סיפורים על גויים שהעדיפו לדון לפני רב/בי"ד יהודי

[בתוך הגולה]

אני מחפש סיפורים או מקורות שעסקו בגויים שביכרו לדון אצל יהודים (רב מפורסם או בי"ד מוכר) מאשר לדון לפני המקבילה האזרחית/דתית שלהם.

לזיכרוני יש משהו כעי"ז בסיפורי הבא"ח אך איני זוכר היכן.

ישא"כ מראש

[עזריאל ברגר]

כעין זה שמעתי מאיש רציני,
שפעם היה סכסוך בין חברת "אוסם" לבין חברה אחרת בארה"ק בנושא ריגול-תעשייתי ותחרות בלתי הוגנת וכו', והחליטו לנהל את הדיון בבד"ץ של העדה החרדית, ששתיהן קיבלו ממנו הכשר (כך שיש לו "נשק" חזק לאכוף על שתיהן את הפסק).
השיקול שלהן היה שמחמת שהולכים לדון על פרטים רגישים של ייצור המוצרים שלהן - עדיף לחשוף אותם בפני הבד"ץ ולא בפני בית משפט, כי הבד"ץ יותר נאמן בעיניהן שלא ידליף את הסודות (מלבד מה שאנשי מחלקת הכשרות של הבד"ץ כבר יודעים חלק מהסודות).

[לייטנר]

בפסקים של בתי הדין לדיני ממונות בקרית ארבע, מובאת תביעה של גוי שתבע יהודי בבית דינו של הגר"ד ליאור שליט"א.
(אגב, הרב פסק לטובת הגוי)

[צביב]

בפסקים של בתי הדין לדיני ממונות בקרית ארבע, מובאת תביעה של גוי שתבע יהודי בבית דינו של הגר"ד ליאור שליט"א.
(אגב, הרב פסק לטובת הגוי)

שמעתי מחבר שהרבה ערבים עושים כך שם ( וגם אצל אותו חבר נפסק לטובת הגוי בהלכות נהנה - מקיף חבירו משלש רוחות,, ואיני זוכר טענת הגוי)

[בתוך הגולה]

ישא"כ לכולכם

האם יש סיפורים מן העבר בכגון דא?

(כאן מצאתי סיפור מאת הנאמ"ן שליט"א אודות רבי יעקב כהן זצ"ל מג'רבה שהגיע לפניו ערבי מקומי בשאלה מסוימת שהקאדי לא פתר כראוי והרב נתן לו עצה אך אמר שאינו פוסק לגויים. יש מניעה לפסוק לגוי? סרך מן האיסור ללמדו תורה?)

[לבי במערב]

פשוט שאמר לו כן בחכמתו (כדי שלא יקנא בו ה'קאדי' ח"ו), ולא משום קפידא הלכתית כלשהי (וכעצם ה'פסק', שאינו נכון ע"פ הלכה, כמ"ש שם).

[עזריאל ברגר]

שני גויים שבאו לפניך לדון בדיני ישראל. ורצו שניהן לדון דין תורה דנין. האחד רוצה והאחד אינו רוצה אין כופין אותו לדון אלא בדיניהן

[בר ישראל]

יש סיפור מופלא בספר של שולמית מייזלמן על נכרי ויהודי שבאו לפני אביה (הגר״מ סולובייציק) לדין תורה.

[דרופתקי דאורייתא]

קיבלתי תשובה מחכ"א החפץ בעלום שמו בענין זה, מצו"ב

הבא"ח כתב מעשה על הסבא שלו - רבי משה חיים רבה של בגדאד ואב"ד, על גוי ויהודי שבאו לדון אצלו, והבחין כי היהודי משקר ורוצה לישבע לשקר, וביקש מהם כי הוא רוצה לצאת להפסקה קצרה.
יצא ועלה לעזרה והאזין לדו שיח ביניהם, שהגוי אומר ליהודי איך אתה משקר ואתה יודע שאתה חייב לי, א"ל לו היהודי, נכון, אבל מה אעשה אין לי לשלם לך. מיד ירד הרמ"ח ואמר שמעתי את הודאתך

אצל רבי אליהו מני ובנו רבי סלימאן מנחם היו באים רבים מערביי חברון לד"ת.
תיאור יפה נמצא בהקדמת ספר זכרונות אליהו להרא"ם (ירושלים תרצ"ו), עמ' 11.

רבי אליהו יהושע עובדיה, בעל שיחת דקלים, ואב"ד בגדאד, היה מוזמן באופן קבוע ע"י ה"נקיב" המוסלמי לדון את המוסלמים, ראה בספר ישיבות בגדאד ח"א, עמ' 68-69.

גם בשאלוניקי, יש מעשה נודע על העגלון שטען שהוא האדון, ע"י שבערמה החליף עם אדונו את בגדיו ואת מקומו, עד שבאו לדון אצל רבי יעקב קובו בעל שו"ת כוכב מיעקב שפתר באופן מקורי את הבעיה
נמצא באחד מהספרים על יהדות שאלוניקי.

[פלוריש]

בפסקים של בתי הדין לדיני ממונות בקרית ארבע, מובאת תביעה של גוי שתבע יהודי בבית דינו של הגר"ד ליאור שליט"א.
(אגב, הרב פסק לטובת הגוי)

בעלי חיים למכירה שמתו בידי מתווך ערבי (חיובי שומרים בגוי) - הרב דב ליאור.doc

(31 KiB) הורד 179 פעמים

[בתוך הגולה]

ישא"כ לכולם!!!

סייעתם לי מאד מאד

[בתוך הגולה]

כעת מצאתי במאמרו של פרופ' שמחה אסף, החיים הפנימיים של יהודי פולין, (באהלי יעקב עמ' 76) את הקטע הבא:

...גם נוצרים רבים בזמן שהיה להם דין ומשפט עם יהודים, בתור תובעים או נתבעים, היו מסכימים ברצון ללכת לבית הדין העברי. היה זה חזיון רגיל מאד בפולין וליטא. ויש שגם בעלי דין נוצרים היו פונים לבי"ד של הרב ומקבלים את פסק דינו ביראת הכבוד. המימרות "נלך על הרב" "אל הרב לא נלך בשביל זה" היו שגורות בפי האיכרים לא רק כשהם נושאים ונותנים עם יהודים כי אם גם בינם לבין עצמם

[כאן מתואר פס"ד מהרב אבן צור שניתן לשלושה ערַבים אבל כמדומה שאי"ז נכון והפסק הוא ליהודים שהיו בסכסוך עם ערבי וכמבואר בשו"ת שלו (משפט וצדקה ביעקב נה)]

[פלוריש]

בפסקים של בתי הדין לדיני ממונות בקרית ארבע, מובאת תביעה של גוי שתבע יהודי בבית דינו של הגר"ד ליאור שליט"א.
(אגב, הרב פסק לטובת הגוי)

בעלי חיים למכירה שמתו בידי מתווך ערבי (חיובי שומרים בגוי) - הרב דב ליאור.doc

כעת מצאתי עוד פסקי דין של הגר"ד ליאור בהם באו לפניו נכרים, ובחלקם הוא גם פוסק לטובתם:
https://www.psakim.org/Psakim/File/71?highlight=
https://www.psakim.org/Psakim/File/74

[גביר]

בספר מתורגם מרוסית בשם - בשם תחום מושבם של היהודים : קטעי מחקר כלכליים במערב רוסיה ובדרום מערבה, קיץ , .1887 מאת א.פ. סובוטין. שיצא עכשיו בהוצאת קדימה, תל אביב. הספר כולל תיאור בן הזמן של יהודי תחום המושב ובעיקר של חיי הכלכלה שלהם. בתארו את "הרב יצחק אלחנן, רבה הרוחני של קובנה, הנערץ על יהודי מערב רוסיה'' [שם עמ' 60]. הוא מציין - 'מעניין הוא שבין הפונים אל הרב לבוררות יש לא רק יהודים, אלא גם נוצרים רבים שיש להם סכסוכים עם יהודים. הללו מעדיפים את הכרעתו על בירור עניינם בבית המשפט או במשטרה'.

עדות להדיינות בדין תורה בין יהודים לבין להבדיל גויים כדבר שבשגרה ישנה בערוך השולחן חו"מ יז ט, שם מזהיר בעל ערוך השולחן את הדיינים ובעל הדין היהודי להקפיד להשתמש בדיון שכזה אך ורק בשפה המובנת גם לגוי, כדי למנוע חשד לקנוניה בין בעל הדין היהודי והדיינים כנגד הגוי, חשד הגורם גם לחילול ה'.

ישנו באוצר -
https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... ook=105794

עדות על תופעה דומה בתימן - ספר מלאך ה' מתולדות רבינו ישראל עזירי : ‏ מאת עמרם בן א"א נסים עוזירי, עמ' פד.

[גביר]

גויים שהביאו את דינם בפני בית דין של ישראל בזמן הגאונים -

הרב שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשטו, עמ' כא.

[פלוריש]

בתחומין יב נדפס מאמר 'נכרי התובע יהודי בבית דין' מאת הרב יהודה עמיחי. בהערה 1 הוא כותב: "נכתב כמבוא לפסק דין שהוצא ע"י ביה"ד האזורי לדיני ממונות הפועל ע"י המועצות הדתיות בקרית-ארבע ובהר-חברון. נושא הדיון ופסק הדין עצמו אינם מתפרסמים בזה, אולם יצויין, כי בסופו של דבר הנכרי הוא שזכה בדין זה".

[גביר]

עדות של שיפוט של גויים בפני בי"ד היהודי במנטובה -

תיאור המסע של אברהם לוי 1719-1723 / ‏ מתורגם מיידיש מערבית על ידי אלחנן טל ; הגהה ועריכה, מהדורה זו: שי מנדלוביץ'

[ירושלים] : ‏ מנגד, 2022.

לדעת המהדיר שם עדות זו אינה מדויקת.

[פלוריש]

על הרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב יפו, מובא (בתולדתיו שנדפסו בראש ספר הדרת יוסף צבי) שגם ערבים שהיה להם סכסוך עם שותפים יהודים, הסכימו להתדיין בפניו.