הערות על ספר ויואל משה - להאדמו"ר מסאטמאר

[דרומי]

יש להעיר גם משתי הגירסאות בחלוקת ההלכות ברמב"ם שם ("אע"פ שיש שם לעוזות").

[מעיין]

בענין הקושיא על מתורגמן בפ' הקהל מוזכר כבר באוצרות ירושלים שנת תש"מ ח' רס"א

[אראל]

הנה מציג פה מה שנשלח אלי באישי, ע"י חכם א' שליט"א, ותשוח"ח לו:

בפורום אוצה"ח היה אריכות גדול על דברי רבינו זצ"ל בויואל משה בפירוש דברי הרמב"ן פרשת כי תבא, "כי ישיבתנו בגלות היא ההבטחה ואף גם זאת וגו'". עיקר הויכוח היה על הנוסח "ההבטחה", בעוד שברמב"ן שלפנינו כתוב "בהבטחה".

בדקתי בדפוסים הראשונים. ולהקדמה, כל דפוס מדפוסים שבחמשים שנים הראשונות של דפוס, היא בדרך כלל על פי כתב יד אחר, כי לא הדפיסו עדיין על פי דפוסים אחרים. ובכן יש דפו"ר - רומא לערך ר"מ, דפוס שני - אשבונה (ליסבון) - רמ"ט, דפוס שלישי - נאפולי ר"נ. דפוס רביעי היא כבר בויניציאה ש"ה, שיתכן שכבר נעשה על פי דפוס אחד מדפוסים הנ"ל, אף שלא מוכרח.

והנה בשני דפוסים הראשונים אכן כתוב "בהבטחה", אך בדפוס שלישי - נאפולי ר"נ, כתוב "ההבטחה", וכן הוא מאז בכל הדפוסים (כולל הרביעי הנ"ל) עד הוצאת פירוש הרמב"ן על התורה שעל ידי שעוועל-מוסד הר"ק, בשנת תשי"ט.

לענין כתבי יד, ברוב כתבי היד שבדקתי אכן כתוב "בהבטחה", אך בכתב יד אחד שנכתב בשנת רנ"א מצאתי "ההבטחה" http://beta.nli.org.il/he/manuscripts/N ... FL29444725

והנה כאמור בשנת תשי"ט (אחר שהויואל משה היה כבר מוכן לדפוס) הדפיסו בשינוי הנ"ל. אך לא תחשוב שזה נעשה רק בתמימות בבחירה מתוך כתבי יד (שזה הגיוני, אחרי שכן הוא ברוב דפוסים ראשונים וכן ברוב כתבי יד, וגם סגנון הלשון יותר מתאים), אך עיון קל ברמב"ן דפוס הנ"ל יוכיח שהמהדיר שעוועל הנ"ל ידע היטב את הנידון על דברי הרמב"ן, כנראה כבר ראה או שמע השימוש שבזה בהוצאות דרשות רבינו וכדומה, כי בהערה 27 על תיבת "בהבטחה" כתב שם:

ע"פ כת"י, והיא מרגניתא יקרה, ובס"ש: ההבטחה.

הנה הציון לס"ש נמצא הרבה ברמב"ן הנ"ל, וכנראה פיענוחה "ספרים שונים" או "ספרים שנדפסו". אך זה הפעם היחידי שהמו"ל מתרגש על שינוי מכתב יד עד שיציין בהערה שזה "מרגניתא יקרה", וכל שכן על שינוי פעוט כזה באות אחת. בא וראה בעמוד הנ"ל שהוסיף קטע ארוך באריחיים על פי כתבי יד (ובאמת היא גם בחלק מדפוסים הנ"ל), ולא התרגש ממרגניתא יקרה ההיא. אין ה אלא שהמרגניתא יקרה היא משום שס"ל שעל ידי השינוי הנ"ל יוכל לדחות פירושו של רבינו ברמב"ן, ודו"ק.

(לאמיתו של דבר לא אבין למה זה דוחה פירוש רבינו ברמב"ן, שהרי לכאורה יפלא כל עובר על הרמב"ן, הוא מציין עובדה שישראל בגלות הם במעלה שוה לאומה"ע ואולי יתרים מהם. והדבר תימה לכתוב דברים כאלו, להיודע מה היה לישראל בארצות הנוצרים. אכן אמת שבארצות הישמעאלים היה כן המצב שישראל היו כמעט בשוה להישמעאלים ולמעלה מהנוצרים, אבל בארצות הנוצרים לא כן היה המצב. ולא רק לפני מאתיים שנה, אלא אף בימי הרמב"ן ובמקומו בגירונדי וברצלונא לא היה כן (וויכוחו של הרמב"ן יוכיח). ובעל כרחך שכוונת הרמב"ן אינו שכן היא, אלא שכן אפשר, כלומר שמצד גזירת הגלות אין הכרח להיות יותר מזה, אבל יכול להיות מטעמים אחרים. ולפי זה ממילא מוכרח שזה רק בארצות הגלות כשמקויים בארץ אויביהם, אבל ברגע שאינם בארץ אויביהם, גם זה ה"פטור" נפל ודו"ק).

מצורף צילום מדברי הרמב"ן והערת שעוועל

https://drive.google.com/open?id=0B51Mg ... 1vcThkd1M4

[מה שנכון נכון]

הב'ס"ש' של שעוועל = בספרים שלנו. היינו בדפוסים הרגילים.

חיפשתי כעת באוצר, וראיתי שדברי הרמב"ן בנוסח 'ההבטחה' הובאו כראיה בב' מכתבים בדובב ש"י של בלוך ח"א שנד' בשנת תשי"ט, ובמכתב נוסף בח"ב. ['אמינות' המכתבים שפרסם ידועה, אך לעניננו אין נ"מ. יתכן שכבר הובאו ד' הרמב"ן בעוד אי אלו מהספרים הקונטרסים ומאמרי העיתונים שדנו בשאלת הציונות מאז הוסדה].

[כדרכה של תורה]

בשני דפוסים הראשונים אכן כתוב "בהבטחה",
אך בדפוס שלישי - נאפולי ר"נ, כתוב "ההבטחה", וכן הוא מאז בכל הדפוסים עד הוצאת שעוועל
ברוב כתבי היד שבדקתי אכן כתוב "בהבטחה", אך בכתב יד אחד שנכתב בשנת רנ"א מצאתי "ההבטחה"

ייש"כ.
הנידון הוא פירוש דברי הרמב"ן, ה"נגיעות" של שעוועל אינם שייכים לעניננו.

[מעיין]

מאמר ישוב א"י סי' ל"ב

עכום ויואל משה.jpg (300.39 KiB) נצפה 5035 פעמים

כל זה משינויי הצנזור - וכבר העיר בזה בסדר יעקב בהקדמה ע' 27 והכוונה להנ"ל

[מעיין]

במאמר שלש שבועות סי' מ"ט
מביא דברי המהר"ל מפראג בהגדה
בטעם פתיחת הדלת לקבוע האמונה שלא יתכן שיבא משיח לפני אליהו עיי"ש
וזה מהגדה דברי נגידים שהו"ל יודל ראזענבערג ובחזקת מזויף
ויש לראות אם קטע זו הוא מצוץ מאצבע או שלקחו מספר אחר וכדומה
עכ"פ עצם הדברים שהתגלות אליהו כמבשר תנאי היא לביאת המשיח, משמעות לזה מפשט דברי הש"ס בעירובין, וגם כך פשטות כמה ראשונים
וברמב"ם דזה מחלוקת בין החכמים עיי"ש בויואל משה
מ"מ דברי המהר"ל הנ"ל בחזקת מזויפים

[מעיין]

במאמר שלש שבועות סי' מ' וכו' דן בלשון הרמב"ם סוף הלכות מלכים בענין שכ' שהמשיח אין צריך לעשות אותות ומופתים וכו' ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת וכו' לעולם ולעולמי וכו' עיי"ש כל האריכות בדבריו, ובכמה דברים נדחק בלשון ובהבנה
וכנראה שלא הי' לפניו דפוסי הרמב"ם לפני הצענזור שיש שם הרבה קטעים שנחסרו בדפוסים שאחריהם, שע"פ דפוסים הראשונים נחשף אור אחר על דברי הרמב"ם
ושהרבה מדבריו שם היא להוציא ממשיחיותו של אותו האיש, שבא להחליף התורה בברית החדשה
ומבאר ענין משיחיותו של בן כיזובא
וענין הנצרות והאיסלאם

[אבא יודן]

ויש לתמוה שהשמיט בשני ה'וכו'' את המלים העיקריות שכתב הגרי"פ (בחלה ולא במע"ש), ומהם מתבאר שאין כוונתו ל'זמן הגלות' מצד עצמו ומצד הגזרה, אלא מטעמים מעשיים שאינם שייכים כיום, ואף בזו לא אמר שאין המצוה עצמה נוהגת (לענין מי שכבר גר שם למשל), אלא שאין טעם להתיר בגללה שבות דרבנן היות ואין בטוח שתהיה הקניה בת קיימא, וממילא כיום הדר דינא.

לדברי בעל ויואל משה, כל זמן שהארץ לא תגאל ביד משיח, איננו בטוחים שתהיה הקנייה בת קיימא, וזה פשוט.
עיין ערך גוש קטיף, וערך שלום במזרח התיכון.
ובכוונה לא פירש את כוונתו.

[כדרכה של תורה]

במאמר ישוב א"י אות יז (עמ' ריד)
הקשה על הראשונים בע"ז כא. שכתבו דסוריא חשיב כיבוש יחיד מפני שדוד כבשה מדעתו שלא מדעת סנהדרין, דא"כ נמצא שעשה נגד ההלכה דאין מוציאין למלחמת הרשות אלא עפ"י בי"ד של שבעים ואחד, והא בספרי פ' עקב איתא דדוד עשה שלא כתורה משום דאסור לכבוש בחו"ל טרם שנכבש כל ארץ ישראל, ולמה הוסיפו הראשונים עוד חטא שלא נזכר בחז"ל (ועי' מש"כ לתרץ באריכות).

עי' בעמק הנצי"ב שתירץ דלראשונים הנ"ל לא היה בזה חטא כמש"כ רש"י בגיטין דף ח: (ד"ה כיבוש) שלא כבש דוד אלא לצרכו, וא"כ לא היה צריך לשאול סנהדרין ולא נצרך לשאול רק לצורך כל ישראל כמלחמת יהושע.

אות יז.PNG (131.43 KiB) נצפה 3638 פעמים

[גל של אגוזים]

הננו מצרף מה שכתבתי כאן אע"פ שאינו הערה 'תורנית' אבל כיון שאינו 'נידון השקפתי' אמרתי אל לבי מוטב לצרפו כאן מליכנס 'אספקלריא' לחפש אחר דרישת ציון דבעי דרישה.

[כדרכה של תורה]

מאמר ישוב אר"י אות סג

אמרי סופר.jpg (260.83 KiB) נצפה 3561 פעמים