התייחסות הפוסקים לספר מגיד מישרים

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ו' ספטמבר 20, 2019 11:09 am

האם קיבלו הפוסקים את הדברים המבוארים בו להלכה?

כיצד מתייחסים למקרה בו באותו נידון ממש מבואר שם היפך דעת הבית יוסף בהבנת אותו המקור גופא?
תודה.

שמואל שלומוביץ

כמה עובדות מענינות בנושא
א. ידוע בשם הגר"א שאמר על דברי המגיד שאסור לאכול בשר בר"ה, וקשה ממתני' דחולין שר"ה הוא מארבעה פרקים שמשחיטין בהם את הטבח בעל כרחו מפני מצוות אכילת בשר, ואמר הגר"א שהמגיד היה המשנה המדברת מתוך גרונו של הב"י, וכיון שהיה הב"י באותה שעה שכוח מהמשנה הזאת, ארע דבר זה שנאמר ע"י המגיד דבר שאינו כהלכה.
ב. הגאון ר"י קלופט זצ"ל נכנס לפני החזו"א על אודות פירות נכרים בא"י בשמיטה, והעיר שהרי המגיד של הב"י מסייעו להב"י, אמר לו החזו"א "דער מגיד פון ב"י איז אעיכט ב"י" - המגיד של הב"י גם הוא ב"י.
ובנו"א שמעתי המגיד של המהרי"ט היה מורה כמהרי"ט.
ג. ראיתי מצטטים : "אדוני מורי ורבי החסיד בעל חכם צבי זצ"ל היה אומר הרב ב"י היה למדן יותר גדול ממגיד שלו.. יש מגידים משקרים לפעמים", (היעב"ץ בתורת הקנאות).

וכמובן שצריך לבאר הענין.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' ספטמבר 20, 2019 1:59 pm

שמואל שלומוביץ כתב:ג. ראיתי מצטטים : "אדוני מורי ורבי החסיד בעל חכם צבי זצ"ל היה אומר הרב ב"י היה למדן יותר גדול ממגיד שלו.. יש מגידים משקרים לפעמים", (היעב"ץ בתורת הקנאות).

א. צ"ל אבי מורי וכו'.
ב. viewtopic.php?t=17494#p166778 והלאה.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ש' ספטמבר 21, 2019 10:58 pm

שמואל שלומוביץ כתב:א. ידוע בשם הגר"א שאמר על דברי המגיד שאסור לאכול בשר בר"ה, וקשה ממתני' דחולין שר"ה הוא מארבעה פרקים שמשחיטין בהם את הטבח בעל כרחו מפני מצוות אכילת בשר, ואמר הגר"א שהמגיד היה המשנה המדברת מתוך גרונו של הב"י, וכיון שהיה הב"י באותה שעה שכוח מהמשנה הזאת, ארע דבר זה שנאמר ע"י המגיד דבר שאינו כהלכה.

מה מקור שמועה זו?
זה נשמע מדי מוזר, אם המשנה מדברת מתוך גרונו כיצד יתכן שבזמן שהוא שכח את המשנה היא תדבר מתוך גרונו ותאמר מה שלא נמצא בה, ולא עוד אלא שנמצא הפוך?

שמואל שלומוביץ

עקביה כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:א. ידוע בשם הגר"א שאמר על דברי המגיד שאסור לאכול בשר בר"ה, וקשה ממתני' דחולין שר"ה הוא מארבעה פרקים שמשחיטין בהם את הטבח בעל כרחו מפני מצוות אכילת בשר, ואמר הגר"א שהמגיד היה המשנה המדברת מתוך גרונו של הב"י, וכיון שהיה הב"י באותה שעה שכוח מהמשנה הזאת, ארע דבר זה שנאמר ע"י המגיד דבר שאינו כהלכה.

מה מקור שמועה זו?
זה נשמע מדי מוזר, אם המשנה מדברת מתוך גרונו כיצד יתכן שבזמן שהוא שכח את המשנה היא תדבר מתוך גרונו ותאמר מה שלא נמצא בה, ולא עוד אלא שנמצא הפוך?

המקור:

קדמות ספר הזוהר (להרד"ל) ענף ה סימן ד
שמעתי בשם ש"ב הגאון האמיתי מוהר"ח מוולאזין זצ"ל שאמר על מ"ש במגיד מישרים שם בפרשת נצבים שלא לאכול בשר בראש השנה ומאי דכתיב אכלו משמנים היינו שמן וחלב ולא בשר ותמה הגאון ז"ל שהרי משנה ערוכה היא סוף פרק ה' דחולין מ"ג א' שערב ראש השנה הוא מארבע פרקים שמשחיטין הטבח בעל כרחו דהיינו משום יו"ט של ראש השנה דאלמא שמצוה לאכול בשר לשמחת יו"ט של ר"ה ואמר הגאון ז"ל שודאי מהרב בית יוסף היתה שכוחה באותו הרגע המשנה ההיא או היה לו בזה איזה רפיון בחזרה ועיון בה אשר על כן לא האירה כח משנה זו גם בהמגיד באותה שעה כו'

ובענין הביאור קשה לבאר דבר שרחוק ביסודו מההבנה שלי, אבל כדאי לעייין ברד"ל שם באורך, וגם ציינו ע"ז דברי הגר"א ביהל אור ל ע"ב,

וגם ענין המגיד שבא לאדם הוא נשמתו בעצמו אך שדרכה לדבר עם נשמתו פא"פ שמתלבשת במצותיו שעשה כו'

ובאמת יש כאן צירוף לדעת החכם עצמו ולא הכל השפעה מלמעלה, וכן הוא ברוה"ק כידוע מדברי הגר"א במשלי ר"פ טז, ואף בנבואה שהיא כולה מלעילא היא מצטיירת בלב הנביא לפי סגנונו כמבואר שם ברד"ל בענין ביד הנביאים אדמה.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ש' ספטמבר 21, 2019 11:37 pm

יישר כח.

נ"ל שמאוסף המידע הנמצא באשכול זה ובאשכול אליו קישרתי עולה שערכו של ספר 'מגיד מישרים' נמוך, אולי אפילו בהרבה, מערכו של הספר 'בית יוסף'.

שמואל שלומוביץ

עקביה כתב:יישר כח.

נ"ל שמאוסף המידע הנמצא באשכול זה ובאשכול אליו קישרתי עולה שערכו של ספר 'מגיד מישרים' נמוך, אולי אפילו בהרבה, מערכו של הספר 'בית יוסף'.

ולמישהו היה ספק בדבר? צא ולמד במה קובעים החכמים את עיונם בזה או בזה.
אלא שזה לענין הלכה, אבל יש רובד עליון שמגיע כגילוי מלמעלה, שעבור זה נשלח המגיד לאדם. אבל אין לזה משמעות לענין הלכה שזה נושא האשכול כאן.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ש' ספטמבר 21, 2019 11:45 pm

ראה ליקוטי אליעזר (בראדט) עמ' ק' "דברי המגיד להלכה?"

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' ספטמבר 22, 2019 12:20 am

שמואל שלומוביץ כתב:
עקביה כתב:יישר כח.

נ"ל שמאוסף המידע הנמצא באשכול זה ובאשכול אליו קישרתי עולה שערכו של ספר 'מגיד מישרים' נמוך, אולי אפילו בהרבה, מערכו של הספר 'בית יוסף'.

ולמישהו היה ספק בדבר? צא ולמד במה קובעים החכמים את עיונם בזה או בזה.
אלא שזה לענין הלכה, אבל יש רובד עליון שמגיע כגילוי מלמעלה, שעבור זה נשלח המגיד לאדם. אבל אין לזה משמעות לענין הלכה שזה נושא האשכול כאן.

אבל גם לגבי אותו רובד עליון, אם איננו יכולים לדעת באיזה מצב נפשי היה ר"י קארו באותו זמן שבו קיבל כל פרט המסופר שם, איננו יכולים לדעת כיצד להתייחס והאם לסמוך על /להחשיב/להעריך את אותו פרט.

וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » א' ספטמבר 22, 2019 2:04 am

עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' ספטמבר 22, 2019 2:16 am

יישר כח.

------

אם זה הקטע המדובר הסותר למשנה בחולין:

ספר מגיד מישרים פרשת נצבים
ואף על גב דאמר עזרא אכלו משמנים ההוא לכלל עמא ואנא ממלל ליחידי סגולה. ותו דמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר וכן בשתיה. ולא אמר שתו יינות אלא משקין אחרים דאינון מתוקים.

איני בטוח שזו קושיא גדולה;
הוא אומר בפירוש שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה, ומה שמסביר אח"כ שמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב, הוא לא לומר שכך הורה עזרא לעם, אלא לומר שגם אותם יחידי סגולה יכולים לצאת ידי חובת דבריו של עזרא בדברים אחרים שאינם בשר.

מה גם שבשו"ע או"ח תקצ"ז ס"ב רואים שאפילו תענית גמורה בר"ה לא הייתה זרה לגמרי לב"י, וא"כ אין פליאה גדולה על הימנעות מבשר ויין ליחידי סגולה.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » א' ספטמבר 22, 2019 2:19 am

עכ"פ המובא לעיל בשם הגר"א, הם דברים מפורשים במגיד.
בפרשת נצבים נאמר: 'אתם נצבים היום כלכם... ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם...' (ללא 'שפטיכם').
אולם הנה זה במגיד, פרשת נצבים, על הפסוק הנ"ל, נאמר: 'שופטיכם שוטריכם זקניכם, שופטיכם היינו חסד...'.
לאחמ"כ נאמר: 'אז הגיה ה"ר שלמה (=ככל הנראה הכוונה לר' שלמה בן אלקבץ)... אין כתיב כאן אלא ראשיכם שבטיכם זקניכם. והנה כנור מנגן מאליו (=ביטוי ידוע בספר, שמשמעותו התחלת הגילוי) ואומר, הלא אעפ"י שלפעמים אני מפרש שום פירוש על פסוק שאינו כן, הלא לפי מאי דאיהו ברעותך אני אומר...'.

שמואל שלומוביץ

תודה רבה.
אכן דברי המגיד מישרים הללו הובאו בדברי הרד"ל שציינתי, עיי"ש.

עקביה כתב:אם זה הקטע המדובר הסותר למשנה בחולין:
ספר מגיד מישרים פרשת נצבים
ואף על גב דאמר עזרא אכלו משמנים ההוא לכלל עמא ואנא ממלל ליחידי סגולה. ותו דמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר וכן בשתיה. ולא אמר שתו יינות אלא משקין אחרים דאינון מתוקים.

איני בטוח שזו קושיא גדולה;
הוא אומר בפירוש שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה, ומה שמסביר אח"כ שמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב, הוא לא לומר שכך הורה עזרא לעם, אלא לומר שגם אותם יחידי סגולה יכולים לצאת ידי חובת דבריו של עזרא בדברים אחרים שאינם בשר.
מה גם שבשו"ע או"ח תקצ"ז ס"ב רואים שאפילו תענית גמורה בר"ה לא הייתה זרה לגמרי לב"י, וא"כ אין פליאה גדולה על הימנעות מבשר ויין ליחידי סגולה.

זה אכן הקושי, ולגבי דרכי ישוב נוספות למגיד מישרים כבר כתבו בזה, ואני לא באתי להביא הדברים כישוב יחיד אלא כהשקפה על הספר וסמכותו וכאמור יש לזה מקורות נוספים.
נראה שלדעת הגר"א ארבעה פרקים אינם המלצה או הנהגה, אלא הם תקנה עיקרית באכילת בשר וזו גם ליחידי סגולה, ואם נמצאו דעות של צום בר"ה ודאי שלדעת הגר"א הם שלא כהלכה כפי שהכריע שיש שמחה בר"ה, ואסור להתענות. ולדרכו זו גם אם בב"י יכול להיות שיובאו, הרי שמגיד שלוח לא יורה כשיטתם, ואולי כיון שמרן היה סבור שיש מקום לתענית, זה גופא שכחת המשנה לפי גישתו של הגר"א ולכן נאמר לו שיחידי סגולה יכולים להמנע מבשר...
וראה למשל במ"ב סי' תקכט ס" יא : ואיתא בע"ג דף ה' שתקנו להרבות בסעודה ביו"ט הראשון של פסח ובעצרת ובר"ה וביו"ט האחרון של חג:
והרי שיש שראו הדין הזה כתקנת חכמים להרבות בסעודה (בשר) בימים אלו.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' ספטמבר 22, 2019 7:26 am

למען הדיוק, מה שהבאת על הסתירה מהמשנה אינו מהגר"א אלא מהגר"ח מוולאז'ין.

שמואל שלומוביץ

עקביה כתב:למען הדיוק, מה שהבאת על הסתירה מהמשנה אינו מהגר"א אלא מהגר"ח מוולאז'ין.

לכאו' הצדק אתך, אבל זכורני שהסתפקו בזה מפני שהלשון הגאון ז"ל בביהמ"ד הזה, הוא מטבע רגיל על הגר"א, ויתכן שהגר"ח מוסר כאן משמו. ולכן יחסו זאת בסתם להגר"א, אבל אכן הפשטות כדבריך שזה הגר"ח, וכמו הרבה ספיקות בסיפרים בשאילתות כתר ראש שלא ברור יחוסם לגר"ח או להגר"א.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » א' ספטמבר 22, 2019 8:03 am

יעקובי כתב:
עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.

גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.

אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.

עתניאל בן קנז

מגדל כתב:
יעקובי כתב:
עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.

גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.

אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.

יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.

כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' ספטמבר 23, 2019 9:05 pm

עתניאל בן קנז כתב:
מגדל כתב:
יעקובי כתב:
עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.

גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.

אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.

יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.

כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.

אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.

הפצת המעיינות

בן מיכאל כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
מגדל כתב:
יעקובי כתב:
עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.

גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.

אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.

יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.

כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.

אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.

הפצת המעיינות

בן מיכאל כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
מגדל כתב:
יעקובי כתב:
עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.

גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.

אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.

יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.

כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.

אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.

הפצת המעיינות

בן מיכאל כתב:
עתניאל בן קנז כתב:
מגדל כתב:
יעקובי כתב:
עקביה כתב:וסתם צ"ע, בשלמא בשעה שנאמרו לב"י הדברים בענין בשר בר"ה שכח את אותה משנה, אבל האם גם בשעה שהעלה אותם על הכתב ומסר את הספר לדפוס היה שכוח מאותה משנה?

את הספר הוא לא מסר לדפוס (וככל הנראה לא התכווין לעשות זאת לעולם). הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת ת"ו, למעלה משבעים שנה אחר פטירתו.
אכן, בשעת הכתיבה הוא ערך את הדברים כנתינתם, כפי שהתרחשו, ויש לזה הרבה ראיות.

גם אני חשבתי שהוא לא פרסם את תוכן ההתגלויות בציבור, ולכן רווח לי, ואף הרשתי לעצמי לחשוב בדלת אמותיי שהספר מזוייף.

אלא שאז בלמדי בספר פרדס רימונים, בשער סדר האצלתם/עמידתם (אינני זוכר ואינו לפניי כרגע), בפרק ג כמדומני מובאת דעה שלישית בסדר ההאצלה, והיא "קבלת מהר"י קארו", מציינים שם שאלו דברי המגיד בפרשת ויקהל כמדומני, ואם כן אנו רואים דעוד בחיי חיותו דמרן הסתובבו קטעים מספר המגיד, בחותמו של כהן גדול.

יש גם ב'קול בוכים', ציטוט ממגילת סתרים של מהרי"ק (אאל"ט זה הלשון, או משהו דומה). אף הוא נכתב בחיי הבית יוסף, והוא קטע מ'מגיד מישרים'.

כך שברור שהדברים אמתיים, והיו ידועים לאנשי סודו של הב"י בחייו.

אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ב' ספטמבר 23, 2019 9:45 pm

בן מיכאל כתב:אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.

הרב בן מיכאל!
הספר הנדפס מכיל שכבות שכבות של תאריכים וגילויים מתקופות שונות מהן מאוחרות ביותר (בכתבי יד ישנן עריכות אחרות, מהן מתקופות שונות, הנדפס מכיל תערובת של תקופות). בנדפס נזכר גם לידת בנו ר' יהודה, שאירעה שנים אחדות ממש קודם פטירתו, שעה שספר שולחן ערוך כבר נדפס והופץ זה כמה שנים.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' ספטמבר 23, 2019 9:48 pm

יעקובי כתב:
בן מיכאל כתב:אין ספק שהספר עצמו קדום, אבל יתכן שיש בו חלקים מפוקפקים, כי יש בו דברים שנראים לא נכונים ושלכאורה לא יתכן שנכתבו בזמנם, כמו איזכור ספר השו"ע בזמן שככל הנראה מרן כלל לא חשב על הרעיון בשלב זהועוד.

הרב בן מיכאל!
הספר הנדפס מכיל שכבות שכבות של תאריכים וגילויים מתקופות שונות מהן מאוחרות ביותר (בכתבי יד ישנן עריכות אחרות, מהן מתקופות שונות, הנדפס מכיל תערובת של תקופות). בנדפס נזכר גם לידת בנו ר' יהודה, שאירעה שנים אחדות ממש קודם פטירתו, שעה שספר שולחן ערוך כבר נדפס והופץ זה כמה שנים.

כן אבל מוזכר שזה היה קודם שחיבר את ספרו הבית יוסף.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ב' ספטמבר 23, 2019 9:55 pm

לצערי, הספר אינו לפני כרגע, אבל לפי זכרוני אכן מוזכרים שם שני החיבורים בנשימה אחת. מן הסתם יש שם איזו תערובת דברים בעריכה זו. באופן עקרוני בכמה כתבי יד של הספר ישנם דברים בהירים ומסודרים (אם כי שלא ידוע לי כעת לגבי הנקודה הספציפית המדוברת).

ביקורת תהיה

עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.

אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:

כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' ספטמבר 25, 2019 9:43 am

ביקורת תהיה כתב:
עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.
אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:
כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.

אז על המג"א יש קושיא גדולה מהמשנה.
מדברים על כך?

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ד' ספטמבר 25, 2019 2:24 pm

יעקובי כתב:לצערי, הספר אינו לפני כרגע, אבל לפי זכרוני אכן מוזכרים שם שני החיבורים בנשימה אחת. מן הסתם יש שם איזו תערובת דברים בעריכה זו. באופן עקרוני בכמה כתבי יד של הספר ישנם דברים בהירים ומסודרים (אם כי שלא ידוע לי כעת לגבי הנקודה הספציפית המדוברת).

הוא אשר אמרתי, שכמה דברים בספר נערכו מאוחר יותר.

עובר ושב · הודעהעל ידי **עובר ושב** » ד' ספטמבר 25, 2019 3:37 pm

יש דיון גם לגבי הספר "שו"ת מן השמים", דון מינה ואוקי באתרין (אתרין, תרתי משמע).

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ד' ספטמבר 25, 2019 9:20 pm

עובר ושב כתב:יש דיון גם לגבי הספר "שו"ת מן השמים", דון מינה ואוקי באתרין (אתרין, תרתי משמע).

בעוד שהדיון סביב שו"ת מן השמיים נסוב בעיקר סביב השאלה האם בשמיים היא או לא, כמודמני שהדיון סביב מגיד מישרים יותר נוגע לשאלה האם מן השמיים היא.

(ולא שלדעתי חד עדיף מדחבריה, אלא שכך התגלגלו הדברים למעשה)

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » ד' ספטמבר 25, 2019 10:37 pm

מי דן על המגיד מישרים אם הוא אכן מן השמים? חברי פורום אוצר החכמה?
לא ראיתי שהביאו מישהו שהסתפק בזה שהיה לב"י מגיד מן השמים. האמירה שמגיד יכול להטעות והוא תלוי באדם עצמו אינה סותרת את העובדה שהוא מן השמים אלא להיפך אומרת שגם גילוי מן השמים ניתן לפי האדם.
ואגב השימוש בביטוי מצבו הנפשי של הבית יוסף לא ראוי משום המשמעות שיש לזה בימינו . אפילו שהכוונה כנראה למצבו הרוחני תורני או מצב נפשו בלשון הקדמונים.

מגדל · הודעהעל ידי **מגדל** » ד' ספטמבר 25, 2019 10:43 pm

המעיין כתב:מי דן על המגיד מישרים אם הוא אכן מן השמים? חברי פורום אוצר החכמה?
לא ראיתי שהביאו מישהו שהסתפק בזה שהיה לב"י מגיד מן השמים. האמירה שמגיד יכול להטעות והוא תלוי באדם עצמו אינה סותרת את העובדה שהוא מן השמים אלא להיפך אומרת שגם גילוי מן השמים ניתן לפי האדם.
ואגב השימוש בביטוי מצבו הנפשי של הבית יוסף לא ראוי משום המשמעות שיש לזה בימינו . אפילו שהכוונה כנראה למצבו הרוחני תורני או מצב נפשו בלשון הקדמונים.

יסלח לי מר אם לאחר שאפרוש ואבכה על שחשדוני, אבקש מכבודו ליטול קורה של אגוצנטריות מבין עיניו.

אוצר בלוס · הודעהעל ידי **אוצר בלוס** » ה' ספטמבר 26, 2019 1:55 am

עקביה כתב:
ביקורת תהיה כתב:
עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.
אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:
כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.

אז על המג"א יש קושיא גדולה מהמשנה.
מדברים על כך?

לא מהמשנה אבל מהפסוק
בית מאיר אורח חיים סימן תקצז
מה שהמ"א מביא בשם מגימ"י שלא לאכול בשר לא נראה מן הפסוק אכלו משמנים:

ביקורת תהיה

כפי שראינו למעלה, מתייחס המגיד בהדיא אל דברי עזרא 'אכלו משמנים ושתו ממתקים'.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' ספטמבר 26, 2019 8:09 am

אוצר בלוס כתב:
עקביה כתב:
ביקורת תהיה כתב:
עקביה כתב:הוא אומר שאינו מדבר אלא ליחידי סגולה.
אולם במגן אברהם ריש סימן תקצז מביא דבריו בסתמא, וזה לשונו:
כתב הב"ח, שמהרש"ל לא אכל דגים בראש השנה. ובסוף סימן תקפ"א כתב בשמו שלא ילבש בגדים חשובים. ובמגיד מישרים כתב בפרשת נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין בראש השנה.

אז על המג"א יש קושיא גדולה מהמשנה.
מדברים על כך?

לא מהמשנה אבל מהפסוק
בית מאיר אורח חיים סימן תקצז
מה שהמ"א מביא בשם מגימ"י שלא לאכול בשר לא נראה מן הפסוק אכלו משמנים:

כפי שכתב הרב ביקורת תהיה, לפסוק בעזרא מתייחס כבר המגיד עצמו.
וסתם צ"ע מדוע את מה שנכתב במגיד מישרים עבור יחידי סגולה מביא המג"א כהנהגה טובה סתם כך.

המעיין · הודעהעל ידי **המעיין** » ה' ספטמבר 26, 2019 8:21 am

מגדל כתב:
המעיין כתב:מי דן על המגיד מישרים אם הוא אכן מן השמים? חברי פורום אוצר החכמה?
לא ראיתי שהביאו מישהו שהסתפק בזה שהיה לב"י מגיד מן השמים. האמירה שמגיד יכול להטעות והוא תלוי באדם עצמו אינה סותרת את העובדה שהוא מן השמים אלא להיפך אומרת שגם גילוי מן השמים ניתן לפי האדם.
ואגב השימוש בביטוי מצבו הנפשי של הבית יוסף לא ראוי משום המשמעות שיש לזה בימינו . אפילו שהכוונה כנראה למצבו הרוחני תורני או מצב נפשו בלשון הקדמונים.

יסלח לי מר אם לאחר שאפרוש ואבכה על שחשדוני, אבקש מכבודו ליטול קורה של אגוצנטריות מבין עיניו.

?????

מי חשד בך במשהו? רק שאלתי שאלה.
את הביטוי מצבו הנפשי כתב כאן מישהו אחר. ואני חושב שהוא יידע לקבל תוכחת אוהב.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' ספטמבר 26, 2019 8:33 am

מתוך הסכמת הס"ק זצ"ל למ"מ מהדורת הרב בר לב שיח'

==================

בס"ד י' תמוז תש"ן
כיון דאתא לידן לכתוב אודות ספר קדוש זה מגיד מישרים למרן הב"י זצ"ל, רציתי לכתוב דברים קצרים ביותר בקשר להתייחסות רבותינו ומאורינו הקדושים זצ"ל לספר זה.
הנה אין אתנו יודע ואין לנו שום מושג באיזה צורה ובאיזה אופן היה דיבור המגיד נשמע להב"י, אבל זה שמענו מתוך היוצא מדברי גאון ישראל רבינו ר' חיים מוואלזין זצ"ל, שהדברים, על כל פנים חלק המוסרים התוכחות והאזהרות, שנאמרו לו ע"י המגיד הקדוש, הן נאמרו בהתאם להילך רוחו, דרישותיו הרוחניים וכיסופיו הרוחנים הפנימיים בעמקי רוחו ונפשו, שבכדי שיוכל להוציאן לפועל ולהעלותן על שדה עבודתו והנהגתו הרוחנית באופן קבוע ומסודר, על כל זה באה לו עזרתו מקודש, בצורת ובדמות דיבור אזהרה ותוכחה מהמגיד הק', ובבחינת יהיב חכמתא לחכימין (דניאל ב' כ"א) ובבחינת הבא ליטהר מסייעין לו (כשבת ק"ד א').
ויסוד זה ניתן ללמוד מדברי הגר"ח מוואלזין זצ"ל שהובאו בספר מאמר קדמות ספר הזוהר להגאון ר' דוד לוריא זצ"ל (הרד"ל) בענף החמישי אות ב' בקשר לציווי המגיד להב"י בפרשה נצבים שלא יאכל בשר בראש השנה ומאי דכתיב אכלו משמנים היינו שמן וחלב ולא בשר. ע"כ. ועיין מג"א סי' תקצ"ז.
והרי משנה שלימה היא בחולין פ"ג א' שבערב ר"ה משחיטין את הטבח וכו' הרי שמצוה לאכול בר"ה בשר, וכתב שם הרד"ל ששמע בשם שאר בשרו הגאון אמיתי מוהר"ח מוואלזין זצ"ל שודאי מהרב בית יוסף היתה שכוחה באותו רגע המשנה ההיא, או היה לו ז"ל בה איזו רפיון בחזרה ועיון בה, אשר על ידי כן לא האירה כח משנה זו גם בהמגיד באותה שעה, ע"כ, ועיי"ש עוד מה שכתב בענין זה, ובכללות במה שכתב שם הרד"ל בביאור הפסוק דביד הנביאים אדמה, שהכוונה שהמראה שמראין מן השמים להנביא, נראית לו, לפי דעתו ומחשבתו וצחות לשונו, ע"כ.
ועל כל פנים, בד בבד עם כל העומק שבדברי הרחו"ו האלה, אנו למדים מדבריו, דאין התגלות המגיד אלא כפי אותו יחס וכפי אותה מידה של השתוקקות ורצון, לדבריו, וכפי ההכנה שהיתה באותו זמן קיימת אצל הב"י.

והיוצא לנו מזה למעשה, שכל סיוע רוחני שניתן לנו מהשמים בתורה ועבודה, הוא דוקא אם אנחנו באים לטהר, אבל אם אנחנו אדישים לגבי איזה פרט בתורה ועבודה או ח"ו לגבי כלל העבודה, וזה מצוי מאד באנשי הכלל האומרים לפניו ית"ש, על כל פנים בלבם פנימה, צדיקים אנחנו ולא חטאנו ומה חובתנו עוד ונעשנה ושלום עלינו נפשנו, הקימותי את דבר ה', להם וכיוצא בהם אין להם לצפות לשום עזר ולשום התעוררות שתבוא ממרומים, ואין הקב"ה מביט לשלוח גלי התעוררות וכו' אלא ואל זה אביט אל עני ונכה רוח, ר"ל מי שעושה עצמו כעני ונכה רוח בתורה ועבודה שעוד לא השיג כלום כמידתו, ועל כן הוא נכה רוח על זה כי הוא מטבעו חרד על דברי, ורוצה אם כן להשיג ולעלות עוד ועוד, דוקא אל זה אביט לשלוח לו עזרתו מקודש ומציון יסעדנו.

ועוד דבר, סביב ספר קדוש זה, הנה בספר זה כמעט בכל דף ודף המגיד מבשר טוב למרן הב"י שיזכה להישרף על קדושת שמו ית"ש, והרי אנחנו יודעים כי לא כן היה אלא נפטר בביתו נאוה קדש, וכבר הרגיש בזה שם בספר קדמות ספר הזהר ענף חמישי באות ד', וכתב, וז"ל, ונראה שלא הוצרך הדבר כי אם שיזכירנו תמיד המגיד על זה, ויקבל הרב"י על עצמו הדבר למסור נפשו כשיבוא לידו בקרוב, ובזה יצא ידי חובת הכוונה של המגיד או שהיה בזה טעם אחר שלא נתקיים, עכ"ד.
והנה בימים אלה ממש ראיתי בספר אור אלחנן (להר"א סורסקי נ"י) ח"א ע' ר"כ שהגה"צ ר' אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד שאל את מרן החפץ חיים זצ"ל שאלה זאת באחד מערבי יום הכיפורים בשחרית, והחזיר לו החפץ חיים זצ"ל בלשון זה (התרגום מאידיש ממני המעתיק, ש.ד.) שתהיה בריא ר' אלחנן, בעד מי שמחפש את האמת אין זו קושיא, ובעד מי שאינו מחפש את האמת לא קיים תירוץ, ע"כ. והדברים סתומים, מה זו תשובה, ומי שחושב שיכול לומר פשט בדברי קדש הקדשים מרן הח"ח זצ"ל אדרבה יודיע לנו, ותבוא עליו ברכת טוב, כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק הוא, הרי זה מכם.
שריה דבליצקי

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' ספטמבר 26, 2019 8:49 pm

לגבי בשר בראש השנה,

אהרן ומרים דיברו במשה על שפירש מאשתו שלא כדין להבנתם, ואע"פ שידעו שנאמר לו 'ואתה פה עמוד עמדי', סברו שלא נצטווה כך אלא מפני שבעצמו רצה בזה ותחילה פרש מדעתו, ובדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו (תוס' שבת פז. ד"ה ואתה), ואמנם טעו בזה ונתבעו על כך.

ואולי י"ל שכך אצל מרן הב"י, שהבינו מדעו שלו עצמו לא ראוי לאכול בשר בר"ה, ולכן נאמר לו כך ע"י המגיד.

תם מה הוא אומר

ע"ע כאן http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 62#p235262 ובעמודים הבאים שם יש יותר חומר בענין זה.
שמא יעשה חסד מאן דהו ויאסוף מהאשכול ההוא מה שאפשר 'להציל' ממנו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אפריל 09, 2021 10:21 am

מקטרגי הספר (ובראשם רוזאניס) נתלו בתאריכים המופיעים בספר שאינם תואמים את הלוח שלנו.
רצ"ב

רוזאניס.PDF: (534.89 KiB) הורד 151 פעמים

וחכ"א ערך רשימה מלאה יותר. התאריך המופיע בספר מול התאריך הנכון

שבת כ"ח אייר רצ"ו (ששי)

ראשון כ"ט אייר רצ"ו (שבת)

רביעי ר"ח תמוז רצ"ו (שני או שלישי)

שבת כ"ח תמוז רצ"ו (שני)

שבת ה' באב רצ"ו (ראשון)

חמישי י' באב רצ"ו (ששי)

שבת י"ב אב רצ"ו (ראשון)

שבת י"ט אב רצ"ו (ראשון)

שבת כ"ו אב רצ"ו (ראשון)

שבת ד' אלול רצ"ו (שני)

שבת כ"ה אלול רצ"ו (שני)

שבת ג' תשרי רצ"ז (שני)

שבת ט"ז חשון רצ"ז (שלישי)

האם בכתבי הסנגוריא ישנה התייחסות לכך, או שמא ברור שמדובר בשגגת המעתיק ותל"מ?

יוצא פוניבז'

צפונות ו עמ' פג בהערה: "ע"פ הכת"י באים על פתרונם הרבה מן התמיהות".

פורום אוצר החכמה

מי מחובר