מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16052
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' דצמבר 03, 2011 8:34 pm

הרב ארי. הרי ציינתי שהמדובר בעיון לפרשת ויצא.
הכונה לזה - מופיע באתר דעת
עיון לפרשת ויצא. אות ד

הבן אדם לוקח את מעשי יעקב, שופט אותם לפי ראות עיניו! דורש את המאורעות כאות שהצדק אתו (עם סמט), מתאר מה היה קורה אם יעקב היה נוהג לפי עצתו (של סמט), ומחלק לו גם ציונים:

המחצית הראשונה מתארת עיכוב הכרחי ומוצדק של יעקב בגלות חרן, ואילו המחצית השנייה מתארת עיכוב מיותר ובלתי מוצדק שלו. ואם כך הדבר, ניצבות המחציות זו לעומת זו בהקבלה ניגודית.9
נשיאת אישה הייתה מטרת הליכתו של יעקב לחרן, וההשגחה גלגלה את הדבר שלא אישה אחת נשא אלא שתיים שהן ארבע, וכך נוסד 'שבט' שהוא הבסיס לתחילתו של עם. לשם כך, בנסיבות הקיימות, היה על יעקב לעבוד ארבע עשרה שנים. אולם העיכוב מסיבות כלכליות במחצית השנייה אינו מוצדק: לא לשם עשיית רכוש הלך יעקב, ואין עשייתו מצדיקה איחור בשיבה למולדתו, בקיום הנדר ובכיבוד אביו ואמו. עשיית רכוש לביתו של יעקב היא כשלעצמה מטרה ראויה, אולם זאת ניתן לעשות גם בארץ כנען! ובמיוחד חמור הדבר שיעקב לא נתן כל קצבה לעיכוב זה, ורק האירועים החיצוניים ודבר ה' אליו שבא בעקבותיהם קיצרו את שהותו שם לשש שנים.
הבה נתבונן בהמשכה של המחצית השנייה של סיפורנו, ונראה מה היו תוצאותיו של העיכוב הזה:
ראשית נראה מה לא קרה בהמשך: שום בן נוסף לא נולד ליעקב במהלך אותן שש שנים. נראה כאילו כל ארבע נשותיו של יעקב עצרו מלדת בבת אחת. נרמז כאן, כי התפקיד הבלעדי של שהיית יעקב בחרן - בניין המשפחה - נתמלא, והעיכוב המיותר לא יוסיף לבניינה.
אמנם יעקב רכש עושר רב בשנים הללו, אולם מתברר כי היה זה "עשר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת ה', יב). עושר זה עורר עליו את קנאתם של בני לבן ושל לבן עצמו, וגרם ליעקב בסופו של דבר להימלט מבית חותנו כגנב10. עושר זה הוא שסיבך את יעקב בהמשך הסיפור במרדף של לבן אחריו, שבסופו נתקיים עימות לא נעים ביניהם. לכך היו תוצאות נלוות קשות: בבריחתם מבית לבן, גנבה רחל את התרפים בלא ידיעתו של יעקב. דבר זה הביא לכך שיעקב קילל את אשתו האהובה בלא יודעין, והציג עמדה מוסרית מפוקפקת בוויכוחו עם לבן, כשהוא מכחיש מכול וכול את האשמת הגנבה והופכה לנשק נגד לבן, בעוד שאנו יודעים כי לבן צדק בחשדו.
לא זו בלבד שעושרו של יעקב גרם לו לסיבוכים, אלא אף שחלק נכבד ממנו לא נתקיים בידו שכן הוא ניתן בידי עשו, כדי לרצותו וכדי שלא לעורר את קנאתו ביעקב.

אמנם נכון הדבר שגם המחצית הראשונה של הסיפור אינה נעדרת הסתבכויות בחייו של יעקב, אולם אין הן דומות לאלו שבמחצית השנייה: ראשית, היו אלה חבלי יצירה ובניין של המשפחה - "ייסורים של אהבה"; שנית, הללו לא עיכבו את שובו ארצה: אף אם היה נושא את לאה ראשונה מלכתחילה, ובכך חוסך את רמאות לבן, ולאחריה היה נושא את רחל, גם אז היה חייב לעבוד ארבע עשרה שנה (אלא שהיה נמנע אז מתח גדול בחייו של יעקב ובחיי משפחתו)11.

כל ההסתבכויות במחצית השנייה אינן נעימות ואינן הכרחיות, ומה שחשוב יותר: אינן תורמות דבר לבניין ביתו של יעקב. אם היה יעקב מממש את תכניתו הראשונה ליציאה מבית לבן בסוף המחצית הראשונה של הסיפור, אף שהיה הדבר מצער את לבן, שעובדו המסור והרווחי עוזב אותו (ל', כז), היה נאלץ להסכים עם זאת, ואולי היה מקיים את מה שאמר שלא בכנות לאחר המרדף (ל"א, כז): "למה... לא הגדת לי, ואשלחך בשמחה ובשִׁרִים בתף ובְכִנר".
פרדה מכובדת הייתה מסיימת תקופה ארוכה של ארבע עשרה שנה במחיצת חותנו, ויעקב היה שב לארצו עני וחסר רכוש, אך במצפון נקי על כך שלא נתעכב מעבר לזמן הראוי בגלות. בארץ כנען היה יעקב מתחיל בבניית רכושו, והיה זה אז רכוש של קיימא.
מה שדחף את יעקב לצאת מן הגלות הייתה התחושה ש"הקרקע בוערת תחת רגליו". התמונה כל כך מוכרת מן ההיסטוריה היהודית

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' דצמבר 03, 2011 8:40 pm

קשה להשאר שוה נפש למקרא הדברים, 'ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים'. סורו טמא קראו למו.
מגוחך למחות על כבוד אדם כזה.

אי"ס, לא חבל לטנף את הבמה המכובדת הזאת בדברי נבלה שכאלו?

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ש' דצמבר 03, 2011 8:44 pm

איש_ספר כתב:הרב ארי. הרי ציינתי שהמדובר בעיון לפרשת ויצא.
הכונה לזה - מופיע באתר דעת
עיון לפרשת ויצא. אות ד

סליחה על הטעות, אולם כמדומני שבמאמר שהבאתי יש הרחבה של ההסתכלות הזו לשאר תחנות חייו של יעקב, כך שיש במאמר זה ייצוג שלם יותר של תפיסת הרב סמט בנושא זה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16052
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' דצמבר 03, 2011 8:46 pm

הרב ארי. ממי שכתב מאמרים בשבח פירושו של קאסוטו - הרטום, אין לי שום ציפייה. אבל ממך אני מאוכזב, וסליחה על הנימה האישית: לא יהא כבודו של יעקב אבינו פחות מכבודם של ר' משה סולוויציק ובנו ר' יוסף דב. שבוע טוב.

איש שלום
הודעות: 109
הצטרף: א' נובמבר 20, 2011 2:46 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי איש שלום » ש' דצמבר 03, 2011 8:48 pm

ת"ר והנפש אשר תעשה ביד רמה זה מנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי אמר וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא ואחות לוטן תמנע ותמנע היתה פלגש לאליפז וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה יצאה ב"ק ואמר הלו תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך ועליו מפורש בקבלה הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה מאי כעבות העגלה א"ר אסי יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא ולבסוף דומה לעבות העגלה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' דצמבר 03, 2011 8:49 pm

ארי, קראתי גם את הקובץ שהבאת. אין כאן שום תפיסה או משהו כזה. יש כאן רמות רוחא מהסוג השפל ביותר, להעמיס דרשות של דופי בפשוטו של מקרא - כביכול, ללא כל ביסוס מדברי חז"ל והמפרשים. יתכן כי 'ביני עמודי' של עלוני השבת המרובים ימצא האיש עמיתים, אך מקומו לא יכירנו בבית המדרש האמיתי, ואכן ב"ה לא נמצאו לשגיונותיו מהלכים בקרב לומדי התורה.

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ש' דצמבר 03, 2011 8:51 pm

איש_ספר כתב:הרב ארי. ממי שכתב מאמרים בשבח פירושו של קאסוטו - הרטום, אין לי שום ציפייה. אבל ממך אני מאוכזב, וסליחה על הנימה האישית: לא יהא כבודו של יעקב אבינו פחות מכבודם של ר' משה סולוויציק ובנו ר' יוסף דב. שבוע טוב.

רבינו - היכן ראית בדברי עד כה צידוד כלשהו בעמדות הנ"ל? ההיפך הוא הנכון, ואם לא כתבתי זאת בפירוש היה זה משום שסברתי כי אין לי מה להוסיף על דבריך החריפים והנכוחים בענין.
ואגב, מן הסתם אתה מודע למה שכתבתי בנושא דומה באשכול הסמוך אודות דברי ה'טור' כך שלו היית רוצה היית יכול להקיש משם בקלות על דעתי בנושא כאן.
לסיכום, חוששני שנחפזת לפרש את דברי שלא כהלכה, וחבל.
נערך לאחרונה על ידי ארי שבחבורה ב א' דצמבר 04, 2011 12:24 am, נערך 4 פעמים בסך הכל.

ארי שבחבורה
הודעות: 1380
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » ש' דצמבר 03, 2011 8:58 pm

נוטר הכרמים כתב:ארי, קראתי גם את הקובץ שהבאת. אין כאן שום תפיסה או משהו כזה. יש כאן רמות רוחא מהסוג השפל ביותר, להעמיס דרשות של דופי בפשוטו של מקרא - כביכול, ללא כל ביסוס מדברי חז"ל והמפרשים. יתכן כי 'ביני עמודי' של עלוני השבת המרובים ימצא האיש עמיתים, אך מקומו לא יכירנו בבית המדרש האמיתי, ואכן ב"ה לא נמצאו לשגיונותיו מהלכים בקרב לומדי התורה.

חוששני שגם אתה הבנת את דברי שלא כהלכה.
לא הבעתי כל עמדה חיובית בזכות דבריו של הרב סמט - ההיפך הוא הנכון, וכפי שכתבתי בתגובתי הקודמת. בדברי לעיל רק ציינתי שהסיבה לכך שהבאתי את המאמר הנ"ל ולא את המאמר שציין אליו הרב 'איש-ספר' היא מפני ששם יש הרחבה של הדברים - זה הכל.
נערך לאחרונה על ידי ארי שבחבורה ב א' דצמבר 04, 2011 12:16 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

גוראריה
הודעות: 1546
הצטרף: ב' אוגוסט 23, 2010 5:59 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי גוראריה » ש' דצמבר 03, 2011 8:59 pm

חבריא
ירדנו מהדעת לגמרי????
זהו אוצר של חכמה?

מי הוא זה ואיזהו שלא יבוש ולא יירא מנגוע בקצה דמותו של יעקב אבינו אשר צורתו חקוקה בכסא הכבוד? שלו נעליכם!
אכן, אם סוברים אנו שהראשונים כבני אדם, הרי שאנו כחמורים!

אבל אנחנו חטאנו שלא עצרנו מזמן את המעיין הנרפש הזה הנובע כאן לפעמים מים דלוחים.
דנים על משה רבינו והכושית אם היא היתה מכוערת... דנים על יהושע בן נון אם הוא היה שמן... ודנים על יואב בן צרויה אם הוא סבל מחסכי ילדות וגדל מופרע... [רבי יאיר, קישורים בבקשה!] ואנחנו הבלגנו. אשכולות לא נמחקו ומלעיגים לא נחסמו.
אשמים אנחנו.

צריך להחליט אחת ולתמיד שאם יש כאן מי שתמיד רוצה לחנך את ה"נייטיבס" החרדיים על "הגישה הנאיבית" שלהם ביחס לאבות הקדושים, עפרא לפומיה, הרי שנקיים בו 'אל תען כסיל כאוולתו' ופשוט לא נגיב ולא ניתן לזה להתפתח.

קלונימוס הזקן
הודעות: 1185
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ש' דצמבר 03, 2011 9:49 pm

התחברתי במיוחד, כדי לצרף תמיכה ללא הסתייגות לדברי גור אריה שליט"א - ואילו לא פתחתי את האשכול אלא בשביל דבריו, דיינו
קלונימוס קשישא

ערער בערבה
הודעות: 494
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי ערער בערבה » ש' דצמבר 03, 2011 9:52 pm

.
נערך לאחרונה על ידי ערער בערבה ב ג' אפריל 22, 2014 2:03 am, נערך 4 פעמים בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי לייטנר » ש' דצמבר 03, 2011 9:57 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ד' אוגוסט 09, 2023 5:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש שלום
הודעות: 109
הצטרף: א' נובמבר 20, 2011 2:46 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי איש שלום » ש' דצמבר 03, 2011 10:06 pm

לייטנר כתב:לא במקרה ציינתי שהרב סמט ימד כעשרים שנה בישיבה.
אין בהערה זו כדי להצדיק את דבריו. את דעתי עליו רמזתי כבר לעיל.
בהחלט יש להתייחס לדבריו, אך אין בכך היתר כדי להשמיט את כל תורתו דיליה. תורה שעמל עליה שנים רבות טרם רוב כותבי הפורום העלו בדעתם ללמוד לקרוא.

אין שלום אמר ה' לרשעים. אחרי הכל עדיין אתה מכנה אותו רב? אפילו לתואר לץ יש להסתפק אם הוא ראוי. ובהחלט יש בדבריו הנוראיים כדי להשמיט את כל תורתו. ואין כאן מקום בכלל לדון בזה.
פשוט איני יכול לעלות על הדעת מה אחד שכמותך מחפש כאן בפורום הזה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' דצמבר 03, 2011 10:35 pm

מעבר לעולה הגדולה שביחס ליעקב אבינו הדברים גם נוגדים את פשטות הכתובים, יעקב אבינו לא שב מיזמתו כיוון שרבקה ציוותה עליו שילך ואמרה לו ןשלחתי ולקחתיך משם כלומר שכל עוד שלא קיבל ציווי מרבקה לשוב היה עליו להשאר שם. כמובן שכשנגלה עליו ה' וציווהו לחזור חזר ובאמת אז גם
שלחה רבקה את דבורה.

לערוך
הודעות: 21
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2011 5:09 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי לערוך » ש' דצמבר 03, 2011 10:44 pm

אמו ציוותה עליו לשהות שם ימים אחדים ואכן כן עשה, וראה רש"י כ"ט י"ח ויהיו בעיניו כימים אחדים.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ש' דצמבר 03, 2011 10:53 pm

לא הבנתי למה אתה מכוון בכל מקרה הכתוב אומר ושלחתי ולקחתיך משם, ואכן עשתה זאת ושלחה את דבורה מיניקתה כמבואר ברש"י פרשת וישלח.

לערוך
הודעות: 21
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2011 5:09 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי לערוך » ש' דצמבר 03, 2011 11:02 pm

בסה"כ ביקשתי לחדד את הנקודה.

אם יעקב עשה כפי אשר ציוותה עליו אמו וחזר כעבור ימים אחדים או התעכב מעבר לכך.

וממפרשי רשי משמע שאכן חזר כעבור ימים אחדים.
ולדבריהם ימים אחדים תלוי באהבתו אותה וכדברי רש"י שם.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 16052
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' דצמבר 03, 2011 11:28 pm

גוראריה כתב:חבריא
ירדנו מהדעת לגמרי????
זהו אוצר של חכמה?

מי הוא זה ואיזהו שלא יבוש ולא יירא מנגוע בקצה דמותו של יעקב אבינו אשר צורתו חקוקה בכסא הכבוד? שלו נעליכם!
אכן, אם סוברים אנו שהראשונים כבני אדם, הרי שאנו כחמורים!

אבל אנחנו חטאנו שלא עצרנו מזמן את המעיין הנרפש הזה הנובע כאן לפעמים מים דלוחים.
דנים על משה רבינו והכושית אם היא היתה מכוערת... דנים על יהושע בן נון אם הוא היה שמן... ודנים על יואב בן צרויה אם הוא סבל מחסכי ילדות וגדל מופרע... [רבי יאיר, קישורים בבקשה!] ואנחנו הבלגנו. אשכולות לא נמחקו ומלעיגים לא נחסמו.
אשמים אנחנו.

צריך להחליט אחת ולתמיד שאם יש כאן מי שתמיד רוצה לחנך את ה"נייטיבס" החרדיים על "הגישה הנאיבית" שלהם ביחס לאבות הקדושים, עפרא לפומיה, הרי שנקיים בו 'אל תען כסיל כאוולתו' ופשוט לא נגיב ולא ניתן לזה להתפתח.

כל מילה בסלע.
בשולי הדברים: הצד השווה שבכל האשכולות הללו שהם הופיעו 'בבית המדרש', ששם הזיקוק פחות קפדני וכמו שכתבתי שם, ולהבא הדברים יתוקנו. סבורני שלפחות אשכול אחד מהנמנים, נמחק בעבר.
אחד מהמלעיגים, טרם שנחסם, נמלט אחד שהקדיח תבשילו ובאשו עלתה, והופיע שוב בשינוי אדרת. איני מתיימר לחנכו ושאני וכו', אך לכה"פ מידת דרך ארץ מחייבתו לנהוג בנימוסי קרתא*.
עוד רגע אדבר ואבקש את סליחת הרב ארי שבחבורה, שנחפזתי לשופטו שלא כדת. יגדיל תורה ויאדיר ברוב עוז ושלום.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי לייטנר » ש' דצמבר 17, 2011 10:43 pm

איש_ספר כתב:ואם כבר, כיון שידוע שאני 'חסיד' של קריב... הרי שבסוף ספרו שבעת עמודי התנ"ך יש לו מאמר מפליא הנקרא, המקרא מפרש את עצמו, ובו הוא מראה באצבע איך כפל לשונות במקרא אינו אלא פירוש שהמקרא נותן לדבריו הראשונים. בהערה הוא כותב שם שאחר פרסום דבריו לראשונה, הראו לו שכבר קדמוהו ברעיון זה, אבל לדבריו עדין לא קדמו איש בבירור תופעה מרתקת זו בכל היקפה. לימים למדתי שמאמרו זה עבר שינוי מהותי בכל יסודו, בעקבות חזרתו בתשובה.


אינני זוכר אם קריב מזכיר זאת במאמרו האיכותי, אך כבר ראב"ע משתמש בעיקרון זה:

"בית הסהר - לא נודע אם הוא לשון הקודש או לשון מצרים, בעבור שפי' אחריו ואמר מה הוא, כמו 'האחשתרנים', שהוא לשון פרס, פי' 'בני הרמכים'" (בראשית לט כא).

ב'המליץ' (8.5.1870) עומד ר' יעקב רייפמאן על התופעה.

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ב' נובמבר 19, 2012 12:31 am

הרב איש_ספר כתב:...תיתי לי שלא התגעלתי בספרים גרועים מאלה, אבל די בזה לבד, כדי להבין את הרקע ממנו צמח ספרו של הרב טאו, המוחה במגמת חילול התורה וניאוץ האבות, הקיימת בקבוצות מסוימות בציבור הדל"י.

תנ"ך מסיני

בברכה המשולשת
הודעות: 14487
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' נובמבר 19, 2012 7:46 am

למאי_נמ? כתב:
הרב איש_ספר כתב:...תיתי לי שלא התגעלתי בספרים גרועים מאלה, אבל די בזה לבד, כדי להבין את הרקע ממנו צמח ספרו של הרב טאו, המוחה במגמת חילול התורה וניאוץ האבות, הקיימת בקבוצות מסוימות בציבור הדל"י.

תנ"ך מסיני


כמדומני שכוונת הרב איש ספר שליט"א לספר צדיק באמונתו יחיה

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ג' נובמבר 20, 2012 1:08 am

הרב 'בברכה המשולשת' כתב:כמדומני שכוונת הרב איש ספר שליט"א לספר צדיק באמונתו יחיה

בוודאי. לא היה לי כל ספק. בסה"כ מדובר באתר שהקימו תלמידיו/תלמידי-תלמידיו באותן סוגיות. (בעמוד שציינתי יש חוברת עם אוסף ציטוטים, ואחד מהם של רא"ס שנידון באשכול זה).

שמר
הודעות: 778
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי שמר » א' אפריל 23, 2017 3:41 am

אברהם כתב:יש להוסיף דוגמא נוספת:
הקבלות בין פרשת יוסף לפרשת מרדכי.

כי כן ימלאו ימי החנוטים
כי כן ימלאו ימי תמרוקיהן

ויתאפק (יוסף)
ויתאפק המן

ויפקד פקידים... ויקבצו את כל אוכל
ויפקד המלך פקידים ויקבצו את כל נערה

ועוד ועוד

וכמי ששמעתי פעם מאנשי ספר שהראו בזה נפלאות.

השאלה היא, מה ביקשה המגילה לרמוז לנו בזה, ואכ"מ.


אוסיף עוד מאשר עמי בבית:
מא, יד וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה
ובספורנו כ' ויחלף שמלותיו. כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק. לכאורה לשון מושאלת ובדרך צחות מביא הספורנו את הפסוק הנ"ל הנאמר אצל מרדכי במגילת אסתר, אולם נראה שאין זה רק כלשון מושאלת אלא קשר מהותי ועמוק יש בין פרשת מכירת יוסף ועלייתו לגדולה לבין גזירת המן ועליית מרדכי לגדולה.
במדרש רבה (אסתר פרשה ז פיסקא כ) איתא "הרצים יצאו דחופים בדבר המלך וגו' והמלך והמן ישבו לשתות אמר ר' חנין מאן דאמר רחמנא ותרן הוא יתותרון מעוהי אבל מאריך רוחיה וגבי דידיה אמר להם לשבטים אתם מכרתם את אחיכם מתוך מאכל ומשתה כך אני אעשה לכם הדא הוא דכתיב והמלך והמן ישבו לשתות וכו' אמר רבי יששכר דכפר מנדי ומה אם מי שמחל ואמר (בראשית מ"ה) לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים וגו' ראה עד היכן היא מתוקנת שהרי עד ימי מרדכי אותו עונש של מכירת יוסף קיים מי שאינו מוחל על אחת כמה וכמה" עכ"ל, מפורש שתיקונה הסופי של מכירת יוסף היה ע"י מרדכי.
ונראה בעומק העניין שצורת התיקון למכירתו של יוסף כלומר שיוסף נזקק לאחיו והם לא הכירוהו, היא במקום שהם יזדקקו לו והוא לא ישכחם – ודבר זה נעשה בימי מרדכי ואסתר כאשר גזר על כל עמ"י (בני כל השבטים) המן כליה, בא מרדכי – משבט בנימין שלא השתתף במכירה והצילם.
וישנם עוד כמה הקבלות בין סיפור מכירת יוסף לבין סיפור מרדכי ואסתר:
א. בגמ' (מגילה טז.) לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות אפשר דבר שנצטער בו אותו יכשל בו דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים אמר רבי בנימן בר יפת רמז רמז לו שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות שנאמר ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וגו'.
ב. בתרגום יונתן עה"פ "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם "פי' והוה בתר פתגמיא האלין ואתחווא למימר סרחו רב מזוגיא דמלכא דמצרים ורב נחתומיא ואתיעטו למירמי סמא דמותא במיכליה ובמשקייה למיקטל לריבונהום למלכא דמצרים עכ"ל - מקביל ממש לחטאם של בגתן ותרש (עי' מגילה יג:).
ג. לשון הפסוק בעמידתם בנסיון שווה, אצל יוסף כ' "וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ", ואצל מרדכי כ' "וַיְהִי בְּאָמְרָם {כְּאָמְרָם} אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם".
ד. " וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם" – "וַיִּקַּח הָמָן וכו' וַיַּרְכִּיבֵהוּ (ְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ) בִּרְחוֹב הָעִיר וַיִּקְרָא לְפָנָיו כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ"."
ה. "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף" - "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן".
ו. וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלשֶׁת יָמִים" – "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם".
ז. "וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם" ובבעל הטורים ויתאפק - ב' במסורת. הכא. ואידך ויתאפק המן ויבא אל ביתו (אסתר ה, י). מה הכא תחלה צער וסופו שמחה כשהודיעם שהוא יוסף, אף התם תחלה צער וסופו שמחה וששון ליהודים.
ח. "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים", "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב" – "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".

שמר
הודעות: 778
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי שמר » א' אפריל 23, 2017 3:47 am

אברהם כתב:נו, אם הרעיונות דלעיל לא גרמו כאן זעזוע או נעילת אשכול

אעיז ואציע את הרעיון הבא במליצות לשונות הראשונים

הנה רש"י על התורה נקט פעם אחת במליצת 'כי כן יסד המלך', הלקוח ממגילת אסתר, והיא בפרשת כי תשא:
כל משיחת משכן וכהנים ומלכים מתורגם לשון ריבוי, לפי שאין צורך משיחתן אלא לגדולה, כי כן יסד המלך שזהו חינוך גדולתן'
המליצה הזאת, מלבד שהיא יחידאית כאמור, גם נראית כמליצה מכוונת מאוד, שהרי מצד תוכן המשפט לא היה צריך רש"י להוסיף את הסיפא 'כי כן יסד המלך כו', [הרי לא מיירי שם בטעם מצות המשיחה, אלא בחילוק בין משיחה לשררה וגדולה לבין משיחת החלות והרקיקין, עיי"ש בפנים].
וחשבתי לומר, שהרי פרשת כי תשא לעולם חלה בשבוע שחל בו פורים, ולכן ביקש רש"י להכניס בפירושו מליצה מתוך המגילה.
מכאן ואילך, אין לי הסבר ברור, מה בדיוק נתכוין לרמוז בזה, אך הקשר בין המליצה לתאריך בולט מאד.

כעין זה יש להעיר בדברי רמב"ן באותה פרשה שכותב על דברי רש"י 'וכל זה איננו שוה לי'. (אכן כמדומה שמליצה זאת נמצאת עוד בפירוש הרמב"ן).
שיתכן וגם מליצה זו נשאבה מתאריך כתיבת הפירוש.

אם נכונים ההגיגים דלעיל הרי שעכ"פ למדנו שרש"י והרמב"ן כתבו פירושם על סדר פרשיות השבוע.


עוד יש להוסיף:
מהרמב"ם הלכות ביאת מקדש פ"ב ה"ה וז"ל כהן שיצא מן המקדש בשעת העבודה בלבד חייב מיתה בין כהן גדול בין כהן הדיוט שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו כלומר לא תניחו עבודה ותצאו מבוהלים ודחופים מפני גזירה זו עכ"ל ולכאורה לשון מבוהלים ודחופים מושאלת היא מאסתר "הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבירה", והנה פסוק זה שהביא הרמב"ם "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ וגו'" יוצא בפרשת שמיני השבוע שחל בו פורים בשנה מעוברת.
עוד מצאתי בכלי יקר על פרשת שמיני פרק י' פסוק א' וז"ל "היה להם לידע מסברא כי אין לבא בשער המלך והוא שכור" מקביל לכי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, ובהמשך דבריו כ, ז"ל ""ומתוך רוב שתיה באו לפני ה' אשר לא כדת" מקביל ל"וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כדת".
ספר החינוך פרשת שמיני - מצוה קמט
משרשי המצוה הוא הגדלת הבית, וכמו שאמרנו למעלה שנצטוינו להגדילו בכל כחנו מן הטעם שאמרנו, ועל כן ראוי לנו שלא נבוא שם מגודלי שער כדרך האבלים, וכענין מה שנאמר במגילת אסתר [אסתר ד', ב'] כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק, כלומר אין ראוי לבוא אל בית השם רק דרך ששון ושמחה ותענוג, לא דרך אבל וצער.

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי מלח הארץ » א' מרץ 04, 2018 2:28 am

איש_ספר כתב:הרב ארי. הרי ציינתי שהמדובר בעיון לפרשת ויצא.
הכונה לזה - מופיע באתר דעת
עיון לפרשת ויצא. אות ד

הבן אדם לוקח את מעשי יעקב, שופט אותם לפי ראות עיניו! דורש את המאורעות כאות שהצדק אתו (עם סמט), מתאר מה היה קורה אם יעקב היה נוהג לפי עצתו (של סמט), ומחלק לו גם ציונים:

המחצית הראשונה מתארת עיכוב הכרחי ומוצדק של יעקב בגלות חרן, ואילו המחצית השנייה מתארת עיכוב מיותר ובלתי מוצדק שלו. ואם כך הדבר, ניצבות המחציות זו לעומת זו בהקבלה ניגודית.9
נשיאת אישה הייתה מטרת הליכתו של יעקב לחרן, וההשגחה גלגלה את הדבר שלא אישה אחת נשא אלא שתיים שהן ארבע, וכך נוסד 'שבט' שהוא הבסיס לתחילתו של עם. לשם כך, בנסיבות הקיימות, היה על יעקב לעבוד ארבע עשרה שנים. אולם העיכוב מסיבות כלכליות במחצית השנייה אינו מוצדק: לא לשם עשיית רכוש הלך יעקב, ואין עשייתו מצדיקה איחור בשיבה למולדתו, בקיום הנדר ובכיבוד אביו ואמו. עשיית רכוש לביתו של יעקב היא כשלעצמה מטרה ראויה, אולם זאת ניתן לעשות גם בארץ כנען! ובמיוחד חמור הדבר שיעקב לא נתן כל קצבה לעיכוב זה, ורק האירועים החיצוניים ודבר ה' אליו שבא בעקבותיהם קיצרו את שהותו שם לשש שנים.
הבה נתבונן בהמשכה של המחצית השנייה של סיפורנו, ונראה מה היו תוצאותיו של העיכוב הזה:
ראשית נראה מה לא קרה בהמשך: שום בן נוסף לא נולד ליעקב במהלך אותן שש שנים. נראה כאילו כל ארבע נשותיו של יעקב עצרו מלדת בבת אחת. נרמז כאן, כי התפקיד הבלעדי של שהיית יעקב בחרן - בניין המשפחה - נתמלא, והעיכוב המיותר לא יוסיף לבניינה.
אמנם יעקב רכש עושר רב בשנים הללו, אולם מתברר כי היה זה "עשר שמור לבעליו לרעתו" (קהלת ה', יב). עושר זה עורר עליו את קנאתם של בני לבן ושל לבן עצמו, וגרם ליעקב בסופו של דבר להימלט מבית חותנו כגנב10. עושר זה הוא שסיבך את יעקב בהמשך הסיפור במרדף של לבן אחריו, שבסופו נתקיים עימות לא נעים ביניהם. לכך היו תוצאות נלוות קשות: בבריחתם מבית לבן, גנבה רחל את התרפים בלא ידיעתו של יעקב. דבר זה הביא לכך שיעקב קילל את אשתו האהובה בלא יודעין, והציג עמדה מוסרית מפוקפקת בוויכוחו עם לבן, כשהוא מכחיש מכול וכול את האשמת הגנבה והופכה לנשק נגד לבן, בעוד שאנו יודעים כי לבן צדק בחשדו.
לא זו בלבד שעושרו של יעקב גרם לו לסיבוכים, אלא אף שחלק נכבד ממנו לא נתקיים בידו שכן הוא ניתן בידי עשו, כדי לרצותו וכדי שלא לעורר את קנאתו ביעקב.

אמנם נכון הדבר שגם המחצית הראשונה של הסיפור אינה נעדרת הסתבכויות בחייו של יעקב, אולם אין הן דומות לאלו שבמחצית השנייה: ראשית, היו אלה חבלי יצירה ובניין של המשפחה - "ייסורים של אהבה"; שנית, הללו לא עיכבו את שובו ארצה: אף אם היה נושא את לאה ראשונה מלכתחילה, ובכך חוסך את רמאות לבן, ולאחריה היה נושא את רחל, גם אז היה חייב לעבוד ארבע עשרה שנה (אלא שהיה נמנע אז מתח גדול בחייו של יעקב ובחיי משפחתו)11.

כל ההסתבכויות במחצית השנייה אינן נעימות ואינן הכרחיות, ומה שחשוב יותר: אינן תורמות דבר לבניין ביתו של יעקב. אם היה יעקב מממש את תכניתו הראשונה ליציאה מבית לבן בסוף המחצית הראשונה של הסיפור, אף שהיה הדבר מצער את לבן, שעובדו המסור והרווחי עוזב אותו (ל', כז), היה נאלץ להסכים עם זאת, ואולי היה מקיים את מה שאמר שלא בכנות לאחר המרדף (ל"א, כז): "למה... לא הגדת לי, ואשלחך בשמחה ובשִׁרִים בתף ובְכִנר".
פרדה מכובדת הייתה מסיימת תקופה ארוכה של ארבע עשרה שנה במחיצת חותנו, ויעקב היה שב לארצו עני וחסר רכוש, אך במצפון נקי על כך שלא נתעכב מעבר לזמן הראוי בגלות. בארץ כנען היה יעקב מתחיל בבניית רכושו, והיה זה אז רכוש של קיימא.
מה שדחף את יעקב לצאת מן הגלות הייתה התחושה ש"הקרקע בוערת תחת רגליו". התמונה כל כך מוכרת מן ההיסטוריה היהודית

מצחיק לראות איזה עמרצים מסתובבים פה.
הרי כל דבריו בזה מבוססים על חז"ל שביקרו את יעקב על התעכבותו מלחזור, ואמרו שכל האסונות שפקדוהו קרוהו באשמת התמהמהותו מלשוב.
[וכן אמרו ש22 שנים של העדרות יוסף הם עונש על 22 שנים שלא כיבד את אביו ואמו. ואף ש14 מתוכן הוצרך להתעכב בציווי הוריו, צ"ל שמכיון שהאריך שהותו יתר על מה שנצטווה גלגלו עליו את הכל].
איש ספר גם הדגיש את המילים 'עמדה מוסרית מפוקפקת' למען שסות את הכלבים ברא"ס כאילו הוא מבקר את יעקב אבינו, אך המעיין במאמר בפנים יראה שכוונתו שאליבא דאמת טעה יעקב בזה שלא באשמתו שהרי לא ידע שבאמת רחל גנבה את התרפים והצדק עם לבן.

מלח הארץ
הודעות: 279
הצטרף: ד' מאי 14, 2014 2:02 pm

Re: הקבלות בתנ"ך - כתבה (ר"י לויפר)

הודעהעל ידי מלח הארץ » א' מרץ 04, 2018 2:34 am

אוצר החכמה כתב:מעבר לעולה הגדולה שביחס ליעקב אבינו הדברים גם נוגדים את פשטות הכתובים, יעקב אבינו לא שב מיזמתו כיוון שרבקה ציוותה עליו שילך ואמרה לו ןשלחתי ולקחתיך משם כלומר שכל עוד שלא קיבל ציווי מרבקה לשוב היה עליו להשאר שם. כמובן שכשנגלה עליו ה' וציווהו לחזור חזר ובאמת אז גם
שלחה רבקה את דבורה.

לא נכון. הרי הוא עצמו ביקש לחזור מיד כשנולד יוסף, ורק לבן הצליח לפתותו להישאר למען הגדיל רכושו. וברור שאחרי 14 שנה כבר נתקיים 'ימים אחדים' בהידור רב.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 204 אורחים