אבני גזית כתב:תעצרו פה, בבקשה. הגענו לחלוקת ציונים על רמת הראיות של גדולי הפוסקים. יש מה להשיב, אולם זה מיותר.
אני לא רוצה לחשוב מה יהיה השלב הבא.
במטותא.
מגדל כתב:לא מבין מה לא נורמאלי פה.
באשכול אחר התאוננו מדוע בקבלה אנשים מרשים לעצמם לסמוך על שמועות והכללות, ולא מביאים ראיות כבעולמה של הלכה.
אני רואה שגם עולמה של ההלכה הולך וגווע.
אכן, אין ספק שאנחנו בעיצומה של תקופת הרגליים.
כמעיין המתגבר כתב:אלא מאי, שהקב"ה זימן שהרב עובדיה הוא זה שיחזיר את העטרה להוראות מרן הבית יוסף, ובניו ממשיכים את דרכו, מי יותר (הרב יצחק) ומי פחות (הרב דוד).
נהר שלום כתב:כמעיין המתגבר כתב:אלא מאי, שהקב"ה זימן שהרב עובדיה הוא זה שיחזיר את העטרה להוראות מרן הבית יוסף, ובניו ממשיכים את דרכו, מי יותר (הרב יצחק) ומי פחות (הרב דוד).
אפשר גם להפוך את הסדר, הייתי אומר שהרב יצחק ממשיך את דרכו גם בכל פסק לגופו, ואילו הרב דוד ממשיך את דרך הפסיקה יותר אבל חולק כשנראה לו (כדרך הפסיקה של מרן זצ"ל).
מגדל כתב:נהר שלום כתב:כמעיין המתגבר כתב:אלא מאי, שהקב"ה זימן שהרב עובדיה הוא זה שיחזיר את העטרה להוראות מרן הבית יוסף, ובניו ממשיכים את דרכו, מי יותר (הרב יצחק) ומי פחות (הרב דוד).
אפשר גם להפוך את הסדר, הייתי אומר שהרב יצחק ממשיך את דרכו גם בכל פסק לגופו, ואילו הרב דוד ממשיך את דרך הפסיקה יותר אבל חולק כשנראה לו (כדרך הפסיקה של מרן זצ"ל).
וזה נשמע לחכמים כאן הגיוני שת"ח שחיבר סדרה המכילה יותר מ30 כרכים, סבר תמיד ללא יוצא מן הכלל כפוסק אחר?
החכם באדם כתב:"אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי, לא תסור מעליו אולתו."
שומע ומשמיע כתב:אני ממש לא מכיר את הנושא, וכעומד מן הצד אני רואה שכמעט תמיד כשמערערים על שיטתו של הגרע"י זצ"ל לא עונים תשובות לגופם של דברים.
מגדל כתב:נהר שלום כתב:כמעיין המתגבר כתב:אלא מאי, שהקב"ה זימן שהרב עובדיה הוא זה שיחזיר את העטרה להוראות מרן הבית יוסף, ובניו ממשיכים את דרכו, מי יותר (הרב יצחק) ומי פחות (הרב דוד).
אפשר גם להפוך את הסדר, הייתי אומר שהרב יצחק ממשיך את דרכו גם בכל פסק לגופו, ואילו הרב דוד ממשיך את דרך הפסיקה יותר אבל חולק כשנראה לו (כדרך הפסיקה של מרן זצ"ל).
וזה נשמע לחכמים כאן הגיוני שת"ח שחיבר סדרה המכילה יותר מ30 כרכים, סבר תמיד ללא יוצא מן הכלל כפוסק אחר?
עתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה ע"פ כתבי רבינו האר"י זצ"ל, כי אף דקבלנו הוראות מרן קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יורה לברכה.
וכן אני אומר, דדבר שרבינו האר"י ז"ל כתב, אפילו שהוא הפך מרן ז"ל, יש לעשות כמו שכתב האר"י ז"ל.
יש נוהגין לברך הנותן ליעף כח ואין דבריהם נראין (=לשון השו"ע), כבר נתפשט המנהג בכל המקומות לאומרה ע"פ כתבי האר"י ז"ל.
המשכים קודם אור היום מברך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה (=לשון השו"ע), כן כתב רבינו הטור משם הרא"ש ז"ל בתשובה, והפר"ח הביא ראיות דגם הנותן לשכוי יכול לברך בלילה יעו"ש, וכן אנו נוהגין ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל.
אחר שכבר לבש חלוקו ילבש עליה טלית קטן, ואע"פ שמרן ז"ל בסימן ח סעיף יא כתב מצות טלית קטן שילבשנו על גבי בגדיו, מ"מ לדברי האר"י ז"ל אליו תשמעון כמו שכתב המג"א בשמו, וכ"כ בספר משנת חסידים.
המשכילים יזהירו במנין החוליות שבציצית, לעשות שפ'ר התקונים כמו שהזהיר האר"י זי"ע בספר הכוונות, הביא ג"כ דבריו הר"ב ברכ"י ז"ל וכו', דאף דמרן ז"ל ודעימיה כתבו לעשות (כ"ו) [מ'] חוליות, אך מגויית האר"י זכינו לעשות מנין ל"ט וכו'.
אנו הולכים אחר עקבותיו של רבינו האר"י ומינה לא תזוע.
קים לן דאלמלי מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י ז"ל, רבי' לה שנ'ה קב'ל וקיים.
עתה נתפשט המנהג גם בבני הספרדים בכל המקומות אפילו בחו"ל לאומרה בשם ומלכות ככל הברכות, ע"פ כתבי רבינו האר"י זצ"ל.
וכיון דבענין ברכות דנהגינן שלא לברך היכא דאיכא ספק פלוגתא דרבוותא בחיוב הברכה, ואפילו דעת מרן ז"ל לברך, וכמו שכתבתי לעיל כלל י', מ"מ היכא דהאר"י ז"ל הכריע לברך, אזלינן בתריה דהאר"י ז"ל אפילו נגד פסק מרן ז"ל וכנ"ל. ממילא דכ"ש בשאר דברים דפשיטא דאזלינן בתר הכרעת האר"י ז"ל אפילו נגד פסק מרן ז"ל, וכמו שכתב הברכ"י או"ח ס"א אות י"ג וסי' תכ"א, שנהגו בארץ ישראל כדעת ספר המנהיג שלא לומר פסוקי מוסף שבת בשחרית אצל פסוקי התמיד, ודלא כפסק מרן ז"ל באו"ח סי' מ"ח. וביאר הטעם בספרו שיורי ברכה או"ח סי' תכ"א, משום דבתר הכרעת רבינו האר"י ז"ל גררינן בדוכתי טובא הפך פסק מרן ז"ל, דקים להו לרבנן דאי שמע מרן ז"ל דברי האר"י ז"ל הוה הדר ביה, עכ"ל החיד"א. גם גאון ירושלים מהר"ם סוזין ז"ל בתשובתו שבספר הון יוסף סי' י' כתב, שגדולי וקדושי כל דור ודור אינם זזים מדברי האר"י ז"ל אפילו בדברים שהם נגד ההלכה (=ר"ל נגד השו"ע), ואפילו בענין ברכות ע"ש.
אף דקבלנו הוראות מרן, היינו דוקא בדבר שאינו חולק עם רבינו האר"י, אבל אם הם חלוקים בדבר שאין בו גילוי בתלמוד, נקטינן כרב האר"י, משום דפשיטא לן דאילו מרן ידע דעל דרך האמת הדין הוא כן, אף הוא היה מורה ובא כן. אור לי סימן מ דף טל ע"ב בשם מרן חיד"א. וע"ש בסימן סט דאם מרן סובר שלא לברך ורב האר"י סובר לברך, לא אמרינן בזה ספק ברכות להקל ומברך.
ודע כי סברא זו שאני אומר, לסמוך על הנראה כפי הסוד שגילה רבינו האר"י ז"ל אפילו בברכות, ואפילו שהוא נגד מה שפסק מרן ז"ל בשולחנו הטהור, אין זה דבר חדש, כי כבר נמצא הוראה כזאת ונתפשטה בכל ישראל כהלכה למשה מסיני. והוא, זה יצא ראשונה, מה שכתב מרן ז"ל בשו"ע בברכה של הנותן ליעף כח, דאם יברך בשם ומלכות הוי ברכה לבטלה, ולפי דברי רבינו האר"י ז"ל לברך בשם ומלכות, ופשטה הוראה בכל קהלות ישראל לברך בשו"מ בכל יום ויום.
ומשמע דאפילו בדבר שיש בו ספק ברכות, כל שלא נזכר בהדיא בתלמוד, נקטינן כדברי המקובלים נגד דברי הפוסקים ולא אמרינן ספק ברכות להקל, וכן כתב הברכ"י בעניין בררכת הנותן ליעף כח וכו', הא לך בהדיא דברי הברכ"י לדעת מרן ז"ל וכו' אילו היה רואה דברי האר"י ז"ל היה מברכה ולא חייש לספק ברכות להקל נגד האר"י ז"ל, וכן כתב הרב בן איש חי וכו', וכן נהגו העולם שלא לחוש לספק ברכות נגד דברי האר"י ז"ל וכו'.
המנהג פשוט בירושלים תובב"א לומר בברכות השחר ברכת הנלי"כ, שו"ג סימן (מג) [מו] ס"ק כ, פר"ח במים חיים סימן מו.
כוונתם לומר דפשט המנהג דלא כדעת מרן ז"ל שפסק בסימן מו ס"ק ו דלא יברכו ברכה זו, והמנהג הוסד ע"פ כתבי רבינו האר"י ז"ל לברך בשם ומלכות. והרב חיד"א בספר הברכ"י סימן מו ז"ל כתב, דאם מרן ז"ל היה רואה דברי רבינו האר"י ז"ל גם הוא יורה לברכה וכו'.
המנהג פשוט במצרים לברך ברכת הנלי"כ בשם ומלכות בברכות השחר ע"פ סברת רבינו האר"י ז"ל, ודלא כמרן ז"ל בסימן מו סעיף ו.
אף דאנחנו הספרדים קבלנו עלינו הוראות מרן ז"ל, קים לן דאילו ידע מרן דברי האר"י ז"ל היה מורה לברך וכו', ובכן כמובן שאין לתמוה על מה שנהגו עדות הספרדים הפך דברי מרן ז"ל, דטעמם ונימוקם עמם דאזלי בתר רבינו האר"י ז"ל.
והגם דכל מנהגנו הוא ע"פ האר"י הקדוש גם כשהוא נגד מרן ז"ל, וכמו שכתב בברכ"י או"ח סימן מו וזה לשונו, אף שקבלנו הוראות מרן מ"מ מברכין הנותן ליעף כח, דקים לן דאילו מרן ראה דעת רבינו האר"י גם הוא יודה לברך, ע"ש. ובשיו"ב כתב גם כן, אילו מרן ראה דעת האר"י גם הוא יודה לברך.
קי"ל שלא אומרים ספק ברכות להקל נגד דברי האר"י ז"ל וכמו שכתב החיד"א וכו', ואף במקום שיש מחלוקת בין מרן להאר"י ז"ל נקטינן כדברי האר"י ז"ל וכמו שכתב החיד"א לעניין ברכת הנותן ליעף כח וכו'.
מנין לו דבר זה, שאינו אלא מהרהורי לבו הפך דברי הפוסקים, ותמהני עליו שאיך מלאו לבו להעריך גדולי עולם ולקבוע הלכה כהאר"י נגד מרן, והלכה רווחת בידינו לא בשמים היא.
ספר טהרת המים לר' אברהם הכהן משלוניקי בשיורי טהרה (מערכת א אות עב דף ה ע"ד) שכתב, דחיישינן לספק ברכות אפילו תהיה דעת האר"י והמקובלים לברך וכו', וכן כתב עוד בספרו שו"ת מעט מים (סי' כ אות יט).
ספר ברכת יוסף (ח"א עמוד קא).
ספר פרי צדיק (דיני ברכות אות כד).
ספר פקודת אלעזר (סי' קעד דף כז ע"א ד"ה ונלע"ד).
אגרות משה (או"ח ח"ד סימן ג).
ובמקום אחר כתבתי להשיב על מה שכתב החיד"א בברכ"י שאילו ראה מרן דברי האר"י היה מודה לברך, שמנין לו כן, וכבר כתב הגאון יעב"ץ בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' מד) שבמקום שהמקובלים כותבים נגד הפוסקים הלכה כהפוסקים וכו', וכן ראיתי להגאון בעל שדי חמד בשו"ת מכתב לחזקיהו (סי' ז דף לג ע"ד) שתמה כן על החיד"א וכו', וכן הגאון שמ"ח גאגין ביריעות האהל על אהל מועד (דף צג ע"א) תמה על החיד"א בכיוצא בזה ע"ש, גם הגאון החסיד מהר"א עזריאל בשו"ת כפי אהרן (ח"ב סי' ח) פקפק על החיד"א בזה.
וכבר נודע מאי דכתבו גדולי האחרונים שדברי האר"י עיקר נגד מרן, עיין מה שכתבתי לקמן מערכת הק' סק"ו.
הא דאנן בדידן קבלנו הוראות מרן בשו"ע, ובכמה דברים אנו עושים נגד פסקי מרן, עיין מה שכתבתי אני המך בטעם הדבר בשו"ת בשם יקרא מעט מים סימן כד. וכן אם חולק האר"י ז"ל בדינו של השו"ע, יש מקום לפסוק כהאר"י, דאילו היה רואה מרן דברי האר"י הוה הדר ביה, כמו שכתב הברכ"י סימן מו ס"ק יא.
והנה מצינו להרב יד אהרן בסימן ו הגהב"י, שכתב על מה שכתב הב"י שאינו מברך ענט"י כשנוטל ידיו עד בואו לביה"כ וכו', וזה לשונו, כתב האר"י זצוק"ל שכל הברכות כולם יש לו לברך על הסדר, שיטול ידיו בתחילה, ואח"כ יעשה צרכיו, ויטול ידיו שנית ויברך ענט"י ושאר סדר ברכות. עכ"ל היד אהרן. ולכאורה נראה דנהגו עלמא כסברת האר"י הלזו שהביא היד אהרן, ולא חשו בזה לספק ברכות, על דרך שכתב הברכ"י סימן מו ס"ק יא לענין ברכת הנותן ליעף כח, דנהגו לברך כמו שכתב האר"י זצ"ל, הגם דהוי דלא כפסק מרן בשו"ע, דאלמלא מרן ז"ל היה רואה דברי האר"י גם הוא היה מורה ובא לברך ושכן ראוי לנהוג וכו'.
כמעיין המתגבר כתב:דעת מרן החיד"א, מבואר בפתח הדביר סי' כה, שכתב כן רק לגבי הנושא הספציפי הזה של ברכת הנותן לייעף כח.
ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:דעת מרן החיד"א, מבואר בפתח הדביר סי' כה, שכתב כן רק לגבי הנושא הספציפי הזה של ברכת הנותן לייעף כח.
זה לא נכון, כי גם לגבי ש"ץ ששכח הקל הקדוש כתב החיד"א שחוזר לראש, ואף שדבר זה אינו מפורש בדברי האר"י, אלא החיד"א עשה אחד ועוד חד, שכיון שלפי האר"י מעין שבע היא במקום חזרה, ממילא אם לא אמר המלך הקדוש שאין כמוהו חוזר לראש.
תם מה הוא אומר כתב:היה על זה אשכול ארוך על הפסיקה הספרדית, זה לא קשור לאשכול הזה.
תם מה הוא אומר כתב:תם מה הוא אומר כתב:היה על זה אשכול ארוך על הפסיקה הספרדית, זה לא קשור לאשכול הזה.
אמנם האשכול פוצל מהאשכול על הגרב"צ זצ"ל
אבל יש כבר אשכול ארוך https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=42864
מגדל כתב:כבר כתבתי באשכול אחר, ישנה מיסקונספציה לגבי "התפשטות" ו"קבלת" פסקי משפחת יוסף בציבור הספרדי.
לכשיבקע כתב:מגדל כתב:כבר כתבתי באשכול אחר, ישנה מיסקונספציה לגבי "התפשטות" ו"קבלת" פסקי משפחת יוסף בציבור הספרדי.
שיטת מרן הגר''ע הרם הגדול בענקים התקבלה כ''כ גם בגלל הואקום שהיה אז, וכן בגלל שנטה תמיד זללה''ה בתר כחא דהיתרא. אם היה מחמיר צ''ע אם היה מתקבל כך.
ס''ט כתב:אתה גם מתחמק, וגם מערבב דברים.
[/url].
כמעיין המתגבר כתב:ישראל אליהו כתב:כמעיין המתגבר כתב:דעת מרן החיד"א, מבואר בפתח הדביר סי' כה, שכתב כן רק לגבי הנושא הספציפי הזה של ברכת הנותן לייעף כח.
זה לא נכון, כי גם לגבי ש"ץ ששכח הקל הקדוש כתב החיד"א שחוזר לראש, ואף שדבר זה אינו מפורש בדברי האר"י, אלא החיד"א עשה אחד ועוד חד, שכיון שלפי האר"י מעין שבע היא במקום חזרה, ממילא אם לא אמר המלך הקדוש שאין כמוהו חוזר לראש.
פתח הדביר החליט שזה נכון
[/b]
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 235 אורחים