בספר עבד המלך (של הרב שמואל הומינר), קהלת יב, יב, כתוב:
כתב רב סעדיה גאון בהקדמה לקהלת מרוב חסדי השי"ת ועוצם השגחתו נתן בלב חכמי ישראל לכתוב ידיעותיהם ולקבצם בחבורים וספרים בדי שיתקיימו ויגיעו לידי הרחוקים ולדורות הבאים ונהגו הכל בכך והלכו בדרך זו דור אחר דור ותקופה אחר תקופה בעזר ה' וסעדו, ועל ענין זה זירז החכם ואמר עשות ספרים הרבה אין קץ כונתו לקבץ המדעים ולכנוס עניניהם בספרים שילמדו בהם ויתקיימו לדורות עולם וישארו עם חלוף הזמנים ועל כגון זה נאמר בתורה כתוב זאת זכרון בספר כתבו לכם את השירה הזאת ונאמר לאחד מגדולי הנבואה [ישעיה ל-ח] עתה בוא כתבה על לוח אתם ועל ספר חוקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם, ואחד ההסידים אמר בחילויו [איוב י"ט] מי יתן אפוא ויכתבון מלי מי יתן בספר ויוחקו, בעט ברזל ועופרת.
מבחר הרכוש הוא רכישת הספרים ורכוז הלמודים ושלא להסתפק במועט מהם אלא יוסיף ללמוד ויחבר ספרים בלי סוף אל הענין הזה נתכוין באמרו אין קץ, כי להרבות מחבורי החכמים וללמוד כל דבריהם ולהתנהג על פיהם ולחבר את החידושים המתחדשים ולשקוד על הלימוד שבו יתקיים הכל הוא המובחר ביותר מכל פניות האדם (רס"ג קהלת יב-יב).
הקטע הראשון הובא כלשונו בספר תשב"ץ קטן, מהדורת כולל טהרת יום טוב, ירושלים תשל"ד (ב"דברים אחדים מהנהלת כולל אברכים 'טהרת יום טוב'").
שני הקטעים אינם מופיעים בפירוש המיוחס לרס"ג שנדפס בהוסיאטין בתרס"ג. גם לא ב"מפירושי רב סעדיה למקרא" של מוסד הרב קוק.
מה מקור הדברים? האם יש עוד פירוש לקהלת מרס"ג? אולי פירוש לקהלת ממחבר אחר?