'חתונת הכסף' - מי יודע?

[חכם באשי]

מישהו מכיר מקור יהודי (וקדום עדיף) למושג 'חתונת הכסף' או 'חתונת הזהב' וכדומה?
בתודה מראש,

[מבי מדרשא]

ביובל יצא לחופשי.. זה הכי קרוב לחגיגת חתונת הזהב. ;) וברצינות, למה אתה חושב שתמצא משהו על מנהג זה?‏ מה יש בציון שנות נישואין ששייך לעשות בו איזה ענין?‏

[גלילי]

איני יודע אם יש מקום לציון.
עכ"פ יש מקום להודאה להשי"ת.
[אגב, היה כתבה במורשה לרגל יארצייט 70 שנה של .... אינני זוכר, שם דובר מה העניין בציון 70 שנה וכדו' ביארצייט, שזה נקודה חזקה להתעוררות].

[חכם באשי]

כשם שמצאנו מקורות יהודיים המציינים שיש לעשות סעודה / תענית /חשבון נפש ביום הולדת 'עגול', כמו 60, 70, מדוע שלא יעשו כן לענין הנישואין?
לענין יום הולדת, עי' בספר 'ימי שנותינו', ולסיבה שאין יום הולדת נזכר בראשונים, עי' מאמרו הנפלא של י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ד.

[תולדות אדם]

כשם שמצאנו מקורות יהודיים המציינים שיש לעשות סעודה / תענית /חשבון נפש ביום הולדת 'עגול', כמו 60, 70, מדוע שלא יעשו כן לענין הנישואין?

בדברים כגון אלו נשתרבבו הרבה מנהגי עכו"ם ע"כ חשוב למצוא מקור יהודי לכך.

[חכם באשי]

אני מסכים שאפילו ב'מנהג' יום הולדת נשתרבבו מנהגים גויים, ולענין זה ראה מאמרו של תא שמע שציינתי לעיל.
אך עם כל זה, עדיין מצאנו מקורות יהודיים הדנים ביום הולדת, ולא רק מציינים את קיום ה'נוהג'. ודוק.

[מאיר חכמים]

כשם שמצאנו מקורות יהודיים המציינים שיש לעשות סעודה / תענית /חשבון נפש ביום הולדת 'עגול', כמו 60, 70, מדוע שלא יעשו כן לענין הנישואין?
לענין יום הולדת, עי' בספר 'ימי שנותינו', ולסיבה שאין יום הולדת נזכר בראשונים, עי' מאמרו הנפלא של י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ד.

אם לא נדון על מקורות מאוחרים מתקופת החסידות, הרי שלא מדובר על חגיגת "יום הלידה", אלא ציון שעבר בשלום את התאריכים המועדים לדיני כרת ומיתה בידי שמים.

[אדג]

בהשגח״פ הוריי חוגגים מחר את חתונת הכסף שלהם!
להעיר ממה שהתוועד כ״ק אגמור מליובאויטש בי״ד כסלו - יום חתונתו ה25.
אולם אין ראיה כל כך, מפני שאז זה היה כשדכנות געלט עבור בן השדכן (הרב אלטהוייז)

[מפיבושת]

כשם שמצאנו מקורות יהודיים המציינים שיש לעשות סעודה / תענית /חשבון נפש ביום הולדת 'עגול', כמו 60, 70, מדוע שלא יעשו כן לענין הנישואין?
לענין יום הולדת, עי' בספר 'ימי שנותינו', ולסיבה שאין יום הולדת נזכר בראשונים, עי' מאמרו הנפלא של י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ד.

ביום הולדת ל60 יש ענין בגלל שאז יוצאים מידי חיוב כרת.
רואים זאת גם בפרשת השבוע שדור המדבר לא נעשנו מעל גיל ס'.

ובענין העסק מיום הולדת של צדיק, עפ"י דברי התוס' בעירובין (י"ג ע"ב ד"ה נוח לו) על הגמ' שנוח לו לאדם שלא נברא משנברא, אומר התוס' שזה איירי בסתם בני אדם אבל צדיק אשריו ואשרי דורו. וא"כ זו זכות שבא הצדיק לעולם - ולכך יש העושים עסק מזה.

[בצלאל]

מישהו מכיר מקור יהודי (וקדום עדיף) למושג 'חתונת הכסף' או 'חתונת הזהב' וכדומה?

שמא כאן המקום להרחיב את הדיבור אודות מנהגים שאין להם מקור קדום, אם ראוי לנהוג בהם. ידועה דעת החזו"א אודות מצוות הקהל בזמן הזה, ובאורחות רבינו ח"ב עמ' צז נאמר שהחזו"א לא היתה דעתו נוחה מאכילת מצה בפסח שני, מטעם זה.

[בן באג באג]

מאי שנא יום הולדת מיום הנחת התפילין ה500 , יובל שנים לשלישי למילה, עשור לציפורי מצורע וכן ע"ז הדרך
והיינו אותם דהמליצו על מלאת שנים לקיום מצוות או יציאה מכלל שנות סכנה וכניסה לשנות גיל ותקופה מסויימת, אמאי אין חגיגות לרגל שנות קיום מצוות?

[בר ששת]

מאי שנא יום הולדת מיום הנחת התפילין ה500 , יובל שנים לשלישי למילה, עשור לציפורי מצורע וכן ע"ז הדרך
והיינו אותם דהמליצו על מלאת שנים לקיום מצוות או יציאה מכלל שנות סכנה וכניסה לשנות גיל ותקופה מסויימת, אמאי אין חגיגות לרגל שנות קיום מצוות?

לדעתי, לא שנא.
כל יום וכל מספר שיוכל להביא להתעוררות יש לנצל.

אלא שהדעת נותנת שכל ההתרגשות של שנה עגולה,
היא קטנונית וחסרת סברא. עו הוכחה לנביבות.

כלומר שנת המאתיים למוהר"ן מברסלב לא שונה משנת המאתיים ושלוש,
אלא שהגרפיקאים ומו"לי העיתונים מעדיפים את העגול החיצוני והריק.

[חכם באשי]

כשם שמצאנו מקורות יהודיים המציינים שיש לעשות סעודה / תענית /חשבון נפש ביום הולדת 'עגול', כמו 60, 70, מדוע שלא יעשו כן לענין הנישואין?
לענין יום הולדת, עי' בספר 'ימי שנותינו', ולסיבה שאין יום הולדת נזכר בראשונים, עי' מאמרו הנפלא של י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ד.

עתה קיבלתי מידידי צילום מאמרו של תא שמע, ואני מעלהו לכאן:

1מאמר של תא שמע.PDF

(168.37 KiB) הורד 815 פעמים

[בן באג באג]

מאמר ניפלוא רצוף עבודות אלילים וקרבנות לאילים פרטיים לכובייד היומולדת

[ישיב'ע בחור]

כשם שמצאנו מקורות יהודיים המציינים שיש לעשות סעודה / תענית /חשבון נפש ביום הולדת 'עגול', כמו 60, 70, מדוע שלא יעשו כן לענין הנישואין?
לענין יום הולדת, עי' בספר 'ימי שנותינו', ולסיבה שאין יום הולדת נזכר בראשונים, עי' מאמרו הנפלא של י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ד.

אם לא נדון על מקורות מאוחרים מתקופת החסידות, הרי שלא מדובר על חגיגת "יום הלידה", אלא ציון שעבר בשלום את התאריכים המועדים לדיני כרת ומיתה בידי שמים.

וכידוע חגג ר' שלום שבדרון יום הולדת בגיל שבעים

[אוצר החכמה]

על דנפקי לי מכרת הוא גמרא מפורשת
ובקשר לגיל שבעים ור' שלום שבדרון
אולי כשמגיע אדם לגיל שבו מתחדש בו עניין ע"פ המשנה באבות בן עשרים בן שלושים וכו' שייך לעשות בזה עניין שמחה אבל מה מניין 25 שנים לנישואין יש בו עניין תורני.

[ישיב'ע בחור]

מתוך עיון באוצר נמצאו תוצאות ואיין המקום לפרטם להלן חלק מהן
http://www.otzar.org/crops/6128695-8335535890.html
http://www.otzar.org/crops/156953933766712986.html
עיין עוד חיפוש חתונת הכסף
ואף מביא עכו"ם שעשו חתונת הכסף

[בברכה המשולשת]

שאלני ת"ח מופלג שליט"א האם יש מקור לציין באופן מיוחד חתונת כסף (25 שנה)? או שאין בזה עניין או שאולי זה אסור מדין חוקות הגויים.
זכורני שכבר היה על זה אשכול אך לא הצלחתי לאתרו.

[בברכה המשולשת]

תודה רבה.
דא עקא, שבכל האשכול שם אין שום מקור, מלבד בהודעה האחרונה, והקישורים שם לא עובדים

[דרומי]

כאן מבאר שאין לזה מקור של ממש

[סייג לחכמה]

בתהלים דברי משה (י"ל בשנת תשע"ד ע"י הרה"ג הנגיד ר' שמואל דוד הכהן פריעדמאן שליט"א)מהגאון רבי משה לאנדסבערג זצ"ל ראב"ד פוזנא תלמיד מובהק להגאון רבי עקיבא אייגר זצ"ל נדפס בסופו מכתב ששלח לאחיו הגאון רבי אליהו יהושע לאנדסבערג זצ"ל אב"ד לעסלוי ודארהוי לרגל "חג היובל לה' חתונת הזהב"

[סייג לחכמה]

התמונה הידוע של רבי משה לאנדסבערג זצ"ל הנ"ל עם רבו הגאון רבי עקיבא אייגר זצ"ל

[הכי נמי מסתברא]

בספר "אורו של עולם" יש תמונה משפחתית של הגרשז"א שנשלחה לארה"ב לרגל "חתונת הזהב" של סבה של אשתו של הגרשז"א

[הפצת המעיינות]

שאלת פותח האשכול היתה "האם יש מקור"

[ארזי הלבנון]

שאלת פותח האשכול היתה "האם יש מקור"

ועדיין, לא צריך להרתע מלהביא דברים אחרים שאינם נוגעים לעצם שאלת פותח האשכול. לענ"ד אחד הדברים היפים בפורום היא שמלבד תשובות לשאלות, מקבלים אינפורמציה גם בנושאים משיקים, ובנד"ד שנשלחה תמונה מבית הגרשז"א לרגל חתונת זהב...

[לבי במערב]

בהשגח״פ הוריי חוגגים מחר את חתונת הכסף שלהם!
להעיר ממה שהתוועד כ״ק אגמור מליובאויטש בי״ד כסלו - יום חתונתו ה25.
אולם אין ראיה כל כך, מפני שאז זה היה כשדכנות געלט עבור בן השדכן (הרב אלטהוייז)

אך הלא אף ביום הנישואין הנ' ('חתונת הזהב') התוועד, ובלא הטעם ד"שדכנות-געלט" - ואף ביאר טעם עריכת ההתוועדות (ד"אזלת לקרתא הלך בנימוסה").
[ואין משמע שם "כ"כ" שההיתפסות למספרים 'עגולים' היא יוזמת הפרסומאים והעיתונאים...].
ראה כאן.

[זנב לאריות]

ידועה ההלצה על אותו אחד שחגג "חתונת הכסף" במלאות ג' שנים לנישואיו, וכשתמהו ידידיו שהמנהג לחגוג הוא רק לאחר כה' שנות נישואין, השיב שקושי השעבוד משלים....

[מצפה]

מאי שנא יום הולדת מיום הנחת התפילין ה500 , יובל שנים לשלישי למילה, עשור לציפורי מצורע וכן ע"ז הדרך
והיינו אותם דהמליצו על מלאת שנים לקיום מצוות או יציאה מכלל שנות סכנה וכניסה לשנות גיל ותקופה מסויימת, אמאי אין חגיגות לרגל שנות קיום מצוות?

איני זוכר מי בדיוק, אבל אולי ברוז'ין, עשו עסק מיום הולדתו ה60 משום כרת, וה73 כבר מצוה מחדש...
והיו צדיקים שאמרו שאין לציין יום הלידה כי אם יום הברית.
ולענין נושא האשכול, כ"ק אדמו"ר רח"מ מנדבורנה זצ"ל ערך סעודה לחתונת הזהב שלו, עם כל צאצאיו, וכמדומה שגם אביו הרה"ק ר' איתמר היה שם.

[גביר]

מאי שנא יום הולדת מיום הנחת התפילין ה500 , יובל שנים לשלישי למילה, עשור לציפורי מצורע וכן ע"ז הדרך
והיינו אותם דהמליצו על מלאת שנים לקיום מצוות או יציאה מכלל שנות סכנה וכניסה לשנות גיל ותקופה מסויימת, אמאי אין חגיגות לרגל שנות קיום מצוות?

ישנו מנהג איטלקי של ציון חמישים שנה לבר מצווה. לא מצאתי על כך בכתובים אבל הכרתי אדם שנהג כך ואמר שכך מנהגם [מוצא משפחתו הוא בגורוציאה, יתכן שזהו מנהג מיוחד לקהילה זו, מלבד אותו אדם שנתבש"ם לפני כמה שנים, לא ידוע לי על אחרים שעשו כך].

[מכון חכמי ליטא]

איני זוכר מי בדיוק, אבל אולי ברוז'ין, עשו עסק מיום הולדתו ה60 משום כרת

אולי רב יוסף
מועד קטן כח, א

רב יוסף.PNG (9.6 KiB) נצפה 13612 פעמים

[מצפה]

איני זוכר מי בדיוק, אבל אולי ברוז'ין, עשו עסק מיום הולדתו ה60 משום כרת

אולי רב יוסף
מועד קטן כח, א

רב יוסף.PNG

אכן...
הנקודה שהתכוונתי להדגיש שהצדיק ההוא עשה עסק מיום הולדת פעמיים, פעם אחת ב60, ופעם שנית ב73 מצד בר מצוה.

[פרשת_דרכים]

בספר ברכת משה לר' משה קערנער (על דיני שהחיינו, ברלין תקצ"ג) דין 87 (עמוד 64):

שלש סעודות מצוה נתחדשו בימינו והם 1 יום הלדת 2 שנת היובל לנשואין 3 ביום מלאת שנת השבעים לימי חיי אדם. אמרתי אחכמה מוצאיהם ומבואיהם לדעת, בקשתים ולא מצאתים. לבד זאת מצאתי בש"ות חות יאיר סי' ע' דף ע"ד. מי שחננו הבורא ברוב רחמיו להגיע לשנת השבעים, הגם שיש להסתפק בהסעודה שמכין לאוהביו ואהוביו ולצאצאיו , אם היא סעודת מצוה? ברכת שהחיינו יברך לשמו יתברך ויתעלה על שזכה למלא מספר שני דור דור:

ושם עמ' 65:

החות יאיר הסופר ומונה שם כל סעודות מצוה, חפשתי השתים הנותרים ובו אינו נזכרים, ונעשים בזמננו כסעודת מצוה, האחת! יום הלדת איש או אשה בן או בת ... השלישיה, דרש דרש משה למצוא מקורה, והיא אמנם נעלמה ורחוקה מני לדעת השמחה והי"ט להחוגגים שנת היובל לנשואיהם ונקראה בשם חתונה זהב, ופשתה המספחת לחוג גם חצי היובל וקורין אותה חתונה כסף. שאלתי דרשתי וחקרתי, ואין מי יודע מאין נובעת?

ובהמשך מקשר זאת בדרך האפשר עם מאמר רז"ל "כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין התורה פוסקת מזרעו", וקורא תיגר על "הבורים הנבערים השמחים אלי גיל, ישישו בשלש סעודות הנזכרות...".

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=88

[אגב הדיון, באחד מסיפורי ש"י ע. מביא מעשה באחד שערך סעודה בהגיעו לגיל ל"ו, כיון שיצא מכלל "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם".]

[כדכד]

זה דווקא מאד מובן ומקובל רק שצריך לעשות זאת בגיל ל"ה שאז כבר יצא מכל לא יחצו כמובן

[פרשת_דרכים]

זה דווקא מאד מובן ומקובל רק שצריך לעשות זאת בגיל ל"ה שאז כבר יצא מכל לא יחצו כמובן

שו"ר שאכן הוא כדבריך לגבי הגיל:

אמר רבי אביגדור הואיל ומשולם חתני נכנס לשנת שלשים ושש אעשה סעודת הודאה, שיצא מכלל אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם.

מקובל = האם יש אישוש נוסף למנהג זה?

[פרי יצחק]

כשם שמצאנו מקורות יהודיים המציינים שיש לעשות סעודה / תענית /חשבון נפש ביום הולדת 'עגול', כמו 60, 70, מדוע שלא יעשו כן לענין הנישואין?
לענין יום הולדת, עי' בספר 'ימי שנותינו', ולסיבה שאין יום הולדת נזכר בראשונים, עי' מאמרו הנפלא של י"מ תא שמע, כנסת מחקרים, ד.

אם לא נדון על מקורות מאוחרים מתקופת החסידות, הרי שלא מדובר על חגיגת "יום הלידה", אלא ציון שעבר בשלום את התאריכים המועדים לדיני כרת ומיתה בידי שמים.

וכידוע חגג ר' שלום שבדרון יום הולדת בגיל שבעים

מחילה, ר' שלום לא "חגג" בגיל שבעים, הוא התקשר לכמה מידידיו להתאונן בפניהם על מצות קימה בפני זקן שנלקחה ממנו בהגיעו לגיל זה!! הא ותו לא!

[זאב ערבות]

מובא בספר כל משאלותיך מהגרח"ק עמ' קס"ח

[שברי לוחות]

בעל נהרי אפרסמון רבי יעקב טננבוים.JPG (45.36 KiB) נצפה 13396 פעמים

[חד ברנש]

הנה לכם, מעניינו של האשכול, "מי שברך ליום הנישואין".

מי שברך99.jpg (101.92 KiB) נצפה 12672 פעמים

אשאיר לכם לנחש באיזה "סידור" זה מופיע...

[איש בער]

אח, חבל שפותח האשכול אינו מסתובב פה זה עידן ועדנים, הוא בוודאי היה מאושר לראות נוסח מעניין זה...

[זאב ערבות]

.