבה זו?
אבני גזית כתב:הוגה כתב:נסענו היום להתרחץ בחוף בצפונה של טבריה, ובסמוך אלינו היו משפחה של יוצאי אתיופיה, שני אחים ושמונה בנים עם שמות יהודיים מובהקים, יעקב, מרדכי, יצחקי, מיכאל וכו', ודיברו עברית במבטא רגיל לגמרי, והילדים התנהגו באהבה וחיבה ודרך ארץ, וכשרצו לברך על השתיה, יצאו מהמים ולבשו כיפות קטיפה שחורות שקונים בשמעיה, וגם אבותיהם היו טובי לב וגומלי חסדים. קנאתי בהתנהגות שלהם.
1.
הרב תוכן, תגובתך.
2.
אני גר בעיר מעורבת שיש בה הרבה אתיופים יראים וחרדים, תפילות בשברון לב ויראה מסרך חטא. אברכים שקדנים ועם השגות גבוהות.
אתה לא חי, אולי, במקומות כאלה. קבלה בידינו שגוי לא מתפעל בתפילה ולא יכול לחיות ביראת חטא כזו (סוגה בשושנים. התורה העידה עלינו וכו').
איך אתה מסביר תופעה רחבה זו?
וונדרבר כתב:מקדש מלך כתב:בקיצור הרנא"ר והרב בעל לב שבור הם שתי מסורות סותרות.
מי הוא מחבר ס' לב שבור? האם יש כזה ספר?
אבני גזית כתב:א. גיור לחומרא לשבט לאמבה וחסמבה לא ירגיע את הרב תוכן. הוא מפקיע אותם לחלוטין.
ב. לכאורה לא כולם עברו. אני מכיר לפחות משפחה אחת כזו. מן הסתם יש עוד.
אבני גזית כתב:א. גיור לחומרא לשבט לאמבה וחסמבה לא ירגיע את הרב תוכן. הוא מפקיע אותם לחלוטין.
.
תוכן כתב:אם התגיירו עם קבלת מצוות כדרוש, הרי שהם יהודים כשרים למהדרין מן המהדרין.
אודות כת הפלשים (אתיופים) (תשובה לשואל)
א) מה שהסופר החרדי ר"ב לנדוי פרסם את דעתי אודות הפלשים בהמודיע בתאריך י"ח טבת תשמ"ד בזה"ל: לפני כעשרים שנה ומעלה, כאשר הופיעו ראשוני עולי אתיופיה בישראל, עסק בבירור השאלה בעל "ציץ אליעזר" וציין את הבעיות ההלכתיות הכרוכות בעקבות השמועות השונות על מוצאו ומנהגיהם, מזכיר את דברי הרדב"ז הרואה אותם כתינוקות שנשבו, כן "יש חשש של ספק גוים ומאידך שמם עליהם וליכא טמיעה, ומציין את הדרך הרצויה ביותר לקבלם ע"י ביצוע גירות כדת וכדין".
הנה זה סילוף ומתעה כאילו דעתי היא שאם יבצעו גירות כדת וכדין תרד גם הבעיה של יחוס, וכאשר יראה הרואה בספרי שו"ת צ"א חי"ב סימן ס"ו יווכח לדעת כי לא מיניה ולא מקצתיה, דאחרי הבירור הארוך שכתבתי אודותם העלתי להלכה כי כל כמה שנחוש עליהם שהמה יהודים הבעיה מחמירה מכמה פנים ביותר משום החששא של יחוס בהיות ולא ידעו כל הזמן כלל מטיב גיטין וקידושין, ואם ניתן להם דין תינוק שנשבה כפי שנוטה הרדב"ז לקבוע, הא מבחינה זאת תקנתם היא קלקלתם, דיש מקום אזי לומר יותר שאינם פסולי עדות וקדושיהם קדושין, וגיטיהם מיהא אינו גט דהא למעשה לא מסדרין גט כדין, וגם לא יודעין מדיני יבום, וגם לרבות לא מדיני עריות כמקובל עלינו ממדרשם ז"ל, ומספק גוים הא ג"כ לא יצאו עכ"פ מכח התערבות בני נכר בקרבם, ומאידך שמם "פלשים" עליהם וליכא טמיעה, ויש להחיל עליהם איפוא ככל אשר כתבתי מבחינה זאת בקונטרסי על הקראים, וגם לרבות מ"ש בספרי שו"ת צ"א ח"י סימן כ"ה פ"ג אותיות י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו בדיוני שם על אודות "בני ישראל", ומאידך כל כמה שיתברר אצלנו ביותר שבכלל לא מבני ישראל המה תפתח לפנינו הדרך ביותר שנוכל לקבלם ע"י גירות כדת וכדין, מעתה דעת לנבון נקל להשכיל ולהבין מה דינם של הפלשים, ואם יש מקום לומר שהמה עדיפי מעדת הקראים בנוגע ליחוס וע"י גירות כדמו"י עכ"ד.
ב) הזמנתי את הסופר הנכבד הנז' לביתי, והעמדתי אותו על סילוף דברי והמכשול שיוצא מזה וקיבל עליו לתקן את דבריו, וכאשר קיבל כן קיים ובהמודיע מתאריך י"ז שבט תשמ"ה העתיק וסיכם את דעתי בזה בזה"ל: רבי אליעזר יהודה וולדינברג שנאבק בעוז נגד ההיתר שניתן לגבי בני כת "בני ישראל" מהודו, נזקק גם לשאלת הפלשים, וכך הוא מסכם את דעת הרדב"ז: א) את זהותם הוא קובע כיהודים משבט דן, ב) הנהגתם הוא קובע כקראים, ועל כן היה רוצה לקבוע שגם אין אנו מצווין לא לפדותם ולא להחיותם, ורק מפני שספק בידו דאולי אילו היו ביניהם חכמי בעלי קבלה לא היו פוקרים בדברי רבותינו ז"ל, לכן סובר שיש ליתן להם ליהנות מן הספק ולא חל עליהם הדין של מורידין ולא מעלין כמשפט המשפחה הארורה ששמם קראים. ג) הגם שהוא נותן להם ליהנות מן הספק כנז', חוזר הוא ומדגיש, מיהו זה רק לענין לפדותם ולהחיותם, אבל לענין יוחסין הוא קובע שיש לחשוש שמא קדושיהן קדושין וגיטם אינו כתיקון חז"ל בהיות שאינם יודעין כלל בטיב גיטין וקדושין. ד) שבכל יום ויום שובים כתות הנוצרים, הישמעאלים והישראלים הנז' אלו מאלו, ויוצא שיש בין הפלשים הנ"ל תערובת גם מעמים אחרים.
הוא ממשיך בדבר בעל "אבן ספיר", כי למרות רצונו שישלחו אליהם מחכמינו ללמדם ולהשכילם, הוא מסיח לפי תומו על דעת הר"מ חזן על יחסו הספקני, ומכאן "שעד הזמן האחרון המשיכו גדולינו להחזיק את הפלשים מכת הקראים, כפי שהחזיקם והגדירם הרדב"ז, ולא עוד אלא דכפי שמתקבל הרושם הוברר ליהודים הסמוכים להם כי גם התדרדרו בהנהגותיהם והושוו גם בזה ממש כהקראים".
בעל "ציץ אליעזר" מסתמך בתשובתו על הספר "שבילי עולם" המסתפק בכלל אם הם יהודים, וכן הוא מביא גם "מאוצר ישראל" שאין הם מגרשים נשותיהם בגט פטורין בכתב, ואינם יודעין מדין יבום, מקריבי קרבנות בבית מקדש שיש להם שם הנהגות הפוכות מדיני התורה, וכן יש בהם תערובת מעמי הנכר, וכדבריו "בעיני רבים ושלמים מחוקרי זמננו הפלשים יושבי ארץ כוש אינם מעדת ישראל, ולבבם נוטה לחשוב אותם בתוך כתות הנוצרי' המתקרבי' לדת היהודים, אף לבושי כהניהם כלבושי הנוצרים וכוהניהם מתעטרים בכובע כמו כמרי הנוצרים, ומתעטפים בחגים ובמועדים ב"טלית" כעין הטוגם הרומית.
לדעתו יש חשש רציני שהפלשים הם בגדר קראים, וחששות אלה הם רציניים ביותר, שיש בהם כדי לאסור אותם איסור עולם בחיתון עם בן או בת ישראל משום ממזרות, ובעקבות זה בכדי לגדור גדר הטהרה גם לאסור מלהרשות כלל ליחד את נפשם בקהלנו בכל עניני קדושה ופעולות ציבוריות מחשש שמא יתערבו בכלל ישראל בחיתון ביודעים ובלא יודעים, והדברים באו בהרחבה בספרות ההלכה (צ"א ח"ה סימן ט"ז). ומוסיף "ממקור מוסמך ביותר, כי באסיפת רבנים גדולה בה נדונה הבעיה הזו, הגדיר רבי חיים מבריסק את הקראים בגדר של ספק ממזרים, וגם של ספק גוים, כיון שמקבלים גרים וגירות, ונשארים כמובן בגיותם ומתערבים בהם".
"כל כמה שנחוש עליהם שהמה יהודים - הוא ממשיך - הבעיה מחמירה מכמה פנים ביותר, משום החששא של יחוס, בהיות ולא ידעו כל הזמן מטיב גיטין וגירושין, ואם ניתן להם דין תינוק שנשבה, כפי שנוטה הרדב"ז לקבוע, הוא מבחינה זאת תקנתם היא קלקלתם, דיש מקום אזי לומר יותר שאינם פסולי עדות וקדושיהם קדושין וגיטיהן מיהא אינו גט דהא למעשה לא מסדרים גט כדין, וגם לא יודעים מדיני יבום, וגם לרבות לא מדיני עריות כמקובל עלינו ממדרשם ז"ל, ומספק גוים הא ג"כ לא יצאו מכח התערבות בני נכר בקרבם ומאידך שמם פלשים עליהם וליכא טמיעה, ויש להחיל עליהם איפוא ככל הכתוב מבחינה זאת בקונטרסי על הקראים שם, וכן בתשובותי בנידון, ומאידך כל כמה שיתברר אצלינו ביותר שבכלל לא מבני ישראל המה - תפתח לפנינו הדרך ביותר שנוכל לקבלם על ידי גירות כדת וכדין".
מעתה דעת לנבון נקל להשכיל ולהבין מה דינם של הפלשים והאם יש מקום לומר שהמה עדיפים מעדת הקראים בנוגע ליחוס ועל ידי גירות כדת משה וישראל, שואל בעל ציץ אליעזר בסיום תשובתו, ונוטה לחומרא עכ"ל הסופר הר"ב לנדוי נ"י.
ואפריון נמטייה על השנות הדברים שחזר לשנותם, ואכן לפי כתבו במהדורא שניה השכיל פחות או יותר לשקף את דעתי בזה.
ג) והניין לי כאשר נוכחתי לדעת כי גם דעת מכובדי הגדול הגאון הגרי"י וויס שליט"א ובית דינו, המה בזה ג"כ כדעתי, וז"ל ה"דעת תורה" שפירסמו בזה בשבועון "העדה" בטאון העדה החרדית מתאריך כ"ג כסלו תשמ"ו. מטעם כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א והרבנים הגאונים הביד"צ שליט"א בנוגע להפאלאשים שהביאו ארצה מארץ חבש, דעתינו עפ"י דעת תוה"ק, הנה פשיטא שהם צריכים כל אחד ואחד בפרטיות גיורת גמורה בקבלת עול מצות והטפת דם ברית כדת וכדין וטבילה במקוה, כדי להוציא מחשש גויות, אבל בנוגע לענין יוחסין עדיין יש לחוש כמש"כ הרדב"ז ח"ז סוס"י ה'. כ"ב כסלו תשמ"ו. נאם: משה אריה פריינד ראב"ד פה עיה"ק ת"ו. נאם: ישראל משה בלאאמו"ר הגה"ק מהרי"צ זצוק"ל דושינסקי. נאם: ישראל יעקב פישר. נאם: בנימין ראבינאוויטש. נאם: אברהם דוד הורוויץ. גם אני מצטרף לדברי הרבנים הגאונים הביד"צ שליט"א יצחק יעקב ווייס רב ואב"ד פעיה"ק ת"ו.
איש_ספר כתב:אבני גזית כתב:אני גר בעיר מעורבת שיש בה הרבה אתיופים יראים וחרדים, תפילות בשברון לב ויראה מסרך חטא. אברכים שקדנים ועם השגות גבוהות.
אתה לא חי, אולי, במקומות כאלה. קבלה בידינו שגוי לא מתפעל בתפילה ולא יכול לחיות ביראת חטא כזו (סוגה בשושנים. התורה העידה עלינו וכו').
איך אתה מסביר תופעה רחבה זו?
האם האתיופים היראים והחרדים לא עוברים גיור "לחומרא"?
יוֹסֵפֶר כתב:איש_ספר כתב:אבני גזית כתב:אני גר בעיר מעורבת שיש בה הרבה אתיופים יראים וחרדים, תפילות בשברון לב ויראה מסרך חטא. אברכים שקדנים ועם השגות גבוהות.
אתה לא חי, אולי, במקומות כאלה. קבלה בידינו שגוי לא מתפעל בתפילה ולא יכול לחיות ביראת חטא כזו (סוגה בשושנים. התורה העידה עלינו וכו').
איך אתה מסביר תופעה רחבה זו?
האם האתיופים היראים והחרדים לא עוברים גיור "לחומרא"?
הכרתי אברך כולל אתיופי, פעם הוא פתח את הנושא, והעזתי* להעלות בפניו את פליאתי אודות השמועה שהקהילה נמנעת מגיור "לחומרא", וטענותיו התמקדו בכך שלהם אין ספק קלוש שהם משבט דן ולעבור גיור לתפיסתם זה בזיון עצום, וכלל הקהילה מתקיפה עד מאד את אותם שעושים צעד מבייש כזה שיש בו מן ההודאה בספק יהדותם [על עצמו טען שגייר את משפחתו בסתר].
יל"ע באופן שסבורים שאכן זה רק לחומרא, אולי יתכן מצב שאע''פ שאלו מהמחמירים ואלו מהמקילים לא נמנעו המחמירים מלישא נשים מהמקילים... או שעד כמה שעשה את הצעד לחומרא הרי הוכיח שחושש ויזהר וימנע..
______________
(*הם עדינים ורגישים ודמעתם מצויה ויש להזהר בכבודם.)
תוכן כתב:מקדש מלך כתב:למה רק כושים? מה עם סלאבים אינדיאנים נורדים מונגולים אסקימואים וכו'? קצת גיוון גזעי!
בודאי שאין אנו רוצים להיות אפרו-צנטרים, אלא לקרב כל השבטים הנידחים ללא קשר לגזעם. הר' אליהו אביחיל עשה עבודה נפלאה בענין זה, וכתב על זה ספר מרתק בו תיעד עשרות שבטים שמניינם מגיע לעשרות מיליונים (!) שהם צאצאי עשרת השבטים ויש בספר זה הרבה גילויים הילכתיים. אני כותב גילויים הלכתיים שהרי דעת הרה"ג רנא"ר זצוק"ל שהאתיופים יש להם מסורה כמו שליהדות החרדית יש מסורה, ואין זה עדיף על זה בכי הוא זה. (למזלינו האתיופים הם יותר מאוזנים ורציונליים ואין אצלהם קולות שהיהדות החרדית צריכה גיור לחומרא, כדי שיוכלו להתחתן עם האתיופים, אלא הם דוגמא ליהדות מכילה ואוהבת.) ולפי זה מצאנו עוד הרבה מסורות אמיתיות ומרתקות מרחבי היקום של צאצאים של עשרת השבטים ששמרו על מסורות מעניינות והלכתיות לגמרי.
יוֹסֵפֶר כתב:(*הם עדינים ורגישים ודמעתם מצויה ויש להזהר בכבודם.)
יוֹסֵפֶר כתב:הכרתי אברך כולל אתיופי, פעם הוא פתח את הנושא, והעזתי* להעלות בפניו את פליאתי אודות השמועה שהקהילה נמנעת מגיור "לחומרא", וטענותיו התמקדו בכך שלהם אין ספק קלוש שהם משבט דן ולעבור גיור לתפיסתם זה בזיון עצום, וכלל הקהילה מתקיפה עד מאד את אותם שעושים צעד מבייש כזה שיש בו מן ההודאה בספק יהדותם [על עצמו טען שגייר את משפחתו בסתר].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים