מיהו היורש שילה או זרח

[שילה]

ויהי היום והתייצבו בני שילה בנו של יהודה וטענתם בפיהם מדוע נמסרה מלכות יהודה לזרח לטענתם שילה קודם לזרח ועליהם לרשת את המלוכה.
ולא היה כל מענה בפי הדיינים מיהו היורש שילה או זרח.

[חוקר]

טעית, המלכות נמסרה לפרץ, ועליו היו צריכים לטעון.
והיכן כאן הטענה? גם דוד עצמו לא היה הגדול, בפרט לדעה שבת איש כנעני הוא כפשוטו, ודאי לא יאה לבן הכנענית למלוך.

[שילה]

לא יסור שבט מיהודה מדין ירושה נאמרה.

ומה שכתבת להקשות מדהע"ה אין בה כדי ליישב מדוע נמסרה המלוכה לפרץ ולא לשילה.

[חוקר]

אתה לא רואה קשר בין מלכות דוד לזה שניתנה המלכות לפרץ אבל בבאר מים חיים פ' וישב כן רואה:

כי מלכות בית דוד לעולם ישתל מהקטן שבאחים, כמו פרץ וזרח שזרח יצא ראשון וכן דוד בבני ישי שהיה לו שמונה בנים והוא הקטן שבכולם.

ואגב, "שלה" ולא "שילה".

[חוקר]

וראה עוד פילפולא חריפתא, (ר' נתן מרגלית) פ' וישב
שמבאר שבכור לאמו קודם לגדול האחים שאינו בכור.
(וזה שלא כדברי הבמ"ח שהבאתי קודם שהבין שזרח גדול מפרץ כי הוציא ידו ראשונה).

[שילה]

עיין רמב"ם מלכים פרק א הלכה ז
כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה. שנאמר ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו. ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם. שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל. כמו שעשה יהוידע ליואש. וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה.

ומפורש בדבריו שמדין ירושה זוכה בה בנו הבא אחריו

[חוקר]

עיין רמב"ם מלכים פרק א הלכה ז
כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה. שנאמר ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו. ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם. שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל. כמו שעשה יהוידע ליואש. וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה.

ומפורש בדבריו שמדין ירושה זוכה בה בנו הבא אחריו

אבל אין כאן כל משמעות שבן גדול לפני הקטן, וקודם לנחלה היינו אח למול אחיין וכו'.
עכ"פ סיכום התירוצים:
לדעת האבע"ז (וכמדומה שגם לחד מ"ד בחז"ל) שיהודה לקח כנענית, ברור שלא ראוי שלה בן הכנענית זרע המקולל למלכות (וכמו שכותב הרמב"ן שלא יתכן שתמר כנענית שהרי ממנה יצאה המלוכה), תירוץ זה איננו טוב אליבא דהמדרש ורש"י והרמב"ן שבעקבותיו שלא היתה כנענית אלא בת סוחר.
תירוץ נוסף ראינו שבמלכות ב"ד הלכו אחר הקטן (ולא קשה מהרמב" כמו שבארנו)
תירוץ שלישי, שבכור לאמו לפני הגדול שבאחים אם אינו בכור.

[שילה]

מצאתי בספרו של ראש ישיבה מפורסם שכתב, שזהו עניין החותמת והפתילים שיבטיח לה שהמלוכה תימשך ממנה ולעת עתה לא מצאתי לו חבר.

[חוקר]

מצאתי בספרו של ראש ישיבה מפורסם שכתב, שזהו עניין החותמת והפתילים שיבטיח לה שהמלוכה תימשך ממנה ולעת עתה לא מצאתי לו חבר.

כנראה פירש כך דברי המדרש:

אמר רבי חוניא נצנצה בה רוח הקודש, חותמך, זו מלכות, המד"א (שה"ש ח ו) שימני כחותם על לבך, (ירמיה כב) כי אם יהיה יכניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני, ופתילך, זו סנהדרין שהן מצויינין בפתיל, היך מה דאת אמר (שמות לט) פתיל תכלת, ומטך, זה מלך המשיח, המד"א (ישעיה יא) ויצא חוטר מגזע ישי.

[שילה]

בצר לי פניתי לחכמי הפורום וכבר אמרתי שהשתרבב לו חסידישע'ר ווארט, כמה יפה שמצאת לו אסמכתא.

[שילה]

עיין רמב"ם מלכים פרק א הלכה ז
כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה. שנאמר ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו. ומאחר שמושחין המלך הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם. שהמלכות ירושה שנאמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. הניח בן קטן משמרין לו המלוכה עד שיגדיל. כמו שעשה יהוידע ליואש. וכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה.

ומפורש בדבריו שמדין ירושה זוכה בה בנו הבא אחריו

אבל אין כאן כל משמעות שבן גדול לפני הקטן, וקודם לנחלה היינו אח למול אחיין וכו'.

והבן הגדול קודם לקטן ממנו.
ברמב"ם שם.

[איסתרא בלגינא]

גם שלמה לא היה הבכור בבני דוד

[שילה]

וכבר כתב הרמב"ם
ואין מושחין מלך בן מלך אלא אם כן היתה שם מחלוקת או מלחמה מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת לפיכך משחו שלמה מפני אדוניה ויואש מפני עתליה ומשחו יהואחז מפני יהויקים אחיו

אלו שמלכו ולא היו בני מלכים או שאחיהם התנשאו למלוך נמשחו.

[ארי שבחבורה]

לא יסור שבט מיהודה מדין ירושה נאמרה.

ומה שכתבת להקשות מדהע"ה אין בה כדי ליישב מדוע נמסרה המלוכה לפרץ ולא לשילה.

כבר עמד על קושייתך הגר"י קמינצקי זצ"ל בספרו 'אמת ליעקב' על התורה פרשת וישב (בראשית לח,ז) ויישב זאת במהלך נפלא ומיוחד במינו ששופך אור חדש על פרשה עמומה וקשה זו - עיי"ש ותמצא שמחה ונחת.

[סופר]

עד שנבחר דוד איני יודע איזו מעלה יש לבן הגדול, וכל ההלכה הוא שיהא משבט יהודה, וכן נבחר אהרן בן עמרם לכהונה ואחריו בניו, עד אשר בחר בדוד עבדו, ויקחהו ממכלאות צאן, ואז נמסרה המלוכה לו ולזרעו, ובא הדין דממנים מלך בן מלך, והבכור קודם.
לגבי שלמה ידועים דבריו הנפלאים דהגרי"ז מקראי בדה"י וכ"ה בסהמ"צ דאיכא הלכה דמלכות בית דוד אינה אלא מזרע שלמה, יעו"ש.
וכן פשוט דמשיח בן דוד אינו בדין שיהא בכור בן בכור עד שלמה דווקא אלא מכיון שנפסקה המלכות אזלא לה ההלכה דבכור ופשוט.