◆ ירחון האוצר - אוצר כתבי עת בכל מקצועות התורה ◆ [מתעדכן]

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' אוגוסט 16, 2018 9:16 pm

זה התשובה הקבועה שלך אם יש לך תשובה עניינית אשמח לשמוע.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ה' אוגוסט 16, 2018 9:42 pm

נו, באמת, פעם כתבת משהו רציני בפורום? רק להתלוצץ אתה יודע.
אינך רוצה מענה ענייני.

ירחון האוצר

מפתחות גיליון כ' - בענייני המועדים

נוטר הכרמים

ירחון האוצר כתב:מפתחות גיליון כ' - בענייני המועדים

לפי התוכן - מחכים בקוצר רוח, חבל שיהיה רק אחרי ר"ה.

ירחון האוצר

נוטר הכרמים כתב:
ירחון האוצר כתב:מפתחות גיליון כ' - בענייני המועדים

לפי התוכן - מחכים בקוצר רוח, חבל שיהיה רק אחרי ר"ה.

תודה. אי"ה כבר במוצ"ש או אפי' ער"ש.

ירחון האוצר

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ'
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה
בענייני ירח האיתנים

הערות למחברים ולמערכת וכן מאמרים לירחון הבא יתקבלו בשמחה בכתובת הדוא"ל:
[email protected]

אוצר ראש השנה
כל השופרות כשרים חוץ משל פרה ♦ טעם תקיעת שופר במשנתם של הרמב"ם והרבי מפיאסצנה זי"ע הי"ד ♦ תקיעה בשופר ובחצוצרות בהר הבית בזמן הזה ♦ תפילות ראש השנה ועשרת ימי תשובה ♦ אמירת י"ג מידות של רחמים ביחיד ♦ האם הקב"ה מקיים את התורה (חלק ב')
אוצר יום הכיפורים
מצות התשובה ועשי"ת ♦ הערות בדברי הרמב"ם ורבינו יונה הלכות תשובה ♦ 'לפני השם תטהרו' - 'מקוה ישראל השם' - 'המלך הקדוש' ♦ משמעותו של י' בתשרי לולי חטא העגל ♦ ברכת הדלקת הנר ביו"ט וביו"כ (מכתבים) ♦ "לשבות בו מאכילה ושתיה" - הגדרת הרמב"ם לאיסורי יום הכיפורים ומשמעותה ♦ ברכת שהחיינו לקטן המגדיל ביו"כ
אוצר חג הסוכות
תשובה בדין דופן עקומה ♦ בדין חיוב אכילת מיני תרגימא בסוכה ♦ האיך הכהנים אכלו שיורי מנחות בלא סוכה ♦ האם גשמים בחוה"מ סוכות הם גשמי קללה או גשמי ברכה? ♦ מעשה דרבן גמליאל והתנאים בספינה - מדוע דוקא במתנה על מנת להחזיר ♦ מילואים והוספות להערות בתוס' הרא"ש סוכה - הוצאת מוה"ק - מאת המהדיר
אוצר שמיני עצרת
האם יש חשש מעילה בתיפוף על קירות בית הכנסת בשמחת תורה ♦ זמן קריאת שמו"ת של פרשיות וזאת הברכה ובראשית ♦ ריבוי בשיעורין

עובדיה חן

גליון הבא ע"מ הנושא?

בברכה המשולשת

עובדיה חן כתב:גליון הבא ע"מ הנושא?

כרגיל, על כל מקצועות התורה

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » א' ספטמבר 16, 2018 2:51 pm

מהו התאריך האחרון לשליחת מאמרים בירח האיתנים.

ירחון האוצר

ההוא דאמר כתב:מהו התאריך האחרון לשליחת מאמרים בירח האיתנים.

כ' תשרי

ירחון האוצר

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"א
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

* הודעה חשובה: אי"ה בחודשים הקרובים ייפתח מדור לסקירת ספרים, הרוצים לפרסם את ספריהם נא לפנות אלינו לפרטים נוספים.

אוצר הגנזים
מעשי למלך - סימן קנח - הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים [האדר"ת] זצ"ל
אוצר אורח חיים
פסיקת המגן אברהם בבדיקת ציצית - הרב יגאל גרוס ♦ צורת הפרשיות בתפילין ומזוזה - הרב שמחה מנחם פרידמן ♦ צורת קשר תפילין של ראש - הרב עמנואל מולקנדוב ♦ רצועות תפילין אדומות לא יעשה מפני גנאי ודבר אחר - הרב אהרן פרענקיל-תאומים ♦ עיון מחודש במקורה של מצות הדלקת נר שבת - הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין ♦ זמן קריאת שמו"ת [פרק ט – הוספות והערות] - הרב שמואל ישמח ♦ הוצאת חפצים ע"י היוצא בהיתר חוץ לתחום - הרב יואל שילה
אוצר יורה דעה
בגדר מנהג "שלום זכר" - הרב אוריאל בנר
אוצר אבן העזר
בעניין תליוהו וזבין ודין כפיה בקידושין - הרב רפאל ברוך טולידאנו
אוצר חושן משפט
בדין עביד איניש דינא לנפשיה - הרב יעקב דוד אילן
אוצר חקר ועיון
אם יש להמנע מלשורר את שירי ר"י נג'ארה - הרב אברהם ישעיהו דיין ♦ ישוב הסתירה בין מידות נפח למידות אורך - הרב עידוא אלבה ♦ "מכל החי" - השדים בדור המבול - הרב פנחס בן אהרון

עדיאל ברויאר

ירחון האוצר כתב:בס"ד
ירחון האוצר גיליון י"ז
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

הערות למחברים ולמערכת וכן מאמרים לירחון הבא יתקבלו בשמחה בכתובת הדוא"ל:
[email protected]

לתשומת לב המעיינים שמות המאמרים במפתחות הינם קישורים למאמרים בפנים, וכן לחיצה על "האוצר" בסוף כל עמוד מחזירה את הקורא למפתחות.

רציתי לכתוב תגובה למאמר של רש"ז פיק על ר' ברוך ב"ר שמואל הספרדי, אך לצערי איני מוצא לכך פנאי, אז אכתוב כאן בקצרה את הנקודה החשובה ביותר שהתבררה לאחרונה ורש"ז פיק פספס -
ד"ר משה פבלוב, בספרו האנגלי: Abū’l-Barakāt al-Baghdādī’s Scientific Philosophy: The Kitāb al-Mu‘tabar (נדפס ב2016), עומד על ממצא חשוב בנוגע לרב"ס. הוא מצא שמובאות בשם רב"ס בספר הנר זהות מילה במילה למובאות בשם ר' ברוך בן מלך בפירוש ר' יהודה אלמדארי. לא קראתי את דבריו, אבל ראיתי טיוטה של עיבוד שלהם לעברית. הראיות נראות די משכנעות. וזה מחזק את זהותו החלבית של ר' ברוך. פבלוב ממשיך עם זה צעד קדימה, וטוען שר' ברוך בן מלך הוא אבו אל-אברכאת (=אבי הברכות). השערה זו הועלתה לפניו. אולם איני בטוח שיש בידינו הוכחות טובות לטענה זאת.

ירחון האוצר

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"ב
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

עם סגירת הגליון הגיעתנו השמועה לא טובה, על פטירתו של האי גברא רבה ויקירא, בעל מידות טובות, ר' אלחנן הכהן זק ז"ל. תנחומנו הכנים שלוחים בזאת לבנו ידידנו חבר המערכת הרב רועי הכהן זק שליט"א, בברכה נאמנה שלא יוסיף לדאבה עוד. יהיו דברי התורה הנלמדים בכל קצווי ארץ מירחוננו, לעילוי נשמתו.

אוצר הגנזים
מכתבים מהגה"צ רבי שריה דבליצקי זצ"ל [עם הערות וביאורים] - הרב יוסף פליסקין ♦ אין עושין מצות חבילות חבילות - הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל
אוצר הזמנים
מדוע אין חובת שמחה בחנוכה כבפורים - לדעת מהר"ם מרוטנבורג - הרב אוריאל בנר ♦ זמן הדלקת נרות חנוכה - הרב שיר שלום יוחנן ♦ ברכת המצוות לאחר קיומן בנר חנוכה ובשאר מצוות - הרב עמנואל מולקנדוב ♦ מיהי יהודית שעיקר נס חנוכה נעשה על ידה - הרב יהושע ון-דייק
אוצר אורח חיים
בעניין כונת השמות ואם מהני תנאי - והמסתעף לכונת התפילה, השמות ועניית אמן - הרב יחיאל אומן ♦ זמני ק"ש והתפילה - הרב יואל שילה ♦ לימוד בזמן חזרת הש"ץ - הרב אפרים כחלון ♦ הקדמת כהן ע"ה לת"ח בעליה לתורה - מנהג פשוט או מנהג טעות - הרב מאיר בראלי ♦ קריאת מקרא תרגום ומקרא - רצויה או בעייתית - הרב שמואל אריה ישמח ♦ לא יקרא בשבת לאור הנר שמא יטה - הרב חיים אשר ברמן ♦ דין יין קפוא - הרב יהושע בן-מאיר ♦ הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא - נעביד ביה מצוה אחריתי - הרב עמוס חדד
אוצר יורה דעה
היתר עיסקא - הרב אריה אידנסון ♦ קבלת שירות מאבא בן תורה - הרב עמיחי כנרתי ♦ אם מותר לרופא שיניים לטפל באביו ואמו - הרב יעקב אהרן סקוצילס – הרב יוחנן סג"ל וואזנער – הרב נפתלי גראס ♦ גדרי וחלקי מצוות תלמוד תורה - הרב טוביה הירשמן ♦ מתי אדם צריך לקרוע על מתו? - הרב הלל בן שלמה
אוצר חושן משפט
אומדן דעת וידיעת הדיינים - הרב יעקב דוד אילן ♦ מזגן המטפטף מים למרפסת השכנים, האם מחוייב בעל המזגן לתקן? - הרב פנחס שפירא
אוצר חקר ועיון
בדין אין מעבירין על המצוות ובביאור הסוגיא דקצירת העומר בקרוב לירושלים - הרב דוד לוי ♦ ישוב הסתירה בין מידות נפח למידות אורך‫ [מכתבים – חלק א’] - הרב עמנואל מולקנדוב - הרב עידוא אלבה ♦ פירוש 'העולם הבא' בדברי חז"ל - הרב אלאור כהן

לתשומת לב המעיינים שמות המאמרים במפתחות הינם קישורים למאמרים בפנים, וכן לחיצה על "האוצר" בסוף כל עמוד מחזירה את הקורא למפתחות.

ירחון האוצר

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"ג - חנוכה
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

אוצר הגנזים
מעשי למלך - סימן קנט - הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים [האדר"ת] זצ"ל
אוצר הזמנים
חנוכה לאחר חורבן בית המקדש - הרב אוריאל בנר ♦ מיהי יהודית שעיקר נס חנוכה נעשה על ידה [הערות] - הרב משה בוטון – הרב יהושע ון-דייק ♦ מקום הדלקת נר חנוכה לדרים בבתי קומות - הרב יהושע ון-דייק ♦ הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת - הרב ח. י. הלוי ♦ ומנותר קנקנים - הערות בהלכות הדלקת נרות חנוכה ועוד - הרב חיים אשר ברמן ♦ "הזהיר בנר" כיצד? - הרב יחזקאל מועלם ♦ ביאור תשובת ה'תרומת הדשן' בדין הדלקת נר חנוכה לאכסנאי שמדליקים עליו בביתו - הרב אהרון אמויאל ♦ טעמו וביסוסו ההלכתי של מנהג יוצאי חלב להדליק נר נוסף - הרב אליהו גטנו ♦ בדין הזיק בנר חנוכה - הרב יעקב דוד אילן ♦ 'נבון וחכם' - הרב חיים יצחק קפלן ♦ אמירת עננו בד' תעניות בערבית ובשחרית - הרב עמנואל מולקנדוב
אוצר אורח חיים
נטילת ידים אחר נגיעה בטינוף - הרב יואל שילה ♦ נשים בתפילה - הרב משה מרדכי אייכנשטיין ♦ עניית אמן באמצע לימוד ותפילה - הרב יחיאל אומן
אוצר יורה דעה
הערמה ברבית בעיני הקדמונים - הרב יצחק נוימן ♦ בביאור החילוקים בין נדר הניתר ע"י פתח או ע"י חרטה והמסתעף - הרב אברהם נריה מאור ♦ 'שנים שהיו מהלכין בדרך' - ביאור דעתו המחודשת של בן פטורא והנפקותות להלכה - הרב שניאור זלמן קליימן ♦ מתי יש להניח את התינוק הנימול על כסא אליהו למנהג הספרדים - הרב חיים פנירי
אוצר חושן משפט
הכרעה על מעשה ע"י חזקה - הרב אלחנן וינברג ♦ לשמש מדובב בכלא - הרב אלחנן פרינץ
אוצר חקר ועיון
אין עשה דוחה לא תעשה ועשה - בגדרו ובטעמו - הרב נתנאל ונדרוולדה ♦ בדין אין מעבירין על המצוות [הערות] - הרב עידוא אלבה – הרב דוד לוי ♦ בעניין חמורו של אברהם אבינו, ולמה לא לקח עמו סוס לעקידה - הרב פנחס בן אהרון ♦ ישוב הסתירה בין מידות נפח למידות אורך‫ [מכתבים - חלק ב’] - הרב עמנואל מולקנדוב - הרב עידוא אלבה
הערות הקוראים
מכתבים מהגה"צ רבי שריה דבליצקי זצ"ל ♦ מדוע אין חובת שמחה בחנוכה כבפורים ♦ זמן הדלקת נרות חנוכה ♦ ברכת המצוות לאחר קיומן בנר חנוכה ובשאר מצוות ♦ הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא - נעביד ביה מצוה אחריתי ♦ פירוש ה'עולם הבא' בדברי חז"ל

נושא ונותן · הודעהעל ידי **נושא ונותן** » ב' דצמבר 03, 2018 9:57 am

נתבקשתי לשאול, האם הכתיבה בירחון מיועדת גם לבחורים או רק לאברכים. [ואת"ל אברכים, האם גם בזה יש לחלק, כיוון שביודעי ובמכירי שכותבים בו גם אברכים בשנה ראשונה וכו', או דלמא שכל שראוי שמו להיות נקרא 'הרב' סגי].

בברכה המשולשת

נושא ונותן כתב:נתבקשתי לשאול, האם הכתיבה בירחון מיועדת גם לבחורים או רק לאברכים. [ואת"ל אברכים, האם גם בזה יש לחלק, כיוון שביודעי ובמכירי שכותבים בו גם אברכים בשנה ראשונה וכו', או דלמא שכל שראוי שמו להיות נקרא 'הרב' סגי].

היו כבר מאמרים מבחורים

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » ב' דצמבר 03, 2018 1:32 pm

נושא ונותן כתב:נתבקשתי לשאול, האם הכתיבה בירחון מיועדת גם לבחורים או רק לאברכים. [ואת"ל אברכים, האם גם בזה יש לחלק, כיוון שביודעי ובמכירי שכותבים בו גם אברכים בשנה ראשונה וכו', או דלמא שכל שראוי שמו להיות נקרא 'הרב' סגי].

לא זכיתי להבין דברי קדשו, אם הדברים טובים מה עניין בחור להכא, ואי לאו, גם ישיש בן 120 יתכבד וישאיר כתביו במגירתו.
אצל הספרדים היה מקובל לכתוב כבר מגיל צעיר מאוד.
ואדרבא אם יכתוב בירחון חשוב זה ויקבל הערות והארות יתקדם ויתרגל ולכשיגדל יוכל לכתוב ספרים ותשובות ראויים לשמם.

פי האתון · הודעהעל ידי **פי האתון** » ג' דצמבר 11, 2018 10:11 am

ראיתי שאחד הכותבים (איני זוכר מי) הזכיר: שפכים קטנים שאינם מטמאים בהיסט היינו שאין רוחב אצבע לכל אורך הפך.
וכמובן שזו טעות... והכונה שפי הפך הוא צר אבל בהמשך לא איכפ"ל שיהא רחב...

ירחון האוצר

משוב על ירחון האוצר
https://goo.gl/forms/TBtMb5vrvKyAuEVc2
בס"ד
שלום וברכה
לקראת ציון שנתיים לצאת 'האוצר', נשמח לשמוע את דעתכם ואת רעיונותיכם על הירחון.
בע"ה נעבור על המשובים וניעזר בהם לשם חידוש ושיפור 'האוצר'.

תודה רבה
חברי מערכת האוצר

ההוא דאמר · הודעהעל ידי **ההוא דאמר** » ב' ינואר 07, 2019 7:09 pm

ר"ח שבט,
ומחכים לבשורות טובות.
ואין טוב אלא תורה.

ירחון האוצר

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"ד
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

אוצר הגנזים
מעשי למלך - סימן קס - הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים [האדר"ת] זצ"ל
אוצר אורח חיים
צורת אות ח' בסת"ם והחוטר שעל גבה - הרב עמנואל מולקנדוב ♦ מצוה להיות מעשרה ראשונים לתפילה - לעומת מצוות אחרות - הרב מתתיהו גבאי ♦ בחיוב שמיעת חזרת הש"ץ - הרב יחיאל אומן ♦ בדין בעל קורא עבריין - הרב אפרים כחלון ♦ הבאת ילדים לבית הכנסת בשעת התפילה - הרב יהושע ון-דייק ♦ זמני קידוש והבדלה - הרב שלמה זאב פיק ♦ דין העברה על מצוות בשביל מצוה מן המובחר [מאמר תגובה] - הרב עידוא אלבה
אוצר יורה דעה
ביאור שיטת ר"ת לגבי שקיעת החמה ואם יש לסמוך עליה בדיעבד לעניין הפסק טהרה - הרב דניאל אהוב אדר ♦ ביסוד דין נדר ובעניין איסור חפצא - הרב איתי יצחק שנקר ♦ דין נשים בלימוד ההלכות הנצרכות להן - הרב עמיחי כנרתי ♦ האם הסנדק יושב על כסא אליהו או על כסא אחר - הרב חיים פנירי ♦ משמעות השאלה בפדיון הבן - "במאי בעית טפי, ברך בוכרך, או ה' סלעים" - הרב אוריאל בנר
אוצר חושן משפט
נאמנות לשים עצמו רשע ע"י מיגו - הרב ראובן חיים קליין ♦ האם מותר לפתוח חנות מכולת חדשה ליד חנות קיימת - הרב יגאל גרוס ♦ לשמש מדובב בכלא [מכתבים] - הרב עידוא אלבה - מחבר ספר אורחותיך למדני
אוצר קדשים
אין עניות במקום עשירות - הרב דוד לוי ♦ איסור הכניסה במנעל – להר הבית או לעזרה? - הרב הראל דביר
אוצר חקר ועיון
אז ישיר משה ובני ישראל - הרב משה מרדכי אייכנשטיין ♦ בדיני הספיקות המעגליים - הרב חיים אשר ברמן ♦ פירוש 'גן עדן' ו'גיהנם' בדברי חז"ל - הרב אלאור כהן
אוצר הספרים
מילואים והוספות להערות בחידושי הריטב"א - בבא בתרא - הוצאת מוה"ק - הרב יעקב דוד אילן
אוצר התולדות
נטפי חיזוק במוסר ויראת שמים מהמשגיח הגאון רבי דב יפה זצ"ל - הרב יוסף פליסקין

ירחון האוצר

בס"ד
שלום וברכה
א. מצורף קישור להורדת תיקיית כל גיליונות ירחון האוצר, בתוספת מפתחות לכל המאמרים. https://drive.google.com/file/d/1JGrrxf ... sp=sharing

ב. לקראת סיום שנתיים ליציאת הירחון פרסמנו משוב עם שאלות. ב"ה רבים השיבו עליהן והציעו הצעות מצוינות לשיפור הירחון [מי שעדיין לא השיב מוזמן לעשות זאת כאן https://goo.gl/forms/TBtMb5vrvKyAuEVc2], התודה לכם.

ע"פ הצעתכם אנו מודיעים בזה על פתיחת מדור לשאלות והערות קצרות (כאלה שאינן מתאימות להיות מאמר בפני עצמן), ניתן לשלוח הערות לגיליון הבא עד כ’ שבט אי"ה.

בנוסף נבקש את עזרתכם לזכות את הרבים, בביצוע הצעותיכם:
1. הרבה הציעו להדפיס קובץ דוגמא מהירחון באופן חד פעמי. מי יכול להשיג תורם שירצה להנציח את שמו על הקובץ?
2. להכניס סקירה על הירחון לעיתונים
3. לבקש מבתי כנסת וכוללים רלוונטיים את האימליים של המתפללים
4. לבקש מאמרים מראשי ישיבות, רמ"ים מפורסמים ורבנים ידועים [וכן כל ת"ח שאתם נהנים מכתיבתו]
5. להשיג כתבי יד מגדולי ישראל, בדורות האחרונים וכן למעלה בקודש, ומאמרים על תולדות גדו"י

הודעה חשובה: התבקשנו למסור שתגובות מהקוראים נותנות חיזוק למחבר - קראת מאמר, גם אם אין לך הערות על התוכן, תעביר ברכת ייש"כ למחבר.

בתודה וברכה
חברי מערכת האוצר

חיים סגל · הודעהעל ידי **חיים סגל** » ב' ינואר 14, 2019 7:15 pm

אני חושב שכדאי לפרסם כמה מנויים יש כרגע לירחון, כדי לדעת אם שווה לפרסם שם

אליבא דהלכתא

כדאי לפרט את כתובות כל המחברים בעמוד האחרון של כל גיליון. נראה לכאורה שמפורטות רק חלק קטן מהכתובות.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ה' ינואר 31, 2019 8:33 am

ירחון האוצר כתב:בס"ד
שלום וברכה
א. מצורף קישור להורדת תיקיית כל גיליונות ירחון האוצר, בתוספת מפתחות לכל המאמרים. https://drive.google.com/file/d/1JGrrxf ... sp=sharing

ב. לקראת סיום שנתיים ליציאת הירחון פרסמנו משוב עם שאלות. ב"ה רבים השיבו עליהן והציעו הצעות מצוינות לשיפור הירחון [מי שעדיין לא השיב מוזמן לעשות זאת כאן https://goo.gl/forms/TBtMb5vrvKyAuEVc2], התודה לכם.

ע"פ הצעתכם אנו מודיעים בזה על פתיחת מדור לשאלות והערות קצרות (כאלה שאינן מתאימות להיות מאמר בפני עצמן), ניתן לשלוח הערות לגיליון הבא עד כ’ שבט אי"ה.

בנוסף נבקש את עזרתכם לזכות את הרבים, בביצוע הצעותיכם:
1. הרבה הציעו להדפיס קובץ דוגמא מהירחון באופן חד פעמי. מי יכול להשיג תורם שירצה להנציח את שמו על הקובץ?
2. להכניס סקירה על הירחון לעיתונים
3. לבקש מבתי כנסת וכוללים רלוונטיים את האימליים של המתפללים
4. לבקש מאמרים מראשי ישיבות, רמ"ים מפורסמים ורבנים ידועים [וכן כל ת"ח שאתם נהנים מכתיבתו]
5. להשיג כתבי יד מגדולי ישראל, בדורות האחרונים וכן למעלה בקודש, ומאמרים על תולדות גדו"י

הודעה חשובה: התבקשנו למסור שתגובות מהקוראים נותנות חיזוק למחבר - קראת מאמר, גם אם אין לך הערות על התוכן, תעביר ברכת ייש"כ למחבר.

בתודה וברכה
חברי מערכת האוצר

יש מצב אולי לעשות מפתחות על סדר הש"ס.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ה' ינואר 31, 2019 11:10 pm

כל הכבוד על המפתחות המסודרים מאד!!!
ההשקעה מוערכת.

ירחון האוצר

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"ה
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

סקירה
ברוך ה', מידי חודש בחדשו כן החודש הזה (חודש העיבור) אנו זוכים למאמרים מלאי תוכן בירחון 'האוצר', וגם במדורים חדשים ומגוונים, גם מכאן אנו פונים אל כל מנויי וקוראי האוצר די בכל אתר ואתר, אנא היו פתוחים איתנו ותבקרו כל מה שנראה לכם, וכן תציעו עוד הצעות לשיפור פני הירחון שכעת עם מלאות לו שנתיים ימים, עושה הוא דרכו בבטחה אל כותל המזרח (הוירטואלי - לעת עתה) של כתבי העת התורניים, אבל היינו רוצים להגדיל יותר את התפוצה לזכות עוד קוראים וכותבים, ורק בעזרתכם הכותבים והקוראים היקרים נוכל לעשות זאת.
בגיליון זה תוכלו לקרוא שפע מגוון של מאמרים בנושאים שונים, עיקרו כרגיל בקרקע היציבה של ההלכה המסורה לנו, בלימוד הסוגיות עד ההלכה המעשית, בענייני אורח חיים, כגון ב' המאמרים על הלכות מוקצה, אחד עוסק בגדר ההיתר של טלטול מן הצד והנפק"מ שבזה, ואחד בגדרי היתר טלטול כלי שמל"א לצורך גופו ומקומו. שאלות אקטואליות ממעשים המתגלגלים לפתחם של מורי הצדק, כגון אסיר שמטעמי ביטחון נמצא במקום בו אינו יכול להתפלל בנקיות גמורה. מאמר על ברכת הפיצה השכיחה כיום כפת גמורה. מאמר על דברי החזון איש בחיוב ברכת המזון על המן על אף שנבלע באברים. מאמר על נטילת ידים לקטנים ונגיעתם באוכל לפני נטילה, עם שמועות מפוסקי זמנינו. מאמר על מתענה על צרה שעברה, בו יחלק בין תענית ציבור ויחיד. מאמר על גדרי מנהג המקום המתחייב בבאים לקהילה חדשה. וכן מאמר מסכם על מעמד קדושת כהנים בזמנינו, ועוד.
במדור יורה דעה, שפע מאמרים: מאמר נרחב בדיני ריבית במקח והיתרים לכך, על עיטור כסא של אליהו בברית המילה מעלת הסנדק ומחילת העוונות למשתתפים בברית, פטור בתי כנסיות ובתי מדרשות ממזוזה, וכן מאמר מצוין ליקוט דברי אחרונים ופוסקי זמנינו בדין העמום אם מותר להודיע על אדם שנפטר לקרוביו, ומאמר חשוב על מריחת 'קטירה' לשם עיבוד הקלף של ס"ת ועוד.
במדור אבן העזר, מברר הכותב כשמלה את הסוגיא המוכרת (אבל משום מה לא נלמדת) של כיסוי הינומא לפני הקידושין, שלכאורה היא כחופה לפני קידושין, הכותב מסיק מכך שאין כיסוי ההינומא אלא לקיים המנהג (אבל יש לציין שגם בברכת אירוסין הוא כך מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין, כשהכוונה מסתמא גם למתן תורה ואכמ"ל).
באוצר חקר ועיון, מאמר בהלכה ובאגדה על התנהגות עם חברו לפנים משורת הדין בו יקשר הרב הכותב בין תמר חנינה מישאל ועזריה, קידוש ה', והאתרוג כמסמל את מעשיהם של צדיקים הנותנים ריחם, כמו כן מאמר מעניין על אגדה שהשתבשה (לדעת הרב הכותב) במדרש הגדול על חמורו של רבי עקיבא שהעלה צמחים.
באוצר הספרים, השלמות לחידושי הרשב"א שבועות הוצאת מוה"ק מאת המהדיר - הרב יעקב דוד אילן. ובאוצר התולדות מאמר מרתק על מה שאפשר ללמוד (הווית חיים הלכה מנהג ומדרש) מכתובת שעל גבי מצבה אחת בבית הקברות ישן נושן באטליה.
במדור גנוזות המשך העתק כ"י ספר מעשי המלך על הרמב"ם מהגאון האדר"ת זצ"ל. וכן מו"מ על מכתב אחד מהגרא"מ פישר זצ"ל על עניין עשית דברים בעת אמירת קדיש.
בגיליון זה מדור חדש! להערות וקושיות קצרות, בכל מקצועות התורה, בהם הערות מבית מדרשו של הרב לייב מינצברג זצ"ל שהובאו ע"י תלמידיו ועוד, נשמח לקבל את תשובתכם והערות על הנכתב בגיליון זה, וכן הערות וקושיות חדשות לגיליון הבא בעז"ה.
אך למותר לציין שאין בהבאת מאמר בירחון משום הסכמה לדבריו - אף שבלאו הכי איננו ראויים לכך, וכל עניינינו אינו אלא לחבובה של תורה.
יתן ה' שנוכל להמשיך ביחד לעוד רבות בשנים, ללמוד ולחדש בדברי תורה. כי התורה ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים, ומתאימה לכל דור ולכל שעה. בכל יום יהיו בעינינו כחדשים, אמן.

להורדת גיליון אדר התשע"ח: download/file.php?id=55841

לתשומת לב המעיינים שמות המאמרים במפתחות הקובץ הינם קישורים למאמרים בפנים, וכן לחיצה על "האוצר" בסוף כל עמוד מחזירה את הקורא למפתחות.

הערות למחברים ולמערכת וכן מאמרים לירחון הבא יתקבלו בשמחה בכתובת הדוא"ל:
[email protected]

מה שנכון נכון

כמו כן מאמר מעניין על אגדה שהשתבשה (לדעת הרב הכותב) במדרש הגדול על חמורו של רבי עקיבא שהעלה צמחים.

מאמר משונה ביותר. אין לי מלים.
אגב, ככל הנוגע לבעל מדה"ג, הוא ידע ברוך ה' מה זה "עלו בו צמחין מחמת המכה", כמ"ש להלן כא, יח.
וסתם הערה, ספר המעשים הוא ליקוט קדום של הסיפורים שבמדה"ג, כמ"ש במבוא למדה"ג שמות.

ירחון האוצר · הודעהעל ידי **ירחון האוצר** » ו' מרץ 08, 2019 3:11 pm

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"ו
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

הודעה חשובה: אי"ה הגיליון הבא יוקדש כולו לענייני פסח וחודש ניסן.

סקירה
בס"ד בגיליון זה תוכלו לקרא שפע מאמרים בעניינים מעניינים ומגוונים, באוצר הגנזים שני חידושים מגאון האדר"ת זצ"ל בעניין השמטת הרמב"ם הא דמשנכנס אדר מרבים בשמחה, והגהות מרבי כתריאל פישל טכורש זצ"ל על הספר השנוי במחלוקת "יין הלבנון". ובאוצר הספרים מבוא לספר פירוש מגילת אחשורוש לרבי זכריה ן' סרוק, מאת המו"ל מחדש.
באוצר הזמנים משנכס אדר מרבים בשמחת התורה, מאמרים רבים מעניינא דיומא: אודות זמן מקרא המגילה ביפו, שמונה טעמים למשלוח מנות ע"י שליח דווקא, בדין קריאה וכתיבת מגילה בלע"ז, שיחה מהגה"צ רבי דב יפה זצ"ל, הקשר בין השקלים לחודש אדר ע"פ דרכו של הנצי"ב זצ"ל, ביאור בסוגיא דפורים באדר ראשון ושני, מאמר ארוך בדברי הזוהר על החלפת אסתר בשדה ועוד. ובאוצר אבן העזר, מאמר חשוב בדברי חז"ל עה"כ כאשר אבדתי אבדתי, ובו חידוש הלכתי בדין גט הפסול מדרבנן, לעיון הדיינים היושבים על מדין.
באוצר אורח חיים: מאמר תגובה בשאלת האסיר הנמצא במקום שאינו ראוי לתפילה ואריכות בדין בית הכסא דפרסאי, כמה שאלות ותשובות בחיוב ברכת האורח במצבים שונים, האם עניית ברכו נחשבת תחלת ברכת יוצר ומדוע נהגו לשמוע ברכת יוצר מהש"צ, חקירה בטעם מחלוקת ר"י ורבנן בזמני התפילות ועוד. ובאוצר יורה דעה, מאמר מסכם בחיוב הבן לשמוע בקול או"א בדברים שאינם נוגעים אליהם, סיום המשא ומתן בעניין השיטה המקובלת כזמן ר"ת, ועיון בגדר החילוק בין שבועה לנדר.
בהמשך הגיליון, תשובות מכמה רבנים אודות בניית מסוף אוטובוסים בסמוך לשכונת מגורים, ומאמר במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן במצוות עשיית מקדש.
ובאוצר החקר והעיון, דיון אודות חשיבות מדרשי תימן ודווקנותם, והמסתעף לאמיתות הגירסא הידועה של אגדת רבי עקיבא והחמור שעלו בו צמחים. מאמר העוסק בביאור כמה מקומות שמצאנו בש"ס שעשה דוחה ל"ת ועשה – בניגוד לכלל לכאורה, וחלופת מכתבים בשאלה אם יש חשש איסור לשון הרע בלשמש מדובב בבית כלא.
*
נקבל בברכה את הכותבים שהשתתפו בגיליון זה לראשונה: הרב יהונתן שלום בנחיון; מעון טל - ישיבת תורת החיים; הרב שלמה מאיר יאקב; הרב יוסף צברי רב ומו"צ בעיר אלעד; הרב יחיאל פליסקין - ר"מ בישיבת מבקשי דעת; הרב איתן אברהם קליין – רמות ירושלים; הרב משה דוד רדין – ישיבת מיר. יישר כחם ויישר כח כל הרבנים המשתפים איתנו מידי חודש בחידושי תורתם, יזכו כולם להמשיך בלימוד התורה כשאיפתם הטהורה, להגדיל תורה ולהאדירה. ויהי רצון שיזכנו ה' להמשיך לזכות את הרבים בעריכת הגיליון מתוך שמחה וברכה.

להורדת גיליון אדר התשע"ח: download/file.php?id=55841

לתשומת לב המעיינים שמות המאמרים במפתחות הקובץ הינם קישורים למאמרים בפנים, וכן לחיצה על "האוצר" בסוף כל עמוד מחזירה את הקורא למפתחות.

הערות למחברים ולמערכת וכן מאמרים לירחון הבא יתקבלו בשמחה בכתובת הדוא"ל:
[email protected]

ירחון האוצר

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון פסח
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

סקירה
נזדמנו כעת בירחונינו, לתת ביטוי לכלל הקף הלכות הפסח המרובים והמסועפים לזמנם לפונדק אחד של ירחון האוצר המלא על גדותיו והגדוש באוצרות מרובים הרבה הלכה ומעט אגדה בענייני פסח וחודש ניסן, נביא כאן מפתח למקצתם ועיני הקורא תחזינה משרים: שבעה מאמרים בהלכות חמץ ומצה, מהגדרת איסור אכילה והנאה בחמץ בפסח ובשאר איסורים, ומאמר על שיטת הרמב"ם בדין חצר אינה צריכה בדיקה, ועד למאמר מקיף בשאלת כשרות עוגיות פפושדו (הטוען שגם לדעת מרן הגרע"י זצ"ל יש לאסרם מחמת חשש שלא נודע בזמנו). מאמר על חשש שמא יבוא לאוכלו למתארח באר"י באחרון של פסח, ומאמר על אכילת חמץ וקטניות באיסרו-חג פסח שחל בשבת. ועוד.
כמה מאמרים בענייני ליל הסדר: ביאור דברי הרמב"ם במצוות סיפור יציאת מצרים, מהות השינויים בליל הסדר, מה השיעור המעודף לכרפס, ב’ תשובות אודות ספק בברכה על נט"י בליל הסדר.
מאמר על קדושת הבכורות במשנתו של הספורנו, והקשר בין וידוי מעשרות לתענית בכורות. מאמר מסכם על הטעמים הרבים שניתנו מדוע אין גומרים את ההלל בכל ימי הפסח, ומאמר על הגדרת מנהג המקום בזמננו, המשך הפולמוס על ברכת הדלקת נר יו"ט (עם תגליות חדשות). ועוד כהנה וכהנה.
באוצר הגנזים, מכתב מגאון מטשעבין בעניין ספק טומאה ברשות הרבים, והערות מהגר"ש דבליצקי זצ"ל על הלכות ליל הסדר ע"פ הגר"א. ובאוצר הספרים, חלק מתוך ספר כהונת עולם, בעניין מתנה על דברי סופרים אם תנאו קיים (עם הערות וביאורים).
♦
נקבל בברכה את הכותבים שהשתתפו בגיליון זה לראשונה: הרב ישראל מאיר בריסקמן - לייקווד; הרב יצחק שלמה פייגנבוים; הרב משה אהרן קרמר - כולל נחלת איש ירושלים. יישר כחם ויישר כח כל הרבנים המשתפים איתנו מידי חודש בחידושי תורתם, יזכו כולם להמשיך בלימוד התורה כשאיפתם הטהורה, להגדיל תורה ולהאדירה. ויהי רצון שיזכנו ה' להמשיך לזכות את הרבים בעריכת הגיליון מתוך שמחה וברכה.
♦ ♦ ♦

להורדה גיליון ניסן התשע"ח: download/file.php?id=57180
גיליון ניסן התשע"ז: download/file.php?id=43333

הודעה חשובה: התבקשנו להזכיר שתגובות מהקוראים נותנות חיזוק למחברים. קראת מאמר, גם אם אין לך הערות על התוכן - תעביר ברכת ייש"כ למחבר.

חג פסח כשר ושמח!

בתבונה · הודעהעל ידי **בתבונה** » ג' אפריל 09, 2019 6:19 pm

ירושלמי סוטה פרק א הלכה ב כתב:. שאלו את בן זומא מפני מה ספק רשות היחיד טמא. אמר לון סוטה מהיא. אמרו ליה (רשות היחיד) ספק. אמר לון מצינו שהיא אסורה לביתה. [מכאן אתה דן לשרץ מה כאן רה"י אף להלן רה"י .... מפני מה ספק רשות הרבים טהור אמר לון מצינו שהציבור עושין פסחיהן בטומאה בשעה שרובן טמאין. מה טומאה ידוע הותרה לציבור. קל וחומר ספק טומאה.

מתוך ירחון האוצר ניסן תשע"ט -מכתב מכת"י הגאון רבי דב בעריש וויידענפעלד זצ"ל לרב הרצוג זצ"ל כתב:....במה שהעיר כ"ג שליט"א על הירושלמי סוטה פרק א' הלכה ב', דמבואר שם דהא דספק
טומאה ברשות הרבים טהור, היינו מפני שמצינו שהציבור עושין פסחיהן בטומאה.
ותמה כבוד הד"ג,
1. הא התם נדחתה הטומאה בשביל השניה. (הערת הירחון, היינו מצות הפסח.")
2. ועוד, הלא התם גם קרבן יחיד שקבוע לו זמן דוחה את השבת ואת הטומאה.
3. גם צ"ע, אמאי נקיט הירושלמי קרבן פסח, הלא כל קרבן ציבור בא בטומאה.
4. והתוס' יום טוב הקשה מאי פריך הירושלמי, הא לבן זומא מסוטה ילפינן, אם כן ממילא ידעינן דספק טומאה ברשות הרבים טהור.

והנראה לחומר הקושיא דהכונה בירושלמי היא כך, דשאלו לבן זומא
מדוע ספק טומאה ברשות הרבים טהור גמור ולא גזרו בו רבנן, כמו בכל ספק איסור תורה, דעל כל פנים מדרבנן
ספיקו להחמיר.
ועל זה השיבו, מצינו שהציבור עושין את הפסח בטומאה, מה טומאה ידועה הותרה קל וחומר ספק טומאה.

תירוצו שנלמד מפסח שלא לגזור איסור דרבנן בספק טומאה, צע"ג
1. איך פירושו זה עונה על השאלות, (1-3 )
א. הרי גם קרבן יחיד הקבוע לו זמן דוחה את הטומאה, ולא משום ציבור, ואם כן מניין למדו שלא לגזור בציבור .
ב. אמאי נקיט הירושלמי קרבן פסח ולא שכל קרבנות הציבור באים בטומאה (מאי אולמיה דקרבן פסח).
ג. הרי שם הטומאה נדחית משום מצוות הפסח ואיך נלמד להתיר בלא מצוות פסח.

2. אם כרוב הראשונים שספק דאורייתא לחומרא מן התורה ובטומאה למדנו שהקילה תורה, מהיכ"ת שיגזרו רבנן להחמיר בספק, ובפרט כשהתורה להדיא מתירה?

3. אם נקטינן כשיטה שספק טומאה ברשות הרבים טהור רק בצירוף חזקת טהרה, אם כן הרי לא מצינו ספק דאורייתא לחומרא נגד חזקה, ואם כשיטה שספק טומאה ברה"ר טהור גם בדליכא חזקת טהרה, א"כ את זה לא ניתן ללמוד מסוטה כדברי התוס' (נדה ב. וחולין ט:), אין את קושיית התויו"ט (קושיא 4), והתוי"ט עצמו שם (טהרות ד י"א) כותב שכל קושיתו היא היות שס"ל שספק טומאה ברה"ר הוא בצירוף חזקת טהרה.

וממשיך

מתוך ירחון האוצר ניסן תשע"ט -מכתב מכת"י הגאון רבי דב בעריש וויידענפעלד זצ"ל לרב הרצוג זצ"ל כתב:והנה בתוס' יומא דף ז' העלו דלעולם מקרא דמועדו גם קרבן יחיד הקבוע לו זמן הותרה לבוא בטומאה כמו קרבן ציבור,
רק מדרבנן גזרו בקרבן יחיד שיהיה רק דחוי. אלמא דמשום כבוד הרבים לא גזרו רבנן, והכא נמי.

[/quote]
ונראה שכתב זאת ליישב שהרי אין זה דין ציבור אלא דין קרבן הקבוע לו זמן (קושיא 1 א) ותירץ שכוונת בן זומא שבציבור לא גזרו שהטומאה תהיה רק דחויה ולא הותרה.
אמנם:
1. לפי זה בן זומא סובר שטומאה הותרה בציבור (שדברי תוס' היינו למ"ד טומאה הותרה בציבור) ובגמ' נאמר פסחים (עז.) "דליכא תנא דשמעת ליה דאמר טומאה הותרה בציבור אלא רבי יהודה"?
2. הרמב"ם פוסק שטומאה דחויה בציבור וא"כ לא שייך ללמוד מפסח, ואילו בפט"ז מהלכות שאר אבות הטומאות הל' א' כתב הרמב"ם שספק טומאה ברה"ר טהור נלמד בק"ו מקרבן פסח הבא בטומאה.
לסיכום תשובתו יכולה להיות רק למ"ד טומאה הותרה בציבור ולרמב"ם שספק דאוריייתא לקולא מן התורה ורבנן החמירו

ובפשטות היה אפשר ליישב שהכוונה שנלמד לא מהדין הכללי של טומאה דחויה בקרבן הקבוע לו זמן אלא מהא דאין הציבור נדחה לפסח שני, ולכן הוא דין רק בציבור ורק בפסח ולא שייך בשאר קרבנות הקבוע להם זמן שאין להם תשלומין.
ועל קושיית התוי"ט כתבו האחרונים התפא"י (טהרות ד י"א) והגרש"ש (כתובות סי ח'), שאילולי שמצינו שתורה מקילה לציבור בדין הפרישה מטומאה יותר מליחיד, לא היינו לומדים מסוטה, שדוקא ספק ברשות היחיד, דמאי שנא, וזה ילפינן מקרבן פסח,

אמנם יש להקשות שהרי אין ציבור נדחה לפסח שני ואם לא הקריבו ציבור פסח ראשון לא עבדינן פסח שני , ואם כן כשהציבור טמא אין לו תשלומין ואין בו חידוש יותר משאר קרבנות הקבוע להם זמן שאין להם תשלומין?
אמנם
א. כבר תוס' כתבו שפסח אית ליה תשלומין בשני ודחי טומאה, (פסחים ע"ו: בד"ה ה"ג קא משמע לן) ואכן הקשו שם הרש"ש והשפ"א שאין ציבור נדחה לפסח שני, ולמה פסח חשיב שיש לו תשלומין ודוחה טומאה?
אמנם לכאורה לא קשה שהרי מונים רק את הנכנסין לעזרה , (ולהחזו"א, מונים את המנויים על הפסחים שבאים לעזרה), וחשיב ציבור ודוחה את הטומאה אף שרוב ישראל שלא נמנו הם טהורים, ואם כן לכאורה אם הרוב היו טהורים דהיינו רוב הבאים לעזרה היו טהורים (או כהחזו"א רוב המנויים על הפסחים הבאים לעזרה היו טהורים) והקריבו קרבן פסח בטהרה נחשב שהציבור עשה פסח ראשון בטהרה, ושאר הציבור יקריבו פסח שני בטומאה אף שהם הרוב. ואעפ"כ התירה תורה לכתחילה שיבואו וימנו בכלל המביאים את הקרבן וידחו את הטומאה וחשיב אית ליה תשלומים .
ויתירה מזו כתב הרש"ש (פסחים פ.) שרוב הציבור יעשו פסח שני כגון במחצה טמאים ואחד נשלח לדרך רחוקה. דרק היכי שהצבור נדחה מפני הטומאה אז לא עבדינן פסח שני דלא קרינן בהו איש כי יהיה טמא.
ב. אולי אפשר לומר שלולי שהטומאה הייתה נדחית היה ציבור טמאי מתים נדחה לפסח שני.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ג' אפריל 09, 2019 10:27 pm

כל עיקר קושיא ד' בעיקר תמוה, דהלא עיקר מה שבאו לומר בירו' נראה ברור, לתת טעם למה ספק טומאה ברה"ר ספיקו טהור, וע"ז אמרו שמצינו שהקלו בטומאה בציבור לגבי קרבן ציבור שקרב בטומאה, ויש עוד להאריך.

ירחון האוצר · הודעהעל ידי **ירחון האוצר** » ד' מאי 08, 2019 8:25 pm

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"ח
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

סקירה
בירחונינו זה באו במדור גנוזות מכתב מהגאון רבי שלמה דוד כהנא זצ"ל, ראב"ד ורשה, אל הגרי"א הרצוג זצ"ל, העוסק בעניין קריאת ב' שמות בזמן הגמרא. באוצר הזמנים - דברי תורה בענייני דיומא, בענייני מצוות ספירת העומר: השוכח לספור יום אחד האם יכול להמשיך לספור בברכה (מהי דעת הבה"ג לפי המקורות בדברי רבותינו הגאונים והראשונים הידועים כיום); צורות ספירה שונות, כמו ספירת ארבעים חסר אחת, או שלוש ועוד שלוש; האם כשסופר ב' ימים מספק (כדברי הדבר אברהם) יש חשש הפסק בין הברכה למצווה. בעניין מנהגי הספירה: היתר פתיחת מספרה בימים אלו, ומאמר על כבוד התורה וחכמיה. מענייני פסח שני: מאמר בהלכה על אופן חישוב הטמאים והטהורים ומאמר באגדה על ייחודיותו של קרבן פסח כקרבן ה'. ולקינוח, מאמר מרתק על ההיסטוריה של עליה למירון ואופייה.
באוצר אורח חיים, התכתבות ענפה בנידון שבגיליון הקודם על מצה עשירה והמסתעף, בו יבואו תשובות החכמים המתירים ותגובות האוסרים. באוצר יורה דעה - בגדרי זיעה וריחא בסוגי' הגמ' ובתנורים מודרניים; על טבילה במעיינות נובעים זורמים וביטול החששות שעוררו עליהם; ומאמר הלכתי מיושבי על מדין האם רשאית אישה לנהוג מנהגי אבלות על בעלה כשעדיין לא התבררה מיתתו להיתר נשואיה לאחר (כמקרה שאירע לאחרונה עם התרסקותו של מטוס "אתיופיאן אירליינס"). באוצר חושן משפט - מאמר מעמיק על החילוקים בין עדות ממון לעדות נפשות ועדות דבר שבערווה לעניין נמצא אחד מהן קרוב או פסול ועוד. ובאוצר החקר והעיון - עיון בדרכם בהלכה של רבי חיים מבריסק והחזו"א בסוג' אישו משום חיצו; פתיחה לספר שופטים העוסק בזיהוי שבטי השופטים, המושתת על מאמר חז"ל "אין לך שבט ושבט שלא העמיד שופט"; ומאמר השוואתי המראה שסדר התפילה נתקן כנגד סדרן של נביאים וכתובים.
נקבל בברכה את הכותבים שהשתתפו בגיליון זה לראשונה: הרב אהרן מיטלמן - מרא דאתרא שכונת 'אבי עזרי - חפציבה' מודיעין עילית (דבריו נכתבו ע"י הרב אריה לייב גולדשטוף); והרב חיים מצגר. יישר כחם ויישר כח כל הרבנים המשתפים איתנו מידי חודש בחידושי תורתם, יזכו כולם להמשיך בלימוד התורה כשאיפתם הטהורה, להגדיל תורה ולהאדירה. ויהי רצון שיזכנו ה' להמשיך לזכות את הרבים בעריכת הגיליון מתוך שמחה וברכה.

להורדה גיליון אייר התשע"ח: download/file.php?id=58005
גיליון אייר התשע"ז: download/file.php?id=44305

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ד' מאי 08, 2019 10:07 pm

לא קבלתי את הגליון למייל
אם כבר שלחתם לכולם, תבדקו אם אין איזו בעיה

ירחון האוצר · הודעהעל ידי **ירחון האוצר** » ה' מאי 09, 2019 1:18 am

לענין כתב:לא קבלתי את הגליון למייל
אם כבר שלחתם לכולם, תבדקו אם אין איזו בעיה

אכן יש תקלה בשליחת הגיליון

ירחון האוצר · הודעהעל ידי **ירחון האוצר** » ה' יוני 27, 2019 5:51 am

בס"ד
ירחון האוצר - גיליון כ"ט
הירחון האלקטרוני לכל מקצועות התורה

סקירה
בס"ד זוכים אנו להעמיד לפניכם לקראת מתן תורה גיליון מלא וגדוש בחידושי תורה מגוונים, בתחומים שונים ומאת כותבים רבים חדשים גם ותיקים. מאמרים רבים לכבוד זמן מתן תורתנו: ביאור בתשובת משה רבינו ע"ה למלאכים ובמעלת חידושי תורה, הצעה מחודשת בביאור תכלית ומטרת לימוד התורה, על שיעור מצות השמחה בימים טובים ובעניין ריבוי השמחה בחג השבועות, בעניין כפה עליהם הר כגיגית לקבל התורה שבע"פ והיוצא מזה לעניין כפיה בגט. מאמר הלכתי בנידון האם חייבים בליל שבועות להפסיק את הלימוד בעלה"ש לברך ברכות התורה, ביאור הטעמים להקדמת קריאת מגילת רות (ושאר מגילות) לקריאת התורה, ועוד.
בהמשך הגיליון, מאמר בעניין מצות תפילין האם גם קשירתם מצוה והיוצא מזה להנחת תפילין לחולה סיעודי, תשובה בהלכה אם מותר להפיץ סידור לבני נח, שו"ת ממרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בהלכות הרחקות, בסוגי' דשליא בבית לדעת ר"ש נימוק הוולד קודם שיצא טהור. ומאמר לזיהוי העיר פקיעין, מקום מערת מחבוא רשב"י ובנו. ועוד מאמרים אשר לא נפרטם כולם כאן כי רבים הם ועיני הקורא תחיזנה.
נקבל בברכה את הכותבים שהשתתפו בגיליון זה לראשונה: הרב משה יפת - כולל למען אחי–רצופות; הרב פנחס פרידמאן - ראש הכוללים דחסידי בעלזא בארה"ק; הרב אריה לייב גולדשטוף - בית מדרש להוראה 'אש התורה'; הרב שמעון ללוש - ראש כולל חכמת שלמה אלעד; הרב נחום פרידמן - כולל שע"י ישיבת יד אהרן ב"ב. יישר כחם ויישר כח כל הרבנים המשתפים איתנו מידי חודש בחידושי תורתם, יזכו כולם להמשיך בלימוד התורה כשאיפתם הטהורה, להגדיל תורה ולהאדירה.

להורדה גיליון סיון התשע"ח: download/file.php?id=58995
גיליון סיון התשע"ז: download/file.php?id=45554

כמעיין המתגבר

אם אפשר, בהיות ורובא דרובא מעיינים בקובץ זה כשהוא על המחשב כקובץ PDF כדאי להקפיד שמיספור העמודים יתחיל מהעמוד הראשון, כי כשכתוב במפתח עמוד קה, ואני עובר לעמוד 105, הוא מגיע לעמוד ק'.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יוני 27, 2019 5:20 pm

כתב הרב יחיאל מאיר בירחון:

ידועה הסתירה וכבר עמדו עליה, דבעירובין אמרו הרוצה לעשות כב"ה עושה והרוצה
לעשות כב"ש עושה, ומבואר שם שאף בדאורייתא כן שיכול לעשות לקולא כמו שרוצה ובלבד
שלא תהיה לו סתירה במעשיו, ומאידך בע"ז אמרו דבשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל
סופרים הלך אחר המיקל.
ולענ"ד נראה הביאור בזה פשוט מאוד, דבעירובין איירינן בב"ש וב"ה, שהם שני בתי הוראה
הגדולים בישראל, וכיון שהדבר אינו מוכרע, ואין כאן מקום לברר את זה יותר, על כן אין היחס
לזה כ'ספק', אלא כשני שיטות ששניהם מכלל התוה"ק עצמה, ואלו ואלו דברי אלהים חיים,
ולכן יכול להחליט כמו מי הוא נוהג, ומה שעושה, הרי הוא ודאי ולא ספק. משא"כ בע"ז לא
איירינן במח' ב"ש וב"ה ואף לא במחלוקת חכמים ידועים שמשנתם כבר נידונה ולא הוכרעה,
אלא באדם פרטי ששאל שני חכמים, ובזה אין שיטתם כשני תורות, אלא הרי זה ספק איך
ההלכה, ועל כן נוהגים בזה ככל כללי ספיקות בדאורייתא לחומרא ובדרבנן לקולא

ואני תמה. ראשית שבקושיתו עמדו הראשונים ותירצו תירוצים אחרים. ואע"פ שעדיין אפשר לומר תירוצים נוספים אבל תירוץ זה נסתר מדברי הגמרא עירובין ז א

רבי יהושע היא דלא משגח בבת קול ואיבעית אימא הכי קאמר כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין מחלוקת ב"ש וב"ה לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר אלא או כי קוליה דמר וכחומריה עביד או כקוליה דמר וכחומריה עביד

ואע"פ שאפשר לדחוק ולומר שהכוונה כעין מחלוקת ב"ש וב"ה שהיינו כשהם עיקר ההוראה אבל הלשון אינו משמע כן ורש"י שם לא ביאר כן. ובפרט שהראשונים שהוזכרו מיאנו בזה.
אבל לעיקר הדיון שלו אם גר שנתגייר או שאינו שייך לקהילה חייב להחמיר ככו"ע. נראה פשוט שצודק הרב יחיאל מאיר. וזה כי מעיקר הדין אם גר בעיר דינו כאנשי העיר. והגרמ"פ מסביר שהיום כל קהילה נחשבת כעיר לעניין זה. ולכן כשמשתייך לקהילה חזר בו דינא דידהו.
אולי אפשר לדון בגר יחיד בכפר, וגם שם אינו מסתבר שלא יוכל לקבוע כאחת הקהילות.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' יוני 28, 2019 6:15 am

כמעיין המתגבר כתב:אם אפשר, בהיות ורובא דרובא מעיינים בקובץ זה כשהוא על המחשב כקובץ PDF כדאי להקפיד שמיספור העמודים יתחיל מהעמוד הראשון, כי כשכתוב במפתח עמוד קה, ואני עובר לעמוד 105, הוא מגיע לעמוד ק'.

במקום לעבור לעמוד 105, לחץ על שם המאמר במפתחות - והוא יגלול אותך אוטומטית לעמוד הנכון

כמעיין המתגבר

נהר שלום כתב:
כמעיין המתגבר כתב:אם אפשר, בהיות ורובא דרובא מעיינים בקובץ זה כשהוא על המחשב כקובץ PDF כדאי להקפיד שמיספור העמודים יתחיל מהעמוד הראשון, כי כשכתוב במפתח עמוד קה, ואני עובר לעמוד 105, הוא מגיע לעמוד ק'.

במקום לעבור לעמוד 105, לחץ על שם המאמר במפתחות - והוא יגלול אותך אוטומטית לעמוד הנכון

חזק
תודה רבה על החידוש

פורום אוצר החכמה

מי מחובר