מבקש חכמה כתב:לפני מספר שנים נדפס מאמר של הרב איתם הנקין, "תעלומת 'מעשה דברוריא' : הצעת פתרון", אקדמות, כא, ובו מנסה ליישב בארוכה את מעשה דברוריה שהוא תמוה עד מאד, (שרבי מאיר יגרום להכשלת אשתו, ובסוף שאישה ידועה בצדקותה גם לא תעמוד בניסיון וגם תתאבד וכו'), אף שלטעמי נשארו הדברים דחוקים ומצווה ליישב.
אגב המאמר מצוי בשלמותו כאן:
http://eitamhenkin.wordpress.com/catego ... %95%d7%aa/
עוקר הרים כתב:עיינתי במאמרו של הסטודנט המדופלם, שחותר להוכיח כי מעשה זה לא היה ולא נברא, כי אם השתרבב בדרך כלשהי לפירוש רש"י, ובמרוצת השנים השתקע בו והפך לחלק מהפירוש.
אני מאוד מעריך את עבודתו האקדמאית, אבל מה נעשה שברמ"ע מפאנו מובא כדברים הללו (והעתיקו בסדר הדורות): "ברוריה גלגול בת שבע, והיתה מלמדת לשלמה ומזהירתו, היא ברוריה דהוי מקרי לתלמידים, ונתפתתה לתלמיד אחד, אותו התלמיד היה נפש אוריה בעלה הראשון, והיה בה שייכות מעט, והיא היתה סיבת מותו אז, ועתה הוא סיבת מיתתה, כי לכן באה לתיקונה".
ואמנם ידוע שמעשה זה איננו מופיע בדברי חז"ל ובשום מקור קדום, אבל דברי קבלה אלו הגבוהים ונשגבים מבינתנו לבטח לא שגו, ומעידים על אימותתן של דברי רש"י.
תוכן כתב:הגאון שאול ליברמן אמר פעם, שאם אחד אומר חידוש וזה באמת חידוש נכון, הוא חייב לברר טוב מאד למה אף אחד לא קדמו.
עשוי לנחת כתב:בעבודה זרה (יח:) מובא על רבי מאיר שברח לבבל משום מעשה שהיה ואיכא דאמרי ממעשה דברוריה.
[התקשיתי קלות איך היה מותר לר"מ להורות לתלמידו לפתותה, והרי הוא אחז שאכן דעתן קלות וא"כ יכולה להכשל באיסור, אכן אי"ז קושיא כי בוודאי הזהיר את התלמיד שאי"ז אלא לנסותה, אך שלא יעשה עמה עבירה ממש.]
עט סופר כתב:אגב מה שלא מוזכר ברש"י האם ברוריה מרוב בושה נשתטה, ואין עליה תביעה וחטא במה שאיבדה את עצמה לדעת, או שמא עברה על איסור נורא מחמת הבושה.
אין לנו מושג מהו דרגת תנאים ומי שמלמד תנאים תורה, ודברי נשנו במשנה, וביחוד שהיו בה כוחות נפש שהאמינה שתנצל מהחטא, וביותר מלשון הרמ"ע שבאה על תיקונה, הדעת נוטה שלא עברה על איסור חמור של מאבדת עצמה לדעת, אלא סיבבה ההשגחה שמעשה זה יגרום שתשטה ותחנוק את עצמה, וכפי שכתב הרמ"ע כדי לתקן שורש נשמתה.
לייטנר כתב:עט סופר כתב:אגב מה שלא מוזכר ברש"י האם ברוריה מרוב בושה נשתטה, ואין עליה תביעה וחטא במה שאיבדה את עצמה לדעת, או שמא עברה על איסור נורא מחמת הבושה.
אין לנו מושג מהו דרגת תנאים ומי שמלמד תנאים תורה, ודברי נשנו במשנה, וביחוד שהיו בה כוחות נפש שהאמינה שתנצל מהחטא, וביותר מלשון הרמ"ע שבאה על תיקונה, הדעת נוטה שלא עברה על איסור חמור של מאבדת עצמה לדעת, אלא סיבבה ההשגחה שמעשה זה יגרום שתשטה ותחנוק את עצמה, וכפי שכתב הרמ"ע כדי לתקן שורש נשמתה.
מה שמופיע ברש"י הוא ברור מאוד: "וכשנודע לה, חנקה עצמה". האם רש"י היה יכול להיות יותר ברור?!
אלא שלא מתקבל על דעתך שכך תנהג ברוריה. כאן יש לפניך שתי דרכים. האחת - לסלף את דברי רש"י, לעשות אוקימתות וכו'. השניה - לא לקבל את דברי רש"י כמות שהם, לבדוק מה מקורם וכו'. בעצם, זה בדיוק מה שעשה הרב הנקין.
עט סופר כתב:לייטנר כתב:מה שמופיע ברש"י הוא ברור מאוד: "וכשנודע לה, חנקה עצמה". האם רש"י היה יכול להיות יותר ברור?!
אלא שלא מתקבל על דעתך שכך תנהג ברוריה. כאן יש לפניך שתי דרכים. האחת - לסלף את דברי רש"י, לעשות אוקימתות וכו'. השניה - לא לקבל את דברי רש"י כמות שהם, לבדוק מה מקורם וכו'. בעצם, זה בדיוק מה שעשה הרב הנקין.
להיפך להעמיד שהיא זלזלה בחייה מחמת הבושה הוא אוקימתא רחוקה, בהתחשב במי מדובר.
לא באתי לשלול את הכיון השני שאין זה מרש"י, רק הערתי שאם אכן אלו דברי קדמונים, ולו הרמ"ע מפאנו יש לזכור את הנ"ל.
אוצר החכמה כתב:בעיון יעקב לא מצאתי אבל בעץ יוסף שם הבין שהמית עצמו לכפרה, ולמעין זה התכוונתי שגם בברוריה יש לפרש לכפרה וגם ביאורים אחרים שניתן לפרש שם אולי יש לפרשם גם כאן.
תוכן כתב:הגאון שאול ליברמן אמר פעם, שאם אחד אומר חידוש וזה באמת חידוש נכון, הוא חייב לברר טוב מאד למה אף אחד לא קדמו.
כאן מנסה ר' איתם הנקין להגיד חידוש, שדברי רש"י לא רש"י כתבם אלא תלמיד טועה. אין הוא מביא שום ראיה להשערה זו, אלא אומר הדברים מסברת עצמו בתוספת סברת אביו. ועכשיו יש לנו לשאול על אב ובנו שראו את החדש, למה לא קדמם אף אחד בחידוש זה במשך אלף שנה? הלא דבר הוא!
"יש להביא כאן שבחורף של שנת תשנ"ד הייתי אצל מרן הגריש"א בביתו, ונתגלגל הדברים שהזכיר הרב לשבח את ברוריה אשתו של רבי מאיר, שלמדה הרבה מאד תורה, ואמרתי בזה לרב, שהרי סופה של ברוריה היה במעשה לא טוב המבואר ברש"י בעבודה זרה דף י"ח ע"ב. וכמדומה שהרב הגיב על זה, שהמעשה לא היה ולא נברא, ואמר הרב את זה בנחרצות טובא.
וצריך ביאור בכוונתו, שהרי מפורש מעשה זה ברש"י בעבודה זרה דף י"ח ע"ב, וביותר שפירש רש"י שלמעשה זה כוונת הגמרא עצמה שם. וכנראה דסבירא ליה להגריש"א שתלמיד טועה הכניס הדברים אלו בנוסח של רש"י ולא כתב רש"י דבר זה מימיו.
ושורש טעמו לזה, כנראה מפני שלא יתכן בשום אופן כזה מעשה, חדא שהרי היה אסור לרבי מאיר באיסור חמור לעשות כזה מעשה, ועוד דלא יתכן על ברוריה שנהגה ככתוב שם. והנה שמעתי רבים שמתקשים בדברי רש"י איך יתכן שעשה רבי מאיר מעשה שלכאורה נוגד טובא את ההלכה, ובדברי הרב מתיישב הכל".
אישצפת כתב:הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל בספרו נחלת אבות (חלק ד א עמוד שסב) הביא את המעשה (המובא במדרש עשרת הדברות ובסדר הדורות ועוד) עם רבי מאיר שנכשל באשתו של רבי יהודה הטבח והורה רבו שיכפתוהו לפני האריות שיאכלוהו לכפרת עוונו. וכתב שהגיע לו זה בעבור שגירה יצר הרע באשתו לכך נתגרה בו יצר הרע. ולפי דגרם לה לחנוק עצמה לכך ראוי היה ליחנק ע"י אריות ונמרים ורק זכות תורתו וצדקתו עמדה לו וניצול מהם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים