עיף מרציחה - על טעות מדפיסים חמורה במיוחד

[ערער בערבה]

בנביא שמואל (ב' יז כט) נאמר על דוד המלך בברחו מפני אבשלום, שהיה 'רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר',
ומפרש הרד"ק:
'ועיף' מן הדרך, וכן אמר למעלה 'עיפים' וכו', ורז"ל דרשו עיף מרציחה.

כך מופיע בכמה דפוסי מקראות גדולות שבדקתי (גם בדפוס ונציה ושונצינו שנמצא באוצר).

והעירוני שזו טעות חמורה, שהרי לא מצינו בחז"ל שדרשו כן בפסוק זה, וגם שהרי לא נזכר בנביא שם כלום מענין רציחה.

והנכון דצ"ל 'עיף מרחיצה', כמו שדרשו בגמרא ביומא: כתיב ביה בדוד כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר, רעב מלחם וצמא ממים, עיף ממאי, לאו מרחיצה.

והאמת שאין לבוא בטענות למדפיסי המהדורות החדשות, שהרי נמשכו אחר המדורות הישנות שטעו בזה, אבל חרפה גדולה היא מה שהראוני באחת המהדורות החדשות שההדירו פירוש הרד"ק ושם ציינו מראה מקום לדרשת חז"ל 'עיף מרציחה' וכתבו: ראה בבא בתרא טז:,
והמכוון בזה למה שדרשו שם על האמור בעשו 'ויבוא עשו מן השדה והוא עיף': אמר רבי יוחנן חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכו', הרג את הנפש כתיב הכא 'עיף' וכתיב התם 'אוי נא לי כי עיפה נפשי להורגים'.

והנה אם דרשו כן על עשו הרשע, ח"ו לומר כן על דוד המלך, ופשיטא שהרד"ק לא כיוון לזה.

[חלמישצור]

במהד' הכתר: "מרחיצה". ופשוט, כבגמרא ביומא עז, א הנז'.

[ערער בערבה]

במהד' הכתר: "מרחיצה". ופשוט, כבגמרא ביומא עז, א הנז'.

תודה. המקור שלהם לחילופי הגירסאות מופיע היכן שהוא?

[חלמישצור]

במבוא הנדפס בספר יהושע-שופטים מבוארים כתבי היד מהרד"ק (ושא"ר) שהשתמשו בהם לצורך המהדורה, שהם מדויקים הרבה ובהם אלפי תיקונים חשובים (ניתן לעיין במהדורה לפי ספרים ולפי הפירושים גם ברשת, כאן).

[פרי_העץ]

בהוצאת המאור מתוקן