בקשת עזרה, לימוד שפת אמת

[צביב]

מה הסדר בלימוד שפת אמת עה''ת,
לפי סדר השנים, ולסיים כל מאמרי תרנ''ד, ואח''כ להתחיל תרנ''ה
או ללמוד כל מאמרי פרשה אחת יחד.
בתודה מראש למשיבים.

[תוכן]

בזמן שדרוש כדי להבין קטע אחד של שפת אמת, אפשר ללמוד הרבה יותר בכמעט כל ספר אחר. בכל ספר שלומדים, צריך תמיד לשקול את ההשקעה לעומת הרווח. השפת אמת הוא הספר החסידי הקשה ביותר, יותר קשה אפילו מליקוטי מוהר"ן. יש מקום לשאול, אם אתה משקיע את הזמן שלך בצורה הכי נכונה.

[צביב]

אמרו לי ללמוד שפת אמת כשראו שאני פותח ספרים שאינם בדרך פשט,
כי היסודות שם,
. (אומנם הייתי צריך לשאול איך ללמוד את מי שאמר לי,
היה נ''ל שקיבל ששם היסודות
אבל הוא עוסק יותר בעניני פשט, ולא כ''כ בלימוד שפ''א)

( ומ''ש קשה יותר מלקוטי מוהר''ן, אכ''מ לבאר העומק בלקוטי מוהר''ן
(במושגים שלא מובן הקשר שלהם, והסדר)
אכן אמרו ששפת אמת מזכיר ליקוטי הלכות לרבי נתן)

[שיבר]

לענ"ד שפ"א לא כ"כ קשה, ובפרט אם לומדים במהדורת בני בינה הבעלזאית שעשתה אוזניים לספר הן בעיצוב המהודר ובקיטוע והן בהבאת מקורות והשלמות, והוא הפך לנגיש פי כמה.

עוד נעלנ"ד ששפ"א אינו ספר ללימוד שיטתי, כשם שהוא לא חובר בצורה שיטתית, אלא לומדים ווארט ומפנימים ועוד ווארט ומפנימים.
והרוצה בלימוד שיטתי, מסתבר שעדיף שיעקוב אחרי כל ווארט את ההתפתחויות או השינויים שחלו כשנאמר בשנים הבאות, משום שבבסיס הספר הנושאים בכל פרשה קבועים בכל שנה.

[צביב]

תודה.
מדברי הרב שיבר נ''ל שעדיף ללמוד לפי פרשה ולא לפי שנים.

[פילווישוק]

אכן צדקו דברי הרב שיבר.

לע"ד הדרך הנכונה היא לראות את הנושאים המרכזים שחוזרים על עצמם בכל פרשה - בדרך כלל ניתן לאתר אותן מתוך פתיחת כל מאמר כאשר ציטוט המדרש הפותח או הפסוק חוזר על עצמו במשך השנים - ולבחור עניין אחד, וללמוד את כל הקטעים שבאותה פרשה במשך השנים. בדרך כלל אותו רעיון חוזר על עצמו, תוך פיתוח, העמקה וליטוש לאורך השנים.

כדאי גם לראות [ע"פ מהד' בני בינה] את הקטעים המקבילים גם בשאר פרשיות.

יש לשים לב לעיין בדברי המדרש המובאים במקור, ולנסות להבין מה התחדש בהבנת דברי המדרש לאור דבריו בהמשך.

הקושי בלימוד שפת אמת הוא בעיקר בגלל הקיצור וחוסר ההרגל לסוג של רעיונות, כאשר עוברים את הקושי הזה - התענוג הוא עצום, ודייקא בגלל אותם מאפיינים שגרמו לקושי הראשוני.

כמו כן יש לציין שלפעמים ניתן למצוא קטעים דומים מאוד בספר 'שם משמואל', אלא ששם הכתיבה הרבה יותר מפורטת, זורמת ומובנת [כפי שהעיד בעל האבני נזר בהקדמת אגלי טל, שבנו הינו בעל 'לשון לימודים]. לימוד תקופה בשם משמואל יכול להקל מאוד על לימוד המשך בשפת אמת.

ישנו ספר 'שערים אל הפנימיות' לרבי חיים בניש הפותח שער למושגי הקבלה והחסידות בכלל, ובפרט בספר שפת אמת. ספר זה מהווה ספר עזר מצויין ללימוד שפת אמת, אך לא כל אחד יתחבר לכיוון שלו. [למרות שהמחבר הינו גאון חסידי, היתה לי הרגשה שגישתו הרציונלית והמעמיקה מאפילים לפעמים על הלהט החסידי שבלימוד טבעי יותר של הספר. גילוי נאות: קראתי את ספרו באופן חלקי, ויתכן שקריאה יסודית ושלימה היתה מובילה להרגשה אחרת].

[צביב]

תודה רבה לרב פילווישוק

( בענין לימוד בספרי חסידות,
שמעתי שכשמוזכרים עניני קבלה,
יש שמחים אולי יהיו מקובלים, יש נבהלים כי לא יבינו,
ושניהם טועים, זה לא ספר ללימוד קבלה אלא ספר לתיקון הנפש.
הראשון טועה שאין כאן ביאור שלם אלא רק הנוגע לנפש,
השני טועה כי יש בזה משהו שיכול להבין)

[חרסון]

בזמן שדרוש כדי להבין קטע אחד של שפת אמת, אפשר ללמוד הרבה יותר בכמעט כל ספר אחר. בכל ספר שלומדים, צריך תמיד לשקול את ההשקעה לעומת הרווח. השפת אמת הוא הספר החסידי הקשה ביותר, יותר קשה אפילו מליקוטי מוהר"ן. יש מקום לשאול, אם אתה משקיע את הזמן שלך בצורה הכי נכונה.

לפעמים היגיעה והמאמץ בעומק ועיון 'משתלמים' ומעשירים יותר מלימוד בקלות וברהיטה בספרים אחרים.

[בריושמא]

מה הסדר בלימוד שפת אמת עה''ת,
לפי סדר השנים, ולסיים כל מאמרי תרנ''ד, ואח''כ להתחיל תרנ''ה
או ללמוד כל מאמרי פרשה אחת יחד.
בתודה מראש למשיבים.

שים לבך לביטוי המיוחד שבספר שפת אמת: 'נקודה חיות שבו'.
מושג זה הוא מיוחד לשפת אמת. יסודו של מושג זה בספרי החסידות הראשונים.
בירור יסודו של מושג זה, ובירור תולדתו מספרי החסידות הראשונים עד ספר שפת אמת -
אלה הם המפתח להבנת שיטתו של ספר שפת אמת.

[פילווישוק]

שים לבך לביטוי המיוחד שבספר שפת אמת: 'נקודה חיות שבו'.
מושג זה הוא מיוחד לשפת אמת. יסודו של מושג זה בספרי החסידות הראשונים.
בירור יסודו של מושג זה, ובירור תולדתו מספרי החסידות הראשונים עד ספר שפת אמת -
אלה הם המפתח להבנת שיטתו של ספר שפת אמת.

רבי בריושמא שליט"א,
אשמח מאוד אם תוכלו בטובכם לשרטט קווים עיקריים בנושא, או לפחות מראי-מקום לעיון. ושכמ"ה.

[בריושמא]

אביא כאן ציטוטים מקוטעים מספרי החסידות. הציטוטים כאן הם רק דוגמה דדוגמה, רק כדי להתוות סימני דרך ללכת בה.
לא הבאתי כאן דברים מספר תולדות יעקב יוסף כי דרך אחרת לו.
יש לדייק בכל ביטוי וביטוי של 'חיות', כי לכל אחד מגדולי החסידות שיטה משלו. שיטה סדורה.
כי החסידות אינה ווארטים על האדם, אלא שיטה סדורה שמתחילה בהקב"ה, ממשיכה באצילות ומסתיימת באדם.
כל אחד מגדולי החסידות פירש את 'החיות' על פי דרכו שלו, ומושג זה הוא אבן בוחן להבין את כל שיטתו בביאור היחס בין הקב"ה ובין האדם.
כמובן, אין להעדיף ספר חסידות אחד על פני רעהו. שיטות שיטות הן, כל אחת מלאה וגדושה, כל אחת מורכבת ובנויה בשום שכל.

מגיד דבריו ליעקב, דפוס ראשון, דף יח ע"ב.
צריך כל אדם להיות מיד דבוק בתענוג רוחני וגם כשיזדמן לו תענוגים מתענוגי הזמן כמו בשבת ויום טוב יהיה דבוק בתענוג רוחני שבדבר ההוא שהוא החיות של הדבר ולא לחומריות הדבר שעל ידי שהוא דבוק בתענוג רוחני נזכר אצל הש"י שגם הוא ית' דבוק בתענוג רוחני שאין אנו יכולין להשיגו... ואם יהיה האיש הזה איש נלבב אזי ידבק את עצמו על ידי זה יותר להש"י במחשבתו שהרי המחיה הדבר ההוא שנפלה במחשבתו הוא חכמה כי כולם בחכמה עשית כנודע וכתיב ה' בחכמה דהיינו שכח הבורא שורה בחכמה אם כן לפי זה יש חלק אלהות במחשבות זרות כח הפועל המחי' אותו הדבר ותכף מלביש את עצמו באהבה ויראה מפני ניצוץ הקדוש שבאותו דבר באמרו בלבו כיון שאלולי חלק אלהות המחי' את הדבר לא היה יכול להיות אם כן למה לי לדבק בחומרות הדבר מוטב אדבק בחיותו והוא כח מכוחות הש"י ולכן מתדבק באהבה ויראת הבורא יתברך.

מאור עינים, אגדות ש"ס.
הנה מה שאנו אומרים קודם כל מצוה לשם יחוד קודשא ב"ה ושכינתיה הענין הוא כי הנה השי"ת נתן בכל דבר קדושה וחיות ובפרט באותיות התורה וגם בקרב האדם הוא חלק אלוה ממעל שנשפע בו חיות מהבורא ברוך הוא וברוך שמו וכשהאדם מאמין שהבורא ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיני' אזי בעשותו שום מצוה או בתפלה כשמדבר הדבורים בכל כחו ובהתלהבות אזי מתדבק בבורא ב"ה על ידי הדבור כי אורייתא וקב"ה חד (זח"ג עג א) וכשמשים חיות בהדבור או בהמצוה אזי מתדבק החלק ששוכן בקרבו בהקב"ה והוא מלשון שכינה וזהו נקרא יחוד פירוש מלשון זיווג והוא זיווגים עליונים שמזווג חיות הדבור והמצוה וחיות ששוכן בקרבו הכל אל הקב"ה כי בכל דבר הוא הבורא יתברך.

קדושת לוי פ' כי תשא.
וכתיב החכמה מאין תמצא עיקר החכמה הוא כשאדם מסתכל באי"ן ויודע שמעצמותו אין בו ממש רק עיקר חיותו הוא האי"ן ומדבק עצמו בשורשו במקור החיים וזה שחיותו מתדבק עצמו בהבורא יתברך... כי על ידי חכמה חוזר ומדבק עצמו בשורשו וזהו הרמז ואאלפך חכמה אל"ף אותיות פל"א כי באמת כל חיותו כשמדבק עצמו בשורשו שם הוא פלא בלתי השגה.

פרי הארץ, מכתב ד.
לדעת את ה' בכל דרכיהם כי הוא הנותן כח כל דבר ומקיימו ומחיה כאשר בראו ברצונו מחדש בכל יום תמיד וכו' כאשר תחילת הבריאה ברצונו מחדש בכל יום תמיד וכו' כאשר תחילת הבריאה ברצונו כן עתה מקיימו ברצונו וכל זמן קיומו הרי הוא כאשר בורא ומחדש בכל רגע שאלולי רצונו י"ת היה כלא היה ורצונו י"ת הוא המחיה את כולם ולית אתר פנוי מני'... הרי שהבורא ית' הוא המקיים את הכל והכל ע"י מדותיו י"ת שגילה לתכלית בריאת עולמות על ידם כמאמר עולם חסד יבנה וע"י המדות מתנהג הכל והן המה חיות כל דבר.

תניא, שער היחוד והאמונה, פרק ג
איך שכל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כל הפועל ורוח פיו שבנפעל המהוה אותו תמיד ומוציאו מאין ממש ליש... אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו ממוצא פי ה' ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל במציאות ממש לגבי החיות והרוחניות שבו מאחר שמבלעדי הרוחניו' היה אין ואפס ממש כמו קודם ששת ימי בראשי' ממש.

שפת אמת. בראשית. תרל"א.
שכל הדברים מתעלים ונעשין אחד מיוחדים להיות כלי להשי"ת לעשות בהם כרצונו. וז"ש ויכלו במד' שנעשה מעשה בראשית כלי והוא ע"י התכללות. ופי' ויכלו מלשון כלתה נפשי כי הוא הביטול שכל דבר מתבטל לנקודה חיות שיש בהם מהשי"ת. וזהו נק' מנוחה שהיא שביתות הכל ומקום ושורש הכל. ועל בחי' זו נאמר הוא מקומו של עולם וכמ"ש אל יצא איש ממקומו ביום השביעי כו'.

שפת אמת. בראשית. תר"מ.
כי התורה נותנת חיים לכל הבריאה. ובמדה לכל ברי'. ואותו נקודה חיות שמתלבש באיזה מקום להחיותו. זו הנקודה אין לה שיעור. כי היא למעלה מן הזמן והטבע. ועל נקודה זו נאמר הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו... כן בכל דבר נקודה פנימיות אין לה מדה וגבול... ובמק"א פירשנו ויכל ביום הש' כי השבת היא המודדת חיות לכל הדברים כי ויכל הוא מדה כמש"כ וכל בשליש.

שפת אמת. נח. תרל"ב.
והפי' כי בכל דבר יש נקודה חיות מהתורה ואף שיש הסתר לפעמים מ"מ ע"י ביטול אמיתי לחיות התורה שיש בכל דבר חוזר להתקשרות ולהמשיך חיות מחדש גלמי ראו עיניך וכו' כאשר נעשה אצל האדם באמת להיות בטל להשי"ת כמו שהי' בבטן אמו ממילא מתחדש החיות שבו כמו מקודם.

שפת אמת. ויחי. תרל"ב.
והפי' ע"י שיודע כי חיות הכל מהש"י שיש נקודה פנימיות בכל דבר ממנו ית'. וכפי ידיעת זאת הנקודה כך נתברך ונדבק הכל בשורש החיים. וממילא לא שייך מיצר וסוף לזה כי הנקודה חיות מהש"י אין לה סוף כי מא"ס היא... שכל תענוגיו הם רק לזאת הנקודה הפנימיות שנק' שבת באמת שהוא מנוחת הכל. ולאשר יודע שהוא העיקר נתברך בזה. ונק' תאות גבעות עולם שכל הנבראים מתאוין לידבק בזאת הנקודה כי היא מחי' כולם.

תן לחכם ויחכם עוד, תן לחסיד ויתחסד עוד.

[שאראש-פאטאק]

אני לא למדתי בעו״ה הספר הקדוש שפת אמת
לפני שאני פותח ולומדו אני רוצה להבין מהו הקושי בספר שפת אמת?
אם אפשר להביא דוגמא?

[ארזי ביתר]

בזמן שדרוש כדי להבין קטע אחד של שפת אמת, אפשר ללמוד הרבה יותר בכמעט כל ספר אחר. בכל ספר שלומדים, צריך תמיד לשקול את ההשקעה לעומת הרווח. השפת אמת הוא הספר החסידי הקשה ביותר, יותר קשה אפילו מליקוטי מוהר"ן. יש מקום לשאול, אם אתה משקיע את הזמן שלך בצורה הכי נכונה.

לפעמים היגיעה והמאמץ בעומק ועיון 'משתלמים' ומעשירים יותר מלימוד בקלות וברהיטה בספרים אחרים.

לפעמים?? תמיד!!! כל קטע בספר חסידות שהושקע מאמץ מחשבתי להבנתו, נקלט יותר בדם ובמוח.

[ארזי ביתר]

אני לא למדתי בעו״ה הספר הקדוש שפת אמת
לפני שאני פותח ולומדו אני רוצה להבין מהו הקושי בספר שפת אמת?
אם אפשר להביא דוגמא?

אין צורך להביא דוגמא, וא"א להביא דוגמא... כל קטע בספה"ק שפת אמת הוא דוגמא לכך... הספר כולו כתוב בלשון קצרה מאוד וברמזי רמזים, וכל יסודות החסידות כתובים בו בשורה וחצי...

[אליעזר בלוי]

אביא כאן ציטוטים מקוטעים מספרי החסידות. הציטוטים כאן הם רק דוגמה דדוגמה, רק כדי להתוות סימני דרך ללכת בה.
לא הבאתי כאן דברים מספר תולדות יעקב יוסף כי דרך אחרת לו.
יש לדייק בכל ביטוי וביטוי של 'חיות', כי לכל אחד מגדולי החסידות שיטה משלו. שיטה סדורה.
כי החסידות אינה ווארטים על האדם, אלא שיטה סדורה שמתחילה בהקב"ה, ממשיכה באצילות ומסתיימת באדם.
כל אחד מגדולי החסידות פירש את 'החיות' על פי דרכו שלו, ומושג זה הוא אבן בוחן להבין את כל שיטתו בביאור היחס בין הקב"ה ובין האדם.
כמובן, אין להעדיף ספר חסידות אחד על פני רעהו. שיטות שיטות הן, כל אחת מלאה וגדושה, כל אחת מורכבת ובנויה בשום שכל.

מגיד דבריו ליעקב, דפוס ראשון, דף יח ע"ב.
צריך כל אדם להיות מיד דבוק בתענוג רוחני וגם כשיזדמן לו תענוגים מתענוגי הזמן כמו בשבת ויום טוב יהיה דבוק בתענוג רוחני שבדבר ההוא שהוא החיות של הדבר ולא לחומריות הדבר שעל ידי שהוא דבוק בתענוג רוחני נזכר אצל הש"י שגם הוא ית' דבוק בתענוג רוחני שאין אנו יכולין להשיגו... ואם יהיה האיש הזה איש נלבב אזי ידבק את עצמו על ידי זה יותר להש"י במחשבתו שהרי המחיה הדבר ההוא שנפלה במחשבתו הוא חכמה כי כולם בחכמה עשית כנודע וכתיב ה' בחכמה דהיינו שכח הבורא שורה בחכמה אם כן לפי זה יש חלק אלהות במחשבות זרות כח הפועל המחי' אותו הדבר ותכף מלביש את עצמו באהבה ויראה מפני ניצוץ הקדוש שבאותו דבר באמרו בלבו כיון שאלולי חלק אלהות המחי' את הדבר לא היה יכול להיות אם כן למה לי לדבק בחומרות הדבר מוטב אדבק בחיותו והוא כח מכוחות הש"י ולכן מתדבק באהבה ויראת הבורא יתברך.

מאור עינים, אגדות ש"ס.
הנה מה שאנו אומרים קודם כל מצוה לשם יחוד קודשא ב"ה ושכינתיה הענין הוא כי הנה השי"ת נתן בכל דבר קדושה וחיות ובפרט באותיות התורה וגם בקרב האדם הוא חלק אלוה ממעל שנשפע בו חיות מהבורא ברוך הוא וברוך שמו וכשהאדם מאמין שהבורא ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיני' אזי בעשותו שום מצוה או בתפלה כשמדבר הדבורים בכל כחו ובהתלהבות אזי מתדבק בבורא ב"ה על ידי הדבור כי אורייתא וקב"ה חד (זח"ג עג א) וכשמשים חיות בהדבור או בהמצוה אזי מתדבק החלק ששוכן בקרבו בהקב"ה והוא מלשון שכינה וזהו נקרא יחוד פירוש מלשון זיווג והוא זיווגים עליונים שמזווג חיות הדבור והמצוה וחיות ששוכן בקרבו הכל אל הקב"ה כי בכל דבר הוא הבורא יתברך.

קדושת לוי פ' כי תשא.
וכתיב החכמה מאין תמצא עיקר החכמה הוא כשאדם מסתכל באי"ן ויודע שמעצמותו אין בו ממש רק עיקר חיותו הוא האי"ן ומדבק עצמו בשורשו במקור החיים וזה שחיותו מתדבק עצמו בהבורא יתברך... כי על ידי חכמה חוזר ומדבק עצמו בשורשו וזהו הרמז ואאלפך חכמה אל"ף אותיות פל"א כי באמת כל חיותו כשמדבק עצמו בשורשו שם הוא פלא בלתי השגה.

פרי הארץ, מכתב ד.
לדעת את ה' בכל דרכיהם כי הוא הנותן כח כל דבר ומקיימו ומחיה כאשר בראו ברצונו מחדש בכל יום תמיד וכו' כאשר תחילת הבריאה ברצונו מחדש בכל יום תמיד וכו' כאשר תחילת הבריאה ברצונו כן עתה מקיימו ברצונו וכל זמן קיומו הרי הוא כאשר בורא ומחדש בכל רגע שאלולי רצונו י"ת היה כלא היה ורצונו י"ת הוא המחיה את כולם ולית אתר פנוי מני'... הרי שהבורא ית' הוא המקיים את הכל והכל ע"י מדותיו י"ת שגילה לתכלית בריאת עולמות על ידם כמאמר עולם חסד יבנה וע"י המדות מתנהג הכל והן המה חיות כל דבר.

תניא, שער היחוד והאמונה, פרק ג
איך שכל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כל הפועל ורוח פיו שבנפעל המהוה אותו תמיד ומוציאו מאין ממש ליש... אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו ממוצא פי ה' ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל במציאות ממש לגבי החיות והרוחניות שבו מאחר שמבלעדי הרוחניו' היה אין ואפס ממש כמו קודם ששת ימי בראשי' ממש.

שפת אמת. בראשית. תרל"א.
שכל הדברים מתעלים ונעשין אחד מיוחדים להיות כלי להשי"ת לעשות בהם כרצונו. וז"ש ויכלו במד' שנעשה מעשה בראשית כלי והוא ע"י התכללות. ופי' ויכלו מלשון כלתה נפשי כי הוא הביטול שכל דבר מתבטל לנקודה חיות שיש בהם מהשי"ת. וזהו נק' מנוחה שהיא שביתות הכל ומקום ושורש הכל. ועל בחי' זו נאמר הוא מקומו של עולם וכמ"ש אל יצא איש ממקומו ביום השביעי כו'.

שפת אמת. בראשית. תר"מ.
כי התורה נותנת חיים לכל הבריאה. ובמדה לכל ברי'. ואותו נקודה חיות שמתלבש באיזה מקום להחיותו. זו הנקודה אין לה שיעור. כי היא למעלה מן הזמן והטבע. ועל נקודה זו נאמר הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו... כן בכל דבר נקודה פנימיות אין לה מדה וגבול... ובמק"א פירשנו ויכל ביום הש' כי השבת היא המודדת חיות לכל הדברים כי ויכל הוא מדה כמש"כ וכל בשליש.

שפת אמת. נח. תרל"ב.
והפי' כי בכל דבר יש נקודה חיות מהתורה ואף שיש הסתר לפעמים מ"מ ע"י ביטול אמיתי לחיות התורה שיש בכל דבר חוזר להתקשרות ולהמשיך חיות מחדש גלמי ראו עיניך וכו' כאשר נעשה אצל האדם באמת להיות בטל להשי"ת כמו שהי' בבטן אמו ממילא מתחדש החיות שבו כמו מקודם.

שפת אמת. ויחי. תרל"ב.
והפי' ע"י שיודע כי חיות הכל מהש"י שיש נקודה פנימיות בכל דבר ממנו ית'. וכפי ידיעת זאת הנקודה כך נתברך ונדבק הכל בשורש החיים. וממילא לא שייך מיצר וסוף לזה כי הנקודה חיות מהש"י אין לה סוף כי מא"ס היא... שכל תענוגיו הם רק לזאת הנקודה הפנימיות שנק' שבת באמת שהוא מנוחת הכל. ולאשר יודע שהוא העיקר נתברך בזה. ונק' תאות גבעות עולם שכל הנבראים מתאוין לידבק בזאת הנקודה כי היא מחי' כולם.

תן לחכם ויחכם עוד, תן לחסיד ויתחסד עוד.

נל עפ הקטעים שבכאן שיש הבדל מהותי בין שפא לשאר הספרים
שבשאר הספרים שהובאו כאן אין ככ סתירה בין הויה שבגשם להויה שברוח
עם שיש הבדל כמובן איך לעבוד הבורא כא עי בחינתו
ובשפא יותר מודגש שיש מקומות שמוסתרת מציאותו

[בריושמא]

[quote="אליעזר בלוי"][/quote]
את המסקנה הנ"ל הסקת על פי הציטטות הקטועות והקצרצרות והמעטות שהובאו כאן
או על פי כל ספרי החסידות השלמים והרבים?

[תורה מפוארת]

לענ"ד מה שכתבו עניין לימוד שפת אמת האם זה ראוי ללמוד בו או בספר אחר דוג' ליקוטי מוהר"ן מהווה סתירת לחי ללומדי והודי הספר הזה. ומעידים על הכותב שכנראה לא למד כדבעי בספר זה. המתיקות שבספר "שפת אמת", [מלבד דרך העבודה שבו] הם ביאוריו המחודשים על פסוקים ודברי חז"ל בדרש הדרוש והחסידות, מה שלא היה שנים רבות לפניו.
בדומה מאוד לכתבי הכהן מלובלין שניהם מחדשים ומביאים הסתכלות עמוקה יותר למה שנראה פשוטו של מקרא ואו הבנת הנושא. כך, שלומר שאולי עדיף ללמוד ספר אחר זה קצת מראה על בורות בהבנת יסוד הספר.

ולעניין לימוד ליקוטי מוהר"ן, אשאל נא שאלה קצרה, המאמרים בספר זה בדר"כ ארוכים מאוד ומלאים ציטוטים ובתורות שלמים ממש עובדים מנושא האחד למשנהו ומלאים מאוד בכתבי קבלה דברים ככתבן [דבר שאינו בשפת אמת], היתכן לומר שזה קל יותר מלימוד שפ"א? תלוי כל אדם במהלך שכלו. לי אישית כלומר ליקוטי מוהר"ן יותר קשה ללמוד בזה מבשפ"א שאתה יודע שכל הקטע הוא בדר"כ מקשה אחת.

גם אני ממליץ בחום על מהדורת בני בינה, שאכן גילתה מהקושי הטמון בספר שהוא הרמזים והקיצורים וציטוטי חצאי מדרש וכדו', כשהכל פתוח ומלאים השוואות ממש מדויקות ויפות מדבריו בכל המקומות אתה פשוט מבין רק יותר אץ עוצמת המחבר שקיצר והכניס בכמה תיבות מושגים וחידושים מלאים חן.

אכן, לשפת אמת אין קיצורים, זה לא באר מים חיים שלומדים ומיד מלהבים וגומעים דף אחר דף, סליחה על הביטוי אבל זה לא ספר או עלון חסידי להניח ליד המטה ולהירדם עם זה, זה ספר שצריך ישוב הדעת ללמוד אותו ואז רואים איך שהוא לא קשה בכלל ואדרבה "שפת אמת תיכון לעד".

[אליעזר בלוי]

את המסקנה הנ"ל הסקת על פי הציטטות הקטועות והקצרצרות והמעטות שהובאו כאן
או על פי כל ספרי החסידות השלמים והרבים?

לא רק עפ המובא פה
מהמובא פה נתעוררתי לזה
מסקרן אותי מה דעת הרב אביבי על מה שכתבתי פה....
אודה לו מאוד אם יתפנה לכתוב עז...

[בריושמא]

[quote="אליעזר בלוי"][/quote]
א.
דומני ש'מוסתרת מציאותו' היא לשון של בית מדרש מאוד מסוים. לשון זה אינה שייכת למגיד דבריו ליעקב,
לקדושת לוי, לפרי הארץ ולשפת אמת.

ב.
גם אי אפשר לתמצת שיטה מסוימת בעניין גשם ורוח.
ראשית יש ללמוד היטב את סדר האצילות או העולמות העליונים, כלשון החסידות.
אחר יש ללמוד את היחס בין סדר זה ובין עולמנו שלנו.
אלה הם סדרים מפורטים, במושגים מיוחדים לכל שיטה בחסידות.
ההעמדה של גשם מול רוח לבדם מחמיצה יסודות רבים וחשובים.

[מקדש מלך]

מעניין שלא הזכירו כאן את מכתבו של השפת אמת (בליקוטים) עוד מלפני תחילת הנהגתו (בגיל 22!), שהוא בבחינה מסוימת גרעין של שיטתו בספר שפת אמת עה"ת, ובצורה ברורה ומבוארת. נראה שיועיל לפתוח שערים בספר.
מצו"ב

[פילווישוק]

אביא כאן ציטוטים מקוטעים מספרי החסידות. הציטוטים כאן הם רק דוגמה דדוגמה, רק כדי להתוות סימני דרך ללכת בה....
תן לחכם ויחכם עוד, תן לחסיד ויתחסד עוד.

ייש"כ!

[פלוריש]

מה הסדר בלימוד שפת אמת עה''ת,
לפי סדר השנים, ולסיים כל מאמרי תרנ''ד, ואח''כ להתחיל תרנ''ה
או ללמוד כל מאמרי פרשה אחת יחד.
בתודה מראש למשיבים.

כאשר הרב גד ונקרט שליט"א (חמיו של רבי עזריאל מנהלנו) מלמד שפת אמת, הוא מלמד לפי פרשות ולא לפי שנים

[אברךפשוט]

כידוע הרב גד שליט"א מלמד לפי השומעים ולא תמיד על פי סדר קבוע. (שיעורי לקו"מ, או התגלגלות השיעורים בישיבת רמת גן יוכיחו על כך רבות)

[עזריאל ברגר]

כידוע הרב גד שליט"א מלמד לפי השומעים ולא תמיד על פי סדר קבוע. (שיעורי לקו"מ, או התגלגלות השיעורים בישיבת רמת גן יוכיחו על כך רבות)

עד כמה שזכיתי להכיר את מו"ח - אכן דבריך נכונים מאוד.

[פלוריש]

כידוע הרב גד שליט"א מלמד לפי השומעים ולא תמיד על פי סדר קבוע. (שיעורי לקו"מ, או התגלגלות השיעורים בישיבת רמת גן יוכיחו על כך רבות)

עד כמה שזכיתי להכיר את מו"ח - אכן דבריך נכונים מאוד.

איני יודע מה קורה ברמת גן. אצלנו במצפה ירחו הרב קשוב לשומעים אבל הסדרות עקביות (הוא לימד סיפורי מעשיות על הסדר, תניא ליקוטי אמרים, ספר הזכרונות לרבי צדוק הכהן ועוד. ולפעמים הוא לא מסיים את הספר אלא מחליף נושא בתחילת שנה כי יש תלמידים חדשים, כי כשהוא חש שהתלמידים מיצו (כך עשה בתורה אור, שפת אמת, ליקוטי מוהר"ן, דרך המלך, ישמח ישראל ועוד), אבל במהלך השנה נצמדים לנושא מלבד שיעורי הכנה לחגים.
לכן אני מניח שלפי תפיסתו כך כדאי ללמוד שפת אמת.

[פרנקל תאומים]

אני לא למדתי בעו״ה הספר הקדוש שפת אמת
לפני שאני פותח ולומדו אני רוצה להבין מהו הקושי בספר שפת אמת?
אם אפשר להביא דוגמא?

אין צורך להביא דוגמא, וא"א להביא דוגמא... כל קטע בספה"ק שפת אמת הוא דוגמא לכך... הספר כולו כתוב בלשון קצרה מאוד וברמזי רמזים, וכל יסודות החסידות כתובים בו בשורה וחצי...

אני קצת מתפלא על דבריכם. אמנם אינני עוסק בספר ''שפת אמת'' באופן קבוע ושיטתי, אבל כן עיינתי בו כמה פעמים ואכן מצאתי ד''ת ערבים פנינים יקרות מאירות ומשמחות ואפי' זכיתי להרצותן ברבים. לא הבחנתי בקושי מיוחד להבין את דבריו (עכ''פ את הפשט הפשוט שבהם).