הערות על ספר ויואל משה - להאדמו"ר מסאטמאר

כדרכה של תורה

||אשכול זה מיועד להערות תורניות ולא לדיוני השקפה, ודברי חכמים בנחת נשמעים|| כעת נוסף אשכול לדיוני השקפה בפורום דרישת ציון

מאמר שלש שבועות אות א, אות יג, אות מו, אות מט, אות סו, אות עה

מאמר ישוב ארץ ישראל אות ב, אות יז, אות לב, אות סג

מאמר לשון הקודש אות ב (ועוד), אות נ
---

מאמר לשון הקודש אות ב

"ואל תשיבני ממ"ש הרמב"ם ז"ל הל' דעות דרך בעלי דיעה שיקבע לו מלאכה המפרנסת אוחו חחלה ואח"כ יקנה בית דירה ואח"כ ישא אשה שנאמר מי האיש אשר נטע כרם וגו' והוא מגמ' סוטה מ"ד לימדך תורה דרך ארץ, שזה ענין אחר שהרי למדו זה מעורכי המלחמה ולא הלכו למלחמה אלא אחר כ' שנה, וא"א לומר שלא נשאו אשה עדיין דהרי כל שעבירה בידו חוזר עלי' מעורכי המלחמה וכו', ולא נשא בטל מצות עשה דאורייתא וכו'.
וא"כ ע"כ מה שאמר הכ' על עורכי המלחמה ומי האיש אשר אירש אשה ולא לקחה זה ודאי מיירי באשה שני' וכו', וא"כ ודאי שאין להביא מזה ראי' על אשה ראשונה וכו'."

וצ"ע דזה לר"י הגלילי בפ"ח דסוטה דס"ל הירא והרך הלבב היינו מעבירות שבידו אבל הרמב"ם הרי פסק בפ"ז הל' מלכים כר' עקיבא דס"ל דהירא והרך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' אוגוסט 21, 2018 5:34 pm

רע"ק אומר שכל הירא ורך הלבב חוזר. ומה זה משנה למה הוא ירא ורך הלבב, הרי גם אם הוא ירא מעבירות שבידו סו"ס הוא בכלל 'ירא'. ודו"ק.

לב האבן · הודעהעל ידי **לב האבן** » ג' אוגוסט 21, 2018 5:44 pm

עי' שו"ת לב אברהם סי' ק"ג https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?171485

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ג' אוגוסט 21, 2018 11:10 pm

אי משום הא י"ל שמי שירא מעבירות שבידו ממילא אינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ד' אוגוסט 22, 2018 12:03 am

עקביה כתב:אי משום הא י"ל שמי שירא מעבירות שבידו ממילא אינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.

לעצם הענין, ביאורו ברמב"ם באמת דחוק.
ועכ"פ קושייתו אינה דברים בטלים. אם עבר כ' ולא נשא ביטל עשה, א"כ איך יוצא למלחמה. [ואם עוסק בתורה למה ארש אשה].
ואולי מכאן ראי' שאי"ז ביטול עשה כפשוטו כמו מי שלא נטל לולב בחג וכמ"ש האחרונים. אך עדיין צ"ע שהרי סו"ס כל ימיו בהרהור עבירה.
ברמב"ם פרנקל יש מ"מ נוספים בזה?

לב האבן · הודעהעל ידי **לב האבן** » ד' אוגוסט 22, 2018 12:21 am

לב האבן כתב:עי' שו"ת לב אברהם סי' ק"ג https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?171485

לב אברהם.pdf: (107.19 KiB) הורד 376 פעמים

כדרכה של תורה

עקביה כתב:אי משום הא י"ל שמי שירא מעבירות שבידו ממילא אינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.

כלומר רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי לא פליגי?

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ד' אוגוסט 22, 2018 12:38 am

שבט הלוי ח"ח סי' רס"ה

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' אוגוסט 22, 2018 6:17 pm

כדרכה של תורה כתב:
עקביה כתב:אי משום הא י"ל שמי שירא מעבירות שבידו ממילא אינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.

כלומר רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי לא פליגי?

כן פליגי, שכן ר"ע מוסיף על ריה"ג גם את מי שאינו ירא מעבירות שבידו, אבל אינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה. את כל זה אני כותב בדרך אפשר.

ברקים רב כתב:ועכ"פ קושייתו אינה דברים בטלים. אם עבר כ' ולא נשא ביטל עשה, א"כ איך יוצא למלחמה. [ואם עוסק בתורה למה ארש אשה].
ואולי מכאן ראי' שאי"ז ביטול עשה כפשוטו כמו מי שלא נטל לולב בחג וכמ"ש האחרונים. אך עדיין צ"ע שהרי סו"ס כל ימיו בהרהור עבירה.

בפשטות הלימוד הוא מעצם זה שהתורה סידרה את זה כך, גם אם בפועל אצל יוצאי הצבא מדובר באשה שניה או חמישית.
כמו"כ מסתבר כמו שכתבת, שאי"ז ממש ביטול עשה. ופשוט שאין הכרח שיהיו לו הרהורי עבירה עד שיהיה ירא מעבירות שבידו.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ד' אוגוסט 22, 2018 7:11 pm

עקביה כתב:בפשטות הלימוד הוא מעצם זה שהתורה סידרה את זה כך, גם אם בפועל אצל יוצאי הצבא מדובר באשה שניה או חמישית.

נכון, אבל זה עדיין לא מיישב את עצם הקושיא, איך יצאו למלחמה אנשים בני כ' שאינם נשואים.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' אוגוסט 22, 2018 10:08 pm

ברקים רב כתב:
עקביה כתב:בפשטות הלימוד הוא מעצם זה שהתורה סידרה את זה כך, גם אם בפועל אצל יוצאי הצבא מדובר באשה שניה או חמישית.

נכון, אבל זה עדיין לא מיישב את עצם הקושיא, איך יצאו למלחמה אנשים בני כ' שאינם נשואים.

כמו"כ מסתבר כמו שכתבת, שאי"ז ממש ביטול עשה. ופשוט שאין הכרח שיהיו לו הרהורי עבירה עד שיהיה ירא מעבירות שבידו.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ד' אוגוסט 22, 2018 10:11 pm

בן כ' ולא נשא אשה וכו' בהרהור עבירה, אולי סגי באירוסין בלחוד ואי"צ נישואין? ועד"ז יתישב כמה מן הקושיות כאן

איש גלילי

ברקים רב כתב:
עקביה כתב:בפשטות הלימוד הוא מעצם זה שהתורה סידרה את זה כך, גם אם בפועל אצל יוצאי הצבא מדובר באשה שניה או חמישית.

נכון, אבל זה עדיין לא מיישב את עצם הקושיא, איך יצאו למלחמה אנשים בני כ' שאינם נשואים.

כי הם לא מצאו את זיווגם, או שהתאלמנו, או שגרשו.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ד' אוגוסט 22, 2018 11:43 pm

אראל כתב:בן כ' ולא נשא אשה וכו' בהרהור עבירה, אולי סגי באירוסין בלחוד ואי"צ נישואין? ועד"ז יתישב כמה מן הקושיות כאן

עיקר דברי הויוא"מ הוא על ביטול עשה דפו"ר

לעצם העניין השאלה שאלה והתירוץ גם הוא נכון שגם באשה שנייה או בכרם שני או בבית שני יהיה דין התורה. אבל המסקנה שלכן הרמב"ם דיבר דווקא באשה שניה היא תמוהה כמו שכתבו כאן קודם שהלימוד הוא מהסדר שסידרה תורה ולא מזה שכך קרה בעורכי המלחמה דווקא. אבל זו תמיד דרכה של תורה שמישהו שואל שאלה ומוציא מסקנה ודוחים את דבריו.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' אוגוסט 23, 2018 2:17 pm

אוצר החכמה כתב:לעצם העניין השאלה שאלה והתירוץ גם הוא נכון שגם באשה שנייה או בכרם שני או בבית שני יהיה דין התורה. אבל המסקנה שלכן הרמב"ם דיבר דווקא באשה שניה היא תמוהה כמו שכתבו כאן קודם שהלימוד הוא מהסדר שסידרה תורה ולא מזה שכך קרה בעורכי המלחמה דווקא. אבל זו תמיד דרכה של תורה שמישהו שואל שאלה ומוציא מסקנה ודוחים את דבריו.

הרמב"ם נותן הדרכה לחיים:

רמב"ם הלכות דעות פרק ה הלכה יא
דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה, וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע, כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך, ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו.

לתלות בכוונת הרמב"ם שבעצם אשה ראשונה אמורים לשאת לפני הכל ורק לאשה שניה צריכים להקדים בית וכרם, זו לא סתם טענה שאפשר לדחות כדרכה של תורה.

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ה' אוגוסט 23, 2018 8:11 pm

אוצר החכמה כתב:לעצם העניין השאלה שאלה והתירוץ גם הוא נכון שגם באשה שנייה או בכרם שני או בבית שני יהיה דין התורה. אבל המסקנה שלכן הרמב"ם דיבר דווקא באשה שניה היא תמוהה כמו שכתבו כאן קודם שהלימוד הוא מהסדר שסידרה תורה ולא מזה שכך קרה בעורכי המלחמה דווקא. אבל זו תמיד דרכה של תורה שמישהו שואל שאלה ומוציא מסקנה ודוחים את דבריו.

לענ"ד אילו באמת אין היכי תימצי של "ארש אשה ולא לקחה" אלא באשה שנייה, אז חז"ל לא היו לומדים מפסוק זה לגבי אשה ראשונה, הגם שעיקר הלימוד הוא מסדר הדברים. לא מופרך כלל להבין כך.
ועכ"פ לא זה עיקר הקושיא על מאמר הויוא"מ, אלא הקושיא היא עצם ההנחה בדברי הרמב"ם שכוונתו על אשה שנייה, שזה רחוק מאוד.

כדרכה של תורה

מאמר שלש שבועות אות סו

: 1.jpg (151.13 KiB) נצפה 13878 פעמים

: 2.jpg (81.33 KiB) נצפה 13878 פעמים

ובאמת פי' הפשוט במהרש"א בפירושו הראשון שאינה בגדר נס ורק לפי' השני הוא בגדר נס וז"ל:

: מהרש''א.PNG (34.12 KiB) נצפה 13878 פעמים

וכן מבואר ברש"י שם ד"ה מגולה מזה, כשתתן ארץ ישראל פירותיה "בעין יפה" אז יקרב הקץ

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ה' אוגוסט 23, 2018 9:59 pm

אולי תפרש מה קשה לך, כי קראתי את דברי הויוא"מ, וגם המהרש"א, והכל על מכונו עולה יפה
הויוא"מ מבאר שאפילו לפי פי' הראשון של המהרש"א דמשמע שצמיחת הפירות אינו כ"כ נס, אבל עדיין אין כוונת המהרש"א לומר שכוונת הגמ' על צמחית הפירות באופן טבעי ממש בלי שום שינוי מפירות ארץ ישראל לפירות שאר ארצות, שצומחין הפירות כמו שרואים עכשיו צמיחת פירות בכל מדינות, אלא ענין צמיחת פירות של ארץ ישראל היינו באופן מיוחד מה שלא רואים בכל הארצות, כמו שהיה אז בשעת המרגלים [שבפשטות לא הי' בגודל האשכול והפירות ענין 'ניסי', אלא משבח ארץ ישראל הטבעי], ואף אם הצמיחה אינו ממש נס נגלה

כדרכה של תורה

במהרש"א זה לא כתוב וא"א להוציא דבריו מפשוטן.
(וה"ה לגבי לשונך "אינו כ"כ נס")

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ה' אוגוסט 23, 2018 10:12 pm

ולדברך, אולי תסביר איזה סימן של גאולה היא אם הארץ מוציא פירותיה כדרך כל הארצות?, וכי אם החמה עולה ברקיע בארץ ג"כ סימן לגאולה?, והלא עולם כמנהגו נוהג

כדרכה של תורה

כמש"כ המהרש"א לפי שכל זמן שאין ישראל על אדמתם וכו'

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' אוגוסט 24, 2018 12:46 am

כדי להבין את כוונת הגמ' בסנהדרין צריך לשים לב שלאחר ציטוט הפסוק כתוב "וגו'". א"כ הבה נתבונן בנבואה הכתובה ביחזקאל:

יחזקאל פרק לו
(א) וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנָּבֵא אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר ה':
(ב) כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח וּבָמוֹת עוֹלָם לְמוֹרָשָׁה הָיְתָה לָּנוּ:
(ג) לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' יַעַן בְּיַעַן שַׁמּוֹת וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיוֹתְכֶם מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וַתֵּעֲלוּ עַל שְׂפַת לָשׁוֹן וְדִבַּת עָם:
(ד) לָכֵן הָרֵי יִשְׂרָאֵל שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי ה' כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת וְלֶחֳרָבוֹת הַשֹּׁמְמוֹת וְלֶעָרִים הַנֶּעֱזָבוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לְבַז וּלְלַעַג לִשְׁאֵרִית הַגּוֹיִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב: ס
(ה) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אִם לֹא בְּאֵשׁ קִנְאָתִי דִבַּרְתִּי עַל שְׁאֵרִית הַגּוֹיִם וְעַל אֱדוֹם כֻּלָּא אֲשֶׁר נָתְנוּ אֶת אַרְצִי לָהֶם לְמוֹרָשָׁה בְּשִׂמְחַת כָּל לֵבָב בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ לְמַעַן מִגְרָשָׁהּ לָבַז:
(ו) לָכֵן הִנָּבֵא עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת לָאֲפִיקִים וְלַגֵּאָיוֹת כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנְנִי בְקִנְאָתִי וּבַחֲמָתִי דִּבַּרְתִּי יַעַן כְּלִמַּת גּוֹיִם נְשָׂאתֶם:
(ז) לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי אִם לֹא הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לָכֶם מִסָּבִיב הֵמָּה כְּלִמָּתָם יִשָּׂאוּ:
(ח) וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא:
(ט) כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם:
(י) וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה:
(יא) וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה':
(יב) וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם: ס

הנבואה באמת קשורה קשר הדוק לשיבת בנ"י לארצם אבל היא נאמרה על ההרים (גם בפרק הקודם יש נבואת זעם על הר שעיר). ועניינה שבנ"י השבים לארצם יצליחו ביישוב הארץ ויפריחו את השממה, בניגוד לאחרים שניסו ונכשלו, וכמש"כ המלבי"ם:

מלבי"ם יחזקאל פרק לו פסוק ח
(ח) ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו. בל תעצרו מלתת ענף ופרי, בל תיראו כי זרים יאכלוהו כי קרבו לבא, שבימי כורש התחילו לשוב אל א"י כי הארץ הזו ההשגחיי תעצור פירותיה בעת שאין עם ה' עליה המושגחים מאת השגחתו:

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ו' אוגוסט 24, 2018 12:48 am

אם כן תסביר עתה פירוש השני של המהרש"א דקאי על מ"ש עתידה א"י שתוציא פירות בכל יום, הרי שהסימן תלי' בצמיחות הפירות בדרך ניסי, ולא בשיבת ישראל, וע"כ צ"ל שפשטות הפסוקים לחוד ודרשות חז"ל לחוד

מה שנכון נכון

כתב הויואל משה מאמר ב אות סג שלדעת הגרי"פ אין מצות יישוב א"י נוהגת בזה"ז אליבא דהרי"ף והטור.

: ויואל א..jpg (157.37 KiB) נצפה 13815 פעמים

: ויואל ב.PNG (29.69 KiB) נצפה 13841 פעמים

ב'שארי הראשונים' הכוונה למה שהביא באות הקודמת שעקב גזרת הגלות אין המצוה נוהגת.
וחזר וכפל הדברים בעמ' רצג.

: ויואל ג.PNG (19.72 KiB) נצפה 13835 פעמים

ויש לתמוה שהשמיט בשני ה'וכו'' את המלים העיקריות שכתב הגרי"פ (בחלה ולא במע"ש), ומהם מתבאר שאין כוונתו ל'זמן הגלות' מצד עצמו ומצד הגזרה, אלא מטעמים מעשיים שאינם שייכים כיום, ואף בזו לא אמר שאין המצוה עצמה נוהגת (לענין מי שכבר גר שם למשל), אלא שאין טעם להתיר בגללה שבות דרבנן היות ואין בטוח שתהיה הקניה בת קיימא, וממילא כיום הדר דינא.

: יסלמ.PNG (100.39 KiB) נצפה 13841 פעמים

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' אוגוסט 24, 2018 8:06 am

אראל כתב:אם כן תסביר עתה פירוש השני של המהרש"א דקאי על מ"ש עתידה א"י שתוציא פירות בכל יום, הרי שהסימן תלי' בצמיחות הפירות בדרך ניסי, ולא בשיבת ישראל, וע"כ צ"ל שפשטות הפסוקים לחוד ודרשות חז"ל לחוד

לגבי פירושו השני אתה צודק, אבל לגבי פירושו הראשון אין שום צורך לחדש ולומר שפשטות הפסוקים לחוד ודרשות חז"ל לחוד.

כדרכה של תורה

מאמר שלש שבועות - אות יג

: יג.PNG (77.99 KiB) נצפה 13646 פעמים

לקמן מאמר לשון הקודש אות ד כתב דבכה"ג אומרים דהתלמוד עיקר

: תז.PNG (106.63 KiB) נצפה 13642 פעמים

החושב · הודעהעל ידי **החושב** » א' אוגוסט 26, 2018 11:37 am

הדברים פשוטם וידועים. ואכן, כמו שכתב הרמב"ן:

רמב"ן ויקרא פרק כו
וכן מה שאמר בכאן (בפסוק לב) ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם:

אבל אין מכך קושיא על דברי 'ויואל משה'.
הוא לא טען שבפירוש הראשון המהרש"א כותב שהכוונה היא ליציאה מגדרי הטבע (כמובן, זה לא כתוב במהרש"א), אלא טען שלא רק לפי הפירוש השני במהרש"א ניתן לתרץ את הקושיא, אלא גם לפי הפירוש הראשון. והיינו שנאמר שהכוונה היא ליציאה מגדר הטבע. למה לומר כך ולא לפרש את הדברים כפשוטם? - בשביל לתרץ את הקושיא.

עצם הבאת דברי המהרש"א נועדה להגן על שיטתו של 'ויואל משה'.
יש גמרא עם פשט ברור ופשוט. במיוחד לאור המציאות ולאור דברי רבותינו בפירוש המקראות: ארץ ישראל מיעודת רק לעם ישראל. בזמן שהם בגלות, היא הופכת לשממה. וכשבניה חוזרים - חוזרת אף היא לתת פירות. לא נותר לנו אלא לראות בחוש איך שהקב"ה מנהל את עולמו ואיך שהוא מגיד מראשית אחרית.
ל'ויואל משה' זה לא נוח, לכן הוא מציג את הדברים כך שיש כאן שני צדדים שקולים איך להבין את הגמרא, והצדדים האלה מבוארים במהרש"א (את רש"י, לצורך העניין, מניחים בצד). ועכשיו כבר לקורא הנעים יש רושם אחר לחלוטין.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' אוגוסט 26, 2018 5:00 pm

מגולה מזה. כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר/ רש''י שם.

אם הסגנון הוא שהם לא יבינו וכולי באמת חבל. אבל אולי במקום להתווכח באופן כזה נדון בעניין.
הקושי הגדול הוא שהרמב"ם כותב דין פשוט בלי סייגים כל מי שקורא אותו פשוט לו שהרמב"ם התכוון בעיקר באשתו ראשונה שהרי דרך העולם שנושאין אשה אחת וחיים איתה לאויו"ש (כידוע שגם בזמן חז"ל כךהיה אורח ארעא אע"פ שהיה מותר לשאת שתי נשים). וגם מי שנושא אשה שנייה על הרוב הוא אחר שיש לו כבר בית וכרם שחי בהם עם אשתו הראשונה. כך שלצייר שהרמב"ם דיבר על מקרה יוצא דופן באדם שיש לו אשה אבל לא הספיק לבנות בית ולנטוע כרם ועכשיו בא לשאת אשה שנייה ואז אומרים לו קודם תטע כרם. ואת כל זה העלים מאיתנו זה נראה רחוק מאוד.
האם לך הרב אראל לא נראה שיש בעייה בפירוש כזה?

כמו שכתבתי למעלה אני מתנגד לייחס את זה שהויואל משה כן פירש כך למגמה. אלא כך היא דרכה של תורה. אבל בכלל דרכה של תורה גם לדון אם הוא צודק.

לעצם העניין לא הבנתי מה כאן הרעש הגדול על הויואל משה בעניין הזה. הוא חידש שכל מקום שהגמרא אומרת משהו הקדימה היא בדיוק לפי הסדר של הגמרא. לפי זה יצא לו שלהשיאו אשה קודם לאומנות ועל זה הקשה מהגמרא סוטה והרמב"ם ותירץ. ואם התירוץ לא כל כך טוב שערי תירוצים לא ננעלו. הלא אפשר לומר כמו שרמז הוא עצמו שיש הבדל בין אדם שנושא אשה מעצמו או שאביו משיאו. או לתרץ שאומנות שונה מנטיעת כרם שכיוון שמקבל שכר יכול להתחיל מייד אחרי הנישואין ולא קודם משא"כ כרם שלוקח זמן עד שיוצא משני ערלה. או לאידך גיסא שהתורה והרמב"ם דברו במי שיש לו נכסים ואז מייד שמגיע לגיל שמונה עשרה נוטע כרם וזורע שדותיו ובונה בית ונושא אשה. אבל אומנות לוקח זמן ללמוד וכיוון שרמי עליה חיוב לשאת אשה ישא את האשה ואח"כ ילמד אומנות.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ב' אוגוסט 27, 2018 12:51 am

אוצר החכמה כתב:הקושי הגדול הוא שהרמב"ם כותב דין פשוט בלי סייגים כל מי שקורא אותו פשוט לו שהרמב"ם התכוון בעיקר באשתו ראשונה שהרי דרך העולם שנושאין אשה אחת וחיים איתה לאויו"ש (כידוע שגם בזמן חז"ל כךהיה אורח ארעא אע"פ שהיה מותר לשאת שתי נשים). וגם מי שנושא אשה שנייה על הרוב הוא אחר שיש לו כבר בית וכרם שחי בהם עם אשתו הראשונה. כך שלצייר שהרמב"ם דיבר על מקרה יוצא דופן באדם שיש לו אשה אבל לא הספיק לבנות בית ולנטוע כרם ועכשיו בא לשאת אשה שנייה ואז אומרים לו קודם תטע כרם. ואת כל זה העלים מאיתנו זה נראה רחוק מאוד.
האם לך הרב אראל לא נראה שיש בעייה בפירוש כזה?

הנה מצאתי עוד קדוש אחד מדבר, ה"ה הה"ק רבי הלל מקאלאמייע זצ"ל מגדולי תלמידי החתם סופר, והנה הוא קדם כבר כמעט בכל הדקדוקים והמסקנות שמסיק הויואל משה בענין זה,
ראה כאן דבריו הנפלאים: [בהתשובה שמתחת לקו]
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=29
ועיי"ש שרוצה לומר דבאמת הרמב"ם לשיטתו דס"ל דפלגש מותר לכל אדם עיי"ש

[ואגב בחפשי באוצה"ח, ראיתי בקובץ בית אהרן וישראל, אחד מעיר מלשון הגמרא בסוטה שמכריזין בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני, שלכאורה נקט הענינים המבוארים בהפסוקים מי האיש אשר בנה בית, בית פלוני לפלוני, ומי האיש אשר נטע כרם, נגד זה מכריזין שדה פלוני לפלוני, ונגד מי האיש אשר נשא אשה, מכריזין בת פלוני לפלוני, אך לפי זה למה היפך הסדר ממה שנאמר בכתובים, ומיישב לפי חידושו של הויואל משה דהפסוק מיירי כשנשא כבר אשה, אבל בנושא אשה בראשונה, אה"נ תחילה נושא אח"כ ואח"כ בונה בית ושדה, ויש לציין דאה"נ בגמ' סוטה שם אוקי הכרזת בת פלוני לפלוני, בזיווג ראשון, וא"ש]

ועדיין לא נגעו כאן בהראי' הנפלאה שמובא בויוא"מ, ממה דקיי"ל דמוכרים ספר תורה לישא אשה, ואם דברי הרמב"ם כפשטם בכל אופן קודם בונה בית ופרנסה ואח"כ נושא אשה, למה ימכור הספר תורה, הלא אם כבר יש לו בית, צריך לפרש שימכור תחילה הבית, וע"כ דמיירי בעני ואביון שאין לו כי אם הספר תורה, ולכן בתחילה ימכור הספר תורה כדי לישא אשה בתחלה
יש לפלפל בזה ולמצוא היכ"ת שיצריך למכור הס"ת אף אם באמת צריך מקודם לבנות בית ופרנסה ואח"כ לישא אשה

ראיתי את הראיה הזאת ובכלל לא הבנתי את דרך הדיון כי זה בהנחה שכוונת הרמב"ם הוא שמי שאין לו בית ולא יהיה לו בית בזמן הקרוב לא ישא אשה וכן בכרם ועל פי זה הקשה כל מיני קושיות. אבל הרמב"ם אומר מהי הדרך הנכונה למי שיכול לעשות כן אבל לא עלה בדעתו שמי שהוא עני לא ישא אשה.

אע"פ שאפשר לתרץ תירוצים כמו שכתבתי לעיל לענ"ד קושיתו חזקה מן התירוצים ודברי הגמרא בסוטה והרמב"ם בעצם סותרים את ההבנה שבכל פעם שיש בגמרא שכמה דברים הרי הם ע"פ סדר זה בדווקא.

את דברי ר' הלל קאלאמאייער שהבאת אני בכלל לא מבין. כי כל קושייתו מעיקרא מבוססת על ההנחה שהרמב"ם פטר מי שאין לו בית ומלאכה מלשאת אשה ובלא זה הרי אין קושיה כלל כי הרי הוא לא מביא את הבנת הויואל משה שהסדר הוא ללמוד תורה לישא ואח"כ אומנות. ומה מנו יהלוך מלבאר את הגמרא שבגיל 17 בונה בית ונוטע כרם ואח"כ נושא אשה. רק משום שהבין שזה פטור וזה ממש לא מובן.

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ב' אוגוסט 27, 2018 8:40 am

לפני למעלה מעשור הייתי כקורא להגיה בספר מצא חן לרבי אליה חאקו מחו"ר איזמיר יע"א שהוציא לאור מחדש עם הערות והארות ומ"מ ידידי רבי משה יוחאי רז הי"ו וראיתי שדן בדברי הרמב"ם הנ"ל. על כן אמרתי אעלה דבריו לכאן אולי יהיה לעזר לחכמי הפורום.
אמנם ספר המקור נמצא באוצר אך בספר זה ישנם מ"מ לספרים נוספים שדנו בדברי הרמב"ם הנ"ל ואפשר שיועיל טפי.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ב' אוגוסט 27, 2018 8:43 am

אראל כתב:[ואגב בחפשי באוצה"ח, ראיתי בקובץ בית אהרן וישראל, אחד מעיר מלשון הגמרא בסוטה שמכריזין בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני, שלכאורה נקט הענינים המבוארים בהפסוקים מי האיש אשר בנה בית, בית פלוני לפלוני, ומי האיש אשר נטע כרם, נגד זה מכריזין שדה פלוני לפלוני, ונגד מי האיש אשר נשא אשה, מכריזין בת פלוני לפלוני, אך לפי זה למה היפך הסדר ממה שנאמר בכתובים, ומיישב לפי חידושו של הויואל משה דהפסוק מיירי כשנשא כבר אשה, אבל בנושא אשה בראשונה, אה"נ תחילה נושא אח"כ ואח"כ בונה בית ושדה, ע"כ.
ויש להעיר ע"ז דבגמ' סוטה מסיק מפורש דמה שמכריזין בת פלוני לפלוני מיירי בזיווג ראשון, ועיי"ש בתוס' שאנץ דהיינו בבחור לא באלמן, וא"כ נופל כל התירוץ]

לא הבנתי למה נופל כל התירוץ, היא קמה וגם ניצבה, בגלל ששם מיירי בזיווג ראשון לכן מכריזין על הבת לפני הבית והשדה כי בזיוו"ר צריך לישא אשה מקודם, ורק בזיוו"ש בונה בית ואח"כ נושא אשה.

בברכה המשולשת

אראל כתב: ועיי"ש שרוצה לומר דבאמת הרמב"ם לשיטתו דס"ל דפלגש מותר לכל אדם עיי"ש

?
לפי הרמב"ם פילגש מותרת רק למלך.

כדרכה של תורה

מאמר לשון הקודש - אות ב

: ב.PNG (54.79 KiB) נצפה 13561 פעמים

צ"ע דהא הרמב"ם לא ס"ל דהוי חיוב מדאורייתא אלא ס"ל כהירו' פ"ק דקידושין ה"ז דמה שאמרו במשנה ולהשיאו אשה אינו אלא למצוה, וכמ"ש בפכ"א מהל' איסו"ב הל' כה מצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו סמוך לפירקן.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ב' אוגוסט 27, 2018 1:36 pm

אראל כתב:ועדיין לא נגעו כאן בהראי' הנפלאה שמובא בויוא"מ, ממה דקיי"ל דמוכרים ספר תורה לישא אשה, ואם דברי הרמב"ם כפשטם בכל אופן קודם בונה בית ופרנסה ואח"כ נושא אשה, למה ימכור הספר תורה, הלא אם כבר יש לו בית, צריך לפרש שימכור תחילה הבית, וע"כ דמיירי בעני ואביון שאין לו כי אם הספר תורה, ולכן בתחילה ימכור הספר תורה כדי לישא אשה בתחלה
יש לפלפל בזה ולמצוא היכ"ת שיצריך למכור הס"ת אף אם באמת צריך מקודם לבנות בית ופרנסה ואח"כ לישא אשה

כשהרמב"ם כותב בהלכות דעות "דרך בעלי דעה", כוונתו שהכי שפיר טפי, ולא שאסור לשאת אשה אם אין לו בית ופרנסה. ולא כל אחד זוכה לשני שולחנות.

מה שנכון נכון

כדרכה של תורה כתב:מאמר לשון הקודש - אות ב
ב.PNG

ולפי"ז אף מש"כ הרמב"ם ת"ת א,ה "לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך ישא אשה, שאם נשא אשה תחלה אין דעתו פנויה ללמוד", מיירי דוקא "בנשואת אשה שניה", דהא לא כתב "ואח"כ ישיאו אביו אשה".
---
ע"ע כאן.

אראל · הודעהעל ידי **אראל** » ב' אוגוסט 27, 2018 9:11 pm

דמשק כתב:
אראל כתב:[ואגב בחפשי באוצה"ח, ראיתי בקובץ בית אהרן וישראל, אחד מעיר מלשון הגמרא בסוטה שמכריזין בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני, שלכאורה נקט הענינים המבוארים בהפסוקים מי האיש אשר בנה בית, בית פלוני לפלוני, ומי האיש אשר נטע כרם, נגד זה מכריזין שדה פלוני לפלוני, ונגד מי האיש אשר נשא אשה, מכריזין בת פלוני לפלוני, אך לפי זה למה היפך הסדר ממה שנאמר בכתובים, ומיישב לפי חידושו של הויואל משה דהפסוק מיירי כשנשא כבר אשה, אבל בנושא אשה בראשונה, אה"נ תחילה נושא אח"כ ואח"כ בונה בית ושדה, ע"כ.
ויש להעיר ע"ז דבגמ' סוטה מסיק מפורש דמה שמכריזין בת פלוני לפלוני מיירי בזיווג ראשון, ועיי"ש בתוס' שאנץ דהיינו בבחור לא באלמן, וא"כ נופל כל התירוץ]

לא הבנתי למה נופל כל התירוץ, היא קמה וגם ניצבה, בגלל ששם מיירי בזיווג ראשון לכן מכריזין על הבת לפני הבית והשדה כי בזיוו"ר צריך לישא אשה מקודם, ורק בזיוו"ש בונה בית ואח"כ נושא אשה.

צודק, וטעיתי

פורום אוצר החכמה

מי מחובר