יגל כתב:גירסת הירושלמי (סוטה פ"ט הי"ג) "גייס גוליקס", ויש גירסת כ"י "גיוס קוליקוס", והוא השם "גיוס קליגולה".
כל הסיפור המופיע ב"גמרא" למגילת תענית (שאף עליה ועל מקורותיה יש מקום לבעל דין לטעון), לפרטי פרטיו אודות הצלמים והשליח והיהודים שיצאו לפניו ובשורת מותו של הצורר, מופיע אצל יוסף בן מתתיהו, פילון, וטקיטוס, במעשה קליגולה שביקש להציב את צלמי הקיסר בהיכל.
יתרה מזאת, אף ששמו של הכהן הגדול לא מסופר שם, הרי שמייד לאחר מעשה רצח קליגולה מספר יב"מ על הדחת הכהן הגדול שמעון קנתירא (בן ביתוס) בידי אגריפס והשבת הכהונה הגדולה למשפחת חנן. הרי שאם תרצה להקדים את המעשה שבמג"ת ובגמ' לימי שמעון הצדיק המפורסם, נצטרך להניח שהיו שני שמעון הצדיק, שני גיוס קליגולה, ולשני השמעונ'ים היו שני מעשים זהים לגמרי עם אותם שני גיוס קליגולה. מה מאיתנו יהלוך לומר שהכהן הגדול שמעון קנתירא שבימי קליגולה הנודע נקרא אף הוא בפי חז"ל "הצדיק"?
היא שיחתי כתב:איזכור נוסף למצביא יווני בשם כזה מופיע באוצר המדרשים (אייזנשטיין) חנוכה עמוד 193
א"ר יצחק ששים רבוא אלף גייסות הוו וכל אחד מהם היה לו אלף איש תחתיו שבאו עם גליסקס הרשע להלחם עם בית חשמונאי.
וכן הוא בפירושי סידור התפילה לרוקח [קמא] לחנוכה עמוד תשטז
א"ר יצחק בר נחמני29 אלו פ' אלף גייסות שבאו עם גסקלגס30 הרשע, פתח גסקלגס ואמר שוטים יש בכם י"ב איש שיעשו מלחמה עם חיל שאין לו שיעור
ובהערה 30 כתב המהדיר
הערות על פירושי סידור התפילה לרוקח [קמא] לחנוכה עמוד תשיז
30 בכי"פ: קסלגס, ובסידור ר"ה: גבולקס, ובמדרשי חנוכה שם: גליסקס, ובמדרש אחר לחנוכה (ביהמ"ד עמ' 137): בגרוס.
ומעניין שהתחלף באותו שם בדיוק
תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג
הלכה ו
שמעון הצדיק שמע דבר מבית קדש הקדשים בטילת עבידתא די אמר סנאה לאיתאה להיכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזרותיו ובלשון ארמי שמע
הלכה ז
כל זמן שהיה שמעון הצדיק קיים היה נר מערבי תדיר משמת הלכו ומצאוהו שכבה מיכן ואילך מוצאין אותו פעמים כבה פעמים דולק כל זמן שהיה שמעון קיים היתה מערכה תדירה כשמסדרין אותה כשחרית היתה מתגברת והולכת כל היום כולו והיו מקריבין עליה תמידין ומוספין ונסכיהן ולא היו מוסיפין עליה אלא שני גיזרי עצים עם תמיד של בין הערביים כדי לקיים מצות עצים בלבד שנ' ובער עליה הכהן משמת שמעון הצדיק תשש כחה של מערכה כשמסדרין אותה בשחרית לא היו נמנעין מלהוסיף עליה עצים כל היום כולו כל זמן שהיה שמעון קיים ברכה נכנסת בשתי הלחם ובלחם הפנים שתי הלחם מתחלקות בעצרת לכהנים ולחם הפנים ברגל לכל המשמרות לאנשי משמר יש מהן שאוכלין ושובעין ויש מהן שאוכלין ומותירין ולא עלה ביד כל אחד ואחד אלא כזית משמת שמעון הצדיק לא היתה ברכה נכנסת לא בשתי הלחם ולא בלחם הפנים הצנועין מושכין ידיהם והגרגרנין חולקין ביניהן ולא עלה ביד כל אחד ואחד אלא כפול
הלכה ח
מעשה בכהן אחד מצפורי שנטל חלקו וחלק חבירו ואע"פ כן לא עלה בידו [אלא כפול] והיו קורין אותו בן החמסן עד היום שנה שמת בה שמעון הצדיק אמ' להם בשנה זו אני מת אמרו לו מניין אתה יודע אמ' להם כל ימות הכפורים היה זקן אחד לובש לבנים ומתכסה לבנים נכנס עמי ויוצא עמי שנה זו נכנס עמי ולא יצא לאחר הרגל [חלה] שבעת ימים ומת [משמת] שמעון הצדיק נמנעו אחיו מלברך בשם
סופר כתב:רק שהשערה זו שהוא שמעון הוא ידוע קצת מתמיהה, ולכה"פ היה להגמ' לרמוז בזה
מעשה באחד שהאריך וגמרו להיכנס אחריו אמרו שמעון הצדיק היה אמרו לו למה הארכתה אמר להן מתפלל הייתי על מקדש אלהיכם שלא ייחרב אמרו לו אף על פי כן לא היית צריך להאריך ארבעים שנה שימש שמעון הצדיק את ישראל בכהונה גדולה ובשנה האחרונה אמר להן בשנה הזאת אני מת אמרו לו מאיכן אתה יודע אמר להן כל שנה שנה ושנה שהייתי נכנס לבית קודש הקדשים היה זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויוצא עמי ובשנה הזו נכנס עמי ולא יצא עמי
תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה ו
שמעון הצדיק שמע דבר מבית קדש הקדשים בטילת עבידתא די אמר סנאה לאיתאה להיכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזרותיו ובלשון ארמי שמע
מעשה ששמע שמעון הצדיק בת קול יוצאת מבית קדש הקדשים ואמרת בטילת עבידתא די אמר סנאה למיחרבא היכלא ונהרג גיוסלוקין ובטלו גזירותיו, ובלשון ארמי שמען
יגל כתב:ספר עזרא-נחמיה נחתם ממש ערב הפלישה היוונית בשנת 34 לדריווש, והכהן הגדול האחרון בו הוא ידוע, ולפי חז"ל שמעון הצדיק יצא באותה שנה לקראת אלכסנדר מוקדון.
גם יוסף בן מתתיהו מספר את כל המעשה שבחז"ל על שמעון ואלכסנדר על הכהן הגדול ידוע.
היא שיחתי כתב:שוב עיינתי ונראה שדבריי דלעיל אינם כה פשוטים
אני הנחתי שמכך ששמע את הבית קול מבית קודש הקדשים סימן שהיה זה ביום הכיפורים שאז נכנס הכה"ג לפני ולפנים
ובכל המקורות האלו כתוב ששמע את הקול מקודש הקדשיםתוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה ו
שמעון הצדיק שמע דבר מבית קדש הקדשים בטילת עבידתא די אמר סנאה לאיתאה להיכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזרותיו ובלשון ארמי שמע
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לג עמוד א
ושוב מעשה בשמעון הצדיק, ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו, וכתבו אותה שעה וכיוונו, ובלשון ארמי היה אומר
תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ט דף כד טור ב /הי"ג
מעשה ששמע שמעון הצדיק בת קול יוצא מבית קודש הקדשים ואמר נהרג גייס גוליקס ובטלו גזירותיו
מגילת תענית (ליכטנשטיין) הסכוליון
/עשרים ושנים בשבט/ בעשרין ותרין בטילת עבידתא דיאמר סנאה לאיתאה להיכלא דילא למספד. מפני ששלח קסגלגס את הצלם להעמידו בהיכל ובאה שמועה לירושלם ערב החג. אמר להם שמעון הצדיק עשו מועדיכם בשמחה שאין דבר מכל הדברים ששמעתם. מי ששכן שכינתו בבית הזה כשם שעשה נסים לאבותינו בכל דור ודור כך יעשה לנו נסים בזמן הזה. וכיון שראה שהיו משמשין ובאין אמר להם צאו וקדמו לפניהם יצאו מלאכים וקדמו לפניהם מלאך אחד לעכו והשני לצור והשלישי לצידן והרביעי לכזיב. וכשנודע הדבר יצאו מלפניו כל גדולי ירושלם אמרו נמות ולא תהא כזאת היו צועקים ומתחננים לשליח. אמר להם השליח עד שאתם צועקים ומתחננים לי צעקו והתחננו לאלהיכם שבשמים כיון שהגיע לכרכין ראה בני אדם ששהם מקדימים אותו מכל כרך וכרך כיון שראה אותם היה תמה אמר כמה מרובין אלו. אמרו לו אלו הן היהודים שהקדימו לפניך לכל כרך וכרך נכנס לכרכין וראה את בני אדם שהן מטלין בשוקים על השק ועל האפר לא הגיע לאנטיפטרס עד שבאה לו אגרת שנהרג קסגלגס מיד נטל את הצלם ונתנו לישראל וגררו אותו. ושמע שמעון קול מבית קדשי הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דיאמר סנאה לאיתאה להיכלא אתקטיל קסגלגס ובטלו גזרותיו וכתבו אותה שעה וכונו ואותו היום עשאוהו יום טוב.
שפופרת של ביצה כתב:אנצל את האשכול לדיון על מקומה של "כזיב". מהסכוליון למגילת תענית המצוטט באשכול: "וכיון שראה שהיו משמשין ובאין אמר להם צאו וקדמו לפניהם יצאו מלאכים וקדמו לפניהם מלאך אחד לעכו והשני לצור והשלישי לצידן והרביעי לכזיב" משמע שהיא ממוקמת מצפון לצידון.
וכשנודע הדבר יצאו מלפניו כל גדולי ירושלם אמרו נמות ולא תהא כזאת היו צועקים ומתחננים לשליח. אמר להם השליח עד שאתם צועקים ומתחננים לי צעקו והתחננו לאלהיכם שבשמים כיון שהגיע לכרכין ראה בני אדם ששהם מקדימים אותו מכל כרך וכרך כיון שראה אותם היה תמה אמר כמה מרובין אלו. אמרו לו אלו הן היהודים שהקדימו לפניך לכל כרך וכרך נכנס לכרכין וראה את בני אדם שהן מטלין בשוקים על השק ועל האפר לא הגיע לאנטיפטרס עד שבאה לו אגרת שנהרג קסגלגס מיד נטל את הצלם ונתנו לישראל וגררו אותו.
יוסף בן מתתיהו מספר כי הנציב הרומי של סוריה פובליוס פטרוניוס נשלח אל ירושלים ועמו צבא רב, על מנת להציב בבית המקדש את פסלו של קליגולה, ולהרוג את כל מי שיתנגד לכך. פטרוניוס יצא דרך הים מאנטיוכיה, והגיע לעכו. בעכו התקבל פטרוניוס על ידי משלחת של היהודים, אשר התחננה בפניו כי לא יציב את פסלי קליגולה בארצם. פטרוניוס הותיר את הפסלים ואת הצבא בעכו, ונסע לטבריה. שם אסף את היהודים והזהיר אותם כי אל להם להתנגד לקליגולה, וכי יסבלו סבל רב אם יעשו כן. לאחר שהתרשם כי היהודים מוכנים למות ובלבד שבית המקדש לא יחולל בצלמו של קליגולה, שב לאנטיוכיה והודיע לקליגולה כי אין בכוונתו להישמע לפקודתו, שכן הדבר עלול להביא למרד ולשפיכות דמים רבה. קליגולה, בזעמו, פקד על הוצאתו להורג של פטרוניוס, אך עד שהגיעה הפקודה, היה כבר קליגולה בין המתים.
היא שיחתי כתב:היא שיחתי כתב:שוב עיינתי ונראה שדבריי דלעיל אינם כה פשוטים
אני הנחתי שמכך ששמע את הבית קול מבית קודש הקדשים סימן שהיה זה ביום הכיפורים שאז נכנס הכה"ג לפני ולפנים
ובכל המקורות האלו כתוב ששמע את הקול מקודש הקדשיםתוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יג הלכה ו
שמעון הצדיק שמע דבר מבית קדש הקדשים בטילת עבידתא די אמר סנאה לאיתאה להיכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזרותיו ובלשון ארמי שמע
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לג עמוד א
ושוב מעשה בשמעון הצדיק, ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא דאמר שנאה לאייתאה על היכלא ונהרג גסקלגס ובטלו גזירותיו, וכתבו אותה שעה וכיוונו, ובלשון ארמי היה אומר
תלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק ט דף כד טור ב /הי"ג
מעשה ששמע שמעון הצדיק בת קול יוצא מבית קודש הקדשים ואמר נהרג גייס גוליקס ובטלו גזירותיו
אולם במגילת טענית מפורש שהיה הנס בכב שבט!!! ולא ביו"כ!!! ואל תאמר ששמע את הבת קול כנבואה על שיתרחש ביוה"כ, שהרי כתוב שם מפורש וכן בבבלי סוטה לג. ש"כתבו אותה שעה וכוונו" היינו שבזמן ששמע הבת קול אז התרחש הנס!
ולכן לכאורה היה נראה לומר ששמע הבת קול שלא ביום הכיפורים אלא לאחריו ואף שהיה בחוץ שמע את הקול בוקע מבפנים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 738 אורחים