נטורי קרתא כתב:הבהרה
בעקבות הודעתי לעיל פנה אלי באישי אחד המשתתפים ותבע את כבוד תורתו, שלא חלקתי לו את כבודו הראוי. לדבריו הוא ת"ח משכמו ולמעלה ואף מחבר ספרים עד אין קץ. לראיה כיבדני בחבילה שלמה של חידושיו. לדעתו, הצגתו כחובב זוטות היסטוריות גורמת לו עוול.
לכך אני מוצא מקום להבהיר, שלא התכוונתי לחרוץ משפט אנשים זרים לי שמעשיהם ושמותם אינם ידועים לי, אלא להציג את הגיחוך והסתירה בקריאת התיגר שבדבריהם, בחינת אחד בפה ואחד בעט, וזאת על סמך מאות רבות של הודעות מושקעות להפליא.
נטורי קרתא כתב:הבהרה
בעקבות הודעתי לעיל פנה אלי באישי אחד המשתתפים ותבע את כבוד תורתו, שלא חלקתי לו את כבודו הראוי. לדבריו הוא ת"ח משכמו ולמעלה ואף מחבר ספרים עד אין קץ. לראיה כיבדני בחבילה שלמה של חידושיו. לדעתו, הצגתו כחובב זוטות היסטוריות גורמת לו עוול.
לכך אני מוצא מקום להבהיר, שלא התכוונתי לחרוץ משפט אנשים זרים לי שמעשיהם ושמותם אינם ידועים לי, אלא להציג את הגיחוך והסתירה בקריאת התיגר שבדבריהם, בחינת אחד בפה ואחד בעט, וזאת על סמך מאות רבות של הודעות מושקעות להפליא.
נטורי קרתא כתב:הבהרה
בעקבות הודעתי לעיל פנה אלי באישי אחד המשתתפים ותבע את כבוד תורתו, שלא חלקתי לו את כבודו הראוי. לדבריו הוא ת"ח משכמו ולמעלה ואף מחבר ספרים עד אין קץ. לראיה כיבדני בחבילה שלמה של חידושיו. לדעתו, הצגתו כחובב זוטות היסטוריות גורמת לו עוול.
לכך אני מוצא מקום להבהיר, שלא התכוונתי לחרוץ משפט אנשים זרים לי שמעשיהם ושמותם אינם ידועים לי, אלא להציג את הגיחוך והסתירה בקריאת התיגר שבדבריהם, בחינת אחד בפה ואחד בעט, וזאת על סמך מאות רבות של הודעות מושקעות להפליא.
נוטר הכרמים כתב:ולגופה של שאלת "מה בצע", בשבילי כל הכתיבה בפורום הוא להכעיס לשמה, כמתלהלה. מין תרפיה שכזו. חולשה ילדותית יש בי להתגרות בטיפשים המתחזים לחכמים, אבל מאבדים בכל הזדמנות את העמדת פניהם וממהרים להפשיל את מכנסיהם ברשות הרבים לקול צחוקם של ההמונים.
איסתרא בלגינא כתב:הונגריה היתה שייכת לאוסטריה עד לפני 150 שנה.
אם הבנתי נכון את דברי שבטיישראל, הרי שגם היום אייזנשטאט שייכת לאוסטריה ולא להונגריה.
נטורי קרתא כתב:איסתרא בלגינא כתב:הונגריה היתה שייכת לאוסטריה עד לפני 150 שנה.
אם הבנתי נכון את דברי שבטיישראל, הרי שגם היום אייזנשטאט שייכת לאוסטריה ולא להונגריה.
עכשיו שמתי לב שבשער שו"ת חתם סופר נאמר: "נולד בק"ק פפד"מ ושימש בכתר רבנות בשלשה קהלות קדושות. בק"ק דרעזניטץ במדינת מעהרן ובק"ק מאטערסדארף במדינת אונגארן, ושלישה על כולם בעיר ואם בישראל ק"ק פרעסבורג". והלוא אייזנשטט היתה סמוכה למטרסדורף, ושתיהן משבע הקהילות.
שבטיישראל כתב:לא מדוייק - הממלכה האוסטרא-הונגרי הגדולה נולד רק בשנת תרכ"ז
(יתירה מזו, פעמים שידיעות מקיפות אלו פותרות קושיות רבות. ומעשה שהיה בתלמיד אחד, שבתום שיעור של רבו [הגדול בתורה מאד מאד] הראה שכל קושית הרב בסתירת התוס' בין ר"י לר"י בתהו יסודה כי תרי [ויותר!] ר"י הוו, ואין דרך לברר מי ומי ההולכי"ם בלי בקיאות הן בהיסטוריה והן בכת"י].
איש_ספר כתב:'נלענ"ד'. ההשערות שלך אודות כוונותיהם ואי כוונתיהם של המייסדים, יש להם ערך רק במידה שאתה אחד מהם, או לפחות נמנה על מתי סודיהם.
חיים כתב:לימוד זכות ודאי, א"ס דן בערך לימוד הזכות לעומת המציאות האובייקטיבית.
חיים כתב:כאשר מעשיו של הזולת אינם נהירים, עלינו לשופטו לצד זכות, אבל ודאי שהספק מצד עצמו נשאר שקול.
בפירוש המשנה לרמב"ם אבות פרק א כתב:והוי דן את כל האדם לכף זכות - עניינו, שאם יהיה אדם שאינו ידוע לך, לא תדע האם צדיק הוא או רשע, ותראהו עושה מעשה או אומר דבר, שאם יפורש באופן מה הריהו טוב, ואם תפרשהו באופן אחר הרי הוא רע - פרשהו כטוב, ואל תחשוב בו רע. אבל אם היה איש ידוע שהוא צדיק, ומפורסם במעשי הטוב, ונראה לו מעשה שכל תכונותיו יורו על היותו מעשה רע, ואין להכריע בו שהוא מעשה טוב אלא בדוחק רב מאד ובאפשרות רחוקה - צריך לפרש אותו כטוב, הואיל ויש צד אפשרות להיותו טוב, ואין מותר לחושדו, ועל זה יאמרו: "כל החושד כשרים לוקה בגופו". וכן אם היה רשע ונתפרסמו מעשיו, ואחר כך ראינוהו עושה מעשה שראיותיו כולן מורות שהוא טוב, ובו צד אפשרות רחוקה מאד לרע - צריך להשמר ממנו, ולא להאמין בו טוב, הואיל ויש בו אפשרות לרע, אמר: "כי יחנן קולו אל תאמן בו, כי שבע תועבות בליבו". ואם היה בלתי ידוע, והמעשה נוטה אל אחד משני הקצוות - צריך בדרך המעלה שידון לכף זכות, איזה משני הקצוות שתהיה.
שערי תשובה לרבינו יונה שער ג אות ריח כתב:והנה כי תראה אדם אשר ידבר דבר או יעשה מעשה, ויש לשפוט דברו ומעשהו לצד טובה ולצד הזכות, אם האיש הוא ירא אלקים - נתחייבת לדון אותו לכף זכות על דרך אמת, גם כי יהיה הדבר קרוב ונוטה יותר אצל הדעת לכף חובה, ואם הוא מן הבינונים אשר יזהרו מן החטא ופעמים יכשלו בו - יש עליך להטות הספק ולהכריעו לכף הזכות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קכז, ב): הדן את חברו לכף זכות המקום ידינהו לכף זכות, והוא מצות עשה מן התורה, שנאמר (ויקרא יט, טו): "בצדק תשפוט עמיתך", ואם הדבר נוטה לכף חובה יהיה הדבר אצלך כמו ספק ואל תכריעהו לכף חובה, ואם האיש ההוא רוב מעשיו לרוע או בחנתו כי אין יראת אלקים בלבבו, תכריע מעשיו ודבריו לכף חובה, שנאמר (משלי כא, יב): "משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע", וכבר הקדמנו לך פירושו.
חיים כתב:סליחה, אני כתבתי שהספק מצד עצמו נשאר שקול, ואין בכל המובאות שהבאת כדי לדחות הנחה פשוטה זו.
חיים כתב:מלבד זו, במקרה דנן, מצד החיוב של "בצדק תשפוט עמיתך", די לנו אם אנו דנים לכף זכות שכוונתם טהורה ומגמתם לטובה, ומבחינתם אין כך שום סרך עבירה ועון גם כלפי שמיא, אלא שאנו חולקים וסוברים [ולא שאני מביע דעה בענין] שלא זו הדרך העולה בית ה'. לגיטימי, לא?
איש_ספר כתב:'נלענ"ד'. ההשערות שלך אודות כוונותיהם ואי כוונתיהם של המייסדים, יש להם ערך רק במידה שאתה אחד מהם, או לפחות נמנה על מתי סודיהם.
בדגם המקדש שנעשה על ידו המראה הכללי הוא לבן, בעוד לילד היה זכור מן הגמ' בתחילת ב"ב שבבבנינו של הורדוס המראה של הבנין היה תכלכל כגלי הים.
הרב קורן הסביר היטב את הטעות הנפוצה. המראה כגלי הים לא היה מחמת הצבע שכן מבואר בגמ' להדיא שהורדוס בנה זאת מאבני שיש ומרמרא באופן של עייל שפה ואפיק שפה שיוכל לקבל את הסיד, וצבע הסיד הריהו לבן. מראה הגלים, איפוא אינו בצבע הקירות, אלא שסיד הריהו כצבע המבריק בלבנו [כמבואר בכמה דוכתי, במראות נגעים ועוד], ובצורת ההדרגה הזו שהאבנים נכנסות יוצאות הדבר משוה לו דמיון לגלי הים
איסתרא בלגינא כתב:בדגם המקדש שנעשה על ידו המראה הכללי הוא לבן, בעוד לילד היה זכור מן הגמ' בתחילת ב"ב שבבבנינו של הורדוס המראה של הבנין היה תכלכל כגלי הים.
הרב קורן הסביר היטב את הטעות הנפוצה. המראה כגלי הים לא היה מחמת הצבע שכן מבואר בגמ' להדיא שהורדוס בנה זאת מאבני שיש ומרמרא באופן של עייל שפה ואפיק שפה שיוכל לקבל את הסיד, וצבע הסיד הריהו לבן. מראה הגלים, איפוא אינו בצבע הקירות, אלא שסיד הריהו כצבע המבריק בלבנו [כמבואר בכמה דוכתי, במראות נגעים ועוד], ובצורת ההדרגה הזו שהאבנים נכנסות יוצאות הדבר משוה לו דמיון לגלי הים
לטעות הנפוצה הזאת אחראים דברי הגמ' - אבני כוחלא שישא ומרמרא - ופירש רש"י - שיש צבוע כעין כחול. וודאי שאין אדם טורח לצבוע שיש שהוא מחשב לטוחו בסיד. אלא שסיד טחים מבפנים כמובן, וכאן מדובר על מראה הבנין מבחוץ. אמנם מראה גלי הים דווקא, נוצר ע"י ששורה נכנסת ושורה יוצאת, שמשוה למבנה כחול-לבן את מראה גלי הים.
נוטר הכרמים כתב:הג"ר יחיאל מיכל שטרן, המחבר הפורה שהו"ל כ-85 ספרים במגוון נושאים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים