קובץ עץ חיים כט גליון חדש - מאמר על התורה תמימה להורדה

[איש_ספר]

לפני כשבוע ימים הופיע קובץ עץ חיים החדש, גליון כט.
רצ"ב תוכן הענינים.
אפשר להכביר מילים על חשיבות מאמר זה או מאמר אחר, אבל לא זו הנקודה... חשיבות יש גם בפרסום רסיסי תשובות גאון, ועדיין לרוב הקהל אין בה ענין. הקובץ הזה מלא ענין ועשיר בחומר נעים לעיון וקריאה.

EITZ CHAIM 29-001.jpg (452.29 KiB) נצפה 14077 פעמים

EITZ CHAIM 29-005.jpg (290.14 KiB) נצפה 14077 פעמים

EITZ CHAIM 29-006.jpg (366.86 KiB) נצפה 14077 פעמים

EITZ CHAIM 29-007.jpg (311.68 KiB) נצפה 14077 פעמים

EITZ CHAIM 29-008.jpg (317.01 KiB) נצפה 14077 פעמים

EITZ CHAIM 29-009.jpg (338.89 KiB) נצפה 14077 פעמים

[איש_ספר]

והנה מאמר אחד לוקח לב. כשרון יד חברינו שליט"א

TT-001.jpg (490.46 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-002.jpg (492.16 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-003.jpg (623.76 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-004.jpg (561.45 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-005.jpg (494.85 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-006.jpg (508.91 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-007.jpg (546.77 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-008.jpg (551.21 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-009.jpg (638.19 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-010.jpg (495.45 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-011.jpg (542.51 KiB) נצפה 14073 פעמים

TT-012.jpg (516.61 KiB) נצפה 14073 פעמים

[גם זו לטובה]

תכל'ס אין חולק ע"כ שחלקים גדולים בתו"מ מועתקים מספרים אחרים, וחלק מהסיפורים במקו"ב לא היו ולא נבראו.
אני לא מוצא הרבה טעם להמשיך לדוש בזה, מה היה המניעים וכו', הרי אין לנו נפקותא במקומו בג"ע...

[יקנה]

אפשר בפ"י ד"י ע"ף בבקשה?

[איש_ספר]

תכל'ס אין חולק ע"כ שחלקים גדולים בתו"מ מועתקים מספרים אחרים, וחלק מהסיפורים במקו"ב לא היו ולא נבראו.
אני לא מוצא הרבה טעם להמשיך לדוש בזה, מה היה המניעים וכו', הרי אין לנו נפקותא במקומו בג"ע...

"תכל"ס" ו"נפקותא" ואפילו לא "מקומו בג"ע" כל אלה אינן אמות מידה נכונות על מנת להעריך חשיבותו של מאמר.
המאמר מלא ידיעות מענינות, רצוף אבחנות יפות, תיאורים מרגשים. ולכן נושא חן.

[פלגינן]

יש לברך את מערכת עץ חיים על המאסף המשובח. דווקא משום כך יש להצר שהמערכת אינה משקיעה מעט בהגהת המאמרים.
- - -
המאמר מרתק מאוד. למרות שהתוכן אינו מגיד חדשות; נושא הגנבות הספרותיות כבר נטחן עד דק, הרעיון שהיה משכיל במובן החיובי של המילה (דוגמת מהרצ"ח או אפילו הרמ"ש?) גם הוא פשוט לכל בר דעת. ואילו הסנגוריה בסוף חלשה במקצת, ומוטב להזכיר כי בדורם עדיין היה מקובל ש"מותר" לסחוב חידושים וגם אין צורך "לטרוח" בהבאת מקורות לכל דבר (לא רק אצל היהודים היה נהוג כן), מכל מקום הדבר נתפס בסלחנות פי כמה ממה שמקובל היום.
בין כך ובין כך, המאמר עשיר בידיעות, מחכים ומרתק.

[קראקובער]

ומוטב להזכיר כי בדורם עדיין היה מקובל ש"מותר" לסחוב חידושים וגם אין צורך "לטרוח" בהבאת מקורות לכל דבר (לא רק אצל היהודים היה נהוג כן), מכל מקום הדבר נתפס בסלחנות פי כמה ממה שמקובל היום.
בין כך ובין כך, המאמר עשיר בידיעות, מחכים ומרתק.

אבל מה נעשה בהקדמה לת"ת בסוף הוא מבקש שחלילה לא יחשדו בו למתלבש בטלית שאינה שלו וחס ליה מדה כזו לזרעא דאבא וכו'

[הגהמ]

כנראה המאמר מתובל בכמה וכמה מילי מעלייתא דאתיא מבינייא דהני עמודי דגירסא דאתרא הדין, ובכן חמרא למרא וטיבותא לשקייה!

[מעט דבש]

על התורה תמימה:
viewtopic.php?p=7902#p7902
viewtopic.php?p=187524&sid=e131ecc998e15f7e8121136830ad6990#p187524
viewtopic.php?p=338630&sid=20bb92f0948c8535e39b7fa04cbc3bda#p338630
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=117033#p117033
viewtopic.php?p=389084#p389084
viewtopic.php?p=56992#p56992
viewtopic.php?p=255556#p255556
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=137297#p137297
viewtopic.php?p=116149#p116149

[עתניאל בן קנז]

אפשר בפ"י ד"י ע"ף בבקשה?

[משהד]

אפשר בפ"י ד"י ע"ף בבקשה?

מיימון, משה - עוד בענין בעל תורה תמימה וספריו.pdf

(3.26 MiB) הורד 920 פעמים

[בברכה המשולשת]

המאמר יפה ומחכים בקיבוץ הדברים, אלא שלא ידעתי (או שכן ידעתי...) מה כה מאיים ברב מאיר בר-אילן שהיה צורך להזכירו רק בר"ת ורק לנוסח ספרו ביידיש.
(וגם לא ידעתי מדוע לא נזכר שהקדוש הרב איתם הי"ד נהרג על קידוש השם ומדוע נאמר עליו רק הר'...)

[עתניאל בן קנז]

אפשר בפ"י ד"י ע"ף בבקשה?

מיימון, משה - עוד בענין בעל תורה תמימה וספריו.pdf

יישר כוחך.

[עתניאל בן קנז]

המאמר יפה ומחכים בקיבוץ הדברים, אלא שלא ידעתי (או שכן ידעתי...) מה כה מאיים ברב מאיר בר-אילן שהיה צורך להזכירו רק בר"ת ורק לנוסח ספרו ביידיש.
(וגם לא ידעתי מדוע לא נזכר שהקדוש הרב איתם הי"ד נהרג על קידוש השם ומדוע נאמר עליו רק הר'...)

באותה מידה אפשר לתמוה על האובססיה של אישים מסוימיםם לשים לב לפרטים זניחים כאלו...

[קרית מלך]

לקחת לי עת בימים אלו לקרוא את מאמרו של רמ"מ. ומצאתי בו ידיעות חדשות, אך יורשה להעיר שמסקנתו מבוססת על השערות ללא כל הוכחה מוצקה. על כגון דא ניתן לומר "יתכן שכן וכך גם יתכן שלא". [באידיש הפתגם נשמע טוב יותר].

[מקורות]

מאמר מעניין ומלא ידיעות חשובות, אבל היה מקום להזכיר גם שבמהדורת תל אביב (עם עולם) תשכ"ט נדפסו הערותיו של אדמו"ר מאוז'רוב על התורה תמימה עם הרבה מקורות לחידושי התו"ת.

[י. אברהם]

מי יכול להעלות את הדרוש לחג הפסח מרבינו בעל הנודע ביהודה זצ"ל ?

[עדיאל ברויאר]

אם אפשר להעלות/לקבל את המאמר של הרב יוסף טאוב, על החלפת מחברים, אשמח מאוד.

[י. אברהם]

מי יכול להעלות את הדרוש לחג הפסח מרבינו בעל הנודע ביהודה זצ"ל ?

בינתיים הקובץ הגיע לידי. דרוש הנוב"י הוא מרשימת תלמיד ולא כתי"ק

[ברקים רב]

לקחת לי עת בימים אלו לקרוא את מאמרו של רמ"מ. ומצאתי בו ידיעות חדשות, אך יורשה להעיר שמסקנתו מבוססת על השערות ללא כל הוכחה מוצקה. על כגון דא ניתן לומר "יתכן שכן וכך גם יתכן שלא". [באידיש הפתגם נשמע טוב יותר].

ג"א הק' חושב שהמאמר יפה ומלא פרטים מעניינים, אך חלקו האחרון מיותר. תיאורו הנרגש שם מעניין מאוד, אבל בלי ההקשר לנושא המאמר.
ואגב, עברתי עתה על הקובץ כולו ויש בו טעם רב. מעניינת הבחירה להעמיד בראש את נושא התכלת, בקובץ של באבוב. האם באמת מתרחש בפועל שינוי עמוק ביחס לנושא? [בחו"ל יותר מבא"י?]

[איש_ספר]

(עד שיבואו כאן מי שמכיר את החסידות או המהלכים בחו"ל) אולי זו תשובת המשקל למאמר שפורסם שם בקובץ קודם, כולו הבל הבלים נגד חידוש התכלת.

[ח''ל קאליסק]

האם מישהוא יכול להעלות את מאמרו של הגרי''ק בראנדסדארפער שליט''א אודות דעת הגרי''ש אלישיב בעניין כניסת כהנים למירון

[איש פלוני]

אם אפשר להעלות/לקבל את המאמר של הרב יוסף טאוב, על החלפת מחברים, אשמח מאוד.

גא"מ.
תודה רבה

[בקרו טלה]

האם מישהוא יכול להעלות את מאמרו של הגרי''ק בראנדסדארפער שליט''א אודות דעת הגרי''ש אלישיב בעניין כניסת כהנים למירון

[גביר]

הבוקר ראיתי בשו"ת חזון עובדיה להרב עובדיה יוסף, ירושלים תשנ"א כרך א עמ' ל [בעניין קידוש ביום טוב אי הווי דאורייתא או דרבנן, ודן שם במכילתא יתרו ובגמרא ר"ה לב.], המפנה להעמק שאלה בהפניה גרידא ואחר כך מצטט את שכתב רבי ברוך עפשטיין פעמיים בתורה תמימה ופעם אחת בספרו ברוך שאמר, כנראה בעקבות דודו וגיסו. העמק שאלה יצא לראשונה עוד בחיי הנצי"ב ובוודאי שרב"ע יכל היה לראות את הדברים שם, אמנם יתכן שעמד עליהם בעצמו ולאו דווקא העתיק מהנצי"ב, או שדיבר על כך בעל פה עם הנצי"ב וכל אחד מהם רשם את המסקנות של הדיון בכתביו שלו. הרב עובדיה, שגילה עניין רב בתולדות גדולי ישראל, מן הסתם הכיר את הקשר בין רב"ע לנצי"ב אך אינו מציין אותו במפורש, אמנם יתכן שקשר זה הוא שהביא אותו להביא את דבריהם בסמיכות ולרמוז בכך על הקשר בין השניים. הרב עובדיה מצטט את רב"ע וככל שחיפשתי לא מצאתי שמבקר אותו [על ביקורת ספרים מצד הרב עובדיה יעוין כאן https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... 91-%D7%A2/ ובייחוד בהערה 62, ומעניין שדווקא על אביו של רב"ע, בעל ערוך השולחן אמר הרב עובדיה במענה לשאלה 'יש שסומכין עליו ויש שאין סומכין עליו', אמנם יתכן שראה צורך לדון בערוך השולחן בהיותו פוסק מובהק משא"כ תורה תמימה שאינו מתיימר לפסוק].

[עושה חדשות]

על המסופר בעמוד תיד מהגרח"ק שליט"א, ובשם אביו זי"ע,

ראה עוד -

דרך שיחה - תורה תמימה.png (67.77 KiB) נצפה 12736 פעמים

[ח''ל קאליסק]

האם מישהוא יכול להעלות את מאמרו של הגרי''ק בראנדסדארפער שליט''א אודות דעת הגרי''ש אלישיב בעניין כניסת כהנים למירון

כוחכם יישר

[פרנצויז]

אם אפשר להעלות את המאמר של הרב אריאל אהרונוב שליט"א על נוסח ברכת המינים "למשומדים". תודה מראש.

[ישראל אליהו]

אם אפשר להעלות את המאמר של הרב אריאל אהרונוב שליט"א על נוסח ברכת המינים "למשומדים". תודה מראש.

הרה"ג כותב המאמר שליט"א ביקשני להודיע כי בקובץ הנדפס נפלו כמה פגמי עימוד, וכל הצילומים נדחו לסוף המאמר. על כן הוא שולח את המאמר באופן המקורי (לא מתוך 'עץ חיים').

[פרנצויז]

תודה רבה!

[נחל נובע]

האם מישהו יכול להעלות גם את המאמר על התורה תמימה מהגליון הקודם כ"ח מהרב אלישע חן בבני ברק?
תודה לכולם

[איש_ספר]

במאמרו המצוין של חברנו רא"א אהרונוב על ברכת למשומדים, בעמ' תקג הוא מביא דברי אחד קדוש מדבר הרב חמ"י, הכותב שמצא בספרים ישנים שטוב להוסיף בוידוי דרב המנונא זוטא: וצריך הייתי לומר שוב לא אעשה לולי כי יגורתי מיצר הרע וכו'. הרב חמ"י כותב על הוספה זו "וכן כתוב בספרים ישנים והנאני". והרב אהרונוב שפך עליו כל חמתו, ("שלח ידו בקלילות לעשות כרצונו בנוסחאות המפורשות בחז"ל..." "ומה שהוסיף שכן מצא בספרים ישנים לא מעלה ולא מוריד וכו' ובלא"ה ספר חמ"י מוחזק בהבאת הרבה דברי הבאי וקישוטים ספרותיים").

ובכן מיהרו בניך, "דבר הבאי" ו"קישוט ספרותי" זה, אינו אלא מיסוד חסידי אשכנז ! וכמבואר בתפילה שנוסדה ע"י ריב"ק אבי הרוקח ! עי' א"מ הברמן, 'שתי תפילות ליחידים ופיוטים הקשורים בהן', קבץ על יד, סדרה חדשה, ספר ח (יח), ירושלים תשלו, עמ' 250. והובא כאן בפורום בעבר. וצדק איפוא הרב חמ"י במה שתלה הנוסחה בספ"י.

[מעט דבש]

במאמרו המצוין של חברנו רא"א אהרונוב על ברכת למשומדים, בעמ' תקג הוא מביא דברי אחד קדוש מדבר הרב חמ"י, הכותב שמצא בספרים ישנים שטוב להוסיף בוידוי דרב המנונא זוטא: וצריך הייתי לומר שוב לא אעשה לולי כי יגורתי מיצר הרע וכו'. הרב חמ"י כותב על הוספה זו "וכן כתוב בספרים ישנים והנאני". והרב אהרונוב שפך עליו כל חמתו, ("שלח ידו בקלילות לעשות כרצונו בנוסחאות המפורשות בחז"ל..." "ומה שהוסיף שכן מצא בספרים ישנים לא מעלה ולא מוריד וכו' ובלא"ה ספר חמ"י מוחזק בהבאת הרבה דברי הבאי וקישוטים ספרותיים").

ובכן מיהרו בניך, "דבר הבאי ו"קישוט ספרותי" זה, אינו אלא מיסוד חסידי אשכנז ! וכמבואר בתפילה שנוסדה ע"י ריב"ק אבי הרוקח ! עי' א"מ הברמן, 'שתי תפילות ליחידים ופיוטים הקשורים בהן', קבץ על יד, סדרה חדשה, ספר ח (יח), ירושלים תשלו, עמ' 250. והובא כאן בפורום בעבר. וצדק הרב חמ"י במה שתלה בספ"י.

viewtopic.php?p=104498#p104498

[אספקלריא]

במאמרו המצוין של חברנו רא"א אהרונוב על ברכת למשומדים, בעמ' תקג הוא מביא דברי אחד קדוש מדבר הרב חמ"י, הכותב שמצא בספרים ישנים שטוב להוסיף בוידוי דרב המנונא זוטא: וצריך הייתי לומר שוב לא אעשה לולי כי יגורתי מיצר הרע וכו'. הרב חמ"י כותב על הוספה זו "וכן כתוב בספרים ישנים והנאני". והרב אהרונוב שפך עליו כל חמתו

ידוע שהרבה מחברים דחו בתוקף הוספת הנוסח הזה בתוך תפילת יו"כ
viewtopic.php?f=30&t=11061&p=451312#p451312
ואולי משום כך סבר כותב המאמר שאין לזה שום מקור.

[איש_ספר]

לא באתי לדון אם נוסחתו של הרב חמ"י ישרה בעינך בעיני יוסף חיים מזרחי או יהיה מי שיהיה. ביקשתי להצביע על כך שהמהירות בה ביטל הכותב את עדותו של החמ"י לפיה מצא את הנוסחה בספרים ישנים, בתוספת דברי לעג, היתה בעוכריו.
אני תקוה שהציטוט החלקי של דברי בהודעתך הוא מקרה בלבד....

[דרומי]

בהמשך לדיון אודות היחס ל'תורה תמימה', ידוע כי האדמור מחבד היה נכנס בכל שבת לשמוע קריאת התורה עם חומש 'תורה תמימה' בידו.

ועתה מצאתי רשימה מעניינת מכתב ידו של המזכיר רי"ל גרונר שי' (מיומנו באדר תשכ"ח):

חסיד אחד הביא לכ"ק את הספר 'תוספת ברכה' עה"ת, והעיר על זה: .. ער איז געווען א גלאטער. כך שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר (אדמו"ר הריי"צ נ"ע) כשראיתי ספריו אצלו ושאלתיו על זה, ואמר: דער טאטע (אדמו"ר הרש"ב נ"ע) פלעגט קוקן אין עם און געזאגט אז ער איז געווען א גלאטער.
ואמר החסיד: כעת מבין למה כ"ק משתמש בחומש 'תורה תמימה' של הנ"ל, ואמר כ"ק: אזוינע זאכין איז גרינג נאכצוטאן.

[אישצפת]

בהמשך לדיון אודות היחס ל'תורה תמימה', ידוע כי האדמור מחבד היה נכנס בכל שבת לשמוע קריאת התורה עם חומש 'תורה תמימה' בידו.

ועתה מצאתי רשימה מעניינת מכתב ידו של המזכיר רי"ל גרונר שי' (מיומנו באדר תשכ"ח):

חסיד אחד הביא לכ"ק את הספר 'תוספת ברכה' עה"ת, והעיר על זה: .. ער איז געווען א גלאטער. כך שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר (אדמו"ר הריי"צ נ"ע) כשראיתי ספריו אצלו ושאלתיו על זה, ואמר: דער טאטע (אדמו"ר הרש"ב נ"ע) פלעגט קוקן אין עם און געזאגט אז ער איז געווען א גלאטער.
ואמר החסיד: כעת מבין למה כ"ק משתמש בחומש 'תורה תמימה' של הנ"ל, ואמר כ"ק: אזוינע זאכין איז גרינג נאכצוטאן.

מחילה על הבקשה המוזרה.
אבל אולי בכל זאת יואיל כת"ר לתרגם את הדברים לטובת אלו שאינם דוברי יידיש. שיזכו גם הם להבין.

[ישראליק]

בהמשך לדיון אודות היחס ל'תורה תמימה', ידוע כי האדמור מחבד היה נכנס בכל שבת לשמוע קריאת התורה עם חומש 'תורה תמימה' בידו.

ועתה מצאתי רשימה מעניינת מכתב ידו של המזכיר רי"ל גרונר שי' (מיומנו באדר תשכ"ח):

חסיד אחד הביא לכ"ק את הספר 'תוספת ברכה' עה"ת, והעיר על זה: .. ער איז געווען א גלאטער (תרגום המילולי: הוא הי' [איש] חלק; והכונה הוא כנראה "איש ישר"). כך שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר (אדמו"ר הריי"צ נ"ע) כשראיתי ספריו אצלו ושאלתיו על זה, ואמר: דער טאטע (אדמו"ר הרש"ב נ"ע) פלעגט קוקן אין עם און געזאגט אז ער איז געווען א גלאטער. (אבא הי' מסתכל בו [בהספר], ואמר שהי' איש ישר)
ואמר החסיד: כעת מבין למה כ"ק משתמש בחומש 'תורה תמימה' של הנ"ל, ואמר כ"ק: אזוינע זאכין איז גרינג נאכצוטאן (דברים הללו קל לחקות).

מחילה על הבקשה המוזרה.
אבל אולי בכל זאת יואיל כת"ר לתרגם את הדברים לטובת אלו שאינם דוברי יידיש. שיזכו גם הם להבין.

[אישצפת]

תודה רבה. תבורך בכל מילי דמיטב.

[הפצת המעיינות]

אזוינע זאכין=כאלו דברים