סעודת בת מצוה

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' יוני 30, 2011 12:37 am

מנהג עתיק יומין לערוך שולחן ולהכין סעודה לכבוד בן המצוות, אם ביום הולדתו השלשה עשר ואם ביום הנחתו תפלין. לעומת זאת, בהגיע הבת לעול מצוותיה לא כן עשו, וטעמא בעי. הלא אף הבת מתחייבת בעול מצוות ולמה תיגרע?
ואף שחיובה פחות משל הבן ומספר מצוותיה שמתחייבת בהן קטנה משל אחיה, אולם עדיין מצדה מוכנת ומזומנת היא ומקבלת עליה עול מלכותו יתברך, אם כן איפוא יש להבין מדוע לא נהגו כן.
(ואין רצוני להתייחס בזה למנהג אשר זה מקרוב בא לערוך סעודת בת מצוה).
אשמח אם יש ביד מי אפשרות לציין מקורות לענין זה. תודה רבה.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ה' יוני 30, 2011 12:41 am

זקן ששכח כתב:מנהג עתיק יומין לערוך שולחן ולהכין סעודה לכבוד בן המצוות, אם ביום הולדתו השלשה עשר ואם ביום הנחתו תפלין. לעומת זאת, בהגיע הבת לעול מצוותיה לא כן עשו, וטעמא בעי. הלא אף הבת מתחייבת בעול מצוות ולמה תיגרע?
ואף שחיובה פחות משל הבן ומספר מצוותיה שמתחייבת בהן קטנה משל אחיה, אולם עדיין מצדה מוכנת ומזומנת היא ומקבלת עליה עול מלכותו יתברך, אם כן איפוא יש להבין מדוע לא נהגו כן.
(ואין רצוני להתייחס בזה למנהג אשר זה מקרוב בא לערוך סעודת בת מצוה).
אשמח אם יש ביד מי אפשרות לציין מקורות לענין זה. תודה רבה.

מנהג עתיק יומין? בפולין נהגו כן?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' יוני 30, 2011 12:44 am

זלמניו יקירינו,
אין הנושא כעת 'בר מצוה' אלא 'בת מצוה' וזה ודאי לא היה, בניגוד לבר מצווה שבעשרות השנים שלפנינו ודאי וודאי היה והיה, וזאת שאלתי.

תולעת ספרים07

כבר האריכו למעניתם במחברים במניעת סעודה זו מכמה טעמים, יעוין בשו"ת זקן אהרן ח"א סימן ז וספר טל שמים בהקדמה סימן ג' ושו"ת קול מבשר ח"ב סימן מ"ד ומה דצויין בזה בשו"ת רבבות אפרים ח"א סימן קנ"ח וכ"כ בשו"ת אגרות משה ח"א סימן ק"ד וח"ב סימן צ"ז דבבהכ"נ אסור לעשות דהוי סעודת הרשות ולא מצווה.
ועוד הרבה ספרים אין ספור.

תולעת ספרים07

וז"ל הבן איש חי פרשת ראה אות י"ז דכתב והבת ביום שתכנס למצוות אף על פי שלא נהגו לעשות לה סעודה עם כל זה תהיה שמחה באותו יום ותלבוש בגדי שבת וכו'.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' יוני 30, 2011 1:47 am

להרבה מהאוסרים עמדו שיקולים של אנטי-מודרניצזיה. דוק וראה.

תולעת ספרים07

חששו לפריצות כאשר תהיה לראווה לעיני כל בהיות והיא בעלת השמחה.
וראה בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ח סימן ל"ג לאסור דבר זה, וסיים ונער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי בין המחנה החרדים לדבר השם שינהגו או שיעלו על שפתי קדשם רעיון כזה.
וראה גם תשובות והנהגות ח"א סימן קנ"ו ע"ש.
ודומני שבשו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סימן כ כתב להוכיח דשפיר קעבדי אלו אשר עושים סעודת בת מצווה ואין הספר ת"י כעת.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 2:02 am

חכם באשי כתב:להרבה מהאוסרים עמדו שיקולים של אנטי-מודרניצזיה. דוק וראה.

וגם זה הוא מגדרי הזמן לעשות סייג לתורה.

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ה' יוני 30, 2011 2:05 am

עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי מנהג תימן היה לא לעשות סעודת בר מצוה. (אולי בגלל שבסמוך לכך עשו סעודת נישואין...)
המקור הראשון הקדום לסעודת בר מצוה כמדומני בתיקוני זוהר שם כתוב שיום בר המצוה הוא כמו חתונה.
[שאלתי קצת מבני מרוקו ממקומות שונים, חלקם אמרו שעשו להם וחלקם אמרו שלא, כנראה זה תלוי בכמה דברים]

הסיבה לדעתי שבנות לא עשו סעודה, משום שסעודה לבנים היא גופא חידוש, והיה ברור מאליו שייקח קצת זמן עד שיעשו כך לבנות, למרבה הצער,
גם כאלו שאמורים להיות יראי ה' וחושבי שמו.

תולעת ספרים07

ראה ים של שלמה ב"ק פ"ד סימן ל"ז דענין סעודת בן י"ג הוא להודאה להקב"ה דמעתה הוי מצווה ועושה וכו'
והוא מעיקר הדין לדעת כל הפוסקים.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 2:10 am

י. רבינוביץ כתב:עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי מנהג תימן היה לא לעשות סעודת בר מצוה. (אולי בגלל שבסמוך לכך עשו סעודת נישואין...)
המקור הראשון הקדום לסעודת בר מצוה כמדומני בתיקוני זוהר שם כתוב שיום בר המצוה הוא כמו חתונה.
[שאלתי קצת מבני מרוקו ממקומות שונים, חלקם אמרו שעשו להם וחלקם אמרו שלא, כנראה זה תלוי בכמה דברים]

הסיבה לדעתי שבנות לא עשו סעודה, משום שסעודה לבנים היא גופא חידוש, והיה ברור מאליו שייקח קצת זמן עד שיעשו כך לבנות, למרבה הצער,
גם כאלו שאמורים להיות יראי ה' וחושבי שמו.

לא הבנתי. מה כוונתך חידוש אם זה מופיע בתיקוני הזהר?

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ה' יוני 30, 2011 2:25 am

יאיר. כתב:
י. רבינוביץ כתב:עד כמה שזכרוני אינו מטעה אותי מנהג תימן היה לא לעשות סעודת בר מצוה. (אולי בגלל שבסמוך לכך עשו סעודת נישואין...)
המקור הראשון הקדום לסעודת בר מצוה כמדומני בתיקוני זוהר שם כתוב שיום בר המצוה הוא כמו חתונה.
[שאלתי קצת מבני מרוקו ממקומות שונים, חלקם אמרו שעשו להם וחלקם אמרו שלא, כנראה זה תלוי בכמה דברים]

הסיבה לדעתי שבנות לא עשו סעודה, משום שסעודה לבנים היא גופא חידוש, והיה ברור מאליו שייקח קצת זמן עד שיעשו כך לבנות, למרבה הצער,
גם כאלו שאמורים להיות יראי ה' וחושבי שמו.

לא הבנתי. מה כוונתך חידוש אם זה מופיע בתיקוני הזהר?

זה שזה מופיע בתיקוני הזוהר זה לא אומר כלום על המנהג... זה רק יכול לתת כיוון איך זה התחיל והיכן. וידועים דברי היעב"צ והחת"ס ושו"ת שאגת אריה ועוד רבים. ובזה אחתום את דברי בעניין זה.

*אגב, אפילו במשנה כתוב שבית שמאי פוסלים את צורת אמירת ק"ש בעמידה בערב, האם זה אומר שכך היה המנהג?! עאכ"ו בנ"ד.

קול אומר קרא

י. רבינוביץ כתב: זה שזה מופיע בתיקוני הזוהר זה לא אומר כלום על המנהג... זה רק יכול לתת כיוון איך זה התחיל והיכן. וידועים דברי היעב"צ והחת"ס ושו"ת שאגת אריה ועוד רבים. ובזה אחתום את דברי בעניין זה

א. בודאי כונתך לדברי היעב"ץ במטפחת שקלסם החת"ס, ומה זה שו"ת שאגת אריה? אולי התבלבלת עם ארי נוהם של הרב מודינא?
האם הזוהר מדבר על מנהג שהיה נהוג או שנותן טעם לשבח בסעודה זו, אם כאפשרות השניה אז דברי היעב"ץ וכו' אינם ממין הענין.

תולעת ספרים07

לסיכומו של דבר בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סימן קנ"ו כתב לעשות בבית באופן צנוע ורק לבנות כמו חברותיה וקרובותיה אבל לא באולם כדרך המתחדשים והרפורמים שנוהגים כן.
וכן נוהגים בכל בתי ספר של בית יעקב הסרים למרותם של גדולי ישראל שעושים סעודה בבית ספרם לבנות בלבד.
ובזה כנראה אין כל חשש.

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ה' יוני 30, 2011 6:49 am

קול אומר קרא כתב:
י. רבינוביץ כתב: זה שזה מופיע בתיקוני הזוהר זה לא אומר כלום על המנהג... זה רק יכול לתת כיוון איך זה התחיל והיכן. וידועים דברי היעב"צ והחת"ס ושו"ת שאגת אריה ועוד רבים. ובזה אחתום את דברי בעניין זה
א. בודאי כונתך לדברי היעב"ץ במטפחת שקלסם החת"ס, ומה זה שו"ת שאגת אריה? אולי התבלבלת עם ארי נוהם של הרב מודינא?
האם הזוהר מדבר על מנהג שהיה נהוג או שנותן טעם לשבח בסעודה זו, אם כאפשרות השניה אז דברי היעב"ץ וכו' אינם ממין הענין.

מחלפא שיטתי, התכוונתי לתלמיד שו"ת נודע ביהודה- בעל שו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן כו. ובמקום זאת התבלבלתי בין סוגיה דק"ש דרבנן של שו"ת שאג"א.

בזו"ח: "ביום חתונתו, חתנות דא ממאן הוא. א"ר פנחס, מההוא אום. חתונתו של אותו אום שלו. מהו חתונתו ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא, דהוא חדוותא דצדיקיא. ואימתי כשרן. א"ר יצחק, מתליסר שנין ולעילא, דההוא יומא חובתא על צדיקיא למיעבד חדוותא דלבא, כיומא דסליק לחופה. ובגין ההו אזכותא, עתיד הקב"ה לאתערא להו ולעברא כרוזא קדמיהון בחדוה, צאינה וראינה בנות ציון"...
אכן, אין מכאן שום הוכחה לסעודה.

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ה' יוני 30, 2011 7:01 am

תולעת ספרים07 כתב:לסיכומו של דבר בשו"ת תשובות והנהגות ח"א סימן קנ"ו כתב לעשות בבית באופן צנוע ורק לבנות כמו חברותיה וקרובותיה אבל לא באולם כדרך המתחדשים והרפורמים שנוהגים כן.
וכן נוהגים בכל בתי ספר של בית יעקב הסרים למרותם של גדולי ישראל שעושים סעודה בבית ספרם לבנות בלבד.
ובזה כנראה אין כל חשש.

אין כאן שום סיכום. וכמובן שאין כאן מנהג ותיקין.

"בדבר ענין החפצים להנהיג איזה סדר ושמחה בבנות כשנעשו בנות מצוה, הנה אין לעשות זה בבית הכנסת בשום אופן גם לא בלילה… והצירימוניאה [החגיגה] של בת מצוה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא… וכ"ש בזה שהמקור בא מהרפורמר וקונסרבטיוור, ורק אם רוצה האב לעשות איזה שמחה בביתו רשאי, אבל אין שום ענין וסמך להחשיב זה דבר מצוה וסעודת מצוה, כי הוא רק כשמה של יום הולדת בעלמא… אבל לחדש זה בבנות שהוא בלא מקור מצוה כלל, אף בבית בודאי היה יותר טוב למנוע אף שליכא איסור…" [אגרות משה]
כלומר 'מנהג' 'בית יעקב' הוא דברי הבל.

"הנה מאוד מאוד התפלאתי ע"ז… והלא דבר הוא האם אבותינו ורבותינו בדורות הקודמים אלא גם בדורות הקודמים לא ידעו לברר את ההלכה שיש בזה משום מצוה? ולא רק בדורות הקודמים אלא גם בדורות הללו אף פעם לא שמענו מהמנהג הזה אצל יהודים חרדים רק המתחדשים, כי בעצם מקור הנהג נובע "מהרפורמים" וא"כ למה לנו לחפש דברים ומנהגים חדשים אשר לא שערום אבותינו ורבותינו הק' והרי 'חדש אסור מן התורה' כאמרת רשכבה"ג מרן חת"ס זצוק"ל…" (אבדק"ק יסודות)

1. הרי גם החרדים המתירים את החגיגה היא דווקא בחוג המשפחה ובצנעה, ועל כך מעיר "וכי לא ידע שאי אפשר לקבוע מסמרות בזה ואם נתיר בבית בצינעה יעשו גם בהמון בפרהסיא באולמות והזמנת קרואים סעודות גדולות, שזה לא נכון גם לדידם".

2. קביעת חגיגה גדולה תגרום להוצאות מרובות "שכל אחד ילמד מחבירו לעשות יותר יפה ומהודר עדי אין לדבר סוף… ואין לאל ידינו למנוע".

3. אין בכלל שום צורך בחגיגה זו ואינה מוסיפה דבר, כלשונו: "ובכלל לא הבנתי מה רצה הרב הכותב, מה ראה לתקן ומה מצא חסר לנו עד היום לבוא עלינו במנהגים חדשים, מה טעם יש בה ומה תועלת או טובה תצמח מזה".

4. רבים הפוסקים שהוכיחו גם שאין מקום לברך 'ברוך שפטרנו' על הבת, ואם כן אין מקום לשום ציון מיוחד.

"סוף דבר, אנחנו נלך בעקבי הצאן אבותינו ורבותינו הקדושים, לא לברך ברוך שפטרני, ולא לעשות שום סעודה וחגיגה, וכל המשנה ידו על התחתונה, ואנחנו את נפשינו הצלנו למנוע את הרבים ממכשול…"[ר' ישראל וולץ ראב"ד בודפשט, ר' ישראל כהנא בן האדמו"ר מספינקא]

"ובאמת מעולם לא ראיתי נוהגים חגיגה זו בחו"ל, ורק הצעירים הללו המחקים כל מנהג זר ומוזר שיש בו ריח של מודרניות הם שנהגו כן להדמות לאירופים. ומזה נשתרבב המנהג של חגיגת הבת מצוה, שאין לו שורש ויסוד בהלכה התלמודית ולא בדברי חז"ל ורק חיקוי לנמנהג הריפורמים והקונסרבטיבים אשר נהגו כן, אך ריח הקתוליות נודפת ממנו… מכאן אתה למד שגם חגיגת הבת-מצוה וגם חגיגת יום הולדת הבל המה מעשה תעתועים וזמורת זרה בכרם ה' צבאות, ולכן שומר נפשו ירחקם". (אב"ד פ"ת)
מה עם 'מנהג' בית יעקב?!

"והאמת אגיד כי גם לענ"ד נראה כמסקנת הגדולים עליונים למעלה לאסור איסור הן במועדן והן בפומבי בבית, בגלל שבחגיגה פומבית לבת, לא ימלט להכשל אבזרייהו דאבזרייהו דג"ע מכמה פנים… ועל אחת כמה שמאן דכר שמיה לבוא ולומר שיהא בזה מצוה… ונער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי בין מחנה החרדים לדבר ה' שינהיגו או שיעלו על דל שפתי קדשם רעיון כזה לערוך חגיגת בת מצוה…" (הרב וולנדברג)

הרב וולנדברג לא חינך את בנותיו בבית יעקב כנראה ולא ידע ממנהגן הקדוש.

כל זה ויותר מזה נמצא בקישור הזה- ערוך בצורה הגיונית :
http://www.angelfire.com/co4/amiel/1Tvito.htm

קול אומר קרא

י. רבינוביץ כתב:
קול אומר קרא כתב:
י. רבינוביץ כתב: זה שזה מופיע בתיקוני הזוהר זה לא אומר כלום על המנהג... זה רק יכול לתת כיוון איך זה התחיל והיכן. וידועים דברי היעב"צ והחת"ס ושו"ת שאגת אריה ועוד רבים. ובזה אחתום את דברי בעניין זה
א. בודאי כונתך לדברי היעב"ץ במטפחת שקלסם החת"ס, ומה זה שו"ת שאגת אריה? אולי התבלבלת עם ארי נוהם של הרב מודינא?
האם הזוהר מדבר על מנהג שהיה נהוג או שנותן טעם לשבח בסעודה זו, אם כאפשרות השניה אז דברי היעב"ץ וכו' אינם ממין הענין.

מחלפא שיטתי, התכוונתי לתלמיד שו"ת נודע ביהודה- בעל שו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן כו. ובמקום זאת התבלבלתי בין סוגיה דק"ש דרבנן של שו"ת שאג"א..

אחד מהמשפטים היותר מוזרים שראיתי בחיי: התבלבלתי בין מה שכתב התשובה מאהבה תלמיד הנודע ביהודה על הזוהר, לבין מה שכתב השאגת אריה על קריאת שמע....
למה לא התבלבת עם מה שכתב השאגת אריה על מצות כתיבת ספר תורה בזמן הזה, למשל?
לא יותר פשוט לומר: טעיתי והטעתי וזהו?

י. רבינוביץ כתב:בזו"ח: "ביום חתונתו, חתנות דא ממאן הוא. א"ר פנחס, מההוא אום. חתונתו של אותו אום שלו. מהו חתונתו ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא, דהוא חדוותא דצדיקיא. ואימתי כשרן. א"ר יצחק, מתליסר שנין ולעילא, דההוא יומא חובתא על צדיקיא למיעבד חדוותא דלבא, כיומא דסליק לחופה. ובגין ההו אזכותא, עתיד הקב"ה לאתערא להו ולעברא כרוזא קדמיהון בחדוה, צאינה וראינה בנות ציון"...
אכן, אין מכאן שום הוכחה לסעודה.

רצה לומר: וממילא כל מה שהבאתי את דברי היעב"ץ והחתם סופר היה בלי קשר לשום דבר.

י. רבינוביץ · הודעהעל ידי **י. רבינוביץ** » ה' יוני 30, 2011 9:10 am

אלו קושיות ראויות. געוואלד.
טעיתי.
--
אשרי שזכיתי לפרשנים, ולא סתם פרשנים, אלא לכאלה שלא קולעים אל השערה [מתוך רצון אמיתי להקלע לסערה].

תולעת ספרים07

א. יישר כוח לי. רבינוביץ
ב. אין לי גישה לקישור
ג. ראה מה שהבאתי בשם הים של שלמה ולפי"ז אין נ"מ בין בן לבת
ד. כתבתי שהדבר מותר לבנות בלבד על פי מה שכתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א בתשובות והנהגות
ה. יודעני שכך מורה הרב אלישיב שליט"א זה שנים לבתי ספר העומדים תחת פיקוחו על כל צעד ושעל.

קול אומר קרא

י. רבינוביץ כתב:טעיתי.

תודה רבה. להבא נא דייק בדבריך.

שמש חכמים · הודעהעל ידי **שמש חכמים** » ה' יוני 30, 2011 9:59 am

י. רבינוביץ כתב:
בזו"ח: "ביום חתונתו, חתנות דא ממאן הוא. א"ר פנחס, מההוא אום. חתונתו של אותו אום שלו. מהו חתונתו ביומא דכשרן למעבד פיקודי אורייתא, דהוא חדוותא דצדיקיא. ואימתי כשרן. א"ר יצחק, מתליסר שנין ולעילא, דההוא יומא חובתא על צדיקיא למיעבד חדוותא דלבא, כיומא דסליק לחופה. ובגין ההו אזכותא, עתיד הקב"ה לאתערא להו ולעברא כרוזא קדמיהון בחדוה, צאינה וראינה בנות ציון"...
אכן, אין מכאן שום הוכחה לסעודה.

בהמשך הזו"ח שם מובא שרשב"י עשה סעודה ביום שר' אלעזר בנו היה בר מצוה ע"ש.

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ה' יוני 30, 2011 10:30 am

רצ"ב שתי תשובות של הרב ליאור מחלק או"ח:

סימן תקכה
מוזיקה בימי ספירת העומר
שאלה:
האם מותר לערוך שמחת בת מצווה בימי ספירת העומר כשיום ההולדת חל באסרו חג של פסח אך המשפחה מעוניינת לערוך את השמחה באחד מימי הספירה שלאחר אסרו חג?
תשובה:
בספירת העומר יש להימנע משמיעת מוזיקה ומריקודים, גם בסעודת מצווה (כולל סעודת 'מלוה מלכה' או בקבלת שבת מוקדמת), וכ"ש בריקודים ומחולות של חולין (מ"ב סימן תצג ס"ק ג), משום אבלות על מות תלמידי רבי עקיבא, באותם ל"ג ימים בימי הספירה שמתו, בהתאם למנהגים השונים. שירי קודש ניתן לשיר ללא ליווי כלי זמר, אלא בפה בלבד.
לפיכך מותר לחוג את שמחת בת המצווה, אף בימי ספירת העומר (אפילו שיום ההולדת חל באסרו חג), אך ללא ליווי של כלי נגינה.
סיכום: מקיימים סעודות מצווה בימי הספירה בשירה בפה בלבד, ללא כלי נגינה ומחולות.
החותם לכבוד התורה,
הרב דב ליאור
ראש הישיבה ורב העיר קרית-ארבע - חברון

סימן עב
גדרי צניעות במסיבת בת מצווה
ניסן תשס"ג
לכבוד
הנהלת 'למרחב'
פתח תקוה
שלום רב!
א. שאלה: האם מותר לבנות בת מצוה לשיר במקהלה?
תשובה: לא ראוי לעשות בציבור, אלא אם כן הציבור יורכב מנשים בלבד.

ב. שאלה: האם יכולה הבת מצווה לדרוש?
תשובה: בת יכולה לומר דברי תורה לכבוד בת מצוה.

ג. שאלה: כיצד ראוי להושיב את האורחים?
תשובה: נראה שמותר יהיה שמשפחה, משפחה תשב כל אחת בפני עצמה, אולם אם אתם יכולים לסדר שישבו טור גברים וטור נשים, ודאי שזה עדיף.
החותם לכבוד התורה,
הרב דב ליאור
ראש הישיבה ורב העיר קרית-ארבע - חברון

בסימן רסד בחלק יו"ד כתב במענה לשאלת רב בית ספר:
"לדעתי יש חשיבות להזמין גם את האבות למסיבת בת מצוה כיתתית", עד כדי כך שהתיר (שם) בתנאים מסוימים לאבות לראות מופע אולטרה סגול של הבנות!

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 10:42 am

מהו ר"ת חיו"ד? האם זו טעות והתכוונת ליחו"ד או שהכוונה ל"חלק יורה דעה"?

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ה' יוני 30, 2011 10:45 am

יאיר. כתב:מהו ר"ת חיו"ד? האם זו טעות והתכוונת ליחו"ד או שהכוונה ל"חלק יורה דעה"?

כתבתי חיו"ד= חלק יו"ד, כמו שכתבתי לעיל חאו"ח, כשהכוונה היא חלק או"ח, אבל כדי למנוע בלבולים, תיקנתי בהודעה.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 10:53 am

דראל כתב:
א. שאלה: האם מותר לבנות בת מצוה לשיר במקהלה?
תשובה: לא ראוי לעשות בציבור, אלא אם כן הציבור יורכב מנשים בלבד.

בסימן רסד בחלק יו"ד כתב במענה לשאלת רב בית ספר:
"לדעתי יש חשיבות להזמין גם את האבות למסיבת בת מצוה כיתתית", עד כדי כך שהתיר (שם) בתנאים מסוימים לאבות לראות מופע ב.אולטרה סגול של הבנות!

רק לא ראוי??...

דראל · הודעהעל ידי **דראל** » ה' יוני 30, 2011 11:03 am

אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 11:12 am

דראל כתב:אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.

דעות שמתירות??

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יוני 30, 2011 11:30 am

אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.

נהגו בנות הסמינרים לשיר בתוך הסמינר, אע"פ שהעוברים בחוץ, שומעים שירתם, ואומרים שהתירו להם מפני תרי קלי לא משתמעי, ואיני יודע באמת מי התיר להם, ועל סמך מה, ואולי סוברים שכיוון שאין כוונת העובר לשמוע זה קל יותר, ואיני יודע לזה טעם ומה הראייה לזה, אולי מישהו יודע?

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 11:35 am

אוצר החכמה כתב:
א. אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.

נהגו בנות הסמינרים לשיר בתוך הסמינר, אע"פ שהעוברים בחוץ, שומעים שירתם, ואומרים שהתירו להם מפני תרי קלי לא משתמעי, ואיני יודע באמת מי התיר להם, ועל סמך מה, ואולי סוברים שכיוון שאין כוונת העובר לשמוע זה קל יותר, ומה הראייה לזה, אולי מישהו יודע?

א.מה עם ההיתר של הר' עובדיה שאם אינו רואה או מכיר אותה מותר? [מה דעת הפוסקים אשכנזים?].

ב.מסברא נראה דאם אין כוונתו לשמוע יש בזה צד להקל.

תולעת ספרים07

בשו"ע נפסק שאם אינו מכירה מותר לו לשמוע אותה מדברת ולא דובר שם על שירה.
צודק רבינו אוצר שיש לדון מדין תרי קלא לא משתמעי - הבעיה היא שהרי אנו פוסקים כיון דחביב יהיב דעתיה וכך גם נפסק לגבי שופר ומגילה וכו' וכו'
בהכרח שעלינו לחלק בין כאלו אשר חביב וכו'.
בכל אופן בזמנו בפוניבז' כאשר שמעו את הקולות מוולף ציוו לסגור את החלונות באופן שלא יוכלו לשמוע
י.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 11:50 am

תולעת ספרים07 כתב:בשו"ע נפסק שאם אינו מכירה מותר לו לשמוע אותה מדברת ולא דובר שם על שירה.
צודק רבינו אוצר שיש לדון מדין תרי קלא לא משתמעי - הבעיה היא שהרי אנו פוסקים כיון דחביב יהיב דעתיה וכך גם נפסק לגבי שופר ומגילה וכו' וכו'
בהכרח שעלינו לחלק בין כאלו אשר חביב וכו'.
בכל אופן בזמנו בפוניבז' כאשר שמעו את הקולות מוולף ציוו לסגור את החלונות באופן שלא יוכלו לשמוע

ואם מכירה אסור לו לשמוע אותה מדברת? היכן השו"ע הזה?

תולעת ספרים07

אני באמצע נסיעה וקשה לי הכתיבה במקלדת של הנטבוק - אנא ממך חפש אתה את השו"ע שכבר ציטטת מהרב עובדיה.
הדבר ברור כשמש שאין כל היתר לעבוד עם גברים כמו בבנקים וכו' ואסור בתכלית האיסור לשמוע קול אשה אשר מכירה זה אביזריהו ממש ואני מתפלא עליך יאיר...
בטוחני שאין אתה רציני בדבר זה.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 12:08 pm

תולעת ספרים07 כתב:אני באמצע נסיעה וקשה לי הכתיבה במקלדת של הנטבוק - אנא ממך חפש אתה את השו"ע שכבר ציטטת מהרב עובדיה.
הדבר ברור כשמש שאין כל היתר לעבוד עם גברים כמו בבנקים וכו' [???, מי בכלל דיבר על זה?] ואסור בתכלית האיסור לשמוע קול אשה אשר מכירה זה אביזריהו ממש ואני מתפלא עליך יאיר...
בטוחני שאין אתה רציני בדבר זה.

?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ה' יוני 30, 2011 12:13 pm

אסור בתכלית האיסור לשמוע קול אשה אשר מכירה זה אביזריהו ממש ואני מתפלא עליך יאיר..

אסור לשמוע אישה שמכירה מדברת???

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 12:16 pm

אוצר החכמה כתב:
א. אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות.

נהגו בנות הסמינרים לשיר בתוך הסמינר, אע"פ שהעוברים בחוץ, שומעים שירתם, ואומרים שהתירו להם מפני תרי קלי לא משתמעי, ואיני יודע באמת מי התיר להם, ועל סמך מה, ואולי סוברים שכיוון שאין כוונת העובר לשמוע זה קל יותר, ואיני יודע לזה טעם ומה הראייה לזה, אולי מישהו יודע?

ופשיטא שכל הספק הוא רק כשאינו רואה אותן אבל אם רואה אותן (כמו במקרה של המקהלה שהוזכר לעיל) פשיטא שיהיה אסור.

תולעת ספרים07

שמיעת קול זמר של אשה וע"י הרדיו ב"ה. יום ועש"ק כ"ז סיון תשט"ו, ירושלים עיה"ק תובב"א. לכבוד ידידי הרב הגאון בקי נפלא וכו' מוהר"ר עובדיה יוסף שליט"א.

אחדשה"ט באהבה וכבוד, סוף סוף לקחתי לי מועד קט בכדי למלאות את רצון כת"ר לכתוב לו כמה הערות והארות על ספרו היקר יביע אומר ח"א, שהואיל לכבדני בו. ויקבל נא בזה מה שעלתה במצודתי בע"ה על נידון שמיעת קול זמר של אשה בדרך כלל ובאמצעות הרדיו בפרט, שדן בסי' ו' מספרו. ואנקוט בזה דרך קצרה יותר בדברים עיקריים בלבד בהיות וכת"ר כבר הרחיב בזה את הדיבור בטו"ט ובבקיאות מפליאה בדברי ספרי השו"ת האחרונים.

(א) באות א' דן כת"ר כאילו יש מקום לכאורה לפרש כוונת הר"ח המובאת בהגמ"י בפ"ג מה' ק"ש אות ס' בכתבו וקול אע"ג דאין נראה לעינים הרהור מיהא איכא דר"ל בזה דאין נראה לעינים כגון שאינו רואה את האשה ששומע קולה וגם לא הכירה מעולם, ואני מתפלא על הוה אמינא כזאת, דאיך אפשר בכלל להעלות על הדעת להטעים כוונה כזאת, בזמן שנראה בעליל שהמדובר בהר"ח הוא בביאור טעם יסודיות עצם איסור שמיעת הקול היות ושונה הוא מטפח מגולה ושער שנראים לעינים במוחשיות מה שאין כן בקול, ובזמן שלא מדובר בדבריו כלל ועיקר בפרטי חלקי האיסור כי אם בעצם יסוד האיסור בכללותו בלבד?

ועל מדוכה זאת בהסברת עצם יסוד האיסור מעיקרו הוא שישב גם הראבי"ה (מס' ברכות סי' ע"ו) דהביא דברי הר"ח לעצם פסיקת ההלכה לאיסור, ובהוסיפו לשאול דנדמה קול לצואה בעששית שמותר לקרות ק"ש כנגדה, ומחלק דהכא הקול שהוא הערוה גלוי אלא שאין העין שולטת בו לראות ודמיא לצואה מגולה לפני סומא, ומסיים לזה דאע"פ שראוי להקל בקול שאינו ראוי לשום ענין לראיה לא לו ולא לאחרים, אפילו הכי ראוי להחמיר. הרי שהמדובר בעצם יסוד איסור הקול.

ואדרבה מתוך קושי זה לעצם יסוד איסור שמיעת הקול מביא הראבי"ה שם [וכת"ר מביאו בעצמו באות י'] דיש מפרשים דיסוד האיסור הוא מפני שדרכו להביט בה כשמנגנת, ומסיים משמע דלברכה אינו אסור בשאינו מביט אבל להביט אסור. הרי שבא מתוך זה ללמוד היפוכו של דבר דאינו אסור כי אם בפניה.

יתר על כן מצאתי בספר מטה משה ח"א אות צ"ח שמעתיק דברי הג"ה מיימוני גופא באופן שמורים ומרמזים לדרך כוונה כזאת וכותב בשמו בלשון זה קול באשה ערוה אע"ג דאין נראה לעינים הירהור מיהא איכא ואסור לקרות כנגדה, אנו למדים מזה שפירש כוונת הג"ה מיימוני בכתבו הרהור מיהא איכא דר"ל לא הרהור בעצם הקול כי אם הרהור של פועל יוצא מתוך גרירת הסתכלות בדמות דיוקנה, ולכן לא אסר כי אם לקרות כנגדה, ור"ל כשהיא בעצמה עומדת לפניו, ודוק מינה הא שלא כנגדה, והקול בלבד הוא שנשמע ובא לפניו, אזי מותר מכיון שלא יוכל לבוא להסתכל בה. ומתוך שלא חילק, ניתן גם לומר שכל שלא כנגדה מותר אפילו כשיודעה ומכירה מכיון שמיהת לא יוכל לבוא להסתכל בה.

(ב) ולשם המשך קישור דברינו הנ"ל אני מדלג ובא לדברי כת"ר באות ד' שמביא בשם שו"ת מהר"ם שיק חאה"ע סי' נ"ג שכ' דנראה דלא שייך קול באשה ערוה אלא ברואה את פניה או יודעה ומכירה כעין מ"ש במגילה ט"ו. רחב בשמה זינתה ויעל בקולה וכו' והוא דידעה ומכירה, וכן אמרינן בהא דאסור להסתכל בבגדי צבעונין דדוקא במכירה וכדקי"ל באה"ע סי' כ"א ס"א, אבל באינו רואה אותה בפניה ואינו מכירה נראה דאין חשש כלל עכ"ד.

והנה עיינתי בגוף דברי המהר"ם שיק ואין אני רואה שיכתוב דברים כאלה להתיר בדרך כלל הקול באשה ערוה כשאינו רואה את פניה ואינו יודעה ומכירה, כי המדובר בכל דברי תשובתו שם הוא רק בנוגע לענין לשאול בשלומה או לשלוח לה שלום ע"י שליח, שבקדושין ד' ע' וב"מ ד' פ"ז ובקשר לדברי הרשב"א בברכות ד' כ"ד שמבואר דשאילת שלום גרע מסתם דיבור דאיכא חיבה, הא לא"ה דוקא קול זמר אסור וכן לדברי הפנ"י דבאורחא אין חיבה שמקשה עליו בסוגית הגמ' דכיון דדרך ארץ לומר צפרא למרא טב ולית ביה משום הא דשמואל דאין שואלין בשלום אשה א"כ ה"נ דאין אסור משום אידך דשמואל דקול, ומתרץ דצ"ל באשה ערוה החמיר שמא תוסיף אמרים לו מאי שאינו אורחא, וע"ז הוא שמוסיף המהר"ם שיק וכותב הדברים שהעתיק כת"ר משמו אבל נראה דזה שייך אי רואה את פניה או ידעה ומכירה וכו', וא"כ הרי ניתן לפרש בשופי את דבריו אלה של המהר"ם שיק דכוונתו בזה רק לענין שאילת השלום ובנוגע לחשש שמא תוסיף אמרים לו מאי שאינו אורחא, שהחשש הזה לשמא תוסיף אמרים הוא ששייך רק ברואה פניה ומדבר אתה פא"פ, או יודעה ומכירה ושולח לה ע"י שליח שישנו ג"כ החשש שמתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שלוחם ויבואו לידי איבה, עיין רש"י בקדושין שם, ומשא"כ באינו רואה אותה בפניה ואינה מכירה, וע"ז הוא שמביא ההוכחות מיעל ומבגדי צבעונין שג"כ אינו איסור עצמי כי אם מחשש שמא יבוא להרהר מתוך כך בעצם האשה, וג"כ אינו אסור כ"א ביודעה ומכירה, אבל בנוגע לשמיעת קול זמר שיש מקום לומר שזה איסור עצמי, וכדכותב לומר בשו"ת פרי השדה ח"ג סי' ל"ב דהקול מעורר התאוה וההרהור, וכן בשו"ת חלקת יעקב סי' קס"ג שמזכירו כת"ר באות ו' [שאוסרים מה"ט אפילו ע"י הפאנאגראף והרדיו], והיינו מפני דעצם שמיעת עריבות הקול הוא איסור ערוה, וכדקאמר שמואל בברכות ד' כ"ד ע"א: קול באשה ערוה שנא' כי קולך ערב, וכן משמע מדברי הראבי"ה שם במ"ש שהקול הוא הערוה ע"ש, בכל כגון זה י"ל דס"ל למהר"ם שיק שפיר לאסור אפי' שלא בפניה וגם אינו יודעה ומכירה, מכיון דאיך שהוא נהנה מיהת משמיעת הקול, וזהו גוף איסור הערוה, ועכ"פ אין שום הוכחה מדבריו שיסבור להתיר אפילו בכגון דא, וע"ש במהר"ם שיק בהמשך דבריו בזה במה שמוסיף וכותב ובלא"ה נראה וכו', שיוצא ג"כ מפורש מדבריו שהמדובר בצידוד דבר ההיתר הוא רק בנוגע לדיבור ושאילת שלום, אבל כלל לא בנוגע לשמיעת קול זמר ע"ש.

(ג) אלא שכאמור יש אבל צד דיון להתיר שלא בפניה עפ"י האמור בראבי"ה ומטה משה הנ"ל, ויהיה מזה יסוד וסיוע להבית שערים והמערכי לב שהשיבו להתיר למעשה בשמיעת קול שיר ע"י פאנאגראף וראדיו [המערכי לב שם התיר שלא בשעת ק"ש ותפלה, ומהנ"ל אפשר ללמוד גם על שעת ק"ש ותפלה ואולי רק על שעת ק"ש ותפלה, עיין ברא"ש פ"ג דברכות סי' ל"ז, ויש להאריך].

ואעיר בזה גם כי מה שבאות ד' מביא כת"ר בסתמא בשם הבית שערים סי' ל"ג שהשיב להתיר, דאמנם אין תח"י הספר הנ"ל לעיין בו, אבל אני רואה בספר ויצבר יוסף סי' י"ב אות ב' שמביא בשמו שהוסיף לכתוב שאע"פ שאין איסור מדינא לשמוע הקול מ"מ מכוער הדבר ובעל נפש יזהר מזה.

(ד) בנוגע למה שמזכיר כת"ר באות ו' בשם יריעות האהל שבס' אהל מועד (ח"א ד' נ') שכותב לחלק היכא שאינה לפניו ואינו יודעה ומכירה בין קול נעים וערב לבין קול שאין הנאה ממנו. ברצוני להעיר בזה שבשדי חמד מערכת ק' כלל מ"ב מובא לחלק בכזה בסתמא בשם ספר דברי חפץ, דכל שאינו קול של שירי עגבים ואינו מתכוין ליהנות מקולה כשמשוררת דברי שירות ותשבחות לאל יתברך בשביל נס או שפועה להרדים הילד או שמקוננת על מת לית לן בה כל דלא מכוין ליהנות מקולה. ומסתמיות החילוק משמע שכוונת חילוקו זה הוא על כל גוונא אפילו ביודעה ומכירה ואפי' כשהיא בפניו, ודלא כהיריעות האהל שם, [וע"ש בשדי חמד שכותב על הדברי חפץ הנ"ל דאף כי ודאי נכון להחמיר שלא כדברי הרב דברי חפץ מכל מקום אינו בסוג דברים תמוהים חלילה].

ויש להוסיף להזכיר בזה כי ברי"ף וברמב"ם וטור לא נזכר מאיסור שמיעת קול אשה בשעת ק"ש, והרא"ש (פ"ג ברכות סי' ל"ז) מבאר שהאמור בגמ' הוא לשמוע ולא לענין ק"ש, [עיין ברמב"ם פכ"א מאיסו"ב וטור אה"ע סי' כ"א מ"ש בשמו], ומתוך זה הסיק הב"י בטור או"ח סי' ע"ה שזהו רק דין של לכתחילה, וגם בשלחנו באו"ח סי' ס"ה סעי' ג' לא כתב בזה בלשון איסור אלא בלשון יש ליזהר משמיעת קול זמר אשה בשעת קריאת שמע, ומדייקים מזה, וכן ביריעות האהל שם, דאזהרה שמענו אשר לא טוב אך איסורא ליכא, ורק רוצה לחלק שם מד"ע בין קול נעים לאינו נעים, מה שלא נרמז מזה כלל בדברי הב"י, ואדרבה הלשון של קול זמר שכותב הב"י משמע דמיירי מקול נעים, עיין בזה גם בברכי יוסף מה שמבאר בזה בטו"ט בשיטת הב"י.

ואמנם לא כן דעת הד"מ בטור שם אות ב' שמשיג על הב"י וכותב דאף בלא זהירות יש לחוש משום איסורא מאחר דרבים אוסרים, ועיין באליהו רבה בסי' ע"ה סק"ה שמבאר שהרמ"א שיכל השגתו לכך גם בהגהותיו בשו"ע במ"ש אבל קול הרגיל בו אינו ערוה, דון מינה הא אם אינו רגיל בו ס"ל דהוי ערוה ואסור מדינא דלשון ערוה ודאי איסור גמור משמע ע"ש, וזה דלא כמ"ש היריעות האהל שם, וכן הפרמ"ג בא"א סק"ו, שגם דעת הרמ"א שאינו אסור מדינא ושחזר בו ממ"ש בד"מ.

כן יש להזכיר גם מה שמובא במרדכי בברכות סי' פ' בשם הר"א ממיץ שכ' דבעונותנו בין העכו"ם אנו יושבים ועת לעשות לה' הפרו תורתך הלכך אין אנו נזהרים מללמוד בשמיעת קול שיר נשים ארמאות, והביא זאת גם הערוה"ש סי' ע"ה סעיף ח', וכן למ"ש הרבינו יונה בברכות שם דאפי' בשעה שמנגנת אם הוא יכול לכוין בלבו בתפלתו בענין שאינו שומע אותה ואינו משים לבו אליה מותר ואין לו להפסיק קריאתו, ופסק זאת בעולת תמיד סק"ה ושו"ע הגרש"ז סעיף ו', ומדברי מרדכי ור"י הנז' מקור נביעה גם למ"ש בקיצשו"ע סי' ה' סעי' ט"ז דמ"מ בשעת הדחק שהוא שומע נשים מזמרות וא"א לו למחות לא יבטל משום זה מק"ש ותפלה ותורה אלא יתאמץ לכוין כל לבבו להקדושה שהוא עוסק בה ולא יתן לב עליה ע"ש, ומדכותב סתם נשים מזמרות משמע אפילו ישראליות, ועיין גם בחיי אדם כלל ד' סעי' ו' ונשמת אדם ויש להאריך, [ועיין בספר חזון איש ה' שבת סי' ל"ה אות י"א מ"ש בדברי המרדכי ותר"י, ושעפ"י הנ"ל כותב דמה"ט אפשר לצדד להקל בזה"ז להגיד תוכחה ברבים ולהזכיר דברי חז"ל אף שיש פרועות ראש כנגדו משום עת לעשות, וגם אפשר לסמוך על דעת הר"י דכיון דאינו משים לבו מותר עיי"ש].

(ה) בצירוף כל הנז' ישנו משום יתובי דעתא בחתירת אהפוכי בצדדי כחא דהיתרא בשמיעת קול זמר בגוונא של שעת הדחק כגון למי שנמצא בשעת זמן התפלה או עשיית ברכה או הלימוד במקום ובסביבה שלא יוכל להמלט משמיעת הקול זמר, כאשר הוא דבר המצוי בעוה"ר בזמנינו זה שהרבה מהחרדים לדבר ד' גרים מתוך ההכרח עקב קושי השגת - הדירות בסביבות כאלה העושים כל ימיהם כחגים ומבלים בהילולא וחינגא, ואין כח בידנו להעמיד הדת על תלה, וכל כדומה לזה, ורבים מיראי ד' לבם נוקפם בכל עת על כשרות התפלה הברכות והלימוד, ובכל הנ"ל ישנם נטפי ניחומים הלכתיים אשר יש בהם בכדי להמתיק את המרירות ולהניח את הדעת על כגון מצבים כאלה, ובפרט כשהקול זמר נשמע ובא ע"י הרדיו שיש לזה גם צד ההיתר של שלא בפניה, וברוב פעמים - רובם כאלה - גם אינו יודעה ומכירה, כפי שביאר בזה כת"ר, וגם עפ"י היסודות שכתבנו בזה לעיל בדברינו.

ועוד זאת כשהקול הוא ע"י הרדיו נראה טעם נוסף להתיר מפני שאין זה קול האשה ממש, אלא עוברים כחתף כמה גלגולים עד שנוצר מחדש הברת הקול, ודלא כמו שכותב בזה בספר ים הגדול להרב הגרי"מ טולידאנו שליט"א בסי' כ"ט (שמזכירו גם כת"ר באות ז') דברדיו קול האיש הקורא בעצמו נשמע לאזן השומע ע"ש, דזה אינו, וכאשר ביארתי והוכחתי כבר על כך בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ד סי' כ"ו, על יסוד בירור ממומחים לאותו דבר, (בדברי שם לענין שמיעת תפלת ציבור ויציאה י"ח דרך רדיו) דהקול ששומעים אינו קול האדם, דקול האדם חולף ונעלם ונהפך לזרם משתנה וגלי האויר משתנים לזרמים חשמליים קטנים ושוב מתחלפים הזרמים החשמליים לגלי - אויר וחוזר ונוצר מחדש גלי - קול, וזאת בעזרת המנורות המגבירים את הזעזועים הנעשים ע"י האדם מעצמת דיבורו, ע"ש ביתר אריכות. וא"כ הרי יוצא שאין אנו שומעים בכלל בהרדיו את הקול המקורי של האשה כי אם ההברה של הקול, ולכן יש מקום לצידוד היתר בזה מתוך לימוד ק"ו ממה שמצינו שאין יוצאין בכגון דא לענין מצוה כשמיעת קול שופר וקריאת המגילה משום דנחשב זה כקול הברה בעלמא, וא"כ עא"כ שלא יחשב בכזאת לעון של שמיעת קול ערוה, כי הרי מדת טובה מרובה ממידת פורעניות, ובלבד שלא יתכוין ליהנות, דאל"כ הרי נחשב זה בכל אופן שהוא פריקת עול הקדושה והטהרה ומגונה הדבר עד למאד, והחובה התמידית המוטלת על האיש הישראלי הוא לכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות ולהביא נפשו במי הדעת, וכדברי הרמב"ם בסוף ה' מקואות. מאפס הפנאי אסיים בזה ברגשי אהבה וחבה. ידידו מוקירו ומכבדו אליעזר יהודא וולדינברג.

תולעת ספרים07

צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפי' אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו
שולחן ערוך אבן העזר סימן כא סעיף א

הפוסקים כולם דנו בזה אריכות גדולה עד למאוד כאשר אינו נהנה כלל ועל זה נאמר הנסתרות לשם אלוקינו כאשר כל אחד יודע נפש בהמתו.
איני רוצה להצטייר כקנאי וכדו' לא מתאים לי להיות על תקן זה כתבתי מה שכתבתי כאשר בזמנו כך יצא לי להחמיר ויתכן בהחלט שכל הרוצה להקל ויודע בנפשו שאין לו כל הנאה כלל ועיקר יש להתיר.
בכל אופן מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אינו מדבר עם אשה בשום פנים ואופן שבעולם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 30, 2011 2:49 pm

א. הרב ליאור כתב כן לאסור שירה במקהלה, לאפוקי מהשרידי אש שצידד להתיר (את אשר התירו בתנועות הנוער באשכנז) במקרה הצורך. ובמקום לשבחו על דבריו שאינם מובנים מאליהם בחוגים מסוימים, מתגוללים עליו בגסות?
ב. מאידך, באופן כללי, אין ספק שהרב דראל (וכיון שאין אני מכירו אני מתייחס אל הקו שהוא מייצג כאן), עושה 'שירות דב' להרב דב ליאור כשהוא מביא את כאן פסקיו, ובזה יוצר רושם מוטעה שמחשבותיו כמחשבותיו, ולא כן הוא.
ג. מי שגר בבית הסמוך למוסד בנות ששרות הרי דינו כלא אפשר, ולרוב גם כלא מכוון. וממילא יש לו היתר מרווח.

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 2:52 pm

תולעת ספרים07 כתב:הפוסקים כולם דנו בזה אריכות גדולה עד למאוד כאשר אינו נהנה כלל ועל זה נאמר הנסתרות לשם אלוקינו כאשר כל אחד יודע נפש בהמתו.
איני רוצה להצטייר כקנאי וכדו' לא מתאים לי להיות על תקן זה כתבתי מה שכתבתי כאשר בזמנו כך יצא לי להחמיר ויתכן בהחלט שכל הרוצה להקל ויודע בנפשו שאין לו כל הנאה כלל ועיקר יש להתיר.
בכל אופן מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אינו מדבר עם אשה בשום פנים ואופן שבעולם.
ופעם גם ראיתי שהרבנית קצת התקרבה יותר מידי לעבר מקום מושבו והתפרץ מרן הגר"ח לעברה בזה"ל דו קענסט זיי אופ פוצן פון דאנען...

בפעמים הבאות השתדל מאוד[!!!] לדייק בדבריך.

(אני מודה..גם אני לפעמים נכשל אבל אני לפחות משתדל)...

יאיר. · הודעהעל ידי **יאיר.** » ה' יוני 30, 2011 2:57 pm

הרב ליאור כתב כן לאסור שירה במקהלה, לאפוקי מהשרידי אש שצידד להתיר (את אשר התירו בתנועות הנוער באשכנז) במקרה הצורך. ובמקום לשבחו על דבריו שאינם מובנים מאליהם בחוגים מסוימים, מתגוללים עליו בגסות?

אין לי אפשרות לענות על דבריך.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר