לחלוקת פרשיות נשא ובמדבר

על מנת להטפיח

שתי תמיהות עולות בחלוקת הפרשיות.

א. איך סיימו בדבר שאינו טוב : ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו. ובירושלמי מגילה פ"ג ה"ח מלמד שיסים בדבר טוב. (ועמד בזה ברב פעלים ח"ד סי' מ"ב ויש מתרצים בפשיטות שתיבת 'ולא' מושך על הכל וכאילו נאמר ולא ימותו ודו"ק).

ב. למה הפסיק בין עבודת בני קהת שהיא בפרשת במדבר לעבודת גרשון ומררי שהיא בפרשת נשא. (ועמד בזה הרב אברבנאל במקומו).

ב' תמיהות אלו תירץ הגרמי"ל זקש זצ"ל בדרך מקורית:

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מאי 17, 2010 7:54 pm

היום קיבלתי את ספרו החדש והמרתק של רבי יעקב שמואל שפיגל פרקי תפילה ומנהג, שהופיע זה עתה ושם (לא רשמתי העמוד ועתה אינו לפני, המאמר עוסק בהפסקות העולים בקריה"ת) ראיתי שמביא דברי הגרמי"ל זקש מתוך ספרו מילי דמרדכי (תקמ"ג , ולא הבנתי מש"כ שם שלא מפורש בדבריו דהטעות הגיע מהשם נשא).

ושוב הביא מדברי חכ"א שהראו דבר פלא, דבריטב"א יומא ע"ב ע"א ד"ה ה"ג והכתיב כתב וז"ל: 'ה"ג וכתיב והבאת את הבדים בטבעות. ולא גרסינן והובא את בדיו דההוא גבי מזבח הזהב כתיב. וק"ל אמאי לא נקטינן ושמו את בדיו דכתיב בפרשת נשא' עכ"ל. ובמהדורות המוערות תיקנו דצ"ל פרשת במדבר, אבל לפי השערת הגרמי"ל דברי הריטב"א מדויקים!

עוד הביא שם דבשו"ת ישיב יצחק ח"ג סי' ג' כתב דהראהו לו בדברי אחד מן הראשונים שאצלו מפרשת שביעי דבמדבר נקרא נשא, ולא ציין מאן הוא ואולי לדברי הריט"א כוונתו. עכ"ד.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' מאי 17, 2010 8:22 pm

גם אני קיבלתי היום את ספרו הנפלא של רבי [פרופ'] יעקב שמואל שפיגל שליט"א.
והמאמר על הפסקות בקריאת התורה הוא בעמ' 137-163. ואין בכוחי לחפש את המיקום המדוייק שהביא איש-ספר.

ולגוף השאלה, האם מישהו בדק בספרו היסודי ר' פסח פינפר, מסורת התורה והנביאים (מצוי באוצר)?
גם ד"ר יוסף עופר עסק בשאלת חלוקת הפרשיות, בספרו ובכמה ממאמריו, הן לשיטת בני מזרח והן לשיטת בני מערב. והמעיין יבדוק אף שם.

מנחם · הודעהעל ידי **מנחם** » ג' מאי 18, 2010 12:01 am

ואיך טעו בזה כל בני מזרח ומערב?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' מאי 18, 2010 10:08 am

לא אמרתי שכולם טעו.
אלא שהמעיין במקורות שציינתי (מהזכרון, אין את הספרים לפני) יראה, שהיו כמה שיטות בחלוקת הפרשיות. ושמא אחת מהשיטות חילקה את פרשיות במדבר-נשא באופן שונה. שווה לבדוק שם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מאי 19, 2010 10:58 pm

א"צ לבדוק במסורת התורה כדי לדעת שאין שם כלום בענין זה. ולא הבנתי מה ענין בני מזרח שמחזורם תלת שנתי לחלוקת במדבר נשא.
נפק"מ למעשה מנידון זה, באמירת תיקון ליל שבועות לפי סדר האריז"ל.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' מאי 19, 2010 11:54 pm

איש-ספר,
בדקת בספר המסורה וכו'?
לא אמרתי שבספר זה וודאי מדובר מהנושא, רק שמתאים שספר זה יזכיר את הנושא.
ולגבי פירסומי יוסף עופר. יש לבדוק שם את מסורת בני מערב. היא חלוקת הפרשיות השנתית המקובלת כיום.

מנחם · הודעהעל ידי **מנחם** » ה' מאי 20, 2010 12:11 am

איש_ספר כתב:ולא הבנתי מה ענין בני מזרח שמחזורם תלת שנתי לחלוקת במדבר נשא.

דברתי במליצה בעלמא.

איש_ספר כתב:נפק"מ למעשה מנידון זה, באמירת תיקון ליל שבועות לפי סדר האריז"ל.

למה לא תאמר נפ"מ להחזיר עטרה ליושנה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מאי 20, 2010 12:13 am

כי חוץ מהתיקון של האריז"ל אני לא מצליח להזכר בשום דבר נוסף שמקדש את חלוקת הפרשיות. לא מובן?

מנחם · הודעהעל ידי **מנחם** » ה' מאי 20, 2010 12:36 am

איש_ספר כתב:כי חוץ מהתיקון של האריז"ל אני לא מצליח להזכר בשום דבר נוסף שמקדש את חלוקת הפרשיות. לא מובן?

ז"א שלדעתך ניתן להחליט שבש"ק הבעל"ט נקרא עד "ויהי ביום כלות" ובשבוע הבא נמשיך?
לא נורא, אני מתפלל בביכ"נ אחר...

מה שכן,

: נשא.JPG (76.32 KiB) נצפה 15189 פעמים

נהנה מהאוצר · הודעהעל ידי **נהנה מהאוצר** » ה' מאי 20, 2010 12:46 am

מנחם יישר כחך שהארת את עינינו במקום בחקירות מודרניות של עופר וכדו' שאינו מוכר אצל בני התורה, בדברי טעם מרבותינו

עכ"פ הראיה מהריטב"א יפה ומענינת

ועוד זאת, שמה שטוען איש_ספר, שחוץ מתיקון האריז"ל הוא לא מצא מקום שמקדש את חלוקת הפרשיות, משם ראיה שיש לקרוא הפרשיות כמצויות בידינו.‬

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' מאי 20, 2010 1:12 am

נהנה מהאוצר כתב:מנחם יישר כחך שהארת את עינינו במקום בחקירות מודרניות של עופר וכדו' שאינו מוכר אצל בני התורה, בדברי טעם מרבותינו

נהנה,
גם מזה וגם מזה אל תנח ידך.
תדבר בזלזול על ה'חקירות המודרניות' אחרי שתראה אותם.
אל תפסול, בהתנשאות, חומרים שלא קראת מימך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מאי 20, 2010 1:29 am

חכם באשי. תסלח לי אבל גם לטעמי, אתה קצת מגזים.
אני כמובן לא שולל את השימוש בפרסומים אקדמאיים, מחוץ לבית המדרש, כל זמן שהם נותנים תועלת.
אבל סתם להזכיר פרסום של זה או חיבור של כותב אחר, בשעה שזה לא תורם כלום לדיון, זה מיותר וגם נותן טעם לפגם.
קח את הדברים ברוח טובה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' מאי 20, 2010 1:39 am

איש-ספר,
לקחתי את הדברים ברוח טובה.
בצייני למקורות שציינתי, התכוונתי, שזה שבאמת מחפש תשובות ולהקיף את הנושא, עדיף שיבדוק גם במקורות אלו.
אם היו אותם מקורות לפני, הייתי טורח ובודק ואפילו מצטט כמה מדבריו. אבל הם אינם לפני.

נהנה מהאוצר · הודעהעל ידי **נהנה מהאוצר** » ג' יוני 29, 2010 5:30 pm

על מנת להטפיח כתב:שתי תמיהות עולות בחלוקת הפרשיות.

א. איך סיימו בדבר שאינו טוב : ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו. ובירושלמי מגילה פ"ג ה"ח מלמד שיסים בדבר טוב. (ועמד בזה ברב פעלים ח"ד סי' מ"ב ויש מתרצים בפשיטות שתיבת 'ולא' מושך על הכל וכאילו נאמר ולא ימותו ודו"ק).

ב

ומה יהיה עם סיום פרשת בלק, איך תתישב עם דברי הירושלמי?

על מנת להטפיח

חזרתי מגלות (ואקוה שבזה נתכפר לי משוגתי) והנני מקפיץ כאן אשכולות משנה העברה הנוגעים לזמן הזה, ואם השמטתי פרט ועוללות יבואו החכמים וימלאו ידי.

חוקר · הודעהעל ידי **חוקר** » א' דצמבר 04, 2011 4:50 pm

לפחות רש"י לא סבר את החידוש שפ' נשא מתחילה בנשא את ראש בני קהת:
כי כותב שם:
פקדת כל המשכן - ועוד היה ממונה על משא בני קהת לצוות איש איש על עבודתו ועל משאו, והוא המשכן וכל אשר בו, כל הסדורים למעלה בפרשה זו, אבל משא בני גרשון ומררי שאינן מקדש הקדשים, על פי איתמר היה, כמו שכתוב בפרשת נשא (פסוק כח):
ומכאן שפסוקים אלו אינם מפ' נשא.
גם ברשב"ם שמות לא,י מבואר להדיא כפי חלוקתנו, וכן באבן עזרא שמות שם ו-לט,א.
בקיצור, הראשונים מאשכנז ומספרד היתה לפניהם החלוקה כלפנינו, והראיה מהריטב"א ראה בהודעתי המאוחרת שניתן לדחותה.

צh33 · הודעהעל ידי **צh33** » א' דצמבר 04, 2011 5:13 pm

איש_ספר כתב:היום קיבלתי את ספרו החדש והמרתק של רבי יעקב שמואל שפיגל פרקי תפילה ומנהג, שהופיע זה עתה ושם (לא רשמתי העמוד ועתה אינו לפני, המאמר עוסק בהפסקות העולים בקריה"ת) ראיתי שמביא דברי הגרמי"ל זקש מתוך ספרו מילי דמרדכי (תקמ"ג , ולא הבנתי מש"כ שם שלא מפורש בדבריו דהטעות הגיע מהשם נשא).

ושוב הביא מדברי חכ"א שהראו דבר פלא, דבריטב"א יומא ע"ב ע"א ד"ה ה"ג והכתיב כתב וז"ל: 'ה"ג וכתיב והבאת את הבדים בטבעות. ולא גרסינן והובא את בדיו דההוא גבי מזבח הזהב כתיב. וק"ל אמאי לא נקטינן ושמו את בדיו דכתיב בפרשת נשא' עכ"ל. ובמהדורות המוערות תיקנו דצ"ל פרשת במדבר, אבל לפי השערת הגרמי"ל דברי הריטב"א מדויקים!

עוד הביא שם דבשו"ת ישיב יצחק ח"ג סי' ג' כתב דהראהו לו בדברי אחד מן הראשונים שאצלו מפרשת שביעי דבמדבר נקרא נשא, ולא ציין מאן הוא ואולי לדברי הריט"א כוונתו. עכ"ד.

עוד דוגמא טובה לא להגיה כלום בספרים לבד
ובזה קשרתי אשכול זה לנושאים שעולים וחוזרים כאן בפורום

חוקר · הודעהעל ידי **חוקר** » ב' דצמבר 05, 2011 11:35 am

צh33 כתב:
איש_ספר כתב:היום קיבלתי את ספרו החדש והמרתק של רבי יעקב שמואל שפיגל פרקי תפילה ומנהג, שהופיע זה עתה ושם (לא רשמתי העמוד ועתה אינו לפני, המאמר עוסק בהפסקות העולים בקריה"ת) ראיתי שמביא דברי הגרמי"ל זקש מתוך ספרו מילי דמרדכי (תקמ"ג , ולא הבנתי מש"כ שם שלא מפורש בדבריו דהטעות הגיע מהשם נשא).

ושוב הביא מדברי חכ"א שהראו דבר פלא, דבריטב"א יומא ע"ב ע"א ד"ה ה"ג והכתיב כתב וז"ל: 'ה"ג וכתיב והבאת את הבדים בטבעות. ולא גרסינן והובא את בדיו דההוא גבי מזבח הזהב כתיב. וק"ל אמאי לא נקטינן ושמו את בדיו דכתיב בפרשת נשא' עכ"ל. ובמהדורות המוערות תיקנו דצ"ל פרשת במדבר, אבל לפי השערת הגרמי"ל דברי הריטב"א מדויקים!

עוד הביא שם דבשו"ת ישיב יצחק ח"ג סי' ג' כתב דהראהו לו בדברי אחד מן הראשונים שאצלו מפרשת שביעי דבמדבר נקרא נשא, ולא ציין מאן הוא ואולי לדברי הריט"א כוונתו. עכ"ד.

עוד דוגמא טובה לא להגיה כלום בספרים לבד
ובזה קשרתי אשכול זה לנושאים שעולים וחוזרים כאן בפורום

ההוכחה מהריטב"א אינה חד משמעית, כי למרות שהריטב"א כותב הרבה פעמים בפרשה פלוני, ונראה לעיניים שהכונה לפ' השבוע כי מביא למשל מסוף הפרשה שהיא כבר ענין אחר בכלל. הרי שפעמים רבות כונתו לענין או פרשיה פתוחה/סתומה, כמו, פרשת ויהי בנסע הארון, פרשת שור או כשב או עז, פרשת מדין, פרשת שבת, וכו' וכו'. גם כאן יתכן שכונתו לפרשית נשא את בני קהת שבפ' במדבר.
אמנם טענת צh33 נותרת על מכונה גם לאור זה, והמסקנה היא, שאסור שהיד תהא קלילה על הדק ההגהה, וצריך הרבה לבדוק לשקול ולחשוב לפני שעושים זאת.

ומן הענין לציין לדברי רש"י בסוטה לג: ד"ה אחר שני דגלים, שכתב שהארון נוסע אחרי ב' דגלים כמבואר בפ' נשא, ולא נמצא שם אף אם ננקוט כהשערת ה"ר ניסן זק"ש, כי זה מופיע בפ' במדבר לפני פרק ד' שהנ"ל רוצה לומר ששם מתחילה פ' נשא. ואין ברירה אלא כהגהת הרש"ש שצ"ל או במדבר או בהעלותך.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' מאי 31, 2012 3:57 pm

א.מדוע בסוף פרשת במדבר נאמר "נשא את ראש בני קהת" ופרשת נשא מתחילה ב"נשא את ראש בני גרשון" ואח"כ מררי ולא אוחדו שלשתם בפרשה אחת?

ב.מדוע בפרשת נשא לא נכתב "נשא את ראש בני מררי" אלא רק "בני מררי וכו'"?

ונראה דהא מתרץ הא, דכיון ד"נשא את ראש בני גרשון" (בתחילת פרשת נשא) קאי גם א"בני מררי" כדי להדגיש זאת חולקו לשתי פרשיות כדי ש"נשא את ראש בני גרשון" יהיה בתחילת הפרשה וכך ברור ומודגש יותר דהוא קאי גם א"בני מררי", ודו"ק.

מישהו מכיר פירוש נוסף?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ה' מאי 31, 2012 5:08 pm

יישר כח ר' הבונה!
אך שם לא מוזכרת השאלה השניה וכן לא נזכרת התשובה שכתבתי.

הובאו שם ב' תירוצים:
1.שמיקום חלוקת הפרשיות השתבש ופרשת נשא צריכה להתחיל ב"נשא את ראש בני קהת".

2.שחלק הכתוב כבוד לגרשון משום דבכור היה ולא הורד מגדולתו ולכן פתח הפרשה בבני גרשון.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » ה' מאי 31, 2012 7:02 pm

התשובה לשאלתך השניה מפורשת במד' רבה (ו ד):

בני מררי למשפחותם בבני קהת ובני גרשון נאמר בהן נשיאות ראש שחלק להם הקב"ה כבוד לקהת בעבור כבוד הארון ולגרשון על שהיה בכור אבל בבני מררי שלא היו אלא בני פשוט ועבודת משאם לא היה אלא קרשים ובריחים ועמודים ואדנים ולא נאמר בהם נשא את ראש.

גם האבע"ז מתיחס לשאלה זו:

לא הזכיר לשאת שמותם, כי הפרשה דבקה.

כלומר, לא הזכיר שישא ראשם כי הפרשה דבוקה לקודמת לה ושם כבר נא' נשיאות ראש.
ואינני יודע מדוע בני גרשון לא נקרא ג"כ שדבוק לקודם לו: בני קהת.

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ה' מאי 31, 2012 7:55 pm

דברי הגרמי"ל זק"ש המובאים בתחילת האשכול נמצאים בספרו 'מילי דמרדכי' ח"א עמ' תקמ"ד, ונוסף שם עוד טעם לשבח:

תיקו · הודעהעל ידי **תיקו** » ו' יוני 01, 2012 1:11 am

אבל מה עם הרמז הידוע על הפרשה הפרק והמסכת הארוכים ביותר?

הבל הבלים · הודעהעל ידי **הבל הבלים** » ו' יוני 01, 2012 2:06 am

בספר תקון יששכר שחיבר רבי יששכר סוסאן (מגדולי רבני צפת לפני ארבע מאות שנה, בתקופת הב״י והאר״י זיע״א ומובא על־ידי גדולי הפוסקים האחרונים)
כתב סדר חלוקת הפרשיות כהוג בינינו עיי"ש דף ע"ז ע"א

מתעניין · הודעהעל ידי **מתעניין** » ו' יוני 01, 2012 4:00 pm

נהנה מהאוצר כתב:
על מנת להטפיח כתב:שתי תמיהות עולות בחלוקת הפרשיות.

א. איך סיימו בדבר שאינו טוב : ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו. ובירושלמי מגילה פ"ג ה"ח מלמד שיסים בדבר טוב. (ועמד בזה ברב פעלים ח"ד סי' מ"ב ויש מתרצים בפשיטות שתיבת 'ולא' מושך על הכל וכאילו נאמר ולא ימותו ודו"ק).

ב

ומה יהיה עם סיום פרשת בלק, איך תתישב עם דברי הירושלמי?

ראה בספר טעם ודעת לגר"מ שטרנבוך שליט"א התייחסות לזה.

ס''ק · הודעהעל ידי **ס''ק** » א' יוני 03, 2012 10:44 am

יש להוסיף, עוד פלא וראיה גדולה, שהרי הסדר הוא כך. קודם על תפקידם של בני קהת פרשה נפרדת בסדר במדבר, פרשת תפקידם של בני גרשון, ועוד פרשה לבני מררי. ואח"כ הולך המנין עצמו, של קהת, ופרשה חדשה לגרשון, ולמררי. והנה, לכאורה היה מתאים, שיהיה הפסק פרשה בין הציווי למנין בני מררי למנינם של בני קהת! [ויפקד משה ואהרן וגו'] ולא אחר מנין בני קהת. והדבר אומר דרשני.
וכנראה שרצו לחלק את בני קהת משאר בני לוי, אולי מפני הכהנים שבהם, שהובדלו משאר הלוויים.

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » א' יוני 03, 2012 12:40 pm

בנוגע לחלוקת פרשיות במדבר נשא, ב'סיני' קכא שבט-אדר תשנ"ח ישנו מאמר רחב בנושא חלוקת התורה לפרשיות מאת ר. שר שלום, ובתו"ד כתב:

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » א' יוני 03, 2012 12:42 pm

ולענין פרשות שמסתיימות בדבר רע ראה בסיני קכב אב-אלול תשנ"ח [שמשום מה נשמט באוצר!] שכתב הנ"ל עוד מאמר בנושא מנהגי חלוקת הפרשיות לשבעה קרואים, ובתו"ד כתב:

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » א' יוני 03, 2012 5:38 pm

ישנם כמה ראיות כי מנין בני קהת היה מנין אחר מבני גרשון ומררי
רק בבני מררי לא נאמר נשא, לכאורה נשא את ראש בני גרשון נסב גם עליהם. נמצא שיש ציווי אחד נשא את ראש בני קהת, וציווי נוסף נשא את ראש בני גרשון ומררי.
הלשון נשא את ראש בני גרשון גם הם משמע שהוא מנין חדש.
רש"י פירש גם הם כמו שצויתיך על בני קהת. ושוב משמע שזהו מנין חדש.
גם במנין בפועל, מנין בני קהת כלול בפרשה אחת עם הציווי של מנין בני מררי, ויש סתומה אחריו. בעוד שמנין בני גרשון ובני מררי נאמרו בפרשה אחת [בלי פתוחה או סתומה ביניהם].
יתכן ויש חילוק עקורני בין עבודת בני קהת אשר בכתף ישאו, ויש אזהרה שלא יבואו לראות כבלע הקדש, לבין עבודת בני גרשון ובני מררי שהיה בעגלות. יתכן ומסדר הפרשיות רצה לכלול את נדבת הנשיאים שהביאו עגלות יחד עם עבודת הגרשוני והמררי, ולכן האריך בפרשת נשא כדי לכלולם יחד.
יתכן וגם קדושת שבט לוי והיותם תמורת הבכורים הבדלתו משאר השבטים היותם נתונים לאהרן, בעיקרו שייך לשבט הקהתי נושאי ארון ה', ולכן הקפיד המסדר לכוללם יחד בפרשת במדבר. ואילו עבודת הגרשוני והמררי שהיתה עבודת העגלות ופחותה יותר בפרשה בפני עצמה.
במילים אחרות, אם התורה לא באה רק לסדר מנין טכני של שבטי ישראל, אלא התורה באה לבאר את המונח בכך, ברורה החלוקה:
בפרשת במדבר נאמרו שני ענינים מנין בני ישראל, והבדלת בני לוי העומדים למשמרת ה' נתונים לאהרן. ובכך נכללו בני קהת.
ופרשה נפרדת של בני גרשון ומררי, אשר מצד אחד זכו להבדל ממנין בני ישראל, אך לא זכו למעלת בכתף ישאו, ועבודתם היא עבודת העגלות, והיא פרשת נשא. אשר תחילת במנין גרשון ומררי ופירוט עבודתם, וסופו בתרומת הנשיאים אשר תרמו עגלות לעבודתם.
בקל גם ניתן להבין כי הרחקת הטמאים שהוא עבודת השוערים מבני לוי שייך אליהם, ואף סוטה ונזיר, שהוא מצוה של הפרשה כאשר רואה אדם סוטה בקלקולה, שייכת אף היא לכאן.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » א' מאי 12, 2013 2:17 am

הקפצה מעניינא דיומא

מרדכי וינטרויב

ראה גם ש' אש, 'פרשיות והפטרות', תרביץ כז (תשי"ז), עמ' 212 המציין לר' יוסף בכור שור, וז"ל:

: ש אש נשא.JPG (29.97 KiB) נצפה 14070 פעמים

בן החבורה · הודעהעל ידי **בן החבורה** » ו' מאי 30, 2014 12:13 am

ידוע שבפרשת נשא קע"ו פסוקים ובפרק קי"ט שבתהלים קע"ו פסוקים ומסכת בבא בתרא מסתיימת בדף קע"ו, הלא דבר הוא.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ו' מאי 30, 2014 12:41 am

בן החבורה כתב:ידוע שבפרשת נשא קע"ו פסוקים ובפרק קי"ט שבתהלים קע"ו פסוקים ומסכת בבא בתרא מסתיימת בדף קע"ו, הלא דבר הוא.

ליתר דיוק: איך סיבבה ההשגחה העליונה, שהמדפיסים יחלקו את אחת המסכתות , באופן שהדף האחרון שבה יהא כמנין הפרשה הארוכה בתורה וכמנין פסוקי תמניא אפי.

מה שנכון נכון

: זרע יעקב.GIF (9.8 KiB) נצפה 14012 פעמים

ויש להעיר שמנין הפסוקים בפרשת נשא תלוי במה שהובא באשכול זה.
בבבא בתרא יש רק קעה דפים.
בהלכות שבת יש קעה סימנים.

[גם לא מצינו משמעות תורנית כל שהיא ל"דף", ולמה לא ניזיל בתר קעו עמודים, שורות, תיבות וכו].

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ג' יוני 06, 2017 10:44 pm

אין שום קושיה מגמר בדבר לא טובה
ראשית יש הרבה פרשיות שכן הוא ועל כרחך שאנו צריכים לתירוץ מספיק ועיין בבן איש חי שדווקא על הקריאות שביניים אשר לא ברכו בימי חז"ל, משא"כ הגומר שמברך ומסיים בברכה [ועוד 'ומתו' קאי על תחילת הקרא דכתיב ולא יבואו לראות ומתו ופירושו ולא ימותו כמו שתירגם אונקלוס.]
ואין שום קושיה מגמר שלא בענין שכן הרבה הרבה פרשיות יש שכן והרהבתי עוז בנפשי שקרוב לרוב פרשיות שבתורה לא הייתי מפסיק שם הפרשה וכבר דברתי מזה.
(ראה למשל בן כספי תחלת פרשת בא אשר שואל למה הפסיק בין העשר מכות וכתב שחולק על חלוקו של ר' יהודה דצך עדש באחב ועוד ואכ"מ).
כל כך לא הגויני לבנות בנין על סמך שתי יסודות במקום ששניהם רעועות.
ובכלל המסורה מנתה הפסוקים בתקופה הקרובה לחלוקת הפרשיות ואין להטעות המסורה גם בזה.
ובכלל פון א קשיא שטארבט מען נישט ויש הרבה הרבה תירוצים עיין ברלבג: הפסיק עוד מפסיק הפרשיות.... ובן כספי: ואומר כי מן הראוי היה להחל הפרשה הזאת אם מנשא את בני הקהת אם מצו את בני ישראל ...לכן מפסיק הפרשיות שהיה חכם גדול הרגיש בזה,...וכן אברבנאל, וביותר עמקות ואריכות בשל"ה שגדר קהת כמו הלויים וחולק במדבר נשא בהעלותך בין כהן לוי וישראל עי"ש ועל דרך זה ר' יעקב קמינצקי בפרשת קורח עיש, ולהבחל"ח הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א.

כח עליון · הודעהעל ידי **כח עליון** » ד' יוני 07, 2017 8:56 pm

מה שנכון נכון כתב:בבבא בתרא יש רק קעה דפים.
בהלכות שבת יש קעה סימנים.

הלא נודע חידושו של החבדצקער בענין מ"ט דפים שבמסכת שבועות, שהיא מסוגלת מאד ללמוד בימי הספירה, ודף השער מכלל זה

כח עליון · הודעהעל ידי **כח עליון** » ד' יוני 07, 2017 9:05 pm

על מנת להטפיח כתב:
א. איך סיימו בדבר שאינו טוב : ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ומתו. ובירושלמי מגילה פ"ג ה"ח מלמד שיסים בדבר טוב. (ועמד בזה ברב פעלים ח"ד סי' מ"ב ויש מתרצים בפשיטות שתיבת 'ולא' מושך על הכל וכאילו נאמר ולא ימותו ודו"ק).

אני חשבתי כענין זה להיפך, שלא רצו להתחיל פרשת נשא בשילוח טמאים וסוטה, ובעומק שכל ענין שילוח טמאים וסוטה הוא מתוך הקמת המחנות מנין הקהל והעמדת הדגלים, לכך ראוי לשילוח מחנות וסוטה להכלל בתוכם ולא להעשות ראש לפרשה.

אחרי הכל עדיין שאלת החלוקה עומדת בחוזקה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר