מנדלי כתב:אינני מצליח להבין, מדוע כל הגיג - חסר תוכן - שאומר אדם הנחשב לת"ח מקומו בפורום זה?
מתעמק כתב:מנדלי כתב:אינני מצליח להבין, מדוע כל הגיג - חסר תוכן - שאומר אדם הנחשב לת"ח מקומו בפורום זה?
למה זה הגיג חסר תוכן? הרי כן למדנו מדברי חז"ל הקדושים. דהע"ה נתפס בהתבטאו על דברי תורה 'זמירות', אף שמתוך חביבותא אמר כן! ואבויה אביו של אחר בהפרישו בנו לתורה עם כוונה שלא לשמים אלא משום כחה של תורה, גרם את כל הרעה שיצא מאחר. ועוד רבות בכאלו.
נכון שמצאנו גם להיפוך, לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וכו', אך עכ"פ יש בזה מקום לדון, ולא לבטל את הנושא כחסר תוכן.
ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.
זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא
פלתי כתב:ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.
זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא
זה דבר נחמד וחביב לפילפולא, אכן הסברא הפשוטה והברורה היא להיפך: כשהוא אומר צ"ע זה ודאי פחות מוקשה מאומרו צע"ג.
פלתי כתב:ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.
זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא
זה דבר נחמד וחביב לפילפולא, אכן הסברא הפשוטה והברורה היא להיפך: כשהוא אומר צ"ע זה ודאי פחות מוקשה מאומרו צע"ג.
נוטר הכרמים כתב:פלתי כתב:ישבב הסופר כתב:כן, שמעתי כן ממגי"ש שלי בישי"ק בשמו עם הסבר הבא:
שכשרעק"א אומר צריך עיון גדול, זאת אומרת שידע רעק"א את שיעור כמות ואיכות העיון שקושיא זו דורשת כדי שתבוא על בירורה.
משא"כ כשכתב צ"ע סתם, הרי לא נתן הדבר לשיעורים, ולא נודע היקפו המלא.
זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא
זה דבר נחמד וחביב לפילפולא, אכן הסברא הפשוטה והברורה היא להיפך: כשהוא אומר צ"ע זה ודאי פחות מוקשה מאומרו צע"ג.
יעויין בהקדמת תשו' הגרע"א מהדורת הגר"ש אריאלי בענין זה בשם הצפנת פענח, ובשם הגר"ש היימאן זצ"ל (לקוח מהקדמת ספר חידושי ר' שלמה, בה מצטט הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל בשם תלמיד אחד, שהוא הג"ר שמחה שוסטאל זצ"ל), להיפך מהגירסא המובאת כאן בשם הגר"ה זצ"ל.
בברכה המשולשת כתב:פעם היה לי ר"מ שאמר עלי שקושיא של הגרע"א א"א לתרץ וכל החושב שיכול תרצה הרי הוא עם הארץ גמור (ואח" ראיתי כן בשם גדול"י)
גם זו לטובה כתב:נפשי סולדת מכל האמור לעיל, אין דבר כזה קושיה שא"א לתרץ, ותו לא מידי.
אפרקסתא דעניא כתב:בדיוק אתמול אמר לי מישהו בשמו, שכאשר רבי עקיבא אייגר כותב "צ"ע", אין אפשרות ליישב, ואילו כאשר הוא כותב "צע"ג", ניתן ליישב. התווכחתי אתו שאולי הגר"ה אמר להיפך, אך הוא התעקש שכך שמע מבחור הלומד שם בישיבה.
האם זה נכון שכך אמר? ואם כן, האם ניתן להראות פנים בדבריו?
ברוך ברגר כתב:גם זו לטובה כתב:נפשי סולדת מכל האמור לעיל, אין דבר כזה קושיה שא"א לתרץ, ותו לא מידי.
מה זה תיקו ?!
{ברור שיש לכל שאלה תשובה, אך תלוי מי עונה זאת...}
חוץ מזה האם הגרעק"א עצמו לא ידע מהתירוץ ? הוא היה גאון יותר מדי ? {לפום חורפא שבשתא, ח"ו}
ושמעתי בשם הגר"ה זצ"ל כשפעם תירץ קושיה של המשנ"ב, שאל איך באמת המשנ"ב לא ידע מהתירוץ ? אלא הניחו לי מקום להתגדר בו...
לייטנר כתב:בברכה המשולשת כתב:פעם היה לי ר"מ שאמר עלי שקושיא של הגרע"א א"א לתרץ וכל החושב שיכול תרצה הרי הוא עם הארץ גמור (ואח" ראיתי כן בשם גדול"י)
פעם שמעתי שיעור מפי מו"ר. אחרי השיעור ליבנתי איתו את הסוגיה במשך כמה שעות ותו"כ אמרתי לו: "הרי הרב מתרץ כאן קושיא של רעק"א!". מו"ר הסתכל עלי הפליאה: "ומה בכך? אכן זה היה עיקרו של השיעור". עניתי שבישיבות מקובל להגיד שא"א לפרוך צ"ע של רעק"א [כמדומני שהיה זה צ"ע, ולא צע"ג...]. מו"ר הגיב: "אם רעק"א אומר שזה צ"ע, אז אז צריך עיון ישיבתי, ואז בהחלט ניתן לתרץ קושיא כזו" ודפח"ח.
בברכה המשולשת כתב:פעם היה לי ר"מ שאמר עלי שקושיא של הגרע"א א"א לתרץ וכל החושב שיכול תרצה הרי הוא עם הארץ גמור (ואח" ראיתי כן בשם גדול"י)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 554 אורחים